חיידק לכל מצב רוח

מחקרים רבים מהשנים האחרונות בחנו את הקשר בין פרוביוטיקה לתגובת הסטרס ומצב הרוח. והמסקנות? הן בהחלט מבטיחות! קראו כיצד חיידקים פרוביוטיים עשויים להשפיע על מצב הרוח ולתרום ל”מוח שמח”

אין בעולם אדם שלא חווה באופן אישי את אותן “תחושות בטן” שמבטאות את הקשר שבין הרגש לבין מערכת העיכול, כמו “פרפרים בבטן” כשמתאהבים, התחושה שהבטן מתהפכת לפני מבחנים (שגם מריצה אותנו לשירותים) או הכיווץ המוכר של הבטן בגלל שלא עמדנו במטלות שהבוס הטיל עלינו ולאחריו החלחלה שמתורגמת לבחילה. אז אם אכן קיים קשר ישיר בין המוח והמעי, האם ניתן להשפיע עליו כדי לווסת ולאזן מצבים רגשיים שונים? את השאלה הזו העמידו למבחן בשנים האחרונות חוקרים רבים ברחבי העולם שחקרו את הקשר בין חיידקי המעי והמוח.

נתחיל בעובדה הידועה: חיידקים הם אורגניזמים מיקרוסקופיים שנמצאים כמעט בכל מקום, וזה כולל גם את הגוף שלנו – מיליונים רבים מהם מאכלסים את כל האיברים שלנו וניתן לומר בוודאות כי יש בגופינו יותר חיידקים מתאים אנושיים. רק במעי לבדו קיימות אוכלוסיות שלמות של חיידקים מסוגים שונים שמפרישים אותות כימיים, המאפשרים להם לתקשר גם בינם לבין עצמם וגם עם גופינו והם אף תורמים לפעילות הפיזיולוגית השוטפת של הגוף. למשל, חיידקי המעי (הנקראים בעגה המקצועית הפלורה או המיקרוביוטה של המעי) עוזרים לנו בעיכול של חלקי מזון שגופנו לא מסוגל לעכל ומייצרים ויטמינים שהגוף סופג. הם מסייעים לנו לספוג חלבונים מהתזונה, לעכל היטב פחמימות ושומנים, לייצר חומצות שומן חיוניות והם תורמים לחילוף חומרים תקין. בנוסף, בשיתוף פעולה עם המערכת ההורמונלית הם מייצרים כ- 10% מהאנרגיה לשימוש הגוף, תורמים להתפתחות מערכת החיסון בינקות ויש להם השפעות חשובות מאוד על התגובה החיסונית של הגוף בכל שלבי החיים. מסיבות אלו, מדענים רבים טוענים שחיידקי המעי משולים לאיבר בפני עצמו החיוני לתפקוד הגוף כולו. בהקשר זה חשוב גם לדעת, כי בגוף ובמעי קיים איזון בין כמות החיידקים הידידותיים (חיידקים פרוביוטיים) לבין כמות החיידקים שיש להם פוטנציאל מזיק, והפרת האיזון עשויה להתבטא במגוון בעיות בריאותיות.

על הקשר ההדוק בין המעי והמוח

המעי הוא אמנם האיבר האחרון שניתן לחשוב עליו בהקשר של הטיפול בבעיות נפשיות, אולם כיום יש חוקרים הטוענים כי יש קשר ישיר בין בריאות חיידקי המעי לבין בריאות המוח, ושלתקשורת התקינה בין חיידקי המעי לבין המוח יש חשיבות קריטית לבריאות הנפשית שלנו. מסיבה זו ניתן לשער כי כל גורם הפוגע בחיידקי המעי, כמו לחץ נפשי למשל, עלול לפגוע בבריאות המוח ולחלופין, לחיידקי מעי מאוזנים ובריאים תהיה השפעה מיטיבה על המוח ומצב הרוח. בהקשר זה הנוסחה היא: חיידקי מעי “שמחים” = מוח שמח”. (1)

מבחינה פיזיולוגית, החוקרים מדברים על ציר המיקרוביוטה-מעי-מוח (MGB) המהווה ציר תקשורת דו-כיווני בין חיידקי המעיים (המיקרוביוטה) לבין המוח (2), שאליו מקושרות גם המערכת ההורמונלית ומערכת החיסון, והעצב התועה (עצב הואגוס) משמש בו כקשר מרכזי (איור 1). ספציפית, העצב התועה מקשר בין המעי לאזור במוח שנקרא היפותלמוס השולט, בין היתר, ברגשות. על פניו, גילוי זה הוא מאוד הגיוני משום שבמעי קיימים תאי עצב רבים המעצבבים ישירות למוח.

איור 1 – ציר המיקרוביוטה-מעי-מוח = MGB (1)

להיפותלמוס יש חשיבות רבה בכל מה שקשור לוויסות תגובת המתח (סטרס) של הגוף לאירועים מעוררי לחץ. למשל, מבחנים, אירועי חיים כמו גירושים, אימוני ספורט אינטנסיביים, חוסר שינה לאורך זמן ושאר מצבים מעוררי דאגות, עלולים לעורר תגובת לחץ פיזיולוגית, המערבת הפרשה מוגברת של קורטיזול – הורמון המסייע לגוף להתמודד עם סטרס ע”י העלאת רמות הסוכר בדם, הנעת שומנים וחלבונים (כדלק לאנרגיה לגוף) ודיכוי חיסוני. לאורך זמן, גורמי הלחץ המתמשכים יכולים לפגוע בתגובת הגוף לסטרס וכפועל יוצא להשפיע לרעה גם על תפקוד המעי והחיידקים הידידותיים. זה קורה משום שגורמי סטרס משפיעים במידה דומה (שלילית) על המוח ועל חיידקי המעי דרך ציר המיקרוביוטיקה-מעי-מוח (1).

כיום כבר ידוע כי אירועי חיים מעוררי לחץ יכולים לגרום לירידה במגוון של סוגי חיידקי המעי השונים וגם להפחתה בכמותם, ומנגד- לעלייה בכמות החיידקים המזיקים. כל השינויים האלה עשויים להשפיע לבסוף על המוח ובכך, להעלות את הסיכון לחוות מצב רוח ירוד ואפילו דיכאון או חרדה. אמנם עד היום המנגנונים המעורבים ביצירת דיכאון לא הובררו לגמרי במלואם, אך מה שכן ידוע הוא שסטרס נפשי, תזונה לא מאוזנת ושימוש תכוף באנטיביוטיקה מהווים גורמי סיכון להפרת האיזון של ציר המעי-מוח ולהתפתחות של דיכאון.

למעשה, בסקירת מחקרים משנת 2015 נטען כי ציר המעי-מוח עשוי להוות את “החוליה החסרה” בהבנה של התפתחות הדיכאון וגורמיו מבחינה מדעית. כמו כן, בסקירת מחקרים מרתקת משנת 2017, טענו החוקרים כי מספר מחקרים הצביעו על כך, כי שימוש בפרה-ביוטיקה (מזון המעודד את שגשוג חיידקי המעי) ופרוביוטיקה עשוי להיות טיפול פוטנציאלי יעיל כהשלמה לטיפול הקונבנציונאלי בדיכאון (טיפול משלים נקרא בעגה המקצועית ‘טיפול אדג’ובנטי’) (2).

כיצד החיידקים הפרוביוטיים עשויים לתרום לבריאות המוח ולבריאות הנפשית?

מחקרים חדשים מראים שחיידקי המעי מייצרים בעצמם מוליכים עצביים ספציפיים וכך הם מתקשרים עם התאים במערכת העצבים. כך, למשל, אותם מוליכים עצביים המופרשים על ידי חיידקי המעי יכולים לעכב פעילות של נוירונים (תאי עצב), ובכך לאפשר לאדם להישאר רגוע במצבי סטרס (2). מוליכים עצביים אחרים יכולים להשפיע על התיאבון, דפוסי השינה ומצב הרוח. החוקרים אף מצאו שאצל חלק מהאנשים הסובלים ממצב רוח ירוד, היתה נוכחות פחותה של חיידקים טובים, מה גם שהמגוון שלהם היה קטן יותר, בהשוואה לאנשים עם מצב רוח תקין. אחד מתחומי המחקר “החמים” כיום מתמקד באפשרות לאכלס בחיידקים טובים, לאורך זמן, את המעי של אנשים הנמצאים בסטרס או חווים מצב רוח ירוד, במטרה להשפיע לחיוב על מצב רוחם בטווח הארוך. חיידקי המעי המשפיעים על המוח מכונים ‘חיידקים פסיכוביוטיים’ ומסתמן שיש להם פוטנציאל טיפולי רב לאיזון מצב הרוח.

מומחים בתחום חקר המיקרוביוטה מאמינים כי החיידקים הטובים במעי יכולים להשפיע על ציר המיקרוביוטה-מעי-מוח בדרכים נוספות, כגון:

• הורדת רמת הדלקתיות בגוף – מפני שרמת דלקתיות גבוהה מהווה גורם סיכון למצב רוח ירוד
• אצל אנשים עם מצב רוח ירוד ודיכאון עשוי להיות מצב הנקרא: חדירות מוגברת של מחסום המעי. זהו מצב בו מיקרואורגניזמים, המצויים בחלל המעי, חודרים למחזור הדם דרך מחסום המעי ומעוררים מצבים דלקתיים בגוף. מצד שני, חלק מהמיקרואורגניזמים ששוכנים במעי תורמים דווקא לעיכוב גורמים מעוררי דלקת. למשל, זנים שונים של חיידקי לקטובצילוס וביפידובקטריה (חיידקים טובים שמאכלסים את המעי של אנשים בריאים), נמצאו כמפחיתים את הנוכחות של גורמים חיסוניים מעוררי דלקת (שנקראים ציטוקינים פרו-דלקתיים) במחזור הדם, כאשר נטלו אותם כתוסף פרוביוטיקה (3, 4, 5). מדובר במידע חשוב מאוד, בגלל העובדה שדלקתיות במוח זוהתה כגורם משמעותי במנגנון ההיווצרות של מצבים נפשיים שונים, כגון הפרעת חרדה ודיכאון מז’ורי (4, 6-10)

מחקר חדש: כיצד פרוביוטיקה עשויה לסייע במצבי דיכאון וחרדה?

ממש לאחרונה (2020) חוקרים מאוניברסיטת ברייטון ובית החולים האוניברסיטאי קרוידון בבריטניה, סקרו 71 מחקרים שפורסמו בין השנים 2003-2019 בתחום מדע הפרוביוטיקה ובעיות נפשיות. הסקירה פורסמה בכתב העת המדעי BMJ Nutrition, Prevention & Health (11) ומטרתה היתה לבדוק כיצד פרוביוטיקה וגם פרה-ביוטיקה (סיבים תזונתיים וחומרים המשמשים כמזון לחיידקים הטובים במעי) עשויות לסייע במצבי דיכאון וחרדה.

מתוך 71 המחקרים, 7 בלבד נחשבו למספיק חזקים (כלומר, לא קטנים או קצרים מידי וכו’) ונכללו בסקירה. שבעת המחקרים התמקדו לפחות בזן אחד של חיידק פרוביוטי, ומתוכם, ארבעה מחקרים התמקדו בהרכבים מרובי-זנים של חיידקים פרוביוטיים. אמנם המחקרים השתמשו בשיטות מחקר שונות ובחנו היבטים קליניים שונים, אך מתוצאות כל המחקרים עלה כי תוספי פרוביוטיקה לבדם או במשולב עם פרה-ביוטיקה עשויים להיות קשורים לירידה מדידה ברמת הדיכאון, והדגימו שיפור משמעותי מבחינת ההשפעה של נטילת פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה בהשוואה לחוסר טיפול או לפלסבו. לעומת זאת, התרומה הפוטנציאלית של פרוביוטיקה או פרה-ביוטיקה להפחתת רמות חרדה, עדיין לא היתה מספיק ברורה מהמחקרים. מה שכן, הודגם שיפור מובהק בסימפטומים של חרדה, כמו גם שינויים קליניים רלוונטיים במרקרים ביוכימיים שונים המקושרים לחרדה.

על פי הסקירה, אמנם לא ידוע עדיין מהו מנגנון הפעולה המדויק של פרוביוטיקה בהקלה על דיכאון, אולם החוקרים משערים שההשפעה ככל הנראה כפולה: פרוביוטיקה עשויה לסייע בהפחתת ייצורם של רכיבים מעוררי דלקת (כמו ציטוקינים) או להשפיע על חומצת האמינו טריפטופן המעורבת בייצור המוליך העצבי סרוטונין במוח (שיש לו השפעה מיטיבה על מצב הרוח). בנוסף, פרוביוטיקה עשויה להקל על מצבים בריאותיים המקושרים לדיכאון, כגון תסמונת המעי הרגיז וחוסר איזון בהפרשת ההורמון אינסולין.

בראיון שנתן ד”ר מחמוד גאנום (Mahmoud Ghannoum) חוקר מיקרוביום מוביל בעל שם עולמי, הוא טען כי מחקרים הצביעו על כך שדיכאון מקושר לקונסטיטוציה, לכמות ולזני המיקרואורגניזמים במיקרוביוטה של המעי, וכי ניתן להבחין בין אנשים עם דיכאון וללא דיכאון על ידי סוגי המיקרואורגניזמים המאכלסים את המעי שלהם: אוכלוסיית המעי של אנשים עם דיכאון מתאפיינת בהפחתה גם בכמות המיקרואורגניזמים וגם במגוון שלהם. גם כמות זני החיידקים בצואה של אנשים עם דיכאון מז’ורי פחותה באופן ניכר בהשוואה לאנשים ללא דיכאון. אם קשר סיבתי בין דיכאון לפרוביוטיקה יוכח, טען פרופ’ גאנום, אזי השימוש בפרוביוטיקה כטיפול משלים (אדג’ובנטי) בדיכאון הוא הגיוני.

הכירו את Zen מבית אקוסאפ – פרוביוטיקה ייעודית לתקופות של מתח

 יתרונות המוצר:

• פיתוח ייעודי – Zen היא פרוביוטיקה ייחודית באבקה אשר פותחה באופן ספציפי עבור האוכלוסייה הבריאה, לתמיכה בפלורה הטבעית בתקופות של מתח. Zen (במקור -Ecologic® BARRIER) פותחה בשיתוף עם אוניברסיטת ליידן בהולנד והיא מיוצרת בסטנדרטים הגבוהים ביותר ועומדת בתקנים המחמירים ביותר בתחום מוצרי הפרוביוטיקה הרגישים.

• הרכב מרובה-זנים ליעילות אופטימלית – Zen מבוססת על 9 זנים פרוביוטיים חיים ופעילים מטבולית, שנבחרו בקפידה בזכות מחקרים, שנעשו ברחבי העולם, אשר הצביעו השפעותיהם המיטיבות:

• bifidum W23
• lactis W51
• lactis W52
• acidophilus W37
• brevis W63
• casei W56
• salivarius W24
• lactis W19
• lactis W58

הסבר: ‘ציטוקין IL10’ מעורב בתגובה חיסונית-דלקתית תקינה בגוף מאחר והוא בעל פעילות אנטי-דלקתית

מחקר פרה-קליני: הרכב הזנים ב- Zen (Ecologic® Barrier) הפחית הפרשה של הרכיב β-hexosaminidase.

הסבר: הרכיב β-hexosaminidase מהווה מדד להתפרקות של תאי פיתום, התפרקות זו מייצרת תגובה אלרגית-דלקתית בגוף שמשפיעה לרעה על החדירות של מחסום המעי.

הסבר: הרכב הזנים ב- Zen (Ecologic® Barrier) הפריש את האנזים פוספטזה בסיסית בשיעורים משתנים – זהו אנזים שמפרק רעלן בשם LPS שמעורב ביצירת תגובה דלקתית בגוף.

מחקר פרה-קליני: מספר זנים ב- Zen (Ecologic® Barrier) מקנים הגנה של לפחות 80% מפני גורמי סטרס המשפיעים לרעה על מחסום המעי

• יעילות המוצר נבדקה קלינית – היעילות של הרכב החיידקים הפרוביוטיים ב-Zen (Ecologic® BARRIER) נבדקה במחקר אקראי, מבוקר פלסבו, בסמיות משולשת (12). המחקר בחן את השפעת התוסף על התגובתיות הקוגניטיבית (או הרגישות המוגברת) למצב-רוח של עצבות, על 40 סטודנטים בריאים. (‘תגובתיות קוגניטיבית’ הוא מושג המתייחס לדפוסים ספציפיים של חשיבה שלילית בתגובה למצב רוח ירוד, והוא ידוע כמרקר של ‘רגישות מוגברת להתפתחות דיכאון’).

במחקר, קבוצה אחת של הסטודנטים נטלה Zen (השם המקורי:Ecologic® BARRIER) במינון יומי של 2 גרם וקבוצה השנייה נטלה פלסבו, למשך 4 שבועות. לפני תחילת המחקר ובסיומו המשתתפים מילאו שאלון מתוקף בשם ‘אינדקס ליידן לרגישות לדיכאון’ – the Leiden Index of Depression Sensitivity, Revised (LEIDS-r) המשמש ככלי למדידת התגובתיות הקוגניטיבית בתגובה למצב רוח ירוד. בעוד שלפני תחילת המחקר לא היו הבדלים בין שתי הקבוצות במדדים שנבדקו בשאלון, לאחר 4 שבועות של המחקר הציון שקיבלו המשתתפים בקבוצת הפרוביוטיקה ירד באופן מובהק בהשוואה לציון שקיבלו משתתפי קבוצת הפלסבו (תרשים 1).

תוצאות המחקר הראו כי Zen (Ecologic® Barrier) הפחית באופן מובהק את הרגישות המוגברת להתפתחות דיכאון (כלומר את התגובתיות הקוגניטיבית למצב רוח ירוד) בקרב בוגרים בריאים. החוקרים הסיקו כי מדובר במחקר הראשון המעיד על הפוטנציאל של הרכב חיידקים פרוביוטיים לסייע להפחית מחשבות שליליות המקושרות למצב רוח של עצב.

תרשים 1 – ההשפעה של Zen (Ecologic® BARRIER) על הרגישות לדיכאון (תגובתיות קוגניטיבית). התוצאות הן לאחר 4 שבועות של נטילת התוסף בהתאם לאינדקס ליידן (LEIDS-r).

תרשים 2 – החלוקה של שאלון LEIDS-r עפ”י מדדים. Zen (Ecologic® Barrier) הפחית באופן מובהק את הרגישות לדיכאון (תגובתיות קוגניטיבית), בפרט את מדד המחשבות הטורדניות (רומינציה) והאגרסיה.

שאלון ליידן מתבסס על 6 מדדים:

• מחשבות טורדניות (רומינציה) – פסיכולוגים מאמינים כי מחשבות טורדניות מוגזמות גורמות לרגישות מוגברת להתפתחות דיכאון (12). תוצאות המחקר הדגימו ירידה מובהקת במדד המחשבות הטורדניות
• אגרסיה (עצמית וכנגד אחרים) – תוצאות המחקר הדגימו ירידה מובהקת במדד האגרסיה.
• אי נטילת סיכונים – תוצאות המחקר הדגימו ירידה במדד זה
• פרפקציוניזם / שליטת יתר – תוצאות המחקר הדגימו ירידה במדד זה
• איבוד תקווה – תוצאות המחקר הדגימו ירידה במדד זה
• קבלה (acceptance) – תוצאות המחקר הדגימו ירידה במדד זה

במחקר נוסף אקראי, מבוקר פלסבו, בסמיות משולשת, נבדקה היעילות של הרכב החיידקים הפרוביוטיים ב- Zen (Ecologic® BARRIER) (13), נבחנה השפעת התוסף על 71 משתתפים בוגרים עם סימפטומים של דיכאון שאינם מטופלים תרופתית, שאובחנו עפ”י שאלון בק להערכת דיכאון ((BDI-II. בתחילת המחקר נלקחה מהמשתתפים דגימת צואה. המשתתפים נטלו Zen (Ecologic® Barrier) למשך תקופה של 8 שבועות ולאחריה מצבם הנפשי הוערך שוב עפ”י מספר שאלונים: שאלון בק, שאלון Dass-21 להערכת רמות מתח נפשי, שאלון MINI BAI-II להערכת רמות חרדה ושאלון LEIDS-r (שאלון להערכת רגישות מוגברת לדיכאון), וניטלה מהם דגימת צואה בשנית. הערכה נפשית נוספת עפ”י שאלון בק נעשתה בשלישית בתום תקופה של 12 שבועות מתחילת המחקר.

תוצאות המחקר הראו כי בקרב כל משתתפי המחקר היה שיפור שבועי בסימפטומי הדיכאון, כולל בקבוצת הביקורת, והחוקרים הסבירו זאת כשיפור כללי שאינו ספציפי שככל הנראה מתקשר לביקורי המעקב השבועיים של כלל המשתתפים במסגרת המחקר. אולם, רק המשתתפים בקבוצת הפרוביוטיקה הדגימו הפחתה גדולה יותר במדד התגובתיות הקוגניטיבית (רגישות מוגברת לדיכאון), ובפרט המשתתפים שאובחנו עם סימפטומי דיכאון קלים עד מתונים.

תרשים 3 – תוצאות מחקר קליני: פרוביוטיקה במצבי דיכאון המשתתפים בקבוצת הפרוביוטיקה הדגימו הפחתה גדולה יותר במדד התגובתיות הקוגניטיבית (רגישות מוגברת לדיכאון)

מחקר קליני נוסף הראה כי ל- Zen (Ecologic® Barrier) היתה השפעה מגינה כנגד ההשפעות השליליות שיש לסטרס על זיכרון העבודה בקרב נשים בריאות (14).

חפשו על האריזה את הסמליל המעיד על כך ש- Zen (Ecologic® Barrier) נבדקה במחקרים פרה-קליניים וקליניים.

• בתוספת סיבים תזונתיים פרה-ביוטיים – לכל סוג של חיידקים קיים מצע מזון אופטימאלי. הסיבים התזונתיים ב- Zen הותאמו בהתאמה אישית לזנים הפרוביוטיים הספציפיים שבמוצר במטרה לעודד את שגשוגם.
• ייצור בטכנולוגית ®ProBioAct – המונח ‘פרו-ביו-אקט’ נגזר מהמילה PROBIOtic ACTivity (פעילות פרוביוטית). מדובר בטכנולוגיה ייחודית המתמקדת במעטפת החומרים המקיפה את החיידקים הפרוביוטיים בכל המוצרים בסדרת הפרוביוטיקה של אקוסאפ, המספקת הגנה ומזון בהתאמה אישית לזני החיידקים הספציפיים בכל מוצר. כך יוצא שבכל מוצר פרוביוטי, מעטפת ההגנה וההזנה שמקנה טכנולוגיית ®ProBioAct משתנה באופן אינדיבידואלי בהתאם להרכב הזנים הייחודי. בפרוביוטיקה Zen טכנולוגיית ®ProBioAct כוללת מטריקס ייחודי של פחמימות מורכבות להבטחת יציבות המוצר בטמפרטורת החדר, בשילוב עם אנזימים לפירוק יעיל של הפחמימות ואספקת מזון זמין לחיידקים הפרוביוטיים. סיבי אינולין (סיבים תזונתיים שהופקו מצמח העולש) נוספו לפורמולציית הנוטריינטים כדי להבטיח את שרידות החיידקים במעבר לאורך צינור העיכול. חלבונים מהצומח ותערובת של מינרלים נועדו לתמוך בפעילות המטאבולית של החיידקים הפרוביוטיים שבמוצר. טכנולוגיית ®ProBioAct מהווה מנגנון הובלה המבטיח כי למעלה מ- 80% מהחיידקים ישרדו את המעבר במערכת העיכול ויגיעו חיים ופעילים למקום מושבם במעי הגס. החיידקים נבדקו ליכולת שרידות בקיבה, חיות (viability) ופעילות מטאבולית במעי וליציבות בחיי-המדף.

תרשים 2 – טכנולוגיית ®ProBioAct תורמת לעלייה בפעילות המטאבולית של החיידקים הפרוביוטיים הנמדדת עפ”י רמת הפרשת חומצה לקטית. הפעילות המטאבולית כשלעצמה מהווה אינדיקציה לשרידות החיידקים (חיידקים חיים הם פעילים מטאבולית ומפרישים חומצה לקטית).

• ללא צורך בקירור
• אבקת הפרוביוטיקה Zen נמסה בקלות במזון ובמים

רשימת אסמכתאות:

1. Lima-Ojeda Juan M., Rupprecht Rainer, Baghai Thomas C. (2017) “I Am I and My Bacterial Circumstances”: Linking Gut Microbiome, Neurodevelopment, and Depression. Frontiers in Psychiatry. 8 https://www.frontiersin.org/article/10.3389/fpsyt.2017.00153.

DOI=10.3389/fpsyt.2017.00153. ISSN=1664-0640 https://doi.org/10.3389/fpsyt.2017.00153

2. Schächtle Melanie Anna, Rosshart Stephan Patrick (2021) The Microbiota-Gut-Brain Axis in Health and Disease and Its Implications for Translational Research. Frontiers in Cellular Neuroscience 15(2021) https://www.frontiersin.org/article/10.3389/fncel.2021.698172. 10.3389/fncel.2021.698172. ISSN1662-5102

3. SherwinE, Rea K, Dinan TG, et al. A gut (microbiome) feeling about the brain. Curr Opin Gastroenterol 2016;32:96–102.doi:10.1097/MOG.0000000000000244
4. BercikP, et al The anxiolytic effect of Bifidobacterium longum NCC3001 involves vagal pathways for gut-brain communication. Neurogastroenterol Motil 2011;23:1132–9.doi:10.1111/j.1365-2982.2011.01796.x
5. DorresteinPC at al Finding the missing links among metabolites, microbes, and the host. Immunity 2014;40:824–32.doi:10.1016/j.immuni.2014.05.015
6. SchirmerM, Smeekens SP, Vlamakis H, et al . Linking the human gut microbiome to inflammatory cytokine production capacity. Cell 2016;167:1125–36.doi:10.1016/j.cell.2016.10.020
7. LiangS, et al. Recognizing depression from the microbiota. Int J Mol Sci 2018;19:1592.doi:10.3390/ijms19061592
8. KellyJR, et al . Breaking down the barriers: the gut microbiome, intestinal permeability and stress-related psychiatric disorders. Front Cell Neurosci 2015;9:392.doi:10.3389/fncel.2015.00392
9. DaulatzaiMA. Chronic functional bowel syndrome enhances gut-brain axis dysfunction, neuroinflammation, cognitive impairment, and vulnerability to dementia. Neurochem Res 2014;39)::624–44.doi:10.1007/s11064-014-1266-6
10. FelgerJC. Inflammatory cytokines in depression: neurobiological mechanisms and therapeutic implications. Neuroscience 2013;246:199–229.doi:10.1016/j.neuroscience.2013.04.060
11. Sanjay Noonan et al (2020) Food & mood: a review of supplementary prebiotic and probiotic interventions in the treatment of anxiety and depression in adults. https://nutrition.bmj.com/content/early/2020/06/09/bmjnph-2019-000053
12. Steenbergen L, Sellaro R, van Hemert S, Bosch JA, Colzato LS.‎ A randomized controlled trial to test the effect of multispecies probiotics on cognitive reactivity to sad mood.‎ Brain Behav Immun 2015;48:258-64 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25862297/
13. BahiaChahwan^aSophiaKwan^bAshlingIsik^bSaskiavan Hemert^cCatherineBurke^aLynetteRoberts (2019) Gut feelings: A randomised, triple-blind, placebo-controlled trial of probiotics for depressive symptoms. Journal of Affective Disorders Volume 253, 15 June 2019, Pages 317-326. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0165032719302873?via%3Dihub
14. S., et al. Stress matters: Randomized controlled trial on the effect of probiotics on neurocognition, Neurobiology of Stress 2019;10:100141 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30937347/