הרצון להנגיש ללקוחותינו את תוספי התזונה האיכותיים והמתקדמים בעולם, הוביל אותנו להיות הראשונים בישראל שמשלבים בתוספי התזונה הליפוזומליים את טכנולוגיית ה-Lipo-L Minus Zero (LMZ) , שנועדה לשפר את יציבות הליפוזומים, למנוע דליפה של החומרים הפעילים מתוכם ובכך להגביר את הספיגה והזמינות הביולוגית של התוסף.
- תוסף תזונה איכותי נדרש להיות בעל שיעור גבוה של ספיגה וזמינות ביולוגית כדי שהגוף יוכל לנצל אותו ביעילות לצרכיו, ולמטרה זו פותחה הטכנולוגיה הליפוזומלית.
- אולם ידוע כי ישנם פערים גדולים מאוד באיכותם של תוספי תזונה ליפוזומליים. רבים מהם אינם מכילים ליפוזומים יציבים דיים, חלקם נוטים להתחמצן במהירות, אחרים אינם שורדים בתנאי הובלה ואחסון שאינם בטמפרטורה מבוקרת או בלחצים משתנים, ועוד.
- אחת מהמגבלות המשמעותיות של הטכנולוגיה הליפוזומלית היא ההיתכנות של דליפה פסיבית של רכיבים פעילים מתוך הליפוזום – עובדה שעלולה לפגוע ברכיבים הרגישים במסעם לאורך מערכת העיכול לאחר הנטילה, וכן בספיגה יעילה שלהם במעי הדק. טכנולוגיית ה-Lipo-L פותחה כדי להתגבר על מגבלה זו ולכן היא נחשבת לדור החדש של התוספים הליפוזומליים.
מהו ליפוזום?
ליפוזום הוא מבנה מיקרוסקופי כדורי וחלול, היכול להכיל בתוכו חומרים שונים כמו תרופות, ויטמינים, מינרלים, רכיבים צמחיים מצמחי המרפא ועוד. המבנה של הליפוזום דומה מאוד למבנה מעטפת התאים שלנו: הוא מבוסס על שכבה פוספוליפידית המכילה ראש הידרופילי
(“אוהב מים”) המופנה כלפי צינור מערכת העיכול, וזנב ליפופילי (“אוהב שומן”) המופנה כלפי פנים הליפוזום (איור 1). מסיבה זו פוספוליפידים מסווגים כמולקולות אמפיפטיות בעלות מרכיבים הידרופיליים והידרופוביים.
תכונה זו של הליפוזומים מאפשרת להם להפוך למערכות יעילות להובלת תוספי תזונה מגוונים, מסיסי מים ומסיסי שמן כאחד. הם מובילים את החומרים הפעילים בתוסף ישירות אל תאי המטרה במערכת העיכול ובכך משפרים את ספיגתם – בפרט את הספיגה של רכיבים מסיסי שמן שיש להם קושי להתנייד ביעילות ולהיספג בסביבה המימית של מערכת העיכול.
איור 1 – מבנה הליפוזום :
אולם חשוב לציין כי לליפוזום יש דרך ארוכה לעבור עד הגיעו לתאי המטרה במערכת העיכול דרכם הוא נספג למחזור הדם, ועליו להיות איכותי ויציב דיו כדי לשרוד את המעבר הזה מבלי שהרכיבים הפעילים שהוא נושא בתוכו ידלפו מממנו החוצה – מה שיפגע ביציבות ארוכת הטווח וביכולת ההובלה ואספקת הרכיבים הפעילים על ידי הליפוזומים. למטרה זו פותחה טכנולוגיית Lipo-L המבוססת על מערכת יונית יציבה הנשענת על המטען הכולל של המערכת הליפוזומלית והמטען האינדיבידואלי של המרכיבים שבתוכה. איך זה עובד? המערכת היונית יוצרת מטען חשמלי מנוגד אשר דוחף את הרכיבים הפעילים כלפי פנים – אל עבר עומק ליבת הליפוזום. באופן זה הטכנולוגיה הופכת את הליפוזומים ליציבים ביותר ומסייעת למנוע דליפות מתוכם.
איור 2 – הדגמת העקרון של טכנולוגיית Lipo-L:
אנליזה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים חודר (TEM: Transmission Electron Microscope): בתמונה 1 א’ ו-1ב’ צולמו במיקרוסקופ אלקטרונים חודר ויטמין C ליפוזומלי רגיל, ו-ויטמין C ליפוזומלי לאחר שיושמה עליו טכנולוגיית LMZ (Lipo-l Minus Zero), בהתאמה. מהתבוננות מקרוב בשתי התמונות, ניתן להבחין בהבדל משמעותי במבנה, בגיאומטריה ובפיזור החלקיקים. עפ”י תמונה 1א’ אין מורפולוגיה הומוגנית של הליפוזומים המכילים ויטמין C. לעומת זאת, בתמונה 1ב’ רואים מורפולוגיה הומוגנית של ליפוזומים המכילים ויטמין C לאחר שיושמה עליהם טכנולוגיית LMZ. במילים אחרות: לאחר יישום טכנולוגיית LMZ על ויטמין C ליפוזומלי רגיל, החלקיק נוטה ליצור מבנה ליבה כדורי מוגדר היטב, כנראה בגלל שהטכנולוגיה מונעת דליפה של תוכן נוזלי מתוך הליפוזום. ללא טכנולוגיית LMZ (תמונה 1א’), יש דליפה של מולקולות מתוך הליפוזום החוצה כי אין קשרים המחזיקים ומייצבים את המבנה.
תמונה 1: תמונות TEM של ליפוזום רגיל (1א’) וליפוזום עליו יושמה הטכנולוגיה (1ב’)
בגלל דליפת תוכן מיימי מתוך ויטמין C ליפוזומלי רגיל, לחלקיקים הליפוזומליים אין מבנה מוגדר מסודר (מסומן בחץ צהוב בתמונה 1א’).
לעומת זאת, בוויטמין C הליפוזומלי בטכנולוגיית LMZ החלקיקים הליפוזומליים מסודרים בתבנית דמוית כדור מאורגן היטב (תמונה 1ב’), וניתן לשער כי הטכנולוגייה תרמה להיעדר דליפה.
אנליזה באמצעות פיזור אור דינאמי (Dynamic light scattering: DLS) לבדיקת גודל וגיאומטריית החלקיקים:
באנליזה של דגימת הוויטמין C הליפוזומלי הרגיל, מרבית החלקיקים היו בטווח גודל של 200-300 ננומטר ונצפתה חוסר אחידות גיאומטרית בגודלם (כפי שמייצגת העקומה המעוותת בגרף 1 א’). זאת לעומת האנליזה של דגימת הוויטמין C הליפוזומלי שיושמה עליו טכנולוגיית LMZ, בה הודגם גודל חלקיקים מתחת ל -100 ננומטר, כפי שמייצגת העקומה המאורגנת המוצגת בגרף 1ב‘, בזכות האחידות הגיאומטרית והמבנה הכדורי של החלקיקים.
המסקנה מאנליזת DLS היא כי לאחר יישום טכנולוגיית LMZ החלקיקים הליפוזומליים הפכו לקטנים יותר (בטווח גודל של 100 ננומטר), אולי עקב ההיווצרות של מבנה קומפקטי יותר שאינו-דולף, באמצעות הכוח של המטענים הדוחים זה את זה שגורם לחלקיקים להיצמד ולהידחס עד ליצירת מבנה עם ליבה במרכזו, כפי שניתן לראות בתמונה 1 ב’ הנ”ל.
לירידה בגודל החלקיקים יש שני יתרונות עיקריים:
1. ככל שגודל החלקיקים הליפוזומליים קטן יותר, כך עולה הזמינות הביולוגית (יכולת הספיגה) של הליפוזומים והרכיבים הפעילים שהם מכילים
2. נוצרת תמיסה יציבה יותר, בשל העלייה ביחס של שטח הפנים לנפח
גרף 1א’ ו-1ב: פיזור גודל החלקיקים עפ”י אנליזת DSL של ויטמין C ליפוזומלי רגיל (1א’) לעומת אנליזת DSL של ויטמין C ליפוזומלי בטכנולוגיית LMZ
הגרפים להלן מתארים את הספיגה של ויטמין C ליפוזומלי בטכנולוגיית LMZ (עקומה כחולה בגרף 2ב’) בהשוואה לוויטמין C רגיל (עקומה ירוקה) ולויטמין C ליפוזומלי (עקומה אדומה) בגרף 2א’. העקומה הכחולה (גרף 2 ב’) מעידה על כך שלוויטמין C ליפוזומלי בטכנולוגיית LMZ הייתה ספיגה וזמינות ביולוגית גבוהה יותר באופן מובהק משתי הצורות האחרות של ויטמין C. אך העובדה החשובה ביותר היא שהספיגה של הוויטמין C הליפוזומלי בטכנולוגיית LMZ היתה עקבית לאורך 12 שעות. גם לאחר 12 שעות שיעור הספיגה של ויטמין C ליפוזומלי בטכנולוגיית LMZ היה גבוה יותר בהשוואה לפרק הזמן שלאחר הנטילה. ניתן להסיק מהנתונים כי טכנולוגיית LMZ פועלת ביעילות גם לשיפור הספיגה וגם לעקביות הספיגה של ויטמין C.
איור 2א’ ו-2ב’
