מתילקובלמין ואדנוזילקובלמין – סוד היעילות: סינרגיה

Post By:
0 Comments
, ,

מתילקובלמין ואדנוזילקובלמין – שתי נגזרות, תפקידים שונים ומובחנים
מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות הביאו להתפתחות משמעותית בהבנת הפעילות והמנגנונים שבהם פועלות כל אחת מנגזרות הוויטמין בגוף. אחת המשמעותיות שבהן היא התובנה שלשתי הנגזרות הפעילות הטבעיות של הוויטמין – מתילקובלמין ואדנוזילקובלמין, ישנם תפקידים אופייניים ומובחנים, ושתפקידיה של נגזרת האדנוזילקובלמין חיוניים לא פחות מאלו של המתילקובלמין [12]. 

מדוע שתי הנגזרות חשובות? 

הסיבה המרכזית לכך היא ששתי נגזרות אלה של B12 משמשות כקו-פקטורים לשני אנזימים שלהם חשיבות קריטית בפעילויות מרכזיות בגוף. בלעדיהן, אנזימים אלה לא יוכלו לפעול. 


מתילקובלמין
מתילקובלמין הוא הנגזרת השכיחה ביותר של ויטמין B12 בפלזמת התא [13,14], והיא פועלת כקו-פקטור לאנזים מתיונין-סינתאז (MS) [1,12]. 

אנזים זה הופך את חומצת האמינו הומוציסטאין למתיונין [1,15], וככזה ממלא תפקיד חשוב בשמירה על רמות תקינות של הומוציסטאין ובמניעת הצטברותו בדם. בנוסף, הוא מעורב במטבוליזם של החומצה הפולית בגוף, ופועל ביחד איתה בייצור המרכיבים של תאי הדם ובהתפתחות המוח במהלך הילדות [12]. כמו כן, לנגזרת המתילקובלמין תפקיד מרכזי בתהליך המתילציה [1,16]. תהליך ביוכימי זה מתואר כמעין “מתג הפעלה/כיבוי” של גנים ומולקולות שונים, והוא חיוני בייצור הדנ”א, בהגנה על מולקולות הדנ”א והרנ”א ובתיקונן [12,17]. 

חסר במתילקובלמין יוביל להפרעה בפעילות האנזים MS, שתתבטא בהצטברות של הומוציסטאין ובעלייה מסוכנת ברמתו בדם, אשר נמצא מתאם משמעותי בינה לבין מחלות לב וכלי דם [15,18], ולהפרעה במתילציה, ובעקבות זאת בייצור הדנ”א ובייצור הדם, שתוביל לאנמיה מגלובליסטית  [12,15,19]. 

 

אדנוזילקובלמין
אדנוזילקובלמין הוא הנגזרת השלטת של B12 ברקמות התאיות, והוא נוצר ומאוחסן במיטוכונדריה – תחנת האנרגיה של התאים [2,12,13], והיא משמשת כקו-פקטור לאנזים מתיל-מלוניל-קואנזים A מוטאז (MUT) [1,20]. 

אנזים זה מעורב בתהליך המורכב של הפקת אנרגיה מחומצות שומן וחומצות אמינו, שמתרחש במיטוכונדריה בכל תאי הגוף. במקביל, הוא ממלא תפקיד חשוב בהגנה על מערכת העצבים. זאת, על ידי כך שבתהליך הפקת האנרגיה, הוא פועל להמרתה של חומצה מתילמלונית (MMA) לתרכובת אחרת (succinyl-CoA). על ידי כך, הוא מונע למעשה הצטברות של ה-MMA, אשר פוגעת בחילוף החומרים התקין של חומצות שומן, פחמימות, חומצות אמינו ואוריאה, ובכך מפריעה ליצירת מעטפת המיאלין המגנה על תאי העצב במערכת העצבים המרכזית ובמוח [15,21]. 

חסר באדנוזילקובלמין מוביל להפרעה בפעילות האנזים MUT, שתתבטא בפגיעה בהפקת האנרגיה בתאים, וכתוצאה מכך בעייפות, חולשת שרירים, ירידה במשקל והפרעות התפתחותיות [22]; ולנזקים במערכת העצבים – זאת, כתוצאה מהצטברות של חומצת ה-MMA, שגורמת לאבדן מיאלין ולניוון עצבי ולמוות של תאי עצב [8], אשר יכול להוביל לתופעות נוירולוגיות בלתי הפיכות, לתופעות קוגנטיביות, מוטוריות ופסיכיאטריות, ואף להפלות ולפגמים מולדים ביילודים [15,22,23]. 


מה הופך את השילוב בין מתילקובלמין ואדונזילקובלמין ליעיל במיוחד?

המחקרים הרבים שבחנו את הפעילות והמנגנונים של שתי הנגזרות הטבעיות והפעילות הללו של ויטמין B12 מצביעים כאמור על כך שלכל אחת מהן יש פעילות קריטית מובחנת וייחודית לו בגוף, כאשר חסר בכל אחת יוביל לבעיות אופייניות – חסר במתילקובלמין יגרום לעלייה מסוכנת ברמת ההומציסטאין בדם ולאנמיה מגלובליסטית, ואילו חסר באדנוזילקובלמין יגרום לפגיעות עצביות. גם האתרים שבהן פועלות שתי הנגזרות שונים – פלזמת התא במקרה של המתילקובלמין, לעומת המיטוכונדריה במקרה של אדנוזילקובלמין [2]. 

שתי נגזרות אלה משלימות אפוא זו את פעולתה של זו באופן סינרגתי, המגביר את המאפיינים הייחודיים של כל אחת מהן, ושתיהן נחוצות כדי לכסות את מגוון הפונקציות הללו [4,12,22]. 

יתר על כן, תהליך הספיגה, ההובלה, האחסון והעיבוד התוך תאי של הוויטמין הינו מורכב ומעורבים בו לפחות 21 גנים, כך שמוטציות גנטיות בכל אחד מהם, וגם גורמים נוספים המשפיעים על הצריכה, הספיגה ו/או האחסון של הוויטמין בגוף – כולם יכולים לגרום לחסר במתילקובלמין או באדנוזילקובלמין. חלק מהמוטציות, בגנים מסוימים, יכולות אף לגרום לחסר בשתי הנגזרות הללו [25]. 

כל הממצאים האלה יכולים להסביר מדוע אצל חלק מהאנשים הסובלים מחסר בו, נטילת תוסף מתילקובלמין בלבד אינה מעלה את ערכי הוויטמין באופן מספיק, ואינה יעילה מספיק כדי למנוע את תסמיני החסר או לטפל בהם. שהרי, אם לדוגמה, סיבוכים מסוימים נגרמים כתוצאה מחסר באדנוזילקובלמין, נטילת תוסף מתילקובלמין בלבד לא תהיה יעילה דיה. ואכן, חוקרים שהשוו את היתרונות של נגזרות B12 השונות, טוענים שמתילקובלמין לבדו לא יכול לטפל בסיבוכים הנוירולוגיים הנובעים מחסר ב-B12, שכן חלק מהסיבוכים נובעים מחסר בנגזרת האדנוזילקובלמין [12]. 

בעקבות זאת ממליצים כיום חוקרים לטפל במצבי חסר ב-B12 באמצעות שילוב של שתי הנגזרות –  מתילקובלמין ואדנוזילקובלמין [4,12,22], ותוצאות מהשטח מראים שאכן, השילוב מצליח להשיג תוצאות קליניות מהירות וטובות יותר ולהעלות את הערכים גם באנשים שאצלם מתילקובלמין בלבד אינו מוביל לערכים הרצויים. 

 

פורמולה חדשה – B12 ULTRA
למרות הממצאים המצטברים המצביעים על חשיבות השילוב בין מתילקובלמין ואדנוזילקובלמין לטיפול בחסר ב-B12, מרבית מותגי התוספים עדיין משתמשים כיום בציאנוקובלמין, או לחילופין, במתילקובלמין בלבד.

אנו גאים להשיק פורמולה משולבת חדשה – B12 ULTRA, הכוללת את שתי הנגזרות הטבעיות והפעילות הללו, כאשר הסינרגיה ביניהן מגבירה את הזמינות הביולוגית שלהן ומאפשרת להעלות במהירות את ערכי הוויטמין במצבי חסר. 

כדי לשפר עוד יותר את הספיגה, הפורמולה מיועדת לנטילה תת-לשונית, כך שספיגתה מתבצעת ישירות דרך אתרי הספיגה התת-לשוניים אל מחזור הדם.

התוסף, שהינו בצורת נוזל, מכיל תמצית פטל ממקור טבעי, ואינו כולל סוכר, ממתיקים מלאכותיים, צבעי מאכל או חומרים משמרים. 

המוצר עדיין אינו במלאי.

הירשמו לרשימת ההמתנה למוצר B12 ULTRA





    מקורות

    1. NIH. (2023). Vitamin B12 – Fact Sheet for Health Professionals. https://shorturl.at/fnrsA
    2. Gröber, U., Kisters, K., and Schmidt, J. (2013). Neuroenhancement with Vitamin B12—Underestimated Neurological Significance. Nutrients, 5(12): 5031–5045. doi: 10.3390/nu5125031
      https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3875920/
    3. Spataru, T. (2024). The Miracle of Vitamin B12 Biochemistry. Reactions, 5: 20–76. https://doi.org/10.3390/reactions5010002
    4. Paul, C., and Brady, D.M. (2017). Comparative Bioavailability and Utilization of Particular Forms of B12 Supplements With Potential to Mitigate B12-related Genetic Polymorphisms. Integrative medicine, 16(1): 42–49. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5312744/
    5. Calderón‐Ospina, C.A., and Nava‐Mesa, M.O. (2020). B Vitamins in the nervous system: Current knowledge of the biochemical modes of action and synergies of thiamine, pyridoxine, and cobalamin. CNS Neuroscience & Therapeutics,26:5–13. DOI: 10.1111/cns.13207 https://onlinelibrary.wiley.com/doi/pdfdirect/10.1111/cns.13207
    6. Gräsbeck R. (2013). Hooked to vitamin B12 since 1955: A historical perspective.  Biochimie, 95(5):970–975.  doi: 10.1016/j.biochi.2012.12.007. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23274132/
    7. Okuda, K., Yashima, K., Kitazaki, T., and Takara, I. (1973). Intestinal absorption and concurrent chemical changes of methylcobalamin. Journal of Laboratory and Clinical Medicine, 81(4):557-567. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4696188/
    8. Chalmers, J.N., and Shinton, N.K. (1965). Comparison of hydroxocobalamin and cyanocobalamin in the treatment of pernicious anemia. Lancet,2(7426):1305-8. doi: 10.1016/s0140-6736(65)92336-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4165301/
    9. Foulds, W.S., Freeman, A.G., Phillips, C.I., and Wilson, J. (1970). Cyanocobalamin: A case for withdrawal. Lancet,1(7636):35.
    10. Linnell JC, Smith AD, Smith CL, Wilson J, Matthews DM. Effects of smoking on metabolism and excretion of vitamin B12. Br Med J 1968; 2: 215–216.
    11. Carmel R. (2008). Efficacy and safety of fortification and supplementation with vitamin B12: Biochemical and physiological effects. Food and Nutrition Bulletin, 29(2Suppl):S177–S187. DOI: 10.1177/15648265080292S121
    12. Thakkar, K., and Billa, G. (2015). Treatment of vitamin B12 deficiency–Methylcobalamine? Cyancobalamine? Hydroxocobalamin?—clearing the confusion. European journal of clinical nutrition,69:1-2. doi:10.1038/ejcn.2014.165 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25117994/
    13. Quadros, E.,V. (2009). Advances in the understanding of cobalamin assimilation and metabolism. British Journal of Hematology, 148(2): 195-204. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19832808/
    14. Pai, S.T. (2018). Peripheral Neuropathy. in Integrative Medicine (Fourth Edition). https://www.sciencedirect.com/topics/pharmacology-toxicology-and-pharmaceutical-science/methylcobalamin
    15. Elgar, K. (2022) Vitamin B12: a review of clinical use and efficacy. Nutritional Medical Journal, 1(3), 9-25.
      https://www.nmi.health/wp-content/uploads/2023/01/NMJ_Vitamin-B12_A-Review-of-Clinical-Use-and-Efficacy.pdf
    16. Pfohl-Leszkowicz, A., Keith, G,. and Dirheimer, G. (1991). Effect of cobalamin derivatives on in vitro enzymatic DNA methylation: methylcobalamin can act as a methyl donor. Biochemistry, 30(32):8045-51. doi: 10.1021/bi00246a024. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1868079/
    17. Menezo, Y., Clement, P., Clement, A/. and Elder, K. (2020). Methylation: An Ineluctable Biochemical and Physiological Process Essential to the Transmission of Life. International Journal of Molecular Sciences, 21(23): 9311. doi: 10.3390/ijms21239311
      https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7730869/
    18. Gangulycorresponding P., and Alam, S.R. (2015). Role of homocysteine in the development of cardiovascular disease. Nutrition Journal, 14: 6. doi: 10.1186/1475-2891-14-6
      https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4326479/
    19. Shane, B. (2013). Folate and Vitamin B12 Function. In Encyclopedia of Biological Chemistry (Second Edition). https://www.sciencedirect.com/topics/pharmacology-toxicology-and-pharmaceutical-science/methylcobalamin
    20. Mansoorabadi, S.O., Padmakumar, R., Fazliddinova, N., Vlasie, M., Banerjee, R., and Reed, G.H. (2005). Characterization of a Succinyl-CoA Radical−Cob(II)alamin Spin Triplet Intermediate in the Reaction Catalyzed by Adenosylcobalamin-Dependent Methylmalonyl-CoA Mutase†. Biochemistry, 44, 9: 3153–3158. https://pubs.acs.org/doi/10.1021/bi0482102#
    21. Wong, C.W. (2017). Vitamin B12 Deficiency in the Elderly. In Nutrition and Functional Foods for Healthy Aging.
      https://www.sciencedirect.com/topics/nursing-and-health-professions/cobamamide#:~:text=Adenosylcobalamin%2C%20another%20cofactor%20form%20of,the%20mitochondrial%20citric%20acid%20cycle.
    22. Vitamin B12 & Health. Natural and Bioactive B12 – Adenosylcobalamin. https://www.b12-vitamin.com/adenosylcobalamin/
    23. Calderón‐Ospina, C.A., and Nava‐Mesa, M.O. (2020). B Vitamins in the nervous system: Current knowledge of the biochemical modes of action and synergies of thiamine, pyridoxine, and cobalamin. CNS Neuroscience & Therapeutics,26:5–13. DOI: 10.1111/cns.13207
    24. Sabry, W., Elemary, M., Burnouf, T., Seghatchian, J., and Goubran, H. (2019). Vitamin B12 deficiency and metabolism-mediated thrombotic microangiopathy (MM-TMA). Transfusion and Apheresis Science, 59(1).  102717DOI:https://doi.org/10.1016/j.transci.2019.102717

    https://www.trasci.com/article/S1473-0502(19)30290-3/fulltext

    1. Methylmalonic acidemia with homocystinuria. (2023). MedlinePlus. https://medlineplus.gov/genetics/condition/methylmalonic-acidemia-with-homocystinuria/#causes

    למען הסר ספק מודגש בזאת כי המוצרים המופיעים במאמר זה, הינם תוספי תזונה ואינם תרופות. אין לראות במוצרים או באמור בנוגע אליהם ככאלו שנועדו לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי. המידע אינו המלצה או הוראה או דרך לטיפול רפואי. בכל מקרה של בעיה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל לפני נטילת תוספי מזון וויטמינים.

    כמו כן, המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את המשתמש ו/או את הציבור ו/או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. כמו כן, המינונים והנחיות הנטילה המופיעים במאמר זה, הינם כלליים ויש להיוועץ בגורם מטפל מוסמך כדי להתאימם אישית בהתאם לגיל ולמצב הרפואי. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה

    x