כל מה שצריך וחשוב לדעת על הקשר בין מחסור במגנזיום לכאבי שרירים והתכווצויות שרירים, בכתבה שלפניכם.
מגנזיום, הנחשב לאחד מסוגי המינרלים החשובים והחיוניים ביותר למערכות גופנו, לוקח חלק בכ-400 תהליכים פיזיולוגיים שונים. בין היתר המגנזיום מסייע לתפקוד תקין של פעילות הלב, שומר על לחץ דם תקין, מסייע למבנה תקין של העצם, מסייע לפעילות סדירה ותקינה של מערכת השרירים והעצבים, מסייע לגוף לווסת את רמות הכולסטרול, מחזק את המערכת החיסונית ואף מסייע לייצור חומרים נוגדי חמצון וחלבונים בגופנו.
גוף האדם אומנם מכיל בממוצע כ-25 גרם של מגנזיום שרובו נאגר בעצמות, בשרירים ובתאים ברקמות הרכות, אך מחקרים שונים מעידים על כך שאחוז גדול מאוכלוסיית העולם המערבי מתמודדת עם מצבי מחסור במגנזיום. בישראל, הצריכה היומית הממוצעת של מגנזיום עומדת על כ-200 עד 300 מיליגרם, כאשר ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי הינה צריכה ממוצעת של 420 מ”ג בקרב גברים ו-320 מ”ג בקרב נשים. המחסור במגנזיום נובע בין היתר מצריכה מועטה של מזונות עתירי מגנזיום, זיעה מוגברת של הגוף, צריכה מוגברת של מזון מעובד ותעשייתי, לחץ נפשי המוביל לאיבוד מגנזיום בעת מתן שתן וזאת לנוכח העלייה ברמת האדרנלין בגוף. כמו כן, המחסור במגנזיום נובע לנוכח העובדה שענף החקלאות עושה שימוש מוגבר במים מותפלים הידועים כגורם המרכזי לאיבוד מגנזיום ממי ההשקיה והשתייה.
מחסור במגנזיום – כיצד הוא משפיע על מערכת השרירים בגופנו?
מגנזיום הינו מינרל המצוי כמעט בכל חלקי הגוף ונוכחותו חיונית לכל תהליכי הצמיחה של הגוף. בין היתר, המגנזיום פועל כמעין ווסת של מערכת השרירים ותפקידו להרפות את השרירים, על כן קיים קשר ישיר בין מחסור למגנזיום לבין תופעות של התכווצות שרירים והופעתם של כאבי שרירים.
בכל הנוגע לתפקוד נכון של השרירים, המגנזיום פועל בשיתוף פעולה מלא ביחד עם הסידן המצוי בגופנו. הסידן אחראי לפעולת הכיווץ של השרירים ואילו המגנזיום אחראי לפעולת ההרפיה של השריר. כאשר בגופנו קיים מחסור במגנזיום שרירי הגוף נוטים להיות מכווצים או תפוסים וכפועל יוצא מכך פחות דם מצליח לזרום דרכם לתאי הגוף. במקרים אלו, מערכת השרירים אינה מקבלת את המנוחה הנדרשת לה לצורך פעילותה התקינה והדבר גורם בין היתר להופעת כאבי שרירים.
כיצד תדעו שאתם סובלים ממחסור במגנזיום?
מחסור במגנזיום מתבטא בתסמינים שונים הכוללים בין היתר: עייפות, ירידה בתיאבון, כאבי ראש תדירים, מצבי רוח משתנים, תחושת נימול באצבעות, שינויים בלחץ הדם, הפרעות בקצב הלב, חולשה, בחילות, התכווצות שרירים, הפרעות שינה ושינויים כאלו ואחרים בתפקוד הקוגניטיבי.
איבוד מגנזיום בקרב ספורטאים
ספורטאים ו/או אנשים העוסקים בפעילות ספורטיבית קבועה (מתונה או מאומצת) עלולים לסבול מאיבוד מגנזיום מוגבר וזאת לנוכח הזעה מוגברת. המחסור במגנזיום בקרב ספורטאים עלול להוביל בין היתר לפגיעה מתמשכת בפעילותם של תהליכים פיזיולוגיים חיוניים, לרבות, פעילות אנזימים החיוניים בעת ביצוע הפעילות הגופנית. המחסור במגנזיום עלול לגרום לכך שספורטאים והעוסקים בפעילות ספורטיבית באופן חובבני יסבלו מהתכווצויות שרירים לאחר האימון.
כיצד ניתן למנוע מצבי איבוד מגנזיום?
על מנת לספק לגופנו את כמות המגנזיום היומית המומלצת (כ-420 מ”ג לגברים ו-300 מ”ג לנשים), מומלץ לצרוך כמות גדולה יותר של מזונות עתירי מגנזיום, החל מעלים ירוקים כהים, דרך אגוזים, קטניות ודגנים מלאים ועד לצריכה מוגברת של מי שתייה, המהווים כ-20% מהמגנזיום המצוי בגופנו. יחד עם זאת, חשוב לציין שלא כל המגנזיום אותו אנו צורכים דרך המזון נספג בגוף ולכן קיימת חשיבות רבה לנטילת תוספי מגנזיום המיוצרים בטכנולוגיות המבטיחות ספיגה גבוהה וזמינות ביולוגית לתאים.
חשוב לדעת: נטילת תוספי מגנזיום איננה מומלצת לאנשים הנוטלים תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה ו/או משככי כאבים שונים המשמשים כמרפי שרירים.
