כולין הוא רכיב תזונתי, הדומה בהרכבו לויטמינים ממשפחת ה- B, אשר משתתף בתהליכים ביוכימיים רבים בגוף. הוא מהווה אבן בניין לפוספוליפידים – חומרים המרכיבים את כל קרומי התאים בגוף, ומשמש כחומר מוצא ליצירת המתווך העצבי החשוב אצטיל-כולין. כמו כן, לכולין יש תפקיד חשוב במיוחד בהתפתחות ובתפקוד התקין של מערכת העצבים, לרבות בהתפתחות התעלה העצבית ומוחם של עוברים.
שימושים ומידע מחקרי
ממחקרים מקדמיים עולה, כי נטילת כולין על ידי נשים הרות לאורך ההיריון עשויה למנוע פיגור שכלי בתינוקות, גם על רקע בעיה גנטית, ולכן תרכובות המזון לתינוקות כוללות גם כולין. בגילאים המבוגרים לרכיב כולין מקושרת השפעה מגינה מפני ירידה קוגניטיבית תלוית-גיל. מסיבות אילו נהוג ליטול אותו כתוסף למצבים שונים הקשורים לתפקוד מערכת העצבים, כגון דיכאון, בעיות זיכרון, דמנציה, אלצהיימר, תסמונת טורט ועוד. מעבר לכך, כולין משתתף בתהליך חילוף החומרים (מטבוליזם) של כולסטרול ושומן, ובהקשר זה יש לו חשיבות בשמירה על רמות גבוהות של שומנים בדם. ממחקרים עולה כי יש לו השפעה מגינה על הכבד והוא אף משמש לטיפול בהפטיטיס כרוני ושחמת הכבד. ספורטאים ואתלטים משתמשים בכולין למטרות פיתוח גוף ולשיפור הזמן לעייפות באימוני סיבולת. כמו כן, מחקרים הראו כי יש לו השפעה מיטיבה על תסמיני נזלת אלרגית, ברונכיטיס ואסטמה, מה שעשוי להוביל להפחתת הצורך בשימוש בתרופות מקבוצת מרחיבי סמפונות.
חוסר בכולין
כולין מצוי במזונות כגון, כבד, דגים, ביצים, אגוזים, בוטנים, שעועית, אפונה, תרד, נבט חיטה.
חשוב לציין כי חוסר בחומצה פולית מהווה גורם לחוסר בכולין בגוף.
כמו כן, בתקופת היריון והנקה וכן בפעילות ספורטיבית מאומצת, יש ניצול מוגבר של כולין על ידי הגוף – ועל כן יש מקורות הממליצים ליטול אותו כתוסף במצבים אלה.
כולין מופק בכמויות קטנות על ידי הכבד, אך ברובו נצרך בתזונה. מחסור של כולין בגוף מתאפיין בחוסר חיוניות, בכאבים ובהרס של שרירים, בבעיות זיכרון, בבעיות גדילה בקרב ילדים ובכבד שומני ואף שחמת הכבד. הסימנים העיקריים המעידים בדרך כלל על חוסר בכולין הם: התפתחות טרשת עורקים, יתר לחץ דם וכיב קיבה מדמם.
