פרוביוטיקה – הדור החדש: פורמולות ייעודיות מרובות-זנים

Post By:
0 Comments
, , , , , , , , , ,

פירוש המילה “פרוביוטיקה” הוא “מעודד חיים” [1], ואכן, לא בכדי זכו החיידקים הפרוביוטיים לשמם. ב-2014 אימצה האגודה המדעית הבינלאומית לפרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה (ISAPP) [2] את ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי לפרוביוטיקה – “מיקרואורגניזמים חיים שכאשר הם ניתנים בכמויות נאותות, הם מעניקים תועלת בריאותית למארח” [3]. המונח ‘פרוביוטיקה’ מתייחס לחיידקים ידידותיים חיים שנמצאים במזונות מותססים שונים ובתוספי-תזונה ייעודיים, שיש להם השפעות בריאותיות מיטיבות על האדם. השפעות אלו נמצאות במרכזם של מחקרים רבים בעשורים האחרונים, כשעל פי אתר Pubmed, בשנת 2024 לבדה, עד חודש מאי, פורסמו למעלה מ-2000 מאמרים על הנושא [4]. מחקרים אלה מצביעים על התועלת של הפרוביוטיקה בשמירה על הבריאות ובטיפול ומניעת מחלות לכל אורך החיים, בהן מחלות ובעיות במערכת העיכול, שיפור מערכת החיסון והפחתה בשכיחות זיהומים בדרכי הנשימה, במעי ובנרתיק, איזון לחץ דם וכולסטרול, טיפול בסוכרת מסוג 2, אוסטיאופורוזיס, מחלות אוטואימוניות ובעיות נפשיות ורגשיות, כולל דיכאון, חרדה, סכיזופרניה, ואף אוטיזם [5, 6, 7].

חקר הפרוביוטיקה זוכה לפריחה בעיקר מאז הושק פרויקט המיקרוביום האנושי ב-2007, שאיפשר לבחון את הגנום של החיידקים בגופנו [8]. גוף עצום של מחקרים שנצבר מאז מצביע על תפקידיהם החשובים החל מרגע הלידה ובהנקה [9], דרך הילדות והחיים הבוגרים שלנו, וכלה בזיקנה [10]. תפקידים אלה כה חשובים, עד כי חוקרים בתחום מתייחסים אליהם כאל גנום שני. מבחינה מספרית, כמות התאים החיידקיים המאכלסים את גופנו לפחות זהה לזה של תאי הגוף, והם מכילים הרבה יותר גנים מהגנום האנושי שלנו [11]. על פי הערכות, 500-1000  מינים של חיידקים קיימים בגוף האדם בכל זמן נתון [11]. מרביתם – מיליארדים מהם, מאכלסים את המעי שלנו ויוצרים את מה שנקרא המיקרוביוטה של המעי. הם עוזרים לנו לעכל פחמימות ושומנים, ומייצרים מטבוליטים (תרכובות המזינות את התאים וחיוניות לחיי התא ולתחזוקתו) רבים, כגון חומצות שומן קצרות שרשרת, ויטמינים ותרכובות אנטי דלקתיות, נוגדות חמצון ומשככות כאב, בקטריוצינים (חלבונים בעלי פעילות אנטיביוטית המשמידה חיידקים מזיקים מסוימים), ותוצרים נוספים.  הם גם תורמים לחילוף החומרים התקין ומסייעים לספיגת חלבונים מהתזונה. מאחר שהם נמצאים באינטראקציות עם מערכת החיסון, המערכת האנדוקרינית ומערכת העצבים, הם משפיעים למעשה על כל הגוף, כולל המוח והמצב הנפשי שלנו [11].  במקביל, מחקרים רבים מצביעים על כך שדיסביוזיס (שיבוש בהרכב אוכלוסיית החיידקים במעי), קשור למחלות רבות, החל ממחלות מעי, דרך מחלות דרמטולוגיות, השמנת יתר, סוכרת מסוג 1, מחלות לב, מחלות אוטואימוניות ומחלות ניווניות, אלרגיות, הפרעות ראומטיות ואף סרטן, וכלה בבעיות נפשיות כמו דיכאון, חרדה וסכיזופרניה [12, 13, 14, 15]

הממצאים המצטברים מצביעים על כך שמנגנוני הפעולה של החיידקים הפרוביוטיים ויתרונותיהם הבריאותיים תלויים לא רק בסוג החיידק, אלא בזן הספציפי [16, 17], ופיתוחים טכנולוגיים חדשים מאפשרים לאפיין את תכונותיהם של הזנים השונים ואת פעילותם בדיוק רב יותר [12, 17].

על בסיס ממצאים ופיתוחים אלו פותחו בשנים האחרונות פורמולות פרוביוטיקה ייעודיות המשלבות מגוון זנים ותתי-זנים של פרוביוטיקה שהוכחו כיעילים בהשגת השפעה על בעיות בריאותיות ספציפיות, תוך שימוש בטכנולוגיות שמאפשרות לשמר את החיידקים הפרוביוטיים ואת פעילותם, ואף להעצימה. 

 

טיפול במחלות והפרעות במערכת העיכול

באופן כללי, פלורת המעי אצל כל אדם היא בעלת הרכב ייחודי של מיקרואורגניזמים, וכשאנו בריאים היא נשארת יציבה ומאוזנת יחסית. עם זאת, היא רגישה לגורמים רבים, בהם שינויים בתזונה, שימוש בתרופות שונות (בפרט אנטיביוטיקה), עישון, וגם סטרס – שכל אחד מהם עלול לשבש את האיזון העדין שלה. הפרת האיזון של הפלורה מתבטאת בירידה בזנים ובכמות של חיידקים ידידותיים חיוניים, כשאת מקומם תופסים חיידקים מחוללי מחלות, והיא מובילה לשינוי בתפקוד החיידקים במעי ולפגיעה בתנועתיות המעי ובהפרשת חומרים שונים (למשל כאלה התורמים ללחלוח המעי). התסמינים השכיחים ביותר הנלווים לדיסביוזיס במעי הם גזים, תחושת גודש וכבדות בבטן והתנפחות שלה, עצירויות או שלשולים וכאבים ברום הבטן [18, 19]. ואולם, דיסביוזיס נקשר גם למחלות במערכת העיכול, חלקן כרוניות כמו מחלת מעי דלקתית (IBD) ותסמונת המעי הרגיז (IBS), מחלות כיב פפטי ואף סרטן הקיבה והמעי הגס [20]. 

החדשות הטובות הן שבמקביל, מחקרים רבים הראו שזני פרוביוטיקה מסוימים יכולים לעזור לאיזון הפלורה, להפחית תסמינים לא נעימים במערכת העיכול, ולהשפיע לטובה על בריאות המעי. לדוגמה, סקירה שפורסמה ב-2024 הצביעה על כך שזנים מסוימים של פרוביוטיקה יכולים להקל על עצירות במנגנונים שונים, לרבות ויסות הרכב המיקרוביוטה והרמות של חומרים שונים שמפרישים החיידקים הטובים, כמו חומצות שומן קצרות שרשרת, והרמות של מתווכים עצביים, הורמונים, גורמים משככי דלקת ועוד [21]. מחקרים אחרים הראו שזני פרוביוטיקה מסוימים יכולים להקל משמעותית על הצטברות גזים במערכת העיכול במצבים שונים, כולל למשל, תסמונת המעי הרגיש (IBS) [22], ואי סבילות ללקטוז [23], להפחית תסמיני גודש והתנפחות של הבטן ולקצר את זמן מעבר המזון במערכת העיכול [24, 25, 26].

 

מניעה וטיפול בתופעות לוואי של אנטיביוטיקה

אחד הגורמים המרכזיים שנחקרו בהקשר לדיסביוזה הוא אנטיביוטיקה. לצד חשיבותו בטיפול במחלות זיהומיות שונות, החיסרון המרכזי של הטיפול באנטיביוטיקה הוא בכך שהוא משמיד ללא הבחנה הן את החיידקים מחוללי הזיהום והן את החיידקים הידידותיים במעי. אחת מתופעות הלוואי השכיחות בעיה זו, שמופיעה אצל כשליש מהמטופלים באנטיביוטיקה, היא שלשול הקשור לאנטיביוטיקה (AAD – Antibiotics Associated Diarrhea) [27]. תופעה חמורה עוד יותר היא שגשוג יתר של קלוסטרידיום דיפיצילה (CDAD), חיידק אלים שמלבד כאבי בטן קשים וחולשה יכול לגרום לדלקת קשה של המעי ולהוביל להתייבשות ולסיבוכים – המסוכנים במיוחד עבור קשישים ובעלי מערכת חיסונית מוחלשת [28].

כיום ידוע שההשפעות השליליות של דיסביוזה המתפתחת בעקבות נטילת אנטיביוטיקה יכולות להימשך תקופות ארוכות, ולעתים אף שנים [29], והן מקושרות לתסמונת המעי הרגיש, למחלות מעי דלקתיות, לזיהומי מעי חוזרים ונשנים, ואפילו לאלרגיות ולהשמנת יתר [30]. זאת, משום ששיקום הפלורה לאחר טיפול אנטיביוטי הוא ממושך. חלק מהחיידקים הטובים לא מצליחים לעתים להשתקם לגמרי אפילו כעבור שנתיים עד ארבע שנים. יתירה מכך, חלק מהחיידקים המזיקים שנוצרים בעקבות נטילת האנטיביוטיקה הופכים עמידים לטיפול ומצליחים לשרוד במעי לעתים אף מספר שנים [31, 32, 33].  

בניסיון להתמודד עם הבעיה, מחקרים רבים בחנו את יעילות השימוש בפרוביוטיקה, וביססו את היעילות של נטילת זני פרוביוטיקה מסוימים (בכמויות מספיקות) בטיפול בתופעות הלוואי של אנטיביוטיקה: נמצאה הפחתה של 40% בסיכון ל-AAD במבוגרים ו-62% בילדים [34]; הפחתה של 64% בשיעור התחלואה בדלקות מעי חוזרות ונשנות על רקע שגשוג יתר של החיידק CDAD לאחר אנטיביוטיקה, ושיקום מהיר יותר של פלורת המעי [35, 36, 37]. מטה-אנליזה מ-2021 שכללה 33 מחקרים מבוקרים ואקראיים אישרה את היעילות של הזנים S. boulardii CNCM I-745 ו-L. rhamnosus GG במניעת AAD בילדים, כולל כאלה שאושפזו [38].  

בעקבות מחקרים אלה הפכה הפרוביוטיקה לכלי טיפולי מקובל למניעת שלשולים ומחלות מעיים, שהשימוש בו הולך ומתרחב גם בבתי חולים. למשל, נייר העמדה האחרון של החברה האירופאית לגסטרואנטרולוגיה ילדים, הפטולוגיה ותזונה מ-2023 כולל המלצה בדרגה בינונית לשימוש במינונים גבוהים של הזנים S. boulardii CNCM I-745 ו-L. rhamnosus GG בילדים מאושפזים המטופלים באנטיביוטיקה, במקביל לטיפול האנטיביוטי [39]. 

 

פסיכוביוטיקה: גישה חדשה בטיפול בדיכאון ובחרדה ובשיפור מצב הרוח

אחד ההיבטים המפתיעים והמרתקים של חקר חיידקי המעי הוא הקשר בין חיידקים אלה לבין בריאות המוח. בעשור האחרון, גוף גדל והולך של מחקרים מצביע על כך שלחיידקים אלה יש השפעה על מצב הרוח, הרגשות [40, 41], ההתנהגות ותהליכים קוגנטיביים [42, 43, 44, 45, 46], ומספק ראיות מוצקות לקשר שבין דיסביוזיס ומחלות מעי שונות (כמו מחלות מעי דלקתיות או תסמונת המעי הרגיז), להפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, חרדה וסכיזופרניה [47, 48, 49]. כך למשל, בקרב חולים עם דיכאון נצפתה עלייה בנוכחות חיידקים מזיקים כמו בקטריוצידים, וירידה בכמותם של חיידקים פרוביוטיים כמו ביפידובקטריום [50].

מהם המנגנונים הפיזיולוגיים העומדים מאחורי הקשר הזה? הממצאים המצטברים מצביעים על קיומה של תקשורת דו-כיוונית בין המיקרוביוטה של המעי לבין מערכת העצבים המרכזית. חיבור זה, המכונה ‘ציר המיקרוביוטה-מעי-מוח’ (MGB) [51, 52], התברר כבעל תפקיד חיוני בפיזיולוגיה של המוח [52], וחוקרים טוענים כי הוא עשוי להוות את “החוליה החסרה” בהבנה של התפתחות הדיכאון וגורמיו [53]. מאחר שדיסביוזיס גורם לחדירות מוגברת של המעי, מיקרואורגניזמים מחלל המעי חודרים למחזור הדם ומחוללים תהליכי דלקת, שבתורם עלולים להוביל לשינויים בציר המיקרוביום-מעי-מוח (MGB), אשר משפיעים על הפעילות העצבית וקשורים למספר הפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות [54]. למעשה, דלקתיות במוח זוהתה כגורם משמעותי במנגנון ההיווצרות של מצבים נפשיים שונים, כגון הפרעות חרדה ודיכאון [55, 56, 57, 58, 59, 60]. ציר המיקרוביוטה-מעי-מוח מחובר למערכת העצבים המרכזית דרך העצב התועה (עצב הוואגוס), המקשר ישירות בין אזורים במערכת הלימבית שממלאים תפקיד חשוב ברגשות [61]. אחד המרכזיים שבהם הוא ההיפותלמוס, שמעורב בוויסות תגובת הסטרס של הגוף לגורמי לחץ באמצעות הפרשה מוגברת של הורמוני סטרס כמו קורטיזול. הבעיה היא שכשהסטרס מתמשך, הרמה המוגברת של הורמוני הסטרס עלולה להוביל להשפעות שליליות דרך ציר ה-MGB – הן על ההרכב ומספר הסוגים של חיידקי המעי והן על המוח, ובכך להעלות את הסיכון לפגיעה במצב הרוח, ואף לדיכאון או חרדה. 

לאור הראיות המחקריות הרבות להשפעה החיובית של טיפול בפרוביוטיקה על המיקרוביוטה ועל תפקוד מחסום המעי, עלתה השאלה האם פרוביוטיקה יכולה להשפיע לטובה גם על תפקוד המוח. ואכן, מחקרים עדכניים הוכיחו שפרוביוטיקה משפיעה על ציר ה-MGB, וכתוצאה מכך על התפקוד המוחי [62]. כמו כן, נמצא ששימוש בפרוביוטיקה, לבדה או בשילוב עם פרה-ביוטיקה, מוביל לירידה הניתנת למדידה ברמת הדיכאון ולשיפור משמעותי בהשוואה להיעדר טיפול או לפלצבו, ולהפחית תסמיני חרדה ומדדים ביוכימיים המקושרים לחרדה [63, 64].  מחקרים אלה הובילו לפיתוח גישה חדשה המכונה “פסיכוביוטיקה” – המבוססת על שימוש באסטרטגיה של הגברה של צמיחת החיידקים הבריאים במעי לאורך זמן ככלי לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות שונות [63, 54]. החיידקים הפרוביוטיים המשפיעים על המוח כונו “חיידקים פסיכוביוטיים”, וחוקרים סבורים כי יש להם פוטנציאל רב לטיפול במצבים אלה ולאיזון מצב הרוח. 

המנגנונים שבהם משפיעה הפרוביוטיקה על מצבי דיכאון וחרדה תוארו בכמה מחקרים. סקירה שפורסמה ב-2024 פירטה כמה מהם, בהם השפעה חיובית על מחסום המעי, מיתון התגובה החיסונית באזור רקמת הלימפה הקשורה במעיים שמעורב בתגובה הדלקתית, וכן ויסות הגירוי של עצב הוואגוס [54]. מחקרים קודמים הראו אף הם שמתן  זני חיידקים פרוביוטיים כמו לקטובצילוס וביפידובקטריה מוריד את רמת הקורטיזול [65], מפחית את הנוכחות של גורמי דלקת (ציטוקינים פרו-דלקתיים) במחזור הדם [66, 67, 68] ויכולה לרסן תהליכי דלקת במוח, שהיא כאמור, אחד המנגנונים המובילים לבעיות הנפשיות והרגשיות [54]. 

 

פורמולות ספציפיות לאינדיקציה: העתיד של תחום הפרוביוטיקה

המאמרים האחרונים בספרות המחקרית בתחום הפרוביוטיקה מצביעים על כך שהפוטנציאל של התחום לריפוי ולמניעת מחלות עדיין רחוק ממיצוי [9]. מהמחקרים החדשים בתחום עולות שתי תובנות חשובות, שכבר כיום מובילות לפיתוח תוספים פרוביוטיים מתקדמים ויעילים בהרבה. ראשית, מחקרים אלה חושפים שלזנים ואף לתתי-זנים שונים יש תכונות פרוביוטיות והשפעות ייחודיות, כך ששני זנים של אותו מין חיידק אינם בהכרח בעלי תכונות והשפעות זהות. ממצא חשוב זה התאפשר תודות לטכנולוגיות חדשניות, המאפשרות לאפיין ברזולוציה מדויקת את הזנים ותתי-הזנים השונים של החיידקים הפרוביוטיים [9, 12, 16, 17]. לדוגמה, זנים שונים של החיידק הפרוביוטי Lactobacillus acidophilus הדגימו יכולת לעכב את התפשטות פטריית הקנדידה במעי, בעוד שזנים אחרים של החיידק הזה לא עשו זאת בצורה יעילה. 

תובנה חשובה נוספת שעלתה היא ששילוב בין מספר זנים ותתי-זנים שהוכחו כבעלי השפעות בריאותיות חיוביות ספציפיות – למשל, השפעה חיובית על דיכאון וחרדה, ייצור סינרגיה ביניהם, שהשפעתה תהיה עוצמתית יותר מזו של כל אחד מהזנים/תתי-זנים בנפרד [69]. 

נוסף על שתי התובנות החשובות האלה, פרמטר קריטי נוסף ליעילות תוספי הפרוביוטיקה הוא הבטחת יציבותם של החיידקים, שרידותם, חיותם ופעילותם המטבולית לכל אורך חיי המדף של המוצר. מובן מאליו שלנטילת תוסף פרוביוטיקה שמרבית החיידקים בו לא ישרדו את חיי המדף, או לא יהיו פעילים מטבולית בהגיעם למעי, אין ערך רב. ואולם, בחלק גדול ממוצרי הפרוביוטיקה המסורתיים, חיידקים פרוביוטיים רבים מתים במהלך חיי המדף של המוצר בשל חשיפה לתנאים סביבתיים כגון חמצן, לחות וטמפרטורה, וגם אם הם נותרים חיים, אחוז גבוה שלהם מושמד במערכת העיכול כתוצאה מחשיפה לתנאים העוינים בה (חומציות הקיבה, אנזימי עיכול שונים לאורך צינור העיכול ועוד), או שפעילותם המטבולית נפגעת. 

לאור התובנות האלה, כמו גם טכנולוגיות חדשניות שפותחו בשנים האחרונות, מפתחות כיום חברות התוספים המובילות פורמולות המשלבות מספר זנים ותתי-סוגים של חיידקים, כדי ליצור הרכבים ייעודיים יעילים וספציפיים למטרה. זאת, על מנת להשיג השפעה אופטימלית ומדויקת יותר בטיפול בעיות אלה. פורמולות אלו מכונות “ספציפית לאינדיקציה”. חלק מהפורמולות הייעודיות הללו אף נחקרו והוכחו באופן ספציפי כיעילות לטיפול בבעיות שונות. 

אקוסאפ גאה להשיק שלוש פורמולות ייעודיות חדשות בסדרת הפרוביוטיקה של אקוסאפ המבוססות על ממצאי המחקרים האחרונים, על התובנות החשובות הללו ועל טכנולוגיה ייחודית מתקדמת.

  • ZEN – פורמולת פסיכוביוטיקה ייעודית
  • ReBALANCE – פורמולה ייעודית לטיפול במהלך טיפול אנטיביוטי
  • Base-IT – פרוביוטיקה לבריאות כללית

הפורמולות החדשות בסדרת הפרוביוטיקה של אקוסאפ הן מרובות זנים, ומבוססות על הרכבים ייעודיים המשלבים את מיטב זני החיידקים הפרוביוטיים שתכונותיהם והשפעותיהם המועילות הוכחו במחקרים (קליניים ופרה-קליניים) לטיפול במטרות בריאותיות ספציפיות. הן מיוצרות בסטנדרטים הגבוהים ביותר ועומדות בתקנים המחמירים ביותר בתחום מוצרי הפרוביוטיקה הרגישים.

כדי להבטיח יעילות אופטימלית של כל הרכב פרוביוטי בכל מוצר מסדרת הפרוביוטיקה של אקוסאפ נעשה שימוש בטכנולוגיית ®ProBioAct, טכנולוגיה מתקדמת המבטיחה יעילות פרוביוטית אופטימלית. זאת, על ידי שימוש ברכיבי תזונה התומכים בחיות (viability), בשרידות ובפעילות המטבולית של כל זן בהרכב החיידקים הפרוביוטיים בכל מוצר, וכפועל יוצא מכך, ביעילות ובאיכות התוסף.

לשימוש בטכנולוגיה זו חשיבות קריטית שכן: 

  1. היא תומכת ביציבות החיידקים הפרוביוטיים – ומבטיחה שכמות החיידקים תישאר יציבה לאורך כל חיי המדף של המוצר (1-2 שנים, תלוי במוצר הספציפי) בטמפרטורת החדר.
  2. היא מבטיחה את שרידות החיידקים הפרוביוטיים במעבר לאורך מערכת העיכול – בשיתוף עם המחלקה למיקרוביולוגיה רפואית של אוניברסיטת מאסטריכט בהולנד, פותח מודל המדמה את מעבר החיידקים הפרוביוטיים במעי כדי להעריך את יכולת שרידותם בנוכחות תנאים עוינים כגון רמת חומציות גבוהה בקיבה, רמת בסיסיות גבוהה בתרסריון וחשיפה לאנזימי עיכול מפרקים. תוצאות המחקר הראו שטכנולוגיית ®ProBioAct מעצימה משמעותית את יכולת השרידות של החיידקים הפרוביוטיים, ובכך תורמת ליעילות המוצר.
  3. היא מבטיחה שהחיידקים הפרוביוטיים יישארו פעילים מטבולית בהגיעם למעי – טכנולוגיית ®ProBioAct מכילה רכיבים ייעודיים שנבחרו בקפידה כדי להעצים את הפעילות המטבולית של החיידקים הפרוביוטיים, במטרה להבטיח שהם “חיים ובועטים”. 

 

הכירו את Re-Balance – פרוביוטיקה משלימה לטיפול אנטיביוטי מבית אקוסאפ

פורמולת Re-Balance (במקור Ecologic® AAD ) היא פורמולה ייחודית באבקה (הנמסה בקלות במים) שפותחה בשיתוף עם המרכז הרפואי של אוניברסיטת מסטריכט בהולנד, במטרה ייעודית לתמוך בפלורה הטבעית של המעי במהלך נטילת אנטיביוטיקה, ולאיזון תסמיני עיכול שכיחים הנלווים לכך. פורמולה מרובת זנים זו מבוססת על 9 זנים פרוביוטיים חיים ופעילים מטבולית, שנבחרו בקפידה בהסתמך על מחקרים שהצביעו על יכולתם למנוע הפרעות במיקרוביוטה הקשורות לנטילת אנטיביוטיקה, כמו שלשולים וסיבוכים הנובעים משגשוג יתר במעי של החיידק קלוסטרידיום דיפיצלה, ושל חיידקים מזיקים נוספים, בהם קלוסטרידיום פרפרינגנס, אנטרוקוקוס פצאליס, אשריכיה קולי ובצילוס סבטילוס. 

יעילותה של פורמולת Re-Balance נבדקה והוכחה במחקרים קליניים – בשונה מפורמולות אחרות בשוק המשתמשות בזני חיידקים שהוכחו מחקרית, פורמולת Re-Balance עצמה נחקרה והודגמה כיעילה במספר מחקרים קליניים איכותיים שנערכו בקרב מבוגרים, קשישים וילדים הנוטלים אנטיביוטיקה. המחקר הראשון, שנערך בשיתוף עם המרכז הרפואי האוניברסיטאי מאסטריכט, הוא מחקר אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלצבו (RCT) (סוג מחקר זה נחשב לבעל האיכות הגבוהה ביותר בספרות האקדמית) [70]. המחקר, שבו השתתפו בוגרים בריאים, הראה שפורמולת Re-Balance הפחיתה משמעותית את הסיכון לשלשולים הקשורים לאנטיביוטיקה רחבת טווח מסוג אמוקסיצילין – הפחתה של 39%. יתר על כן, מיקרוביוטת המעי של המשתתפים בקבוצה שקיבלה פרוביוטיקה השתקמה מהר יותר מזו של משתתפי קבוצת הפלצבו [71].
מחקרים נוספים הדגימו שיקום משמעותי של פלורת המעי לאחר טיפול אנטיביוטי, וכן הפחתה של שלשולים תלויי אנטיביוטיקה בקרב מבוגרים המאושפזים לאחר ניתוח, כאשר פחות מ-1% ממשתתפי קבוצת המחקר שקיבלו Re-Balance פיתחו AAD [72]. מחקר נוסף, שנערך בילדים שקיבלו אנטיביוטיקה בגלל זיהום, הראה שהפורמולה הפחיתה ב-38% את הסיכון להתפתחות AAD [73]. ומחקר נוסף, שנערך בבית אבות, הראה ממצאים דומים, עם הפחתה של 44% בסיכון ל-AAD בקשישים כאשר Re-Balance במהלך נטילת אנטיביוטיקה, בהשוואה לצריכת אנטיביוטיקה בלבד. בקשישים עם היסטוריה ידועה של AAD, הירידה הייתה אף בולטת יותר – 71% [74].
יתירה מכך, במחקר שהתבסס על סדרת מקרים של 10 חולים עם זיהום של החיידק קלוסטרידיום דיפיצלה, שחמישה מתוכם חוו חזרה של הזיהום, שילוב Re-Balance בטיפול האנטיביוטי הביא להחלמה מהירה [75]. 

הכירו את ZEN – פורמולת פסיכוביוטיקה ייעודית מבית אקוסאפ, לתקופות של מתח

פורמולת Zen ( במקור Ecologic® BARRIER) היא פורמולה ייחודית באבקה שפותחה בשיתוף עם אוניברסיטת ליידן בהולנד, במטרה לתמוך בפלורה הטבעית בתקופות של מתח ולהפחית את הרגישות לדיכאון. זוהי פורמולה מרובת-זנים המבוססת על 9 זנים פרוביוטיים חיים ופעילים מטבולית, שנבחרו בקפידה בהסתמך על מחקרים שהצביעו על השפעותיהם המיטיבות בהפחתת הפגיעות לדיכאון ובשיפור התפקוד המוחי בתנאים של סטרס.  

יעילותה של פורמולת Zen להפחתת הרגישות לדיכאון בתקופות של מתח נבדקה והוכחה במחקרי RCT איכותיים – זאת, בנוסף על המחקרים שהוכיחו את יעילותם של זני החיידקים בפורמולה.

מחקר קליני אקראי ומבוקר פלצבו בסמיות משולשת שנערך בקרב 40 סטודנטים בריאים באוניברסיטת ליידן, בחן את השפעת הפורמולה על התגובתיות הקוגנטיבית לתחושת עצבות (דהיינו, דפוסים ספציפיים של חשיבה שלילית בתגובה למצב רוח ירוד – מושג המשמש כמדד ל’רגישות מוגברת להתפתחות דיכאון’). המשתתפים קיבלו 2 גרם של פורמולת Zen או פלצבו למשך 4 שבועות. ממצאי המחקר הצביעו על הפחתה משמעותית של התגובה הקוגנטיבית לתחושת עצבות בקבוצה שקיבלה את הפורמולה [76]. מסקנת החוקרים הייתה שזהו המחקר הראשון המעיד על הפוטנציאל של הרכב חיידקים פרוביוטיים ייעודי לסייע להפחית מחשבות שליליות המקושרות לתחושת עצבות. 

מחקר קליני נוסף, מהאוניברסיטה הטכנולוגית בסידני, אף הוא אקראי ומבוקר פלצבו בסמיות משולשת, בחן את היעילות של פורמולת Zen ב-71 משתתפים עם דיכאון קל עד חמור [77]. המשתתפים במחקר קיבלו 4 גרם של הפורמולה, או לחילופין פלצבו, למשך 8 שבועות. הממצאים הראו שיפור בתסמינים בשתי הקבוצות, אך המשתתפים בקבוצת הפרוביוטיקה הראו ירידה משמעותית יותר בתגובתיות קוגנטיבית (רגישות לדיכאון) בהשוואה לקבוצת הפלצבו, במיוחד בקרב המשתתפים עם דיכאון קל עד בינוני.

 

הכירו את Base-IT – פרובמיוטיקה ייעודית מרובת זנים לתמיכה בתסמינים עיכוליים נפוצים

פורמולת Base-IT (במקור Winclove adult) היא פורמולה ייחודית באבקה שפותחה בשיתוף עם עם חברת הפרמצבטיקה השווייצרית “Mepha”, במטרה לתמוך באופן ייעודי בתחזוקה יומיומית ואיזון של הפלורה הטבעית במצבים נפוצים של גזים, נפיחות בטנית וגודש ברום הבטן בקרב האוכלוסייה הבריאה. זוהי פורמולה מרובת-זנים המבוססת על 8 זנים פרוביוטיים חיים ופעילים מטבולית, שנבחרו בקפידה בהסתמך על מחקרים שהצביעו על יכולתם (בנפרד או בהרכבים שונים) לתרום לאיזון הרכב חיידקי המעי בקרב האוכלוסייה הבריאה [78, 79, 80].

יעילותה של פורמולת Base-IT נבדקה קלינית – במחקר פיילוט קליני תצפיתי בקרב בוגרים בריאים עם תסמינים שכיחים במערכת העיכול. ממצאי המחקר הדגימו הקלה בתסמינים כמו גזים, נפיחות בטנית וכאבים ברום הבטן, ומרבית המשתתפים (66%) דיווחו על שביעות רצון מהשפעת התוסף על תפקוד המעי כבר בתום שישה שבועות [81].

 

מקורות:

 

  1. Sankarapandian V, Venmathi Maran BA, Rajendran RL, Jogalekar MP, Gurunagarajan S, Krishnamoorthy R, Gangadaran P, Ahn B-C (2022) An update on the effectiveness of Probiotics in the Prevention and Treatment of Cancer. Life 12(1):59. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35054452/
  2. Hill, C., Guarner, F., Reid, G., Gibson, G. R., Merenstein, D. J., Pot, B., Morelli, L., Canani, R. B., Flint, H. J., Salminen, S., Calder, P. C., & Sanders, M. E. (2014). Expert consensus document. The International Scientific Association for probiotics and prebiotics consensus statement on the scope and appropriate use of the term probiotic. Nature Reviews Gastroenterology & Hepatology, 11, 506–514. https://doi.org/10.1038/nrgastro.2014.66
  3. Schlundt, Jorgen. “Health and Nutritional Properties of Probiotics in Food including Powder Milk with Live Lactic Acid Bacteria” (PDF). Report of a Joint FAO/WHO Expert Consultation on Evaluation of Health and Nutritional Properties of Probiotics in Food Including Powder Milk with Live Lactic Acid Bacteria. FAO / WHO. https://web.archive.org/web/20121022161702/http://www.who.int/foodsafety/publications/fs_management/en/probiotics.pdf
  4. NIH. Pubmed. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/?term=PROBIOTICS&sort=date
  5. Zaib, Sumera; Hayat, Aqsa; Khan, Imtiaz. (2024). Probiotics and their Beneficial Health Effects. Mini Reviews in Medicinal Chemistry, 24(1). https://www.ingentaconnect.com/content/ben/mrmc/2024/00000024/00000001/art00009
  6. Gul, Sabiha, and Emanuele Durante-Mangoni. 2024. “Unraveling the Puzzle: Health Benefits of Probiotics—A Comprehensive Review” Journal of Clinical Medicine 13, no. 5: 1436.https://www.mdpi.com/2077-0383/13/5/1436,  https://doi.org/10.3390/jcm13051436
  7. National Center for Complementary and Integrative Health. (2019). Probiotics: What You Need To Know. https://www.nccih.nih.gov/health/probiotics-what-you-need-to-know.
  8. NIH. (2024). Human Microbiome Project (HMP). https://commonfund.nih.gov/hmp
  9. da Silva, T.F., Glória, R., Americo, M.F. et al. Unlocking the Potential of Probiotics: A Comprehensive Review on Research, Production, and Regulation of Probiotics. Probiotics & Antimicro. Prot. (2024). https://doi.org/10.1007/s12602-024-10247-x , https://www.researchgate.net/publication/379342369_Unlocking_the_Potential_of_Probiotics_A_Comprehensive_Review_on_Research_Production_and_Regulation_of_Probiotics
  10. David Mateo, Montse Marquès, José L. Domingo, Margarita Torrente. (2023). Influence of gut microbiota on the development of most prevalent neurodegenerative dementias and the potential effect of probiotics in elderly: A scoping review. American Journal of Medical Genetics, 195(2). https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/ajmg.b.32959
  11. Gilbert JA, Blaser MJ, Caporaso JG, Jansson JK, Lynch SV, Knight R. Current understanding of the human microbiome. Nat Med. 2018 Apr 10;24(4):392-400. doi: 10.1038/nm.4517. PMID: 29634682; PMCID: PMC7043356.
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7043356/?adb_sid=84896d88-79b6-4a07-92a4-82a6352fa98d
  12. Yi, X., Lu, H., Liu, X., He, J., Li, B., Wang, Z. et al. (2024) Unravelling the enigma of the human microbiome: Evolution and selection of sequencing technologies. Microbial Biotechnology, 17, e14364. https://doi.org/10.1111/1751-7915.14364 , https://enviromicro-journals.onlinelibrary.wiley.com/doi/pdf/10.1111/1751-7915.14364
  13. Lau, L. Y. J., & Quek, S. Y. (2024). Probiotics: Health benefits, food application, and colonization in the human gastrointestinal tract. Food Bioengineering. John Wiley and Sons Inc. https://doi.org/10.1002/fbe2.12078 , https://www.mendeley.com/catalogue/b6e71a3e-8b3e-3c3c-9469-63beffe039a7/
  14. Lima-Ojeda Juan M., Rupprecht Rainer, Baghai Thomas C. (2017) “I Am I and My Bacterial Circumstances”: Linking Gut Microbiome, Neurodevelopment, and Depression. Frontiers in Psychiatry. 8 https://www.frontiersin.org/article/10.3389/fpsyt.2017.00153.
  15. Amir Reza Moravejolahkami, Mehdi Shakibaei, Andrea Mary Fairley, Manoj Sharma. (2023). Probiotics, prebiotics, and synbiotics in type 1 diabetes mellitus: A systematic review and meta-analysis of clinical trials. Diabetes, Metabolism Research and Reviews, 40(2) e3655. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/dmrr.3655
  16. Ö Özdemir, Various effects of different probiotic strains in allergic disorders: an update from laboratory and clinical data, Clinical and Experimental Immunology, Volume 160, Issue 3, June 2010, Pages 295–304, https://doi.org/10.1111/j.1365-2249.2010.04109.x ,https://academic.oup.com/cei/article/160/3/295/6428998
  17. Morelli L (2000) In vitro selection of probiotic lactobacilli: a critical appraisal. Curr Issues Intest Microbiol 1:59–67 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC10796258/
  18. Sandler, R.S., Stewart, W.F., Liberman, J.N., Ricci, J.A. and Zorich, N.L. (2000) Abdominal pain, Bloating, and Diarrhea in the United States: Prevalence and Impact. Digestive Diseases and Sciences, 45, 1166-1171. https://doi.org/10.1023/A:1005554103531
  19. Jiang, X., Locke 3rd, G.R., Choung, R.S., Zinsmeister, A.R., Schleck, C.D. and Talley, N.J. (2008) Prevalence and Risk Factors for Abdominal Bloating and Visible Distention: A Population-Based Study. Gut, 57, 756-763. https://doi.org/10.1136/gut.2007.142810
  20. Hojsak I, Kolaček S. Role of Probiotics in the Treatment and Prevention of Common Gastrointestinal Conditions in Children. Pediatr Gastroenterol Hepatol Nutr. 2024 Jan;27(1):1-14. doi: 10.5223/pghn.2024.27.1.1. Epub 2024 Jan 9. PMID: 38249642; PMCID: PMC10796258. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC10796258/
  21. Huang, Y. P., Shi, J. Y., Luo, X. T., Luo, S. C., Cheung, P. C. K., Corke, H., … Zhang, B. B. (2024). How do probiotics alleviate constipation? A narrative review of mechanisms. Critical Reviews in Biotechnology, 1–17. https://doi.org/10.1080/07388551.2024.2336531, https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/07388551.2024.2336531
  22. Kalman DS, Schwartz HI, Alvarez P, Feldman S, Pezzullo JC, Krieger DR. A prospective, randomized, double-blind, placebo-controlled parallel-group dual site trial to evaluate the effects of a Bacillus coagulans-based product on functional intestinal gas symptoms. BMC Gastroenterol. 2009;9:85. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19922649/
  23. Waller PA, Gopal PK, Leyer GJ, et al. Dose-response effect of Bifidobacterium lactisHN019 on whole gut transit time and functional gastrointestinal symptoms in adults. Scand J Gastroenterol. 2011;46:1057–64. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21663486/
  24. Whorwell PJ, Altringer L, Morel J, et al. Efficacy of an encapsulated probiotic Bifidobacterium infantis35624 in women with irritable bowel syndrome. Am J Gastroenterol. 2006;101(7):1581–1590. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16863564/
  25. Agrawal A, Houghton LA, Morris J, et al. Clinical trial: the effects of a fermented milk product containing Bifidobacterium lactisDN-173 010 on abdominal distension and gastrointestinal transit in irritable bowel syndrome with constipation. Aliment Pharmacol Ther. 2009;29(1):104–114. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18801055/
  26. Timmerman HM, Koning CJ, Mulder L, Rombouts FM, Beynen AC. Monostrain, multistrain and multispecies probiotics–A comparison of functionality and efficacy. Int J Food Microbiol. 2004 Nov 15;96(3):219-33. doi: 10.1016/j.ijfoodmicro.2004.05.012. PMID: 15454313. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15454313/
  27. Barbut F, Lalande V, Burghoffer B, Thien HV, Grimprel E, Petit JC. Prevalence and genetic characterization of toxin A variant strains of Clostridium difficile among adults and children with diarrhea in France. J Clin Microbiol. 2002;40:2079–2083. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC130789/
  28. Milner Erin, Stevens Benjamin, An Martino, Lam Victoria, Ainsworth Michael, Dihle Preston et al (2021) Utilizing Probiotics for the Prevention and Treatment of Gastrointestinal Diseases. Frontiers in Microbiology (12) https://www.frontiersin.org/article/10.3389/fmicb.2021.689958
  29. Yoon, M. Y., and Yoon, S. S. (2018). Disruption of the gut ecosystem by antibiotics. Yonsei Med. J.59, 4–12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29214770/
  30. Fjalstad, J., et al (2018). Antibiotic therapy in neonates and impact on gut microbiota and antibiotic resistance development: a systematic review. Antimicrob. Chemother.73, 569–580. doi: 10.1093/jac/dkx426 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29182785/
  31. Mamun-Ur Rashid, Egijia Zaura, Mark J. Buijs, Bart J. F. Keijser, Wim Crielaard, Carl Erik Nord, Andrej Weintraub, Determining the Long-term Effect of Antibiotic Administration on the Human Normal Intestinal Microbiota Using Culture and Pyrosequencing Methods, Clinical Infectious Diseases, Volume 60, Issue suppl_2, May 2015, Pages S77–S84, https://doi.org/10.1093/cid/civ137
  32. Yoon, M. Y., and Yoon, S. S. (2018). Disruption of the gut ecosystem by antibiotics. Yonsei Med. J.59, 4–12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29214770/
  33. Hedvig E. Jakobsson at al (2010) Short-Term Antibiotic Treatment Has Differing Long-Term Impacts on the Human Throat and Gut Microbiome Plos One March 24, 2010 https://doi.org/10.1371/journal.pone.0009836
  34. Goldenberg JZ, Yap C, Lytvyn L, Lo C, Beardsley J, Mertz D, Johnston BC. Probiotics for the prevention of Clostridium difficile-associated diarrhea in adults and children. Cochrane Database of Systematic Reviews 2017, Issue 12. Art. No.: CD006095. DOI: 10.1002/14651858.CD006095.pub4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29257353/
  35. Koning CJ, Jonkers DM, Stobberingh EE, Mulder L, Rombouts FM, Stockbrugger RW.‎ The effect of a multispecies probiotic on the intestinal microbiota and bowel movements in healthy volunteers taking the antibiotic amoxycillin.‎ Am J Gastroenterol 2007;103:178 – 89.‎ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17900321/
  36. Engelbrektson A, Korzenik JR, Pittler A, et al.‎ Probiotics to minimize the disruption of faecal microbiota in healthy subjects undergoing antibiotic therapy.‎ Journal of medical microbiology 2009;58:663-70.‎ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19369530/
  37. Rehman A, Heinsen FA, Koenen ME, et al.‎ Effects of probiotics and antibiotics on the intestinal homeostasis in a computer controlled model of the large intestine.‎ BMC microbiology 2012;12:47.‎ https://bmcmicrobiol.biomedcentral.com/articles/10.1186/1471-2180-12-47
  38. Storr M, Stengel A. [Systematic review: clinical evidence of probiotics in the prevention of antibiotic-associated diarrhoea] MMW Fortschr Med. 2021;163(Suppl 4):19–26. German. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33844181
  39. Szajewska H, Berni Canani R, Domellöf M, Guarino A, Hojsak I, Indrio F, et al. Probiotics for the management of pediatric gastrointestinal disorders: position paper of the ESPGHAN special interest group on gut microbiota and modifications. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2023;76:232–247.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36219218
  40. Collins SM, Bercik P. The relationship between intestinal microbiota and the central nervous system in normal gastrointestinal function and disease. Gastroenterology (2009) 136(6):2003–14. doi:10.1053/j.gastro.2009.01.075 https://doi.org/10.1053/j.gastro.2009.01.075
  41. Sharon G, Sampson TR, Geschwind DH, Mazmanian SK. The central nervous system and the gut microbiome. Cell (2016) 167(4):915–32. doi:10.1016/j.cell.2016.10.027 https://doi.org/10.1016/j.cell.2016.10.027
  42. Sudo N, Chida Y, Aiba Y, Sonoda J, Oyama N, Yu XN, Kubo C, Koga Y. Postnatal microbial colonization programs the hypothalamic-pituitary-adrenal system for stress response in mice. J Physiol. 2004 Jul 1;558(Pt 1):263-75. doi: 10.1113/jphysiol.2004.063388. Epub 2004 May 7. PMID: 15133062; PMCID: PMC1664925. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15133062/
  43. Diaz Heijtz R, Wang S, Anuar F, Qian Y, Björkholm B, Samuelsson A, Hibberd ML, Forssberg H, Pettersson S. Normal gut microbiota modulates brain development and behavior. Proc Natl Acad Sci U S A. 2011 Feb 15;108(7):3047-52. doi: 10.1073/pnas.1010529108. Epub 2011 Jan 31. PMID: 21282636; PMCID: PMC3041077. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3041077
  44. Clarke G, Grenham S, Scully P, Fitzgerald P, Moloney RD, Shanahan F, Dinan TG, Cryan JF. The microbiome-gut-brain axis during early life regulates the hippocampal serotonergic system in a sex-dependent manner. Mol Psychiatry. 2013 Jun;18(6):666-73. doi: 10.1038/mp.2012.77. Epub 2012 Jun 12. PMID: 22688187. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22688187/
  45. Neufeld KM, Kang N, Bienenstock J, Foster JA. Reduced anxiety-like behavior and central neurochemical change in germ-free mice. Neurogastroenterol Motil. 2011 Mar;23(3):255-64, e119. doi: 10.1111/j.1365-2982.2010.01620.x. Epub 2010 Nov 5. PMID: 21054680. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21054680/
  46. Gareau MG, Wine E, Rodrigues DM, Cho JH, Whary MT, Philpott DJ, Macqueen G, Sherman PM. Bacterial infection causes stress-induced memory dysfunction in mice. Gut. 2011 Mar;60(3):307-17. doi: 10.1136/gut.2009.202515. Epub 2010 Oct 21. PMID: 20966022. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20966022/
  47. Chen X, D’Souza R, Hong ST. The role of gut microbiota in the gut-brain axis: current challenges and perspectives. Protein Cell. 2013 Jun;4(6):403-14. doi: 10.1007/s13238-013-3017-x. Epub 2013 May 18. PMID: 23686721; PMCID: PMC4875553. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23686721/
  48. Dinan TG, Cryan JF. Melancholic microbes: a link between gut microbiota and depression? Neurogastroenterol Motil. 2013 Sep;25(9):713-9. doi: 10.1111/nmo.12198. PMID: 23910373. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23910373/
  49. Borre YE, O’Keeffe GW, Clarke G, Stanton C, Dinan TG, Cryan JF. Microbiota and neurodevelopmental windows: implications for brain disorders. Trends Mol Med. 2014 Sep;20(9):509-18. doi: 10.1016/j.molmed.2014.05.002. Epub 2014 Jun 20. PMID: 24956966. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24956966/
  50. Andrioaie IM, Duhaniuc A, Nastase EV, Iancu LS, Luncă C, Trofin F, Anton-Păduraru DT, Dorneanu OS. The Role of the Gut Microbiome in Psychiatric Disorders. Microorganisms. 2022 Dec 9;10(12):2436. doi: 10.3390/microorganisms10122436. PMID: 36557689; PMCID: PMC9786082. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36557689/
  51. Cryan et al. Mind-altering microorganisms: the impact of the gut microbiota on brain and behavior. Nat Rev Neurosci 2012;13:701-712. https://www.nature.com/articles/nrn3346
  52. Schächtle MA, Rosshart SP. The Microbiota-Gut-Brain Axis in Health and Disease and Its Implications for Translational Research. Front Cell Neurosci. 2021 Jul 15;15:698172. doi: 10.3389/fncel.2021.698172. PMID: 34335190; PMCID: PMC8321234. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34335190/
  53. Evrensel A, Ceylan ME. The Gut-Brain Axis: The Missing Link in Depression. Clin Psychopharmacol Neurosci. 2015 Dec 31;13(3):239-44. doi: 10.9758/cpn.2015.13.3.239. PMID: 26598580; PMCID: PMC4662178. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4662178/
  54. Dziedzic A, Maciak K, Bliźniewska-Kowalska K, Gałecka M, Kobierecka W, Saluk J. The Power of Psychobiotics in Depression: A Modern Approach through the Microbiota–Gut–Brain Axis: A Literature Review. Nutrients. 2024; 16(7):1054. https://doi.org/10.3390/nu16071054 https://www.mdpi.com/2072-6643/16/7/1054
  55. Bercik P, Park AJ, Sinclair D, Khoshdel A, Lu J, Huang X, Deng Y, Blennerhassett PA, Fahnestock M, Moine D, Berger B, Huizinga JD, Kunze W, McLean PG, Bergonzelli GE, Collins SM, Verdu EF. The anxiolytic effect of Bifidobacterium longum NCC3001 involves vagal pathways for gut-brain communication. Neurogastroenterol Motil. 2011 Dec;23(12):1132-9. doi: 10.1111/j.1365-2982.2011.01796.x. Epub 2011 Oct 11. PMID: 21988661; PMCID: PMC3413724. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3413724/
  56. Schirmer M, Smeekens SP, Vlamakis H, Jaeger M, Oosting M, Franzosa EA, Ter Horst R, Jansen T, Jacobs L, Bonder MJ, Kurilshikov A, Fu J, Joosten LAB, Zhernakova A, Huttenhower C, Wijmenga C, Netea MG, Xavier RJ. Linking the Human Gut Microbiome to Inflammatory Cytokine Production Capacity. Cell. 2016 Nov 3;167(4):1125-1136.e8. doi: 10.1016/j.cell.2016.10.020. Erratum in: Cell. 2016 Dec 15;167(7):1897. Erratum in: Cell. 2016 Dec 15;167(7):1897. PMID: 27814509; PMCID: PMC5131922. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27814509/
  57. Liang S, Wu X, Hu X, Wang T, Jin F. Recognizing Depression from the Microbiota⁻Gut⁻Brain Axis. Int J Mol Sci. 2018 May 29;19(6):1592. doi: 10.3390/ijms19061592. PMID: 29843470; PMCID: PMC6032096. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29843470/
  58. Kelly JR, Kennedy PJ, Cryan JF, Dinan TG, Clarke G, Hyland NP. Breaking down the barriers: the gut microbiome, intestinal permeability and stress-related psychiatric disorders. Front Cell Neurosci. 2015 Oct 14;9:392. doi: 10.3389/fncel.2015.00392. PMID: 26528128; PMCID: PMC4604320. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4604320/
  59. Daulatzai MA. Chronic functional bowel syndrome enhances gut-brain axis dysfunction, neuroinflammation, cognitive impairment, and vulnerability to dementia. Neurochem Res. 2014 Apr;39(4):624-44. doi: 10.1007/s11064-014-1266-6. Epub 2014 Mar 4. PMID: 24590859. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24590859/
  60. Felger JC, Lotrich FE. Inflammatory cytokines in depression: neurobiological mechanisms and therapeutic implications. Neuroscience. 2013 Aug 29;246:199-229. doi: 10.1016/j.neuroscience.2013.04.060. Epub 2013 May 3. PMID: 23644052; PMCID: PMC3741070. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3741070/
  61. Vuong HE, Yano JM, Fung TC, Hsiao EY. The Microbiome and Host Behavior. Annu Rev Neurosci. 2017 Jul 25;40:21-49. doi: 10.1146/annurev-neuro-072116-031347. Epub 2017 Mar 8. PMID: 28301775; PMCID: PMC6661159. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28301775/
  62. Collins, S., Surette, M. & Bercik, P. The interplay between the intestinal microbiota and the brain. Nat Rev Microbiol 10, 735–742 (2012). https://doi.org/10.1038/nrmicro2876 , https://www.nature.com/articles/nrmicro2876
  63. Misra S, Mohanty D. Psychobiotics: A new approach for treating mental illness? Crit Rev Food Sci Nutr. 2019;59(8):1230-1236. doi: 10.1080/10408398.2017.1399860. Epub 2017 Nov 30. PMID: 29190117. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29190117/
  64. Sanjay Noonan et al (2020) Food & mood: a review of supplementary prebiotic and probiotic interventions in the treatment of anxiety and depression in adults. https://nutrition.bmj.com/content/early/2020/06/09/bmjnph-2019-000053
  65. Sarkar, A.; Lehto, S.M.; Harty, S.; Dinan, T.G.; Cryan, J.F.; Burnet, P.W.J. Psychobiotics and the Manipulation of Bacteria–Gut–Brain Signals. Trends Neurosci. 2016, 39, 763–781.  https://www.cell.com/trends/neurosciences/fulltext/S0166-2236(16)30113-8?_returnURL=https%3A%2F%2Flinkinghub.elsevier.com%2Fretrieve%2Fpii%2FS0166223616301138%3Fshowall%3Dtrue
  66. Sherwin E, Rea K, Dinan TG, et al. A gut (microbiome) feeling about the brain. Curr Opin Gastroenterol 2016;32:96–102.doi:10.1097/MOG.0000000000000244
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26760398/
  67. Saulnier DM, Ringel Y, Heyman MB, Foster JA, Bercik P, Shulman RJ, Versalovic J, Verdu EF, Dinan TG, Hecht G, Guarner F. The intestinal microbiome, probiotics and prebiotics in neurogastroenterology. Gut Microbes. 2013 Jan-Feb;4(1):17-27. doi: 10.4161/gmic.22973. Epub 2012 Nov 30. PMID: 23202796; PMCID: PMC3555881. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3555881/
  68. DorresteinPC at al Finding the missing links among metabolites, microbes, and the host. Immunity 2014;40:824–32.doi:10.1016/j.immuni.2014.05.015
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8234899/
  69. Chapman CM, Gibson GR, Rowland I. Health benefits of probiotics: are mixtures more effective than single strains? Eur J Nutr. 2011 Feb;50(1):1-17. doi: 10.1007/s00394-010-0166-z. Epub 2011 Jan 13. PMID: 21229254. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21229254/
  70. Koning CJ, Jonkers DM, Stobberingh EE, Mulder L, Rombouts FM, Stockbrugger RW.‎ The effect of a multispecies probiotic on the intestinal microbiota and bowel movements in healthy volunteers taking the antibiotic amoxycillin.‎ Am J Gastroenterol 2007;103:178 – 89.‎ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17900321/
  71. Koning C.J.M. Multispecies probiotics and antibiotics-associated side effects. PhD Thesis. 2010. https://cris.maastrichtuniversity.nl/ws/portalfiles/portal/637237/guid-b10e6547-30ef-4f74-9eaa-39fa27bc8495-ASSET1.0.pdf
  72. Lang F.C. Use of a multi-species probiotics for the prevention of antibiotic associated diarrhea. Nutrafoods 2010;9(2); 27-31. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3863752/
  73. Lukasik J, Dierikx T, Besseling-van der Vaart I, de Meij T, Szajewska H; Multispecies Probiotic in AAD Study Group. Multispecies Probiotic for the Prevention of Antibiotic-Associated Diarrhea in Children: A Randomized Clinical Trial. JAMA Pediatr. 2022 Sep 1;176(9):860-866. doi: 10.1001/jamapediatrics.2022.1973. Erratum in: JAMA Pediatr. 2022 Jul 5;:null. PMID: 35727573; PMCID: PMC9214631. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35727573/
  74. van Wietmarschen HA, Busch M, van Oostveen A, Pot G, Jong MC. Probiotics use for antibiotic-associated diarrhea: a pragmatic participatory evaluation in nursing homes. BMC Gastroenterol. 2020 May 13;20(1):151. doi: 10.1186/s12876-020-01297-w. PMID: 32404062; PMCID: PMC7222499. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32404062/
  75. Hell M, Bernhofer C, Stalzer P, Kern JM, Claassen E. Probiotics in Clostridium difficile infection: reviewing the need for a multistrain probiotic. Benef Microbes. 2013 Mar 1;4(1):39-51. doi: 10.3920/BM2012.0049. PMID: 23434948. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23434948/
  76. Steenbergen L, Sellaro R, van Hemert S, Bosch JA, Colzato LS.‎ A randomized controlled trial to test the effect of multispecies probiotics on cognitive reactivity to sad mood.‎ Brain Behav Immun 2015;48:258-64 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25862297/
  77. BahiaChahwanaSophiaKwanbAshlingIsikbSaskiavan HemertcCatherineBurkeaLynetteRoberts (2019) Gut feelings: A randomised, triple-blind, placebo-controlled trial of probiotics for depressive symptoms. Journal of Affective Disorders Volume 253, 15 June 2019, Pages 317-326. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0165032719302873?via%3Dihub
  78. Del Piano M, Carmagnola S, Anderloni A, et al.‎ The use of of probiotics in healthy volunteers with evacuation disorders and hard stools: a double-blind, randomized, placebo-controlled study.‎ J Clin Gastroenterol 2010;44 Suppl 1:S30-4.‎ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20697291/
  79. Silvi S, Verdenelli MC, Cecchini C, et al.‎ Probiotic- enriched foods and dietary supplement containing SYNBIO positively affects bowel habits in healthy adults: an assessment using standard statistical analysis and Support Vector Machines.‎ Int J Food Sci Nutr 2014;65:994- 1002. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25045832/
  80. Verdenelli MC, Silvi S, Cecchini C, Orpianesi C, Cresci A. Influence of a combination of two potential probiotic strains, Lactobacillus rhamnosus IMC 501® and Lactobacillus paracasei IMC 502® on bowel habits of healthy adults. Lett Appl Microbiol. 2011 Jun;52(6):596-602. doi: 10.1111/j.1472-765X.2011.03042.x. Epub 2011 Mar 30. PMID: 21395626. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21395626/
  81. Grossenbacher F, Gashi A, Besseling-van der Vaart I. Use of the multispecies probiotic Winclove 500/ Bactosan pro FOS leads to less gastrointestinal complaints in adults – an observational in vivo pilot study. Advances in Microbiology 2016; 6 (14): 975-985. https://www.scirp.org/journal/paperinformation.aspx?paperid=72606

למען הסר ספק מודגש בזאת כי המוצרים המופיעים במאמר זה, הינם תוספי תזונה ואינם תרופות. אין לראות במוצרים או באמור בנוגע אליהם ככאלו שנועדו לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי. המידע אינו המלצה או הוראה או דרך לטיפול רפואי. בכל מקרה של בעיה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל לפני נטילת תוספי מזון וויטמינים.

כמו כן, המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את המשתמש ו/או את הציבור ו/או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. כמו כן, המינונים והנחיות הנטילה המופיעים במאמר זה, הינם כלליים ויש להיוועץ בגורם מטפל מוסמך כדי להתאימם אישית בהתאם לגיל ולמצב הרפואי. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה

x