ReBalance פרוביוטיקה משלימה לטיפול אנטיביוטי

האנטיביוטיקה גורמת לשלשול? פרוביוטיקה ייעודית יכולה לסייע!

אנטיביוטיקה מהווה מרכיב חשוב מאוד בטיפול הרפואי כנגד חיידקים מזהמים אבל השימוש בה יכול לגרום לשלשולים ולפגוע בבריאות המעי. החדשות הטובות הן כי מחקרים רבים מהשנים האחרונות הוכיחו כי פרוביוטיקה ייעודית יכולה למנוע או להפחית משמעותית את תופעות הלוואי במערכת העיכול

האנטיביוטיקה כבר מזמן הפכה לאחת מאבני היסוד בטיפול במחלות זיהומיות והיא אף הצילה את חייהם של רבים, אולם בגלל שהיא קוטלת לא רק את החיידקים מחוללי הזיהום אלא גם את החיידקים הידידותיים במעי ובשאר הרקמות בגוף, לטיפול בה עשויות להיות תופעות לוואי. אחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר שעלולה להופיע אצל כ- 40% מהמטופלים היא שלשול המכונה בעגה הרפואית: ‘שלשול תלוי-אנטיביוטיקה’ (Antibiotics Associated Diarrhea | AAD ) שעשוי להתחיל מהיום הראשון לטיפול האנטיביוטי ולהמשך כ- 8 שבועות ולפעמים יותר.

מדוע אנטיביוטיקה גורמת לשלשולים?

אלפי סוגים של חיידקים, שמרים ומיקרואורגניזמים ידידותיים שונים שוכנים בעור, במערכת העיכול האנושית ובשאר הרקמות בגופינו וכולם יחד מכונים “הפלורה הטבעית”. פלורה בריאה מתאפיינת בגיוון מאוזן של חיידקים ויש לה תפקיד חשוב בשמירה על בריאות טובה. לשם המחשה, במערכת העיכול קיימים כ-400 סוגים שונים של חיידקים ידידותיים (כחלק מהפלורה הטבעית) המסייעים לנו לספוג חלבונים וויטמינים מהתזונה ולעכל היטב פחמימות ושומנים והם גם מסייעים בייצור של רכיבים תזונתיים כגון ויטמינים מקבוצת B, ויטמין K וחומצות שומן חיוניות, הם תורמים למטבוליזם (חילוף חומרים) תקין ויש להם השפעות חשובות מאוד על התגובה החיסונית של הגוף. אחד מהתפקידים החשובים של חיידקי המעי הוא למנוע פלישה של חיידקים מזהמים מזיקים, והם עושים זאת בדרכים שונות, כגון (1):

• הפרשת חומרים אנטי-מיקרוביאליים (כמו אנטיביוטיקה טבעית) כנגד החיידקים הפולשים
• תחרות עם החיידקים המזהמים על מקורות מזון
• הגנה על הרקמה הרירית של המעי כדי שחיידקים מזיקים לא יוכלו לחדור לתאי המעי
• “אימון” מערכת החיסון לייצור תגובה חיסונית כנגד החיידקים המזהמים

אולם, כשאנו נוטלים אנטיביוטיקה (בפרט אנטיביוטיקה רחבת טווח), היא משמידה לא רק את החיידקים המזהמים אלא גם את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים ובכך היא מפירה את האיזון ומפחיתה את המגוון של החיידקים הטובים בפלורה הטבעית – מצב המכונה דיסביוזה של המעי. אחת הדוגמאות להפרת האיזון היא דלדול מאסיבי של אוכלוסיית החיידק הידידותי ביפידובקטריום (Bifidobacterium spp.) שיש לו השפעות מגינות חשובות מאוד הקשורות לבריאות מערכת העיכול. במקביל מתקיים שגשוג-יתר של חיידקים מזיקים מעודדי מחלות, שעשויים  להפוך לאלימים ולגרום לתסמינים קשים (ראה איור 1). פגיעה מסוג זה באיזון של פלורת המעי מתבטאת פעמים רבות במה שמכונה ‘שלשול תלוי-אנטיביוטיקה’ (AAD) או חמור מכך, בשלשול מאסיבי, לעיתים מימי ודמי, כתוצאה משגשוג-יתר של החיידק האלים קלוסטרידיום דיפיצילה (CDAD), שמלבד כאבי בטן קשים וחולשה יכול לגרום לסיבוכים כגון התייבשות ולדלקת קשה של המעי. מצב זה עשוי להיות מסוכן במיוחד עבור קשישים ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת (2).

מלבד זאת, בעוד שבעבר ההנחה הייתה כי ההשפעות של היציאה מאיזון של הפלורה הטבעית הן קצרות-טווח, כיום ההבנה היא כי לנטילת אנטיביוטיקה יכולות להיות השפעות שליליות גם בטווח הבינוני-הארוך והן מקושרות לתסמונת המעי הרגיש (IBS), למחלות מעי דלקתיות (IBD) ואפילו לאלרגיות ולהשמנת יתר. וכשמדובר בתינוקות ובילדים צעירים לחשיפה לאנטיביוטיקה עשויה להיות השפעה משמעותית על הפלורה של המעי בתקופות קריטיות של התפתחות (3).

מדוע זה קורה? מחקרים הראו כי לאחר טיפול אנטיביוטי, לפלורה הטבעית של המעי לוקח הרבה זמן להשתקם. לדוגמה, לאחר טיפול קצר טווח באנטיביוטיקה (בין 5-10 ימים) נדרשת תקופה של חודש-חודשיים, כדי לשקם את אוכלוסיית החיידקים הטובים ולהשיב לקדמותה את הכמות שלהם. אבל אותם מחקרים גם הראו, כי חלק מאוכלוסיות החיידקים הטובים לעיתים לא מצליח להשתקם לגמרי אפילו לאחר שנתיים עד ארבע שנים מתום הטיפול האנטיביוטי (!), מה גם שהאנטיביוטיקה גורמת ליצירת זני חיידקים בעלי השפעה מזיקה שהופכים עמידים לטיפול ומצליחים לשרוד במעי ברמות גבוהות לעיתים לתקופות של מספר שנים (7-4). כך קורה שהדיסביוזה במעי נשארת לפעמים לתקופות זמן ארוכות מאוד ולכך יש השפעה ישירה על הבריאות – כולל זיהומי מעי חוזרים ונשנים (6).

איור 1: אנטיביוטיקה עלולה להפר את האיזון של פלורת המעי ולגרום לשגשוג-יתר של חיידקים מזהמים

מהי פרוביוטיקה ובאלו מצבים היא עשויה לסייע?

על פי ארגון הבריאות העולמי ההגדרה של פרוביוטיקה היא: “מיקרואורגניזמים חיים שכאשר צורכים אותם בכמויות נאותות, הם מספקים תועלות בריאותיות עבור המארח”. מאחורי מדע הפרוביוטיקה עומדות עשרות שנות מחקר שכוללות אין ספור מחקרים קליניים, אשר בחנו את היעילות והבטיחות של סוגים שונים של פרוביוטיקה למניעה וטיפול במצבים בריאותיים מגוונים כגון: מניעת שלשול תלוי-אנטיביוטיקה, הקלה על סימפטומים של מעי רגיש ומחלות מעי דלקתיות (כולל עצירות, שלשולים, כאבי בטן, גזים ונפיחות בטנית), שיפור סימפטומים במערכת העיכול הקשורים לרגישות ללקטוז, הקלה על קוליק (עוויתות מעי) ואקזמה בתינוקות, טיפול בשלשול על רקע זיהומי, הפחתה בשכיחות של זיהומים בדרכי הנשימה, במעי ובנרתיק, איזון רמות גבוהות של שומנים בדם, טיפול במחלות חניכיים ואפילו סיוע בהתמודדות עם מצבים רגשיים כתוצאה מרמות סטרס גבוהות, כך על פי סקירת מחקרים מדעית (8) מקיפה של איגוד התזונה הבריטי ועל פי המרכז הלאומי לרפואה ומשלימה ואינטגרטיבית בארה”ב (NIH) [9].

המונח ‘פרוביוטיקה’ מתייחס למגוון רחב של מיקרואורגניזמים, כשהנפוצים ביותר הם זנים שונים של חיידקים המשתייכים כולם לשתי קבוצות עיקריות: לקטובצילוס וביפידובקטריום, למרות שקיימות קבוצות נוספות של חיידקים פרוביוטיים וגם שמרים פרוביוטיים (כמו למשל ה- Saccharomyces boulardii). מה חשוב לזכור בהקשר הזה? שלזנים שונים של חיידקים פרוביוטיים יש השפעות מיטיבות שונות, גם אם הם משתייכים לאותה קבוצה. למשל, אם זן מסוים של לקטובצילוס מסייע למנוע מחלה, זה לא בהכרח אומר שלזן אחר של חיידק לקטובצילוס או לחלופין לזן כלשהו מחיידקי הביפידובקטריום תהיה השפעה דומה. עובדה זו הביאה לפיתוחים של מוצרי פרוביוטיקה ייעודיים, עם הרכבי חיידקים בעלי השפעות בריאותיות מיטיבות ספציפיות.

כיצד נטילת פרוביוטיקה ייעודית יכולה לסייע למנוע או להקל שלשול תלוי-אנטיביוטיקה?

הרעיון מאחורי השימוש בפרוביוטיקה הוא שיקום מהיר יותר של הפלורה הטבעית כדי למנוע או לצמצם את התסמינים האופייניים לדיסביוזה (חוסר איזון) במעי. הפרוביוטיקה הפכה בשנים האחרונות לאמצעי טיפולי מקובל למדי, שהשימוש בו הולך ומתרחב גם בבתי חולים, למטרות של מניעת שלשולים, מחלות מעיים ובמקרים מסוימים גם כאמצעי טיפולי פוטנציאלי במצבי דלקת במערכות גוף שונות.

נכון להיום מחקרים רבים ביססו את היעילות של נטילת זני פרוביוטיקה ספציפיים (בכמויות מספקות) במצבים הבאים:

• שלשול כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה (AAD) – מחקרים הצביעו על הפחתה של 40% בסיכון ל-AAD במבוגרים ושל 62% בסיכון ל- ADD בקרב ילדים [10]*
• טיפול בדלקת מעי חוזרת ונשנית על רקע שגשוג-יתר של החיידק קלוסטרידיום דיפיצילה לאחר נטילת אנטיביוטיקה (CDAD), המתבטאת בשלשולים קשים, מימיים ודמיים – הפחתה בשיעור התחלואה ב- 64%* [10]
• שיקום מהיר יותר של הפלורה הטבעית במעי וחזרתה למצבה טרום נטילת האנטיביוטיקה [11-13]

* על פי סקירת מחקרים שיטתית של קוקריין (גוף שעורך סקירות מחקרים שיטתיות המהוות מקור מהימן לרפואה מבוססת ראיות) שכללה 31 מחקרים קליניים מבוקרים עם 8,672 משתתפים [10].

הכירו את Re-Balance: פרוביוטיקה משלימה לטיפול אנטיביוטי מבית אקוסאפ

יתרונות המוצר:

• פיתוח ייעודי – Re-Balance היא פרוביוטיקה ייחודית באבקה אשר פותחה באופן ספציפי לתמיכה בפלורה הטבעית בתקופות של נטילת אנטיביוטיקה ולאיזון תסמיני עיכול נפוצים הנילווים לכך. Re-Balance פותחה בשיתוף עם המרכז הרפואי של אוניברסיטת מסטריכט בהולנד והיא מיוצרת בסטנדרטים הגבוהים ביותר ועומדת בתקנים המחמירים ביותר בתחום מוצרי הפרוביוטיקה הרגישים

• הרכב מרובה-זנים ליעילות אופטימלית – Re-Balance מבוסס על 9 זנים פרוביוטיים חיים ופעילים מטבולית, שנבחרו בקפידה בזכות מחקרים שנעשו ברחבי העולם שהצביעו על יכולתם לצמצם שגשוג יתר במעי של החיידק קלוסטרידיום דיפיצילה ולסייע בהפחתת שלשולים נלווים
• יעילות המוצר נבדקה קלינית – היעילות של הרכב החיידקים הפרוביוטיים הייעודי ב- Re-Balance נבדקה במחקר אקראי, כפל סמיות ומבוקר פלסבו בהשתתפות בוגרים בריאים. התוצאות הדגימו הפחתה משמעותית של שלשולים שנגרמו כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה רחבת טווח מסוג אמוקסיצילין [11]. מחקרים נוספים הדגימו שיקום משמעותי של פלורת המעי לאחר טיפול אנטיביוטי וכן הפחתה של שלשולים תלויי אנטיביוטיקה בקרב קבוצת מבוגרים ששהו באשפוז לאחר ניתוח

חפשו על האריזה את הסמליל המעיד על כך שהפרוביוטיקה Re-Balance נבדקה במחקרים פרה-קליניים וקליניים.

תרשים 1 – תיאור המחקר הקליני (11)

תרשים 2 – תוצאות: הפחתה מובהקת בכמות השלשולים בנטילת Re-Balance לעומת פלסבו (11)

 תרשים 3 – תוצאות מחקר קליני [14] פלורת המעי של משתתפי קבוצת הפרוביוטיקה חזרה לאיזון מהר יותר, בהשוואה למצב טרום נטילת האנטיביוטיקה, לעומת קבוצת הפלסבו

תרשים 4 – תוצאות מחקר קליני (15)

• בתוספת סיבים תזונתיים פרה- ביוטיים – לכל סוג של חיידקים קיים מצע מזון אופטימאלי. הסיבים התזונתיים ב- Re-Balace הותאמו בהתאמה אישית לזנים הפרוביוטיים הספציפיים שבמוצר במטרה לעודד את שגשוגם
• ייצור בטכנולוגיית ®ProBioAct – המונח ‘פרו-ביו-אקט’ נגזר מהמילה PROBIOtic ACTivity (פעילות פרוביוטית). מדובר בטכנולוגיה ייחודית המתמקדת במעטפת החומרים המקיפה את החיידקים הפרוביוטיים בכל המוצרים בסדרת הפרוביוטיקה של אקוסאפ, המספקת הגנה ומזון בהתאמה אישית לזני החיידקים הספציפיים בכל מוצר. כך יוצא שבכל מוצר פרוביוטי, מעטפת ההגנה וההזנה שמקנה ®ProBioAct משתנה באופן אינדיבידואלי בהתאם להרכב הזנים הייחודי. בפרוביוטיקה Re-Balance טכנולוגיית ®ProBioAct כוללת מטריקס ייחודי ומסיס של פחמימות מורכבות (דקסטרינים ומלטודקסטרינים) המבטיח את יציבות המוצר בטמפרטורת החדר ושהתערובת תתמוסס היטב. זאת בשילוב עם אנזימים לפירוק יעיל של הפחמימות ואספקת מזון זמין לחיידקים הפרוביוטיים. סיבים תזונתיים מגוונים (מסוג FOS אינולין מצמח העולש ודקסטרין) וקומפלקס מינרלים נוספו לפורמולציית הנוטריינטים כדי להבטיח שרידות טובה יותר של החיידקים במעבר לאורך צינור העיכול, כאשר החלבון הצמחי מגביר את הפעילות המטאבולית של החיידקים

טכנולוגיית ®ProBioAct מהווה מנגנון הובלה המבטיח כי למעלה מ- 80% מהחיידקים ישרדו את המעבר במערכת העיכול ויגיעו חיים ופעילים למקום מושבם במעי הגס. החיידקים נבדקו ליכולת שרידות בקיבה, חיות (viability) ופעילות מטאבולית במעי וליציבות בחיי-המדף.

• ללא צורך בקירור
• אבקת הפרוביוטיקה של Re-Balance נמסה בקלות במזון ובמים

אסמכתאות:

1. Kechagia M, Basoulis D, Konstantopoulou S, et al. Health benefits of probiotics: a review. ISRN Nutr. 2013;2013:481651. Published 2013 Jan 2. doi:10.5402/2013/481651 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24959545/
2. Milner Erin, Stevens Benjamin, An Martino, Lam Victoria, Ainsworth Michael, Dihle Preston et al (2021) Utilizing Probiotics for the Prevention and Treatment of Gastrointestinal Diseases. Frontiers in Microbiology (12) https://www.frontiersin.org/article/10.3389/fmicb.2021.689958
3. Fjalstad, J., et al (2018). Antibiotic therapy in neonates and impact on gut microbiota and antibiotic resistance development: a systematic review. Antimicrob. Chemother.73, 569–580. doi: 10.1093/jac/dkx426 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29182785/

4. Mamun-Ur Rashid, Egijia Zaura, Mark J. Buijs, Bart J. F. Keijser, Wim Crielaard, Carl Erik Nord, Andrej Weintraub, Determining the Long-term Effect of Antibiotic Administration on the Human Normal Intestinal Microbiota Using Culture and Pyrosequencing Methods, Clinical Infectious Diseases, Volume 60, Issue suppl_2, May 2015, Pages S77–S84, https://doi.org/10.1093/cid/civ137

5. Mattos , Mark J. Buijs et al Same Exposure but Two Radically Different Responses to Antibiotics: Resilience of the Salivary Microbiome versus Long-Term Microbial Shifts in Feces

6. Yoon, M. Y., and Yoon, S. S. (2018). Disruption of the gut ecosystem by antibiotics. Yonsei Med. J.59, 4–12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29214770/

7. Hedvig E. Jakobsson at al (2010) Short-Term Antibiotic Treatment Has Differing Long-Term Impacts on the Human Throat and Gut Microbiome Plos One March 24, 2010 https://doi.org/10.1371/journal.pone.0009836
8. Sanders M.E., Merenstein D., Merrifield C. A., Hutkins R. (Sep. 2018). Probiotics for human use. Nutrition Bulletin, Vol. 43, Issue 3, 212-225. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/nbu.12334
9. Probiotics: What You Need To Know. National Center for Complementary and Integrative Health. Aug. 2019. https://www.nccih.nih.gov/health/probiotics-what-you-need-to-know.
10. Goldenberg JZ, Yap C, Lytvyn L, Lo C, Beardsley J, Mertz D, Johnston BC. Probiotics for the prevention of Clostridium difficile-associated diarrhea in adults and children. Cochrane Database of Systematic Reviews 2017, Issue 12. Art. No.: CD006095. DOI: 10.1002/14651858.CD006095.pub4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29257353/
11. Koning CJ, Jonkers DM, Stobberingh EE, Mulder L, Rombouts FM, Stockbrugger RW.‎ The effect of a multispecies probiotic on the intestinal microbiota and bowel movements in healthy volunteers taking the antibiotic amoxycillin.‎ Am J Gastroenterol 2007;103:178 – 89.‎ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17900321/
12. Engelbrektson A, Korzenik JR, Pittler A, et al.‎ Probiotics to minimize the disruption of faecal microbiota in healthy subjects undergoing antibiotic therapy.‎ Journal of medical microbiology 2009;58:663-70.‎ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19369530/
13. Rehman A, Heinsen FA, Koenen ME, et al.‎ Effects of probiotics and antibiotics on the intestinal homeostasis in a computer controlled model of the large intestine.‎ BMC microbiology 2012;12:47.‎ https://bmcmicrobiol.biomedcentral.com/articles/10.1186/1471-2180-12-47
14. Koning C.J.M. Multispecies probiotics and antibioticsassociated side effects. PhD Thesis. 2010. https://cris.maastrichtuniversity.nl/ws/portalfiles/portal/637237/guid-b10e6547-30ef-4f74-9eaa-39fa27bc8495-ASSET1.0.pdf
15. Lang F.C. Use of a multi-species probiotics for the prevention of antibiotic associated diarrhea. Nutrafoods 2010;9(2); 27-31. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3863752/