מחלות מעיים דלקתיות (IBD – Inflammatory Bowel Disease) הוא שם כולל לשתי מחלות עיקריות: קרוהן וקוליטיס כיבית. הן מתאפיינות במהלך כרוני על בסיס התפרצויות אקוטיות המלוות בכאבי בטן, בשלשולים (לעיתים דמיים), בירידה במשקל, בבעיות ספיגה ובאנמיה. הגורמים להופעתן אינם ברורים דיים אך ידוע שהן מערבות תהליכים אוטואימוניים וגנטיים. הן עשויות להתפרץ בכל גיל אך שכיחותן גבוהה בעיקר בקרב צעירים בגילאי 15-30. בשנים האחרונות ישנה עלייה בשכיחות של מחלות מעיים דלקתיות, כאשר בישראל היא מהגבוהה בעולם.
מחלת קרוהן מתאפיינת בדלקת שעלולה לפגוע בכל חלק ממערכת העיכול (מהפה ועד לפי הטבעת), אך לרוב היא תתפתח בחלק הסופי של המעי הדק ובמעי הגס.
קוליטיס כיבית מתאפיינת בדלקת ובנגעים כיביים ברירית המעי הגס ולעיתים גם באזור הרקטום.
מהם הגורמים למחלות מעי דלקתית?
הסיבה למחלות קרוהן וקוליטיס כיבית עדיין אינה ידועה, אך ההנחה הרווחת היא שמדובר במחלות אוטואימוניות, בה מערכת החיסון תוקפת את רקמת המעי, ככל הנראה כתגובה להמצאות של חיידקים הנמצאים במערכת העיכול באופן טבעי. גורמים נוספים כוללים תזונה, סטרס, נטילת סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה, זיהומים במערכת העיכול אלרגיות למזון וגנטיקה.
מהם התסמינים של מחלת מעיים דלקתית?
- שלשולים (ובמקרים חמורים יותר שלשולים דמיים) כאבי בטן והתכווצויות
- דחיפות לפעולת מעיים
- תת-ספיגה של רכיבי תזונה כגון ויטמין B12, חומצה פולית, ברזל, סידן, אשלגן, מגנזיום, אבץ וסלניום.
- אנמיה כתוצאה ממחסור בברזל
- תסמינים של מחסור בויטמין B12
- ירידה לא מכוונת במשקל
- בחילות והקאות
- תיאבון מופחת
- חום נמוך
- עייפות ותשישות
הטיפול במחלות מעיים דלקתיות
היות ומדובר במחלות שלא ניתנות לריפוי מלא, הטיפול מבוסס על השגת שליטה בתהליך הדלקתי שבמעי, באמצעות תרופות נוגדות דלקת, במטרה להשיג תקופות ארוכות ככל האפשר של נסיגה בהתקפים. במקרים קשים או כשלא ניתן להשיג שליטה על התפרצויות, נהוג להוסיף לטיפול סטרואידים ואף תרופות מדכאות מערכת חיסון, אך לאילו לעיתים קרובות תופעות לוואי קשות, וסטרואידים אף עלולים להחמיר את בעיות הספיגה. כאשר ההתקפים ממושכים ולא מושגת הקלה משמעותית בטיפול תרופתי מלא, תישקל אופציה ניתוחית להסרת המקטע הנגוע במעי.
הגישה הנטורופתית: השימוש בתוספי תזונה במחלות מעיים דלקתיות
עקב הבעייתיות בספיגת רכיבי תזונה חיוניים ובמטרה להפחית את רמת הדלקתיות במעי, הנטורופתיה מייחסת חשיבות רבה לנטילת תוספי תזונה מסוימים:
- חומצת השומן החיונית אומגה 3 – בעלת פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון עוצמתית ועל כן היא בגישה הנטורופתית היא מומלצת לנטילה במצבים דלקתיים מגוונים כגון טרשת עורקים, מחלות כלי דם, מחלות עצביות ומחלות מעי דלקתיות. זאת לעומת חומצות שומן מסוג אומגה 6 שדווקא מעודדות יצירה של רכיבים מעוררי דלקת בגוף. מספר מחקרים הראו כי תאי רקמת המעי המודלקת מגיבים לאומגה 3 וכי נטילתה תורמת להחלמת הרקמה, ובמינון גבוה אף להפחתת רמת הכאב. כמו כן, נראה כי כשצריכת אומגה 3 עולה על צריכת אומגה 6, חלה ירידה בייצור של רכיבים מעודדי דלקת ורמת הדלקתיות פוחתת בגוף.
- B12, חומצה פולית, ברזל, סידן ואשלגן – תת-ספיגה של רכיבי תזונה חיוניים עלול להיגרם על רקע פגיעה בחלקי מעי נרחבים או בעקבות כריתת חלקים נגועים במעי. במקרים בהם המחלה ממוקמת באילאום הסופי (הקצה התחתון של המעי הדק), תיווצר תת-ספיגה גם של שומנים וגם של ויטמינים מסיסי שמן וכן של ויטמין B12. במקרים רבים נוצרת אנמיה כתוצאה מתת-ספיגה של ברזל, או עקב חוסר בויטמין B12 וחומצה פולית. אולם תת-ספיגה יכולה להיווצר גם על רקע טיפול תרופתי. כך למשל שימוש בסטרואידים עשוי לפגוע בספיגת סידן, אשלגן וחומצה פולית.
מצב תזונתי ירוד עשוי לגרום לירידה חיסונית, לקושי בריפוי פצעים ולירידה בתפקוד מערכת העיכול כולה. מסיבה זו החולים במחלות מעי דלקתיות נמצאים במעקב תזונתי ונדרשים לרוב לתסף את תזונתם בחלבון (באבקות), בויטמינים ובמינרלים תוך שימת דגש מיוחדת על ויטמין B12חומצה פולית, ברזל, סידן ואשלגן. כיום, קיימים פיתוחים מתקדמים של תוספי תזונה, המשלבים טכנולוגיה ליפוזומלית, להגברת ספיגתם ואף להקטנת מינוני הלקיחה שלהם.
