טורמריק – הרבה יותר מכורכומין

כל המחקרים על התועלות הבריאותיות של שורש הכורכום ומכלול רכיביו הפעילים, ועל טכנולוגיית ה- PNS שעושה שימוש במכלול זה לשם שיפור ספיגת הכורכומין

אין מי שלא שמע על הכורכומין ועל יתרונותיו הבריאותיים – מדובר ברכיב הפעיל העיקרי בשורש הכורכום שמעניק לו את צבעו הכתום, המהווה את אחד מחומרי הטבע הידועים והנחקרים ביותר בעולם בשנים האחרונות. לקריאת מחקרים בנושא לחצו כאן.

לעומת זאת, לא הרבה שמעו על יתרונותיו הבריאותיים של שורש הכורכום עצמו – על מכלול רכיביו, ממנו גם מופק התבלין המפורסם שנקרא באנגלית טורמריק. שורש הכורכום (טורמריק) הוא צמח מאכל בעל ערך תזונתי גבוה, וגם צמח מרפא חשוב מאוד במסורת רפואת הצמחים ההודית והסינית, שאף קנה לעצמו מקום של כבוד ברפואת הצמחים המודרנית המערבית.

מחקרים שבחנו את ערכו התזונתי של שורש הטורמריק מצאו כי הוא עשיר ברכיבי תזונה כגון פחמימות מורכבות, סיבים תזונתיים, חומצות אמינו וחלבונים ועושר של נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים, כולל ברזל, אבץ, נחושת, סידן, כרום, מנגנז, מוליבדן, זרחן, אשלגן, קומפלקס ויטמיני B, וכן ויטמין A, C ו- E [מקור – 1].

כצמח מרפא, שורש הטורמריק והתמציות שמופקות ממנו משמשים זה אלפי שנים לטיפול בבעיות הקשורות לתפקוד הכבד ומערכת העיכול, בבעיות עור, שלד ומפרקים, לשיפור הסירקולציה, לאיזון רמות השומנים והסוכר בדם, לאי סדירות של המחזור החודשי, כרכיב נוגד דלקת וכרכיב מחטא לטיפול בתולעים ובזיהומים שונים, לבריאות הפה וכן לחיזוק אנרגיית הגוף. בשנים האחרונות, גם המחקר המדעי חוקר את התועלות הבריאותיות של שורש הטורמריק, ומאושש את שימושיו המסורתיים.

מה מכיל שורש הכורכום (הטורמריק) חוץ מכורכומין?

המחקר המדעי גילה כי שורש הטורמריק מכיל מארג שלם של רכיבים פעילים מלבד הכורכומין, אשר גם להם מיוחסת פעילות ביולוגית בעלת פוטנציאל בריאותי. בעוד שהכורכומין מהווה כ-5-7% מהשורש בלבד, מלבדו קיימים רכיבים אורגניים נוספים כגון פוליפנולים ופלבנואידים (רכיבים נוגדי חמצון בעלי השפעות מרובות), טרפנואידים ושמנים נדיפים (1.5-5%), סטרולים וחומצות שומן, חלבונים ייחודיים פעילים ביולוגית, פוליסכרידים (סוכרים מורכבים), סיבים תזונתיים ובנוסף ויטמינים ומינרלים – ואלו רק חלק מקטגוריות-העל של עשרות רכיבים מסוגים שונים שנכללים בכל תת-קבוצה.  עד היום זוהו סה”כ כ- 300 רכיבים פעילים בשורש הטורמריק.

 

איור 1 מדגים 4 תתי-קבוצות עיקריות של רכיבים פעילים בשורש הטורמריק:

 

 

“השלם עולה על סך חלקיו” – עיקרון הסינרגיה

ברפואת הצמחים המסורתית קיים עקרון חשוב וידוע, לפיו “השלם עולה על סך חלקיו” כלומר, כלל הרכיבים הפעילים שבצמח המרפא פועלים יחד בסינרגיה, ואותה סינרגיה היא זו שיוצרת את ההשפעה הבריאותית הרחבה, ולא רק רכיב פעיל כזה או אחר. לכן, כאשר מבודדים רכיב פעיל מסוים מתוך צמח, ההנחה היא כי אותה השפעה הסינרגטית אובדת ואיתה גם חלק מההשפעה הטיפולית הרחבה. בשורה התחתונה, הסינרגיה של כלל הרכיבים שבצמח מתקשרת ישירות ליעילות הטיפולית.

בשנים האחרונות, עקרון ההשפעה הסינרגטית אף נחקר מדעית – בהקשר של צמח הקנביס. זאת לאחר שהתגלה, כי ההשפעה הרפואית של הקנביס נובעת מהמכלול השלם של רכיביו, ולא רק מהחומרים הפעילים THC ו- CBD שבודדו מהתפרחות. כיום אפקט הסינרגיה של רכיבי צמח הקנביס כבר מוכר על ידי המדע, ואף ניתן לו השם: ‘אפקט הפמליה’ (מאחר וכלל הרכיבים שבצמח מלווים כפמליה את החומרים הפעילים העיקריים ותורמים בעצמם להשפעה הרפואית הרחבה).

כך גם בהקשר של תוספי תזונה המבוססים על שורש הכורכום (הטורמריק) – החוקרים טוענים כי האיכות שלהם עשויה להשתנות בהתאם לתכולה של כלל הרכיבים הפעילים שבמוצר. לכן נטען שלא רק רכיב הכורכומין צריך לשמש כמדד לאיכות תוספים אילו, אלא גם רכיבים המייצגים תתי-קבוצות נוספות וחשובות בצמח. אחד מהם הוא הטורמרון למשל (ar-turmerone) – הרכיב הפעיל הנחקר בשמן הנדיף שבשורש הכורכום, שגם לו מיוחסות השפעות בריאותיות רבות [2], אך יש מלבדו רכיבים ביו-אקטיביים רבים אחרים.

מחקרים מדעיים על שורש הטורמריק

אמנם כורכומין הוא הרכיב הנחקר ביותר בשורש הטורמריק, וחלק ניכר מהפעילות הביולוגית של הצמח מיוחסת לו ספציפית, אולם בשנים האחרונות המחקר המדעי גילה כי קיימות פעילויות ביולוגיות מגוונות וחשובות שמיוחסות דווקא לשורש השלם (על סך רכיביו), וגם כאלו שמיוחסות לרכיבים פעילים ספציפיים מלבד הכורכומין. על פעילויות אילו ניתן להסיק הן ממחקרים שהשוו בין הפעילות הביולוגית של רכיב הכורכומין לבין שורש הטורמריק השלם, והן ממחקרים שבחנו את הפעילות הביולוגית של רכיבים פעילים מלבד הכורכומין, אשר בודדו משורש הטורמריק.

מחקרי טורמריק – השורש השלם על מכלול רכיביו:

מחקרים שבחנו את פעילות שורש הטורמריק בתנאי מעבדה מצאו כי יש לו פעילות אנטי-מיקרוביאלית כנגד וירוסים, חיידקים ופטריות. דוגמא לכך היא הפעילות המעכבת שיש לשורש הטורמריק כנגד החיידק הנפוץ הליקובקטר פילורי הגורם לכיבי קיבה. מחקרים רבים במודלים של בעלי חיים הדגימו את הפוטנציאל שיש לשורש הטורמריק בהקשר של מחלות דלקתיות, מצבים נוירו-דגנרטיביים (הקשורים להתדרדרות קוגניטיביות), דיכאון, סוכרת, עודף משקל וטרשת עורקים [3].

שורש הטורמריק נחקר גם במחקרים קליניים, כאשר ההשפעות המבטיחות ביותר נצפו בהקשר של מצבים דלקתיים שונים, מעי רגיש (IBS), אקנה, לופוס, סוכרת, כיבי קיבה ועוד.

במחקר קליני  עם משתתפים שסבלו ממחלת חניכיים כרונית המערבת היווצרות כיסים דלקתיים (פריודונטיטיס), טיפול במיצוי של שורש הטורמריק למשך שבוע הפחית את רמת הדלקתיות בחניכיים והביא לשיפור מובהק ומשמעותי מבחינת מצב המחלה [4]. במחקר קליני בהשתתפות חולי סוכרת סוג 2 עם פגיעה כלייתית (נפריטיס), נטילת 500 מ”ג 3 פעמים ביום תמצית שורש כורכום למשך חודשיים, שיפרה מדדים כגון הפחתת הפרשת חלבון בשתן (מדד המצביע על שיפור התפקוד הכלייתי) והפחיתה מרקרים  דלקתיים בדם, וזאת ללא תופעות לוואי מהטיפול [5]. בנוסף, במחקר בהשתתפות אנשים בריאים, נצפתה הגברה של הפרשת אינסולין לאחר ארוחות ונטילת 6 גרם שורש טורמריק – החוקרים הסיקו כי זוהי השפעה שייתכן וניתן יהיה לרתום אותה גם לטובת חולי סוכרת [6]. גם אצל חולי לופוס עם פגיעה כלייתית, נטילת שורש טורמריק שיפרה מדדים בתפקוד הכלייתי, כגון הפחתת הפרשת חלבון ודם בשתן, וכן נצפתה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי. במחקר קליני בעל 500 משתתפים, נבחנה השפעת נטילת תמצית שורש טורמריק למשך 8 שבועות, על סימפטומים של תסמונת המעי הרגיש. קבוצת משתתפים אחת נטלה טבלייה עם 72 מ”ג תמצית טורמריק, וקבוצה שנייה נטלה 2 טבליות עם 144 מ”ג תמצית שורש טורמריק. בתום תקופת המחקר הממצאים הראו כי בשתי הקבוצות, אצל כ- 2/3 מהמשתתפים חל שיפור מובהק בסימפטומי המחלה הנפוצים [7]. במחקר פיילוט קליני בהשתתפות חולי IBS, נטילת חצי גרם שורש כורכום גם שיפרה את תנועתיות המעי וגם גרמה להפעלתם של חיידקים ידידותיים ששוכנים במעי בעלי השפעה מיטיבה [8]. במחקר קליני עם משתתפים שסבלו מכיבים פפטיים, נטילת שורש טורמריק במינון של 3 גרם למשך 4 שבועות צמצמה באופן ניכר את גודל הכיבים, כאשר אצל כ-50% מהמשתתפים הכיבים נרפאו לחלוטין. אצל שאר המשתתפים הכיבים נרפאו בהדרגה במשך 8 -12 שבועות [9]. מלבד המחקרים הנ”ל, קיימים מחקרים קליניים רבים שתוצאותיהם צפויות להתפרסם בזמן הקרוב. ניתן להתעדכן בסטטוס שלהם באתר: www.clinicaltrials.gov

מחקרים על רכיבי טורמריק מבודדים, מלבד כורכומין

ראשית, חוקרים שבחנו את פוטנציאל השפעתו האנטי סרטנית של שורש הטורמריק על מכלול רכיביו בהשוואה לכורכומין מבודד, גילו שלכורכומין המבודד יש השפעה פחותה מזו של שורש הטורמריק בעיכוב צמיחה של תאי סרטן – גם כשהשורש הטבעי הכיל בתוכו כמות זהה של כורכומין [10]. מלבד זאת, מחקרים על רכיבים מסיסי מים בשורש הטורמריק (ללא הכורכומין המסיס בשמן), הדגימו פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת ומרפאת פצעים, פעילות שמעכבת את תהליך השכפול של וירוס הפטיטיס B ופעילות אנטי-מיקרוביאלית כנגד החיידק הליקובקטר פילורי. מעבר לכך, אין ספור מחקרים, גם בתנאי מעבדה וגם במודלים של בעלי חיים, הראו כי לרכיבים השונים בשורש הטורמריק, מלבד הכורכומין, פעילות נוגדת דלקת ואנטי סרטנית במנגנונים ביולוגיים שונים. על מחקרים אלו ניתן לקרוא בהרחבה במאמר הסקירה שמוקדש כולו לנושא, בלחיצה כאן.

להלן מספר דוגמאות מתוך מאמר הסקירה הנ”ל לגבי רכיבים בשורש הטורמריק  והפעילות הביולוגית הנחקרת שלהם:

קבוצת רכיבי ה- turmerines – מולקולות חלבוניות מסיסות במים בעלות פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת ופוטנציאל אנטי-סרטני נחקר. מחקרים מצביעים על כך שההשפעה המיטיבה של שורש הטורמריק במצבי סוכרת היא ברובה בזכות הרכיב turmerin.

קבוצת רכיבי ה- ar-turmerones – כ-60% משמן הטורמריק מכיל את הרכיב turmeron. קבוצת רכיבים זו התגלתה כבעלת השפעה נוגדת חמצון, אנטי-דלקתית, מווסתת מערכת חיסון, פעילות נוגדת פטריית הקנדידה ופוטנציאל אנטי-סרטני נחקר.

קבוצת רכיבי ה- ukonan – התגלו כבעלי פעילות נוגדת דלקת, מווסתת מערכת חיסון ופוטנציאל אנטי-סרטני נחקר.

הרכיב calebin A – התגלה כבעל פוטנציאל פעילות שמעכבת צמיחה של תאים סרטניים ומעודדת מוות של תאים סרטניים – במודל של סרטן הקיבה שפיתח עמידות לטיפול תרופתי.

הרכיב Eemene – התגלה כרכיב אנטי-דלקתי בעל פוטנציאל אנטי-סרטני: הוא תרם למוות של תאי סרטן מסוג גליובלסטומה והגביר את הרגישות להקרנות של תאי סרטן הריאה במודל של מחקר מעבדתי.

דוגמה להשפעה הסינרגטית של רכיבי הטורמריק לעומת כורכומין מבודד 

מחקר שבחן את ההשפעה האנטי-פטרייתית של שורש הטורמריק מצא כי לשמונה רכיבים בו, כולל הכורכומין, יש השפעה אנטי-פטרייתית שמעכבת התפתחות פטרת. מבין שמונת הרכיבים שנבדקו כל אחד בנפרד, דווקא לרכיב בשם curidione הייתה ההשפעה האנטי-פטרייתית החזקה ביותר מבין כולם. אך העובדה המפתיעה היתה, שכשנבדקה ההשפעה האנטי-פטרייתית הסינרגטית של כל שמונת הרכיבים יחד – כולל הרכיב curidione, היא היתה חזקה הרבה יותר מהשפעתו בנפרד [11]. מכאן ניתן להסיק, כי למרות שלרכיבים שונים בשורש יש השפעה אנטי פטרייתית, כולל לרכיב כורכומין, מוטב להשתמש במיצוי השלם של שורש הטורמריק כדי להשיג השפעה אנטי-פטרייתית יעילה יותר [12].

מכלול הרכיבים בשורש הטורמריק משפרים את ספיגת הכורכומין

כורכומין, כבר אמרנו, הוא הרכיב הפעיל הנחקר ביותר בשורש הכורכום, ונודעת לו פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת, בעלת פוטנציאל השפעה על מנגנונים ביולוגיים רבים ומגוונים בגוף. אולם הבעייתיות בכורכומין היא בכך שהוא רכיב מסיס בשמן שאינו נספג טוב בסביבה המיימית של מערכת העיכול. בעיית הספיגה של הכורכומין יוצרת מצב בו הזמינות הביולוגית שלו לתאי הגוף נמוכה, וברוב המקרים איננה מאפשרת לגוף לנצל את שלל התועלות הבריאותיות שלו. כמו כן, תוספים מבוססי כורכומין מבודד, מאבדים את אותו ‘אפקט הסינרגיה’ שיש למכלול הרכיבים בשורש הטורמריק.

לאחרונה פותחה טכנולוגייה חדשנית, מן המדוברות ביותר בעולם המחקר של תוספי הכורכומין, המבוססת על שילוב של כורכומין בריכוז גבוה בתוך מכלול  הרכיבים הטבעיים משורש הכורכום: אותם חלבונים ייחודיים, רבי-סוכרים, שמנים נדיפים וסיבים תזונתיים, להם השפעות ביולוגיות נחקרות בפני עצמן. היא נקראת טכנולוגיית PNS – Polar Non polar Sandwich  והיא עושה שימוש ברכיבים מסיסי מים בשורש הטורמריק, שעוטפים את מולקולת הכורכומין המסיסה בשמן כמו כריך, כדי לשפר את מסיסותה ואת ספיגתה במערכת העיכול [13].

טכנולוגיית ה- PNS משלבת לראשונה מספר יתרונות משמעותיים:

• היא מבוססת על כורכומין בריכוז גבוה מאוד (50%), הרבה מעבר לריכוז הקיים בשורש הטורמריק בטבע
• היא משמרת את אפקט הסינרגיה, משום שהיא מבוססת על מיצוי מכלול רחב של רכיבים משורש הטורמריק, כולל הכורכומין
• היא משפרת באופן טבעי את הספיגה של הכורכומין – פי 10 לערך בהשוואה לכורכומין מבודד, כפי שנבדק מחקרית
• היא מאפשרת ליהנות משלל היתרונות התזונתיים והבריאותיים של כלל הרכיבים שמוצו משורש הטורמריק

מחקר קליני: טכנולוגיית PNS לשיפור הזמינות הביולוגית של הכורכומין

במחקר קליני נבדקה הזמינות הביולוגית של תוסף הכורכומין Cureit® המבוסס על טכנולוגיית ה- PNS (כורכומין בשילוב מכלול הרכיבים הטבעיים משורש הטורמריק). הזמינות הביולוגית של Cureit® הושוותה לזו של תוסף כורכומין בשילוב עם שמנים נדיפים משורש הכורכום, ובנוסף – גם לתוסף כורכומין-פוספוליפיד.  המשתתפים נטלו כל אחד מהתוספים במינון של 500 מ”ג, כאשר Cureit® הכיל 180 מ”ג כורכומין, התוסף המשולב עם השמנים הנדיפים הכיל 351 מ”ג כורכומין והתוסף על בסיס הפוספוליפידים הכיל 80.5 מ”ג כורכומין.

תוצאות המחקר הראו כי הזמינות הביולוגית של התוסף Cureit® המבוסס על טכנולוגיית ה- PNS, הייתה גבוהה באופן מובהק מהזמינות הביולוגית של 2 התוספים האחרים: פי 7.3 מתוסף הכורכומין עם השמנים הנדיפים, ופי 5.6 מתוסף הכורכומין-פוספוליפיד [14].  כמו כן, הזמינות הביולוגית של Cureit® בטכנולוגיית ה-PNS הייתה גבוהה פי 10 בהשוואה לתוסף כורכומין “נקי” (ללא טכנולוגיה לשיפור הספיגה) [15].

לסיכום

המידע המחקרי שהולך ומצטבר בשנים האחרונות, מאושש עקרונות מתוך רפואת הצמחים המסורתית ומדגים כי מלבד הכורכומין, שורש הטורמריק מכיל מכלול שלם של רכיבים ביו-אקטיביים להם פוטנציאל רחב של השפעות בריאותיות. לחלק מרכיבים אילו מנגנון פעילות שונה מזה של הכורכומין ולחלקם מנגנון פעולה דומה לשלו, אך נראה כי כולם פועלים כמכלול בסינרגיה. כיום יש טכנולוגיות הרותמות את התכונות הייחודיות של הרכיבים הטבעיים בשורש הכורכום לשם שיפור ספיגת הכורכומין במערכת העיכול, ואחת מהטכנולוגיות החדשניות ביותר מסוג זה הינה טכנולוגיית ה- PNS.

רשימת אסמכתאות

1. Sanatombi R., K. Sanatombi (2018) Nutritional value, phytochemical composition, and biological activities of edible Curcuma species: A review. Journal International Journal of Food Properties Volume 20, 2017 – Issue sup3
2. Li, Shiyou et al (2011) Chemical composition and product quality control of turmeric (Curcuma longa L.) Faculty Publications. Paper 1.
3. Gupta S.C. et al (2012) Multitargeting by turmeric, the golden spice: Fromkitchen to clinic Mol. Nutr. Food Res. 57:1510–1528
4. Behal, R., et al (2011) Evaluation of local drug-delivery system containing 2% whole turmeric gel used as an adjunct to scaling and root planing in chronic periodontitis: a clinical and microbiological study. J. Indian Soc. Periodontol. 15:35–38.
5. [5] Khajehdehi, P.et al., (2011) Oral supplementation of turmeric attenuates proteinuria, transforming growth factor-beta and interleukin-8 levels in patients with overt type 2 diabetic nephropathy: a randomized, double-blind and placebo-controlled study. Scand. J. Urol. Nephrol. 45:365–370.
6. 6. Wickenberg, J., (2010) Effects of Curcuma longa (turmeric) on postprandial plasma glucose and insulin in healthy subjects. Nutr. J. 9:43.
7. Bundy, R., (2004) Turmeric extract may improve irritable bowel syndrome symptomology in otherwise healthy adults: a pilot study. J. Altern. Complement. Med. 10:1015–1018.
8. Shimouchi, A., et al., (2009) Effect of dietary turmeric on breath hydrogen. Dig. Dis. Sci. 54: 1725–1729.
9. Prucksunand, C., et al (2001) Phase II clinical trial on effect of the long turmeric (Curcuma longa Linn) on healing of peptic ulcer. Southeast Asian J. Trop. Med. Public Health 32:208– 215.
10. Kim, J. H., et al., (2012) Turmeric (Curcuma longa) inhibits inflammatory nuclear factor (NF)kappaB and NF-kappaB-regulated gene products and induces death receptors leading to suppressed proliferation, induced chemosensitization, and suppressed osteoclastogenesis. Mol. Nutr. Food Res. 56:454–465.
11. Chen ., et al (2018) Antifungal activity, main active components and mechanism of Curcuma longaextract against Fusarium graminearum PLoS One.13(3): e0194284.
12. Moghadamtousi SZ et al (2014) A review on antibacterial, antiviral, and antifungal activity of curcumin. Biomed Res Int.2014:186864
13. Her et al., (2018) Improvement of Curcumin Bioavailability for Medical Applications Med Aromat Plants (Los Angeles)7:6
14. Gopi S, et al. (2017) ComparativeOral Absorption of Curcumin in a Natural Turmeric Matrix with TwoOther Curcumin  Formulations:  An  Open-label  Parallel-arm  Phytother Res 31: 1883-1891.
15. Amalraj A, et al. (2017) Preparation of anovel  bioavailable  curcuminoid  formulation  (CureitTM)  using  Polar-Nonpolar-Sandwich  (PNS)  technology  and  its  characterization  and applications. Mater Sci Eng C 75: 359-367.

 

 

אולי יעניין אותך גם:

מחקר – כורכום ליפוזומלי של אקוסאפ