כורכום וסוכרת

הכורכום נמצא בשימוש כצמח מרפא ותבלין מזה מאות שנים, ומיוחסות לו השפעות בריאותיות רבות ומגוונות על גוף האדם. מה אומר המדע על סגולותיו הבריאותיות בהקשר של מחלת הסוכרת? הכל במאמר שלפניכם

כורכום, כורכומין ומצבים בריאותיים שונים

כורכום (טורמריק באנגלית) הוא השם העממי של הצמח .Curcuma longa הכורכום משחק תפקיד חשוב בפרקטיקות רפואיות שונות כגון הרפואה ההודית והסינית, ובעשורים האחרונים גם המדע מגלה עניין רב בצמח, בפרט ברכיב כורכומין המופק ממנו. הכורכום והכורכומין נחקרו בהקשר של מצבים רפואיים רבים ומגוונים כגון מחלות מעי דלקתיות, דלקות מפרקים, כאבי שרירים, דיכאון וחרדה, מחלות קוגניטיביות ועוד. במאמר זה נסקור את השימוש שנעשה בו ברפואה המשלימה, את פוטנציאל השפעותיו הבריאותיות בהקשר של מחלת הסוכרת ואת המחקרים התומכים בכך.
ברפואה המסורתית, נעשה שימוש בכורכום במגוון רחב של בעיות עיכול, בעיות הקשורות לתפקוד הכבד וכיס המרה, להגברת סירקולציית הדם, לטיפול בסוכרת ולאיזון רמות הסוכר בדם, לטיפול בבעיות מטאבוליות שונות וכן יוחסה לו איכות מרוממת וממריצה מבחינה אנרגטית. בעשורים האחרונים, פעילותו של הכורכומין המעכבת מנגנוני דלקת שונים, תועדה באין ספור פרסומים מדעיים ומחקרים, כגון מחקרים פרמקולוגיים, מחקרים במודלים של בעלי חיים וכן מחקרים קליניים בבני אדם. מכלל המחקרים עולה כי הכורכומין משפיע על גורמים מתווכי דלקת שמשתתפים בתהליך הדלקתי כגון פרוסטגלנדינים, ציטוקינים אנזימים מחוללי דלקת ועוד, ובנוסף יש לו השפעה נוגדת חמצון עוצמתית על רקמות ואיברים שונים בגוף האדם.

מחלת הסוכרת:

סוכרת סוג I (סוכרת נעורים) – נגרמת על רקע אוטואימוני כאשר מערכת החיסון תוקפת את תאי הבטא בלבלב שאחראים על ייצור ההורמון אינסולין, ובהדרגה הלבלב מפסיק לייצר אינסולין. מאחר ותפקידו של האינסולין הוא להכניס את הסוכר לתאי הגוף, חוסר באינסולין גורם לעלייה של רמות הסוכר בדם ולסוכרת. הטיפול התרופתי בחולי סוכרת סוג I מבוסס על מתן אינסולין ממקור חיצוני בשילוב עם תזונה נכונה.

סוכרת סוג II – סוג זה של סוכרת מתפתח בהדרגה בשעה שהלבלב עדיין מייצר אינסולין, אך תאי הגוף פחות רגישים אליו ולא מגיבים לו כראוי. סוגרת סוג II עלולה להתפתח בכל גיל, אך בדרך כלל היא מופיעה בסביבות גיל 40. לסוכרת מסוג זה יש לרוב רקע גנטי אך היא מאוד מושפעת מהתזונה ומאורח החיים. היא נעשית נפוצה יותר ויותר גם בקרב צעירים, עקב מגפת ההשמנה.

כורכום, כורכומין וסוכרת – מבחן היעילות

הכורכומין – הרכיב הפעיל העיקרי בשורש הכורכום, עורר את תשומת ליבם של אנשי המדע כרכיב פוטנציאלי לטיפול בסוכרת וכן בסיבוכים האופייניים שנובעים ממחלה זו, משום שהוא התגלה גם כיעיל בהורדת רמות הסוכר בדם ובשיפור העמידות לאינסולין במחקרים שונים וגם כרכיב בטוח לשימוש. מאמר סקירת מחקרים שפורסם בכתב העת המדעי Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine סיכם 13 שנות מחקר (!) על הקשר שבין כורכום, כורכומין וסוכרת. מתוצאות הסקירה עולה כי הכורכום והרכיב הפעיל כורכומין יכולים לסייע רבות, בהקשרים שונים ומגוונים של מחלת הסוכרת:

• כורכומין לאיזון רמות הסוכר בדם –
  המחקר המדעי הראשון שדיווח על יעילות הכורכומין באיזון רמות סוכר גבוהות בחולה סוכרת פורסם עוד בשנת 1972. בשנת 2013 חוקרים מסין ערכו מחקר קליני מבוקר פלסבו שפורסם בכתב העת המדעי Molecular Nutrition & Food Research. במחקר השתתפו 100 אנשים חולי סוכרת סוג II עם עודף משקל חמור (אוביסיטי). קבוצה א’ נטלה 300 מ”ג כורכומין ביום למשך 12 שבועות וקבוצה ב’ נטלה פלסבו. תוצאות המחקר הראו כי נטילת הכורכומין תרמה באופן מובהק לשיפור במדדים הבאים: הפחתת רמות הסוכר בצום, הפחתת מדד ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c), עלייה בעמידות לאינסולין וירידה באחוז חומצות השומן החופשיות בדם ובערכי הטריגליצרידים.
• כורכומין לשיפור הרגישות לאינסולין –
  עמידות לאינסולין מתרחשת כאשר התאים מפסיקים להיות רגישים לאינסולין ומפתחים כלפיו תנגודת. כך נוצר מצב שרמת הסוכר בדם עולה, מאחר והאינסולין לא מצליח להכניסו לתאי הגוף. מצב זה נקרא ‘טרום סוכרת’ מאחר ולאורך זמן הוא מעלה את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג II. קבוצת חוקרים בתילאנד ערכה מחקר קליני, מבוקר פלסבו שתוצאותיו פורסמו בכתב העת המדעי Diabetes Care. במחקר השתתפו 240 איש שאובחנו עם טרום סוכרת אשר נטלו תמצית כורכומין או פלסבו, למשך 9 חודשים. בתום תקופת המחקר נמצא כי אף משתתף בקבוצת הכורכומין לא פיתח סוכרת, בעוד שבקבוצת הפלסבו 16% מהמשתתפים חלו בסוכרת. בנוסף, הטיפול בכורכומין שיפר את התפקוד הכללי של תאי הבטא בלבלב. החוקרים אף ציינו את רמת הבטיחות הגבוהה של התוסף.
• כורכום וכורכומין להפחתת סיכוני מחלת הסוכרת –
  ידוע כי חולי סוכרת נמצאים בסיכון לפתח בעיות כבד, בכללן כבד שומני – מצב שמצד אחד נחשב לבעיה רפואית כלל עולמית, אך מנגד קיים מיעוט של פתרונות תרופתיים אפקטיביים לטיפול בו. במחקר קליני מבוקר פלסבו, שפורסם בכתב העת המדעי Phytotherapy Research, בהשתתפות אנשים שאובחנו עם כבד שומני, נטילה יומית למשך 8 שבועות, של פורמולציית כורכומין שהכילה 70 מ”ג כורכומין, תרמה לירידה מובהקת באחוזי ריכוזי השומן בכבד (על פי בדיקת אולטרא-סאונד) וכן לירידה בערכי אנזימי הכבד בדם (AST, ALT) אשר רמה גבוהה שלהם בדם מהווה סמן לנזק כבדי. בנוסף הודגמה ירידה מובהקת באינדקס מסת הגוף (BMI), בערכי הסוכר וההמוגלובין המסוכרר (HbA1c), הכולסטרול טוטאל, הכולסטרול מסוג LDL (הכולסטרול הרע) והטריגליצרידים – בהשוואה לקבוצת הפלסבו. החוקרים ציינו כי הכורכומין היווה רכיב בטוח ולא נצפו תופעות לוואי משמעותיות במשך תקופת נטילתו.
  חולי סוכרת אף נמצאים בסיכון לפגיעה כלייתית, ומחקרים מהשנים האחרונות הראו כי לנטילת כורכומין השפעה שמגינה על הכליות ומעכבת התפתחות פגיעה כלייתית, שגם תורמת לירידת הפרשת חלבון בשתן (המהווה מדד לפגיעה כלייתית), זאת בנטילת 500 מ”ג תמצית כורכום שהכילה 22.1 כורכומין, 3 פעמים ביום למשך חודשיים. השפעות אילו הודגמו גם במצב של דלקת בכליות בחולי לופוס (זאבת).
  רמות סוכר גבוהות וסוכרת אף מקושרות לפגיעה של רדיקלים חופשיים בכלי הדם (תופעה הנקראת סטרס חמצוני). הטיפול התרופתי למניעת נזק לכלי הדם במצבי סוכרת כולל תרופות להורדת לחץ הדם ותרופות להורדת כולסטרול (סטטינים). במחקר קליני מבוקר פלסבו הושוותה השפעת נטילת תמצית על בסיס כורכומינואידים משורש הכורכום לנטילת תרופה מקבוצת הסטטינים – לשם הגנה על כלי הדם של חולי סוכרת סוג II. תוצאות המחקר הראו כי לטיפול בתמצית הכורכומינואידים הייתה השפעה מיטיבה מובהקת על תפקוד כלי הדם – ברמה זהה לטיפול בסטטינים, שהתבטאה בירידה ברמת הרכיבים מעוררי הדלקת בדם ובמרקרים של סטרס חמצוני. בקבוצת הפלסבו לעומת זאת לא הודגם שיפור בתפקוד כלי הדם.

לקריאה נוספת על המחקרים הרבים בתחום השפעות הכורכום והכורכומין על מחלת הסוכרת לחצו כאן.

כורכומין ואינטראקציות עם תרופות לסוכרת

בהסתמך על מחקרים שהראו כי הכורכומין הוא רכיב בעל השפעה שמפחיתה רמות סוכר בדם, חולי סוכרת שנמצאים בטיפול תרופתי צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל טרם השימוש בתוספי כורכום וכורכומין, כדי להחליט על המינון האופטימלי ולמניעת ירידה חדה מידי ברמות הסוכר בדם.