תכירו את עיקרי הדברים:
- ויטמין זה הוא למעשה הורמון המקושר ללמעלה מ-100 תהליכים ביולוגיים שונים בגופנו וחשוב במיוחד לתפקוד מערכת החיסון ובריאות העצמות.
- מחסור בויטמין D בדם הפך לשכיח מאוד בישראל ולכך עשויות להיות השלכות בריאותיות משמעותיות.
- הוא קיים במעט מזונות ולכן קשה לקבל את כל האספקה הנחוצה שלו מהמזון, אך הסיבה העיקרית למחסור בו היא חשיפה לא מספקת לאור השמש.
- נטילת תוסף תזונה איכותי המכיל את הנגזרת הפוטנטית – D3, היא דרך טובה ונוחה המאפשרת שמירה על רמות תקינות של הויטמין בדם.
רקע
אין ספק שוויטמין D הוא אחד מהוויטמינים החשובים ביותר בגופנו, אך מעטים יודעים כי הוא בעצם פועל בגוף כהורמון. ויטמין D חיוני לספיגת סידן בגוף ולשמירה על איזון רמות הסידן והזרחן – מינרלים החשובים לבנייה, לגדילה, לעובי ולצפיפות של העצמות. ויטמין D אף מעורב בהתמיינות תאים ובהפרשה של הורמונים כגון הורמון בלוטת יותרת התריס ואינסולין. מחסור בוויטמין D גורם לרככת (בילדים) ולהתרככות העצמות (osteomalacia) במבוגרים. בגלל שהוא מגביר ספיגת סידן במערכת העיכול, מחסור בוויטמין D עלול לתרום למחסור בסידן, לאוסטאופניה ולדלדול עצמות.
לאורך רוב ההיסטוריה האנושית היוו קרני השמש את המקור העיקרי ליצירת ויטמין D. כך, בתהליך ייחודי שמשלב חשיפה לקרניים אולטרה-סגוליות (UV) מהשמש מופק הוויטמין מהכולסטרול שבעור ונכנס לזרם הדם. הכולסטרול אז עובר שינוי מולקולארי. חלקיקים ממנו מגיעים לכבד, שם הם עוברים תהליך אנזימתי נוסף ומהכבד הם זורמים במערכת הדם ומגיעים לכליות. מתוך הכליות הם יוצאים, לאחר תהליך אנזימתי נוסף, וזוכים בתואר החדש: ויטמין D.
במאה האחרונה אורח החיים השתנה משמעותית, חשיפה לשמש הפכה למועטה מאי פעם ומחסור בוויטמין D הפך לנפוץ במיוחד. שימוש במסנני קרינה כהגנה מפני סרטן העור, חוסם את קרני ה-UV מהשמש הנחוצים לייצור ויטמין D בגוף, כך גם לגבי הימצאות במשרדים במהלך רוב שעות היום וכיסוי הגוף בבגדים – הם מונעים חשיפה של העור לקרינה. לכן, מרבית האוכלוסייה אינה מייצרת בעור מספיק מהוויטמין החשוב הזה באמצעות חשיפה לשמש. הוסיפו לכך את העובדה שככל שאנו מתבגרים יורדת היכולת של האדם לייצר ויטמין D וכן שהחל מגיל 70 יורדת הספיגה של הוויטמין בכ- 75%.
למה ויטמין D כל כך חשוב?
תפקידו של ויטמין D, מעבר לוויסות הסידן והשפעתו על העצם, נתגלתה כבר בשנות ה-80 המוקדמות של המאה הקודמת, כאשר חוקרים גילו קולטנים לוויטמין D בתאי לוקמיה של עכברים ובני אדם. בעקבות חשיפת התאים הסרטניים לוויטמין D פחת השגשוג שלהם והם התמיינו חזרה לתאים נורמאליים.
מעבר לכך, התגלה כי לוויטמין D יש קולטנים ברקמות של איברים רבים מאוד בגוף ולכן כיום מקובל לייחס לו השפעה רב-מערכתית, ומחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות מוכיחים מעל כל צל של ספק: ויטמין D חיוני לבריאותנו. הוא מקושר ללמעלה מ-100 תהליכים ביולוגיים שונים בגופנו ויש לו תפקיד מרכזי מאוד בשמירה על תפקודן התקין של מערכות הגוף. למשל, ידוע כי לוויטמין D יש קולטנים כמעט על כל סוגי התאים של מערכת החיסון ועל ידי היקשרותו לקולטנים אלו הוא מקדם תפקוד חיסוני תקין. בשנים האחרונות אף נמצא כי רמות תקינות של ויטמין D מגינות מפני דלקות במערכת הנשימה ובהפחתת הסיכון להדבקות ולתחלואה בנגיף הקורונה (COVID-19).
ממידע מחקרי שהולך ומצטבר בשנים האחרונות, נראה כי רמות אופטימליות של ויטמין D בדם עשויות להפחית את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים, בסוכרת ובסוכרת נעורים, במחלות אוטואימיוניות שונות, באוסטאופורוזיס, בתסמונת מטאבולית, בבעיות פריון והשמנת יתר, ולכן חשוב לבדוק מעת לעת את רמותיו בדם. לוויטמין D מקושרות גם השפעות על תפקודים קוגניטיביים, מאחר ומספר מחקרים מצאו כי אצל חלק מהמבוגרים שאובחנו עם אלצמהיימר רמות הוויטמין בדם היו נמוכות, כפי שעולה מחקר ישראלי עדכני (2022). במקרים מסוימים, מתן תוסף ויטמין D אף תרם לשיפור בביצועים קוגניטיביים שונים, ולכן תחום זה ממשיך להיחקר. בנוסף, מספר מחקרים מצאו שרמות נמוכות של ויטמין D בדם עשויות להתקשר לאוטיזם, מה שמתקשר לכך שבאזורים בהם החשיפה לשמש מועטה, שכיחות האוטיזם בילדים עולה.
אולם למרות חשיבותו הרבה, מחסור בויטמין D הפך לשכיח מאוד, ולכך עשויות להיות השלכות בריאותיות משמעותיות.
מאיפה עוד נוכל לקבל ויטמין D?
נתחיל בחדשות הפחות טובות – קשה לקבל את כל האספקה הנחוצה של ויטמין D מהמזון, כי הוא נמצא באופן טבעי במזונות מועטים בלבד, כגון בכבד בעלי חיים, מוצרי חלב מועשרים ומעט בביצים. אך כל זאת לא מספיק למלא את המכסה היומית הנדרשת.
אבל החדשות הטובות הן – שישנם תוספי תזונה מצוינים שמספקים את הוויטמין הכה חשוב הזה. הקפידו לבחור בתוסף ויטמין D איכותי, כאשר האיכות נגזרת גם מסוג החומר הפעיל וגם מהעדר מרכיבים נלווים, כגון חומרי שימור, מסמיכים, מייצבים, ממתיקים מלאכותיים שמוכנסים לתוספים שונים, חומרי ציפוי של טבליות או קפסולות שעלולים לגרום לפירוק איטי ולעיתים לא יעיל שגם עלול לפגום בספיגה של התוסף.
איזה סוגים של ויטמין D קיימים?
קיימים שני סוגים של ויטמין D שמגיעים ממקורות טבעיים שונים, אשר בכדי להפוך לפעילים בגוף הם צריכים לעבור תהליכים אנזימתיים בכבד ובכליות:
ויטמין D3 – כולקלציפרול (cholecalciferol) או קלציטריול – הוא העיקרי מבין השניים. זוהי הצורה הפוטנטית ביותר של הוויטמין, המתקבלת בעיקר בעקבות חשיפה לקרינת שמש אולטרה סגולה מסוג UVB (קרינת השמש מהווה את המקור העיקרי לוויטמין D3 בגוף) וכן ממקורות תזונה מהחי.
ויטמין D2 – ארגוקלציפרול (ergocalciferol) – נמצא במקורות צמחיים, אך השפעתו בגוף אינה פוטנטית/יעילה כמו זו של D3
האם קיים ויטמין D3 טבעי ממקור צמחי?
למי שמעוניין לצרוך ויטמין D3 ממקור צמחי, חשוב שידע כי רבים מהמוצרים שהוצגו כוויטמין D3 ממקור צמחי, התגלו בבדיקה מעמיקה יותר כוויטמין D2 (ארגוקלציפרול (שהשפעתו “חלשה” יותר בגוף ואינה אופטימאלית) או שהתגלו בהם תוצרים של לנולין (צמר כבשים). אך לעומת זאת, כן ניתן להשיג תוסף ויטמין D3 צמחוני לחלוטין, כזה המופק מזן מסוים של צמח החזזית (Lichen) – החזזית היא אורגניזם סימביוטי אשר מורכב מפטרייה ואצה שהישרדותן תלויה זו בזו.
איך קוראים את בדיקות הדם של ויטמין D?
קודם כל, חשוב שתדעו כי כאשר תוצאות בדיקות הדם מציינות ערכי OH-25 הכוונה היא לערכי ויטמין D.
מעבדות שונות מודדות את רמת ויטמין D באמצעות אחד משני המדדים הבאים:
ng/ml (ננוגרם למיליליטר) או nmol/L (ננומול לליטר). לכן, כשמעיינים בבדיקות הדם שעשיתם או במסקנות של מחקרים, חשוב לא להתבלבל בין 2 הערכים, כי היחס ביניהם עומד על 2.5:1. לדוגמא, טווח הנורמה המינימאלי של ויטמין D בקופות החולים הוא 30 ng/ml המשתווה ל-75 nmol/L. אז קבלו את הנוסחה להשוואה בין הערכים: אם בבדיקות הדם שלכם ערך ויטמין D מופיע ביחידה שלnmol/L, עליכם לחלק את המספר ב-2.5 בכדי לקבל את הערך ביחידת ng/ml.
מהן ההמלצות העדכניות ביותר בישראל לגבי שימוש בויטמין D?
איגוד רופאי הילדים הוציא בסוף חודש אפריל 2020 נייר עמדה המדבר על מחסור בוויטמין D שהולך וגובר בשנים האחרונות ומציין סקר לאומי הראה כי ל-92.3% מהנבדקים (מתוך 2,957 ישראלים בגילאים 18-64) הייתה צריכת ויטמין D מהמזון ברמה פחותה מהנדרש. כמו כן, 28% (מתוך 247 ילדים) נמצאו כחסרים בוויטמין D , בעיקר בחורף.
לכן, לאור מגיפת הקורונה, האיגוד לרפואת ילדים ממליץ על חשיפה קצרה לשמש, ונטילת תוסף יומי של וויטמין D במינון של 1,000 יחב”ל (יחידות בין-לאומיות) ביום לכלל הילדים מגיל שנה, למשך 6 שבועות.
לנייר העמדה השלם של האיגוד לרפואת ילדים לחצו כאן.
ב-06/04/2020 הוציא אגף התזונה של משרד הבריאות מסמך הנחיות תזונתיות לכלל האוכלוסייה בתקופת מגיפת הקורונה, מתוך ההבנה כי “מצב תזונתי תקין ותזונה בריאה יכלה לסייע בתמיכה בהתמודדות טובה יותר” וכי “בחסרים תזונתיים ההחלמה וההבראה יכולות להיפגע”.
המלצות אלו התקבלו גם ע”י ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. ניתן לראות המלצות אלה בלחיצה כאן.
