זה בהחלט יכול להזיק גם פעם ב…
כולנו יודעים שאכילה של מזון מהיר ומתועש פוגעת בבריאותנו, אבל האם זה אומר שעלינו להתנזר לחלוטין מכל מה שמוגדר כלא בריא?
בשביל לענות על שאלה זו אשמח לצטט מאמר מדעי רלוונטי שמספק אנלוגיה מצוינת לנקודה זו. אנלוגיות אינן מאיימות באותה מידה כמו הניסיון להתמודד עם הנושא בצורה חזיתית…
“לונדון (רויטרס) – מעשנים שמאמינים שכמה סיגריות ביום לא עושות נזק, יצטרכו לבחון את הנושא שנית.” (רביעי, ה-21 בספטמבר, 19:25)
“מדענים נורבגיים שחקרו את התיקים הרפואיים של 43,000 גברים ונשים, גילו שאפילו עישון קל – פחות מחמש סיגריות ביום – משלש את הסיכון למות מהתקף לב או מסרטן הריאות.”
“אצל שני המינים, עישון של בין סיגריה אחת לארבע סיגריות ביום קשור לסיכון גבוה יותר בצורה משמעותית למות ממחלת לב איסכמית ומכל הסיבות, ומסרטן הריאות אצל נשים,” אומר ד”ר אאגה טוורדל מ-‘המכון הנורבגי לבריאות הציבור’ באוסלו.
המחקר התפרסם במגזין לבקרת טבק. החוקרים עקבו אחרי התיקים הרפואיים, דו”חות מקרי המוות והרגלי העישון של הגברים והנשים. הגברים והנשים נבדקו בתחילת המחקר, שנמשך משנות ה-70 ועד 2002, על מנת לקבוע האם הם סובלים ממחלת לב. החוקרים מצאו שוני מועט בלבד בסיכון למות מסרטן, חוץ מאשר סרטן הריאות. מעשנים קלים היה בסיכון משולש למות מסרטן הריאות לעומת לא-מעשנים. אצל הנשים הסיכון היה גבוה יותר פי חמש. סכנות העישון מתועדות היטב. מחקר מוקדם יותר הראה שמעשנים מתים בממוצע 10 שנים לפני אלה שלא מעשנים. עם זאת, הפסקת העישון, אפילו בגילאים 40 עד 60, יכולה לצמצם את הסיכון בחצי. בנוסף, עישון הוא גורם סיכון למחלת לב והתקף לב, והוא מעלה את הסיכויים שהאדם יפתח ניוון מקולרי הקשור לגיל – מחלה שהיא אחד הגורמים העיקריים לעיוורון אצל זקנים.טוורדל והקולגה שלו, ד”ר שֶל ביארטוייט מ-‘שירות הבדיקות הרפואיות הלאומי’ באוסלו ואחד ממחבריו של המחקר, אומר ש-“עובדי בריאות מוכרחים להדגיש ביתר שאת שמעשנים קלים מסכנים גם הם את חייהם.”
המאמר הזה קושר קשר הדוק בין התנהגות לא בריאה אחת לבין המחלות שידוע שנובעות ממנה, גם בחשיפה מתונה. המאמר מספק שיעור חשוב: כל אחת ואחת מההתנהגויות המזיקות מובילה לתוצאות גופניות ייחודיות שאופייניות להתנהגויות אלה, אפילו כשעושים זאת רק לעיתים רחוקות. אם נשלב כמה התנהגויות “נדירות” הללו לתקופה ממושכת, ההשלכות עלולות להצטבר יחדיו וליצור אינטראקציה שלילית זו עם זו, ממש כשם שיש תגובות בין-תרופתיות רבות ושליליות. לדוגמה, אם התנהגות אחת משפיעה לרעה על פעילות הכבד (האחראי בין היתר לנטרול רעלים ותרופות), התנהגות אחרת עלולה להפוך למסוכנת יותר משום שהרעלים שנלווים אליה לא מטופלים במהרה, הדוגמא הידועה היא אנטיביוטיקה ואלכוהול – שרובנו יודעים שיש להרחיק אחד מהשני מאחר וכל אחת משפיעה לרעה על פעילות הכבד ושילוב של שניהם יגרמו לפירוק לקוי של התרופה ואף הרעלה ועומס על הכבד (1). ישנן קבוצות רבות של רעלים בתזונה שלנו – סוכרים מזוקקים, “משפרי טעם”, צבעי מאכל סינתטים (2), אלכוהול, חומרי שימור(4,3), אנטיביוטיקות ותרופות שמצטברות במזון מהחי ועוד. רוב הרעלים הללו (אם לא כולם) יכולים להיות ממכרים, כתוצאה מההשפעות הביו-כימיות והמטבוליות שיש להם על תאי גופינו (7,6,5), ההורמונים שלנו ואיברינו. לכן, אם נצרוך אותם רק “פעם בשבוע” או אפילו “פעם בחודש” אנו נחזק את מעגל ההתמכרות, וההשתוקקויות הנלוות אליו, ולכן הרבה יותר קשה להפחית את התלות שלנו במאכלים אלה, מאשר להימנע מהם לחלוטין.
האם נוכל “לאכול בצורה מושלמת” כל הזמן?
כמובן שלא, אך האם לא יהיה עדיף להתפשר פעם בכמה זמן על מזונות שאינם מושלמים, אך שאינם כה מזיקים כמו מזונות הג’אנק פוד שצוינו לעיל? כאשר אנחנו מתפשרים, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו “מזונות טבעיים” ש-“שונו בצורה קלה” על-ידי בני אדם, במקום לאכול מזונות מלאכותיים לגמרי. שינויים קלים כוללים טיגון קל תוך ערבוב, בישול במים ואידוי, וצריכת המזונות שידמו בצורה חיצונית למקורות הטבעיים שלהם (כמו למשל פירות, ירקות, אגוזים וזרעים). התפשרות גדולה אף יותר כוללת צריכת מאפים מקמח מלא וללא סוכר (לחמים, כעכים, גרנולה וכו’), משום שאלה לא דומים כלל לצורתם המקורית. הם ממכרים ומזיקים מבחינה גופנית מסיבות רבות, אך הם לא מזיקים כלל ועיקר כמו מזונות “הג’אנק פוד”. המזונות הגרועים ביותר עבור הגוף שלנו הם גם המזונות שמזיקים יותר מכל לסביבה ולאקולוגיה שלנו! אז בכל פעם שאתם מרגישים “שבא לכם להתפשר”.
אנא זיכרו את הסולם ההדרגתי, או דרגות הפשרה האפשריות ועשו את הבחירות החכמות והנכונות ביותר עבורכם.
אסמכתאות:
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6761694/
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22317828/
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2958436/
- https://www.biotecharticles.com/Toxicology-Article/Toxic-Effects-of-Food-Preservatives-695.html
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6081861/
- https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/2397847317723572
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/277126
