ויטמין D הוא הורמון המכונה גם “ויטמין השמש” מאחר והייצור שלו בגוף מתחיל ברקמת העור, בתגובה לחשיפה ישירה לקרינת השמש. אמנם ניתן לצרוך את הוויטמין במאכלים מסוימים, אך כמותו בהם היא מזערית, ובאופן מעשי לא ניתן להבטיח רמות נאותות שלו בדם אלא על ידי חשיפה מספקת לשמש או על ידי צריכתו כתוסף תזונה. כשמדברים על ויטמין D, מדברים בעצם על ויטמין מסיס בשמן שמהווה משפחה של ויטמינים שכוללת בתוכה מספר תרכובות: ויטמין D1, D2, D3, D4, ואילו הן העיקריות מבניהן:
• ויטמין D3 – כולקלציפרול (cholecalciferol) / קלציטריול. זה הסוג העיקרי של ויטמין D שצורתו הפעילה מתקבלת בעקבות חשיפה לקרני השמש האולטרה סגולות מסוג UVB המהוות את המקור המרכזי לוויטמין D3 בגוף, ולאחריהן מקורות בתזונה מהחי או מתוספי תזונה על בסיס ויטמין D3.
ויטמין D2 – ארגוקלציפרול (ergocalciferol) מצוי במקורות צמחיים כגון פטריות, אך הוא אינו פעיל בגוף באותה מידה כמו ויטמין D3 (ויטמין D3 פעיל למעלה מפי 3 מויטמין D2) והוא אף מתפנה מהגוף מהר יותר מויטמין D3.
לאחר שוויטמין D נוצר בשכבות הפנימיות של העור או לאחר ספיגתו מהמזון ומתוספים, הוא חייב לעבור שני שינויים ביוכימיים כדי להפוך לפעיל:
- הוא הופך בכבד למולקולה בשם
25-hydroxyvitamin Dאו בקיצור25(OH)Dהמכונה קלצידיול, וזו הצורה בה הוא נאגר בכבד. לכן אם רמות הקלצידיול בדם נמוכות (פחות מ-40 נ”ג/מ”ל למשל), הכמות שתיאגר בכבד תהיה גם היא נמוכה.
- התהליך השני מתרחש בעיקר בכליות אך גם בהרבה מאוד רקמות בגוף, ובו קלצידיול הופך למולקולה הפעילה פיזיולוגית בגוף – קלציטריול
1,25(OH)2D
אולם חשוב לזכור, שרק כאשר יש שפע של קלצידיול בכבד, הוא יופנה ממנו אל הכליות ואל רקמות נוספות כדי להפוך שם לפעיל.
בשנות ה- 90 חוקרים גילו כי לויטמין D יש קולטנים כמעט בכל התאים והרקמות בגוף, מה שמצביע על כך שיש לו מגוון רחב מאוד של פעילויות ביולוגיות. בנוסף התגלה שבסוגים רבים של תאים כגון העור, המעי, הערמונית, השד, הריאות והמוח, יש מנגנון המסוגל לייצר את המולקולה הפעילה קלציטריול מקלצידיול, בתהליך אנזימטי.
תפקידי ויטמין D בגוף
וויסות רמות סידן וזרחן
לויטמין D יש תפקידים מרובים בגוף, ומבין אילו העיקריים והחשובים ביותר הם וויסות ספיגת הסידן והזרחן ושמירה על ריכוזם בדם. זאת בנוסף לקידום תפקוד חיסוני תקין ושיפור התנגודת החיסונית של הגוף כנגד התפתחות מחלות. חשוב לזכור כי איזון רמות הסידן בגוף מתקשר ישירות לתפקוד התקין של מערכת העצבים, מערכת הלב וכלי הדם, וכמו כן לגדילה ולהתפתחות העצמות ולשמירה על צפיפותן בגיל מבוגר יותר. מכאן, כי לשמירה על רמה נאותה של ויטמין D בדם יש חשיבות באספקטים מרובים, מעבר לבנייה ולגדילה של העצמות והשיניים ולמניעת בריחת סידן, דלדול מסת העצם ואוסטאופורוזיס. בתחום בריאות העצם, מחקרים רבים מצביעים על כך שנטילת תוספי ויטמין D מאטה את איבוד מסת העצם ומקטינה את הסיכון לשברים בקרב נשים וגברים עם רמות נמוכות של ויטמין D. אולם חשוב לדעת כי מבחינת מינון הלקיחה, נתוני המחקרים מראים שמינון יומי של 700-800 יחב”ל תרם לירידה משמעותית בסיכון לשברי אגן ואוסטאופורוזיס ואילו מינון של 400 יחב”ל לא תרם להגנה זו [1,2]. נתון מחקרי חשוב נוסף הוא, שנטילת ויטמין D2 לא היתה יעילה בהפחתת הסיכון לשברים, ומשום כך נראה שעדיף ליטול תוספים על בסיס D3 שמהווה את התצורה הפעילה פי 3 מויטמין D2.
התמיינות של תאים
ויטמין D מהווה חלק ממנגנון הבקרה על חלוקה והתמיינות של תאים, הקשור בין היתר לתהליך ההתפתחות של מחלות סרטניות, ויש לו תפקיד בעידוד צמיחת תאים תקינה בגוף [3]. מחקרים הראו כי הצורה הפעילה של ויטמין D נקשרת לקולטנים על גבי תאים ובכך מעכבת שגשוג יתר שלהם ומקדמת את תהליך התמיינות שלהם (שגשוג יתר ללא התמיינות מהווה מאפיין של התהליך הסרטני). כך למשל, התגלה שבתאי סרטן הדם (לוקמיה) בבע”ח ובבני אדם קיימים קולטנים של ויטמין D, וכשחשפו אותם לקלציטריול, השגשוג שלהם פחת והם החלו להתמיין לתאים בריאים.
מערכת החיסון
ויטמין D משמש כמווסת חיסוני פוטנטי מאוד, והשפעתו נגזרת מקשירתו לקולטנים שלו שנמצאים כמעט על כל התאים של מערכת החיסון: תאי T, מונוציטים, תאי דנדריט ומקרופאג’ים [4] במצבים ספציפיים, תאים אילו מסוגלים להפוך קלצידיול לקלציטריול שמקדם תפקוד חיסוני תקין ומאוזן [5,6]. כך למשל, התפקיד של תאי חיסון מסוג T הוא לזהות את גורמים מזהמים שפולשים לגוף (חיידקים, וירוסים) ולהשמיד את התאים אליהם הם פלשו. נמצא כי ויטמין D משפר את התפקוד של תאי T וכשהם נחשפים למזהם הם מסוגלים להתרבות מהר יותר ולייצר יותר חומרים שיילחמו בזיהום.
עדויות מחקריות מלמדות כי ויטמין D יכול להגביר את תפקוד מערכת החיסון הנרכשת מחד, ומאידך לעכב התפתחות מחלות אוטואימוניות [7]. כמו כן, גם מחסור בויטמין D עשוי לפגוע במערכת החיסון ולהוביל לתהליכים אוטואימוניים, ועל כך יפורט בהמשך.
הפרשת אינסולין
קיימים קולטנים לויטמין D על גבי תאי הבטא בלבלב האחראיים להפרשת ההורמון אינסולין. מחקרים במודלים של בע”ח מצביעים על כך שויטמין D בא לידי ביטוי במצבים בהם יש לגוף דרישה מוגברת לאינסולין [8,9]. גם מחקרים תצפיתיים על אוכלוסיות שונות של אנשים מצביעים על קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D בדם להפרשה מוגבלת של אינסולין ועמידות לגלוקוז במצב של סוכרת סוג 2 [10].
איזון לחץ הדם
ויטמין D משתתף בתהליכים הקשורים לוויסות לחץ הדם ומחסור בויטמין עלול להוביל לשיבוש תהליכים אילו ולעליה בלחץ הדם. זאת משום שוויטמין D מפחית את הביטוי של הגן שאחראי על קידוד החלבון רנין שמופרש בכליות ומעלה את לחץ הדם. מסיבה זאת, רמות תקינות של ויטמין D מקושרות להפחתת את הסיכון ללחץ דם גבוה [11,12].
כשקיים מחסור בויטמין D בגוף, יש ירידה משמעותית בספיגת הסידן מהמעי, וכפועל יוצא רמות הסידן עשויות לרדת עד לרמה שאינה מספיקה כדי לענות על צרכי הגוף. במצב זה, הגוף יפעל להוצאת סידן ממערכת השלד לשם שמירה על ריכוזי הסידן המינימליים הנחוצים בזרם הדם. למרות שידוע זה שנים כי למחסור חמור בויטמין D יש השלכות רציניות מאוד על בריאות העצם והוא מעלה את הסיכון לאוסטאופורוזיס ולבעיות בריאותיות נוספות, מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי מחסור של ויטמין D ברמות חומרה משתנות הוא נפוץ למדי באוכלוסייה וגם לו יש השלכות על הבריאות.
בתינוקות ובילדים, מחסור חמור בויטמין D מוביל לירידה במינרליזציה של העצמות – תהליך המערב יצירת קריסטלים של סידן ופוספאט על ידי תאים שתפקידם לבנות את העצם, והוא זה שאחראי על רמת הקישיון והחוזק של העצמות. מסיבה זו, מחסור בויטמין D משפיע על תהליך הגדילה המואצת של העצמות: בעוד שלוחיות הגדילה ממשיכות לגדול, בהיעדר תהליך של מינרליזציה הגפיים שנושאות משקל גבוה יחסית, מתעקמות. בתינוקות, תהליך זה עשוי להתבטא גם בסגירה מאוחרת של תפרי עצמות הגולגולת, ובכלוב הצלעות עשויים להיווצר עיוותים. בנוסף, הירידה בספיגת סידן עשויה לגרום לפרכוסים. אמנם העשרת מזון תינוקות תרמה לירידה בשיעורי המחסור בויטמין D אולם עדיין קיימים מעת לעת דיווחים על מקרים של עקמת ברחבי העולם [13, 14].
סקירת מחקרים: על הקשר בין ויטמין D למצבים בריאותיים שונים
בעשורים האחרונים התגלו לויטמין D עשרות תפקידים נוספים, פרט לוויסות רמות הסידן והזרחן בגוף, כגון פעילות אנטי דלקתית, פעילות מווסתת ומאזנת של מערכת החיסון, קשר לתפקוד שרירים תקין ועוד, וכמו כן, רמות נמוכות של ויטמיןD נמצאו בקורלציה להרבה מאוד מחלות, כולל מחלות אוטואימוניות, ומספר סוגים של מחלות ממאירות:
- רככת עצמות
למרות שאצל אנשים בוגרים העצמות מפסיקות לגדול, הן נמצאות במצב מתמיד שנקרא ‘עיצוב מחדש’ (bone remodeling). לכן במקרה של מחסור בויטמין D, בעוד שמטריקס הקולגן בעצמות נשמר, יש איבוד מינרלים מאסיבי שמתבטא בהתרככות העצמות, בכאבים ובעלייה בסיכון לאוסטאופורוזיס [15]. - מערכת השלד: שברים וכאבי עצמות ושרירים
מחסור בויטמין D עלול לגרום לחולשת שרירים ולכאבים הנובעים ממערכת השלד בילדים ובמבוגרים [16]. מחקרים מראים כי מחסור בויטמין D עשוי להתבטא בכאבים תמידיים, לא ספציפיים במערכת השלד-שריר, ומתוך 150 איש אשר הופנו לבירור מרפאתי, אצל 93% התגלה ריכוז נמוך של ויטמין D בדם (אצל רובם מתחת ל- 20 נ”ג/מ”ל כשהריכוז הממוצע היה 12 נ”ג/מ”ג) [17]. נתונים אלו חשובים במיוחד לאור העובדה שאיבוד חוזק השריר תורם לעלייה משמעותית בסיכון לנפילות ולשברים בעצמות, בפרט אצל קשישים.
בנוסף, מחקרי תצפית גדולים מצביעים על קשר בין מחסור בויטמין D לבין כאבי גב תחתון כרוניים [18, 19]. באחד מהמחקרים נבדק הקשר בין רמות ויטמין D לבין כאבי גב אצל יותר מ- 9000 נשים מבוגרות. החוקרים מצאו כי נשים עם מחסור בויטמין D נטו לסבול מכאבי גב, לרבות כאבי גב תחתון חמורים שהגבילו את ההתנהלות היומית שלהן [20].
גם במחקר קליני מבוקר, נמצא כי אנשים עם מחסור בויטמין D נטו לסבול מכאבי עצמות ברגליים, בצלעות ובמפרקים כמעט פי 2 בהשוואה לאילו עם רמות ויטמין D תקינות בדם [21].
קולטנים של ויטמין D נמצאים על תאי עצב המעבירים תחושות כאב. מספר מחקרים מצאו שנטילת ויטמין D במינון גבוה עשויה להפחית סוגים שונים של כאבים אצל אלו הסובלים ממחסור [22] , ובמחקר בהשתתפות 120 ילדים עם רמות נמוכות של ויטמין D שסבלו מכאבי גדילה, גם נטילת מינון בודד של ויטמין D סייעה להפחית את הכאב בשיעור של 57% [23].
- מחלות לב וכלי דם
מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על הימצאותם של קולטני ויטמין D במערכת הלב וכלי הדם, וידוע כי ויטמין D תורם למניעת שינויים בכלי הדם והגדלה לא בריאה של שריר הלב. קיימים גם מחקרים שהדגימו את קיומו של קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D ובין עלייה בשכיחות של מחלות לב וכלי דם ובשכיחות של גורמי הסיכון למחלות אלו. בין היתר החוקרים מציינים כי טיפול במחסור בויטמין D באמצעות תוספי תזונה וע”י הגברת החשיפה לשמש עשוי להפחית את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם במצבי מחסור בויטמין [24,25,26]. - דיכאון
לעיתים מצב רוח ירוד עלול להוות סימן למחסור בויטמין D. במאמרי סקירות מחקרים, חוקרים קישרו בין מחסור בויטמין D לבין דיכאון, בפרט בקשישים [27, 28], כפי שעולה למשל מסקירת מחקרי תצפית לפיה ב- 65% מהמחקרים נמצא קשר בין רמות נמוכות בדם של ויטמין D לבין דיכאון. אמנם בחלק מהמחקרים הקליניים בהם נבדק הקשר בין תיסוף ויטמין D לבין דיכאון לא נמצא קשר בין השניים, אולם החוקרים מסבירים זאת במינון הנמוך מידי של הויטמין שנטלו המשתתפים או בתקופת מחקר קצרה מידי מכדי לראות שיפור משמעותי במצב הרוח. חלק מהמחקרים הקליניים אכן תומכים בהשערות אילו, ונמצא כי מתן ויטמין D לאנשים עם מחסור בו סייע בשיפור הדיכאון, לרבות מצב של דיכאון עונתי בתקופת הסתיו והחורף [29, 30]. - מערכת החיסון
עבור אנשים הסובלים מהצטננויות חוזרות ונשנות, רמות נמוכות של ויטמין D בדם עשויות להיות מקושרות לכך. מספר מחקרים תצפיתיים גדולים הצביעו על קשר בין מחסור בויטמין D לבין זיהומים ודלקות במערכת הנשימה, כגון הצטננות, ברונכיט ודלקת ריאות [31, 32] וכמו כן, מספר מחקרים הראו שתיסוף של ויטמין D במינון יומי של עד 4,000 יחב”ל, עשוי להוריד את הסיכון ללקות בזיהומים ודלקות מסוג זה [33,34,35]. באחד מהמחקרים בהשתתפות אנשים עם COPD (מחלת ריאה חסימתית), אלו שאצלם רמת הויטמין בדם היתה נמוכה במיוחד (מחסור חמור), חוו שיפור במצבם לאחר נטילת תוסף ויטמין D במינון גבוה למשך שנה [36]. מחקר קליני מבוקר פלסבו שנערך ב 2010 ופורסם ב- American Journal of Clinical Nutrition מצא כי נטילת תוסף ויטמין D במינון יומי של 1200 יחב”ל, עשויה להפחית את הסיכון ללקות בשפעת עונתית מסוג אינפלואנזה A בילדים בגיל בית ספר. - מחלות אוטואימוניות
סוכרת סוג 1, טרשת נפוצה, דלקת פרקים שגרונית ולופוס הן דוגמאות למחלות אוטואמוניות, בהן מערכת החיסון תוקפת איברים ורקמות בגוף. מחלות אוטואימוניות מתווכות על ידי תאי חיסון בשם תאי T, ונמצא כי הצורה הפעילה של ויטמין D תורמת לוויסות תגובות חיסוניות של תאי T. מחקרים אקולוגיים הראו כי השכיחות של מחלות אוטואימוניות, ובפרט טרשת נפוצה [37], עולה ככל שהחשיפה לקרני השמש באזורים שונים בעולם יורדת, ולפיכך יורד גם הייצור הטבעי של ויטמין D בעור. עובדה זו ככל הנראה מקושרת להיווצרות מחלות אלו. גם נתונים ממחקרים תצפיתיים מצביעים על כך שרמות נאותות של ויטמין D בדם בגילאים השונים (החל משלב העוברות, בילדות ובגיל ההתבגרות) עשויה להפחית את הסיכון למחלות אוטואימוניות. מניתוח מחקרים אפידמיולוגיים יש מקום להניח כי תיקון מחסור או העלאת הרמה של ויטמין D עשוי להפחית את הסיכון למחלות אוטואמוניות [38]. - סוכרת
רמות נמוכות של ויטמין D בדם דווחו אצל אנשים עם אבחנה חדשה של סוכרת סוג 1, זאת בהשוואה לאנשים ללא סוכרת בעלי אותו מגדר גיל [39,40], ובמחקר עדכני שפורסם ב- European Journal of Endocrinology נמצא כי תיסוף של ויטמין D עשוי להאט את ההתקדמות של סוכרת סוג 2 באנשים עם אבחנה חדשה. מחקר תצפיתי שנערך בפינלנד, עקב במשל 30 שנים אחר אוכלוסיית ילדים, מצא כי לילדים שנטלו תוסף ויטמין D במהלך השנה הראשונה לחיים, היה סיכון הנמוך ב- 88% לפתח סוכרת סוג 1, בהשוואה לילדים שלא נטלו תוסף. יתרה מכך, ילדים עם חשד לעקמת בשנה הראשונה לחייהם (על רקע מחסור חמור בויטמין D) היו בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת סוג 1 [41]. לכן נראה כי תיסוף ויטמין D עשוי להגן מפני התחלה של סוכרת סוג 1, ורמות נמוכות של ויטמין D במהלך הילדות המוקדמת עשויות להשליך על תגובות חיסוניות מאוחר יותר במהלך החיים. - נשירת שיער
כשמדובר בנשירת שיער חמורה של ממש, במקרים רבים היא יכולה לנבוע כתוצאה ממצב בריאותי מסוים או לחלופין ממחסור תזונתי חמור, ויש מחקרים שמצביעים על קשר בין נשירת שיער בנשים לבין מחסור בויטמין די [42].
אלופציה אראטה היא מחלה אוטואימונית שמאופיינת באיבוד שיער נרחב בקרקפת ולעיתים בפנים ובאזורים נוספים בגוף. בילדים, אלופציה מקושרת לעקמת – מחלה שכאמור מקושרת למחסור בויטמין די [43] ומחקרים מצביעים על כך שרמות נמוכות של ויטמין D מהוות גורם סיכון להתפתחות אלופציה אראטה [44, 45, 46]. בנוסף, קיים דיווח מקרה על ילד שסבל מאיבוד שיער על רקע בעיה בקולטן לויטמין D, ומריחת ויטמין D על הקרקפת סייעה לצמיחת השיער [47]. - ירידה במשקל
באחד המחקרים נמצא, כי אנשים אשר נטלו סידן וויטמין D כתוסף, חוו ירידה גדולה יותר במשקל לעומת משתתפים שנטלו פלסבו. מכאן הסיקו החוקרים כי לנטילת תוסף סידן וויטמין D יש ככל הנראה השפעה על התיאבון. במחקר נוסף, אצל אנשים עם עודף משקל משמעותי נטילת תוסף ויטמין D על בסיס יומי, תרמה לשיפור במדדי הסיכון להתפתחות מחלת לב וכלי דם. - עייפות ותשישות
לתחושת עייפות ותשישות יכולות להיות סיבות שונות, ומחסור בויטמין D יכולה להיות אחת מהן, למרות שפעמים רבות היא עלולה להתפספס.
במחקר תצפיתי גדול נבדק הקשר בין רמות ויטמין D לבין תסמיני עייפות אצל נשים צעירות. תוצאות המחקר הראו כי נשים עם רמות ויטמין D נמוכות מ- 20 נ”ג/מ”ל התלוננו על תסמיני עייפות, בהשוואה לנשים עם רמות ויטמין D מעל ל- 30 נ”ג/מ”ל [48]. במחקר תצפיתי נוסף באוכלוסיית אחיות, נמצא קשר הדוק בין דיווח על תסמיני עייפות לבין רמות נמוכות של ויטמין D, וב- 89% מהמקרים המדווחים התגלה מחסור של ממש בויטמין [49].
גם דיווחי מקרה שונים מלמדים על קשר בין מחסור בויטמין D לבין עייפות שיכולה להשפיע על איכות החיים, ותיסוף של ויטמין D עשוי להביא לשיפור בכך [51,52]. - הפרעות קשב וריכוז
מחקר עדכני (2020) מצביע על האפשרות שמחסור בויטמין D בתקופת ההיריון מקושר לסיכון גבוה ל- ADHD. במחקר התגלה שהסיכון ל- ADHD היה גבוה ב- 34% אצל ילדים שאימותיהם סבלו ממחסור בויטמין D בתקופת הטרימסטר הראשון והשני להיריון, בהשוואה לילדים שאימותיהן לא סבלו ממחסור בויטמין.
לסיכום הסקירה, חשוב לנו לציין, כי למרות הקשר שהתגלה במחקרים בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין שכיחות מוגברת של מצבים בריאותיים שונים, הטיפול הרפואי בויטמין D מותווה בשלב זה למצבים של חוסר ויטמין D, פגיעה ביצירת עצם, הפרעות במשק הסידן, אוסטיאופורוזיס וכדומה, ולכן לפני נטילת ויטמין D מומלץ לבדוק את ערכי הויטמין בדם ולהתייעץ עם הרופא המטפל.
גורמים המשפיעים על רמות ויטמין D בגוף
גורמים רבים יכולים להשפיע על היכולת לקבל את הכמות הנאותה של ויטמין D מקרני השמש או מהתזונה בלבד. אילו אוכלוסיות עשויות לסבול ממחסור או מרמה נמוכה של ויטמין D?
- אנשים הנמצאים באזורים עם רמת זיהום אוויר גבוהה
- אנשים המשתמשים במסנני קרינה
- אנשים המבלים שעות ארוכות בבית ובמשרד תוך חשיפה מוגבלת לקרני השמש
- אנשים הלובשים בגדים וכיסוי ראש בשל אורח חיים דתי, ואף נמצא כי נשים דתיות רבות סובלות מאוסטיאומלאציה
- אנשים בעלי גוון עור כהה , אצלם פוחת תהליך ייצור ויטמין D דרך העור
- תינוקות יונקים – שאינם מקבלים תוספת של ויטמיןD . זאת משום שחלב אם מכיל כ-25 יחב”ל לליטר וזהו מינון שאינו מספיק לתינוקות יונקים, בפרט אם הם בעלי עור כהה או שאינם נחשפים לשמש ברמה מספקת. גם תינוקות ופעוטות שניזונים מפורמולות וממזון שאינו מועשר בוויטמין D עלולים לסבול ממחסור בו.
- אנשים בגיל מבוגר – מפני שאצלם יכולת הייצור של ויטמין D בעור ובכליות יורדת עם הגיל, והם נוטים פחות להיחשף לשמש. מחקירם מראים בקרב 50% מהקשישים בארה”ב ששברו את עצם הירך, רמות וויטמין D היו נמוכות מאוד (פחות מ-12 נ”ג/מ”ל).
- אנשים החולים במחלות מעי, כבד וכליות – אצל אנשים עם ציסטיק פיברוזיס, מחלות מעיים דלקתיות ואלו שעברו כריתה חלקית של המעי הדק או ניתוח מעקף קיבה, נמצאים בסיכון מוגבר לחוסרים תזונתיים, כולל ויטמין D והם זקוקים לתיסוף של ויטמיןD . אצל אנשים עם מחלות כבד עלולה להיות בעיה בהפרשת מיצי מרה הדרושים לספיגת ויטמין D מהמזון. אצל אנשים עם מחלות כליה עלולה להיות בעיה בהמרה של קלצידיול לקלציטריול.
- אנשים עם השמנת יתר – אצל אנשים עם BMI גדול מ-30 רמות ויטמין D בדם נוטות להיות נמוכות ככל שעודף המשקל גבוה יותר. זאת משום ששכבת השומן התת-עורי מכילה בתוכה ויטמין D אשר שחרורו לזרם הדם מוגבל.
- נטילת תרופות – תרופות מסוימות עלולות לפגוע בספיגת ויטמין D, כולל סטרואידים ששימוש ארוך טווח בהם עלול להוביל לאוסטאופורוזיס, תרופות אנטי-אפילפטיות, תרופות לטיפול בכאב עצבי, תרופות אנטי-פטרייתיות ועוד
תוספי ויטמין D
לאור העובדה שמחסור בויטמין D נפוץ מאוד באוכלוסייה ומהווה בעיה בריאותית, פעמים רבות עולה הצורך בהעשרת התזונה ובמתן תוסף תזונה. אולם בגלל שמדובר בויטמין ליפופילי, מסיס בשמן, בעל מסיסות נמוכה מאוד בסביבה המימית של מערכת העיכול, עובדה זו משפיעה לרעה על הספיגה והזמינות הביולוגית שלו [52]. יתרה מכך, מדובר בויטמין שנוטה להתכלות במהירות ע”י אור, אוויר וחום והוא חשוף לתהליכי חמצון – גורמים שצריך לתת עליהם את הדעת בתהליך הייצור, האחסון והשימוש בו כתוסף תזונה או במזון מועשר [52].
בנוסף לכל הנ”ל, ידוע כי הספיגה של הויטמין במעי נחסמת אם אין מספיק רכיבים שומניים במעיים. לכן, כדי לשפר את הספיגה והזמינות הביולוגית של ויטמין D חשוב לשפר את המסיסות שלו במים וגם פרמטרים נוספים הקשורים לספיגתו, כגון הקניית הגנה בתנאי הייצור והאחסון וסביבה שומנית לספיגה מיטבית. בסקירת מחקרים שבחנו את ההשפעה של פורמולציות שונות של תוספי ויטמין D על המסיסות והזמינות הביולוגית של הויטמין, נמצא כי ויטמין D בפורמולציה של ננו-אינקפסולציה, כגון טכנולוגיה ליפוזומלית, הוא בעל זמינות ביולוגית גבוהה יותר מאשר ויטמין D באבקה או בכדור. בנוסף, המעטפת הליפוזומלית מגינה עליו מפני תנאים עויינים (בתהליך הייצור והאחסון וגם במערכת העיכול) והיא אף משפרת את המסיסות שלו בסביבה המימית של מערכת העיכול. כיום ידוע, כי שימוש בטכנולוגיית ננו כגון ליפוזומים, שמהוות טכנולוגיות חדשות יחסית בעולם תוספי התזונה והמזון הפונקציונלי, מהוות פתרון מבטיח לשיפור הזמינות הביולוגית של רכיבים בעלי מסיסות נמוכה במים כמו למשל ויטמינים מסיסי שמן [53,54].
מחקר קליני עדכני: שימוש בויטמין D ליפוזומלי מעלה במהירות את ריכוז הויטמין בדם
מחקר קליני עדכני (2022) שפורסם בכתב העת המדעי – ננו-רפואה, ננו-טכנולוגיה, ביולוגיה ורפואה (Nanomedicine: Nanotechnology, Biology and Medicine) מצא כי נטילת ויטמין D ליפוזומלי תורמת לעלייה מהירה בריכוז ויטמין D (קלצידיול) בדם. זאת בהשוואה לנטילת ויטמין D (שאינו ליפוזומלי) בקפסולה המכילה שמן, שהעלתה משמעותית לאט יותר את רמות הויטמין בדם. החוקרים ציינו כי השפעה זו של ויטמין D3 ליפוזומלי היתה הכי מהירה בקרב אנשים עם מחסור חמור בויטמין D ולכך יש חשיבות רבה מאוד, משום שלמחסור חמור בויטמין עשויות להיות בהתאמה השלכות בריאותיות חמורות. כדוגמה לכך, החוקרים ציינו חולי קורונה שסבלו ממחסור חמור בויטמין D וחוו תסמינים קשים במיוחד ותקופת החלמה ארוכה יותר מהמחלה.
מדוע זה קורה? החוקרים הסבירו כי תהליכי העיכול והספיגה של רכיבים הידרופוביים (דוחי מים, כמו ויטמין D) דורשים מנגנונים אנזימתיים ו/או כימיים מורכבים מאוד, כדי לחדור את השכבה הרירית המצפה את דופן צינור העיכול, להיכנס אל תוך תאי מערכת העיכול ולהיספג דרכם אל מחזור הדם. מסיבה זו, תאי האפיתל במערכת העיכול נגישים בפועל רק לחלקיקים הידרופובים הקטנים מ 300-500 ננומול והם אלו שמצליחים לחדור את הרקמה הרירית ביעילות ולהיכנס אל התאים בתהליך שנקרא ‘אנדוציטוזה’ (בו התאים “בולעים” אותם). במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו בויטמין D בתוך ליפוזומים בטווח הגודל הנ”ל שהצליחו לחדור ביעילות לתאים, להיספג ולהעלות במהירות את ריכוז הויטמין בדם. לעומת זאת, החוקרים הסבירו כי ויטמין D (שאינו ליפוזומלי) שנלקח בקפסולה עם שמן, הופך לאחר הבליעה לאמולסיה שומנית בלתי יציבה, שלפני הגעתה למעי עוברת תהליך הפרדה רב-שלבי בקיבה, מה שמאריך את זמן השחרור שלה למעי. במעי עצמו, האמולסיה השומנית תצטרך לעבור תהליך מורכב של עיכול אנזימתי ויצירת תמיסה המכילה את הויטמין. תהליך עיכול זה מושפע מאוד מנוכחות של רכיבי תזונה במערכת העיכול המאריכים משמעותית את זמן הספיגה של הויטמין. בנוסף, הגודל ההטרוגני של החלקיקים המרכיבים את התמיסה והנטייה שלהם להתמזג לכדי חלקיקים גדולים יותר – משפיעים על היכולת שלהם לחדור ביעילות את הרקמה הרירית של מערכת העיכול ולהיספג בתאים.
ויטמין D בתקופת הקורונה
במהלך תקופת הקורונה האיגוד הישראלי לרפואת ילדים פרסם נייר עמדה המציג סקירת מחקרים הנוגעים בתועלות של ויטמין D. לדבריהם העדויות העקיפות התומכות במתן ויטמין D במצבי זיהום בכלל וזיהום ויראלי בפרט הן כה רבות שיש לשקול מתן ויטמין D לאוכלוסייה בכלל וגם בזמן מגפת הקורונה.
רשימת אסמכתאות:
- Feskanich D, Willett WC, Colditz GA. Calcium, vitamin D, milk consumption, and hip fractures: a prospective study among postmenopausal women. Am J Clin Nutr. 2003;77(2):504-511. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12540414
- Mocanu V, Vieth R. Three-year follow-up of serum 25-hydroxyvitamin D, parathyroid hormone, and bone mineral density in nursing home residents who had received 12 months of daily bread fortification with 125 mug of vitamin D3. Nutr J. 2013;12:137. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24120120
- Holick MF. Vitamin D: importance in the prevention of cancers, type 1 diabetes, heart disease, and osteoporosis. Am J Clin Nutr. 2004;79(3):362-371. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14985208
- Lin R, White JH. The pleiotropic actions of vitamin D. Bioessays. 2004;26(1):21-28. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14696037
- Edfeldt K, Liu PT, Chun R, et al. T-cell cytokines differentially control human monocyte antimicrobial responses by regulating vitamin D metabolism. Proc Natl Acad Sci U S A. 2010;107(52):22593-22598. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21149724
- Smolders J, Thewissen M, Damoiseaux J. Control of T cell activation by vitamin D. Nat Immunol. 2011;12(1):3; author reply 3-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21169995
- Aranow C. Vitamin D and the immune system. J Investig Med. 2011;59(6):881-886. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21527855
- Zeitz U, Weber K, Soegiarto DW, Wolf E, Balling R, Erben RG. Impaired insulin secretory capacity in mice lacking a functional vitamin D receptor. Faseb J. 2003;17(3):509-511. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12551842
- Bourlon PM, Billaudel B, Faure-Dussert A. Influence of vitamin D3 deficiency and 1,25 dihydroxyvitamin D3 on de novo insulin biosynthesis in the islets of the rat endocrine pancreas. J Endocrinol. 1999;160(1):87-95. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9854180
- Heer M, Egert S. Nutrients other than carbohydrates: their effects on glucose homeostasis in humans. Diabetes Metab Res Rev. 2015;31(1):14-35. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24510463
- Sheng H-W. Sodium, chloride, and potassium. In: Stipanuk M, ed. Biochemical and Physiological Aspects of Human Nutrition. Philadelphia: W.B. Saunders Company; 2000:686-710.
- Li YC, Kong J, Wei M, Chen ZF, Liu SQ, Cao LP. 1,25-Dihydroxyvitamin D(3) is a negative endocrine regulator of the renin-angiotensin system. J Clin Invest. 2002;110(2):229-238. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12122115
- Wagner CL, Greer FR, American Academy of Pediatrics Section on B, American Academy of Pediatrics Committee on N. Prevention of rickets and vitamin D deficiency in infants, children, and adolescents. Pediatrics. 2008;122(5):1142-1152. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18977996
- Goldacre M, Hall N, Yeates DG. Hospitalisation for children with rickets in England: a historical perspective. Lancet. 2014;383(9917):597-598. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24529462
- Jones AN, Hansen KE. Recognizing the musculoskeletal manifestations of vitamin D deficiency. J Musculoskelet Med. 2009;26(10):389-396. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21984863
- Bringhurst FR, Demay MB, Kronenberg HM. Mineral Metabolism. In: Larson PR, Kronenberg HM, Melmed S, Polonsky KS, eds. Williams Textbook of Endocrinology. 10th Philadelphia: Saunders Book Company; 2003:1317-1320.
- Plotnikoff GA, Quigley JM. Prevalence of severe hypovitaminosis D in patients with persistent, nonspecific musculoskeletal pain. Mayo Clin Proc. 2003;78(12):1463-1470. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14661675
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26431139
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16718398
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23758943
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21199469
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23149532
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26022378
- Moody WE, Edwards NC, Madhani M, et al. Endothelial dysfunction and cardiovascular disease in early-stage chronic kidney disease: cause or association? Atherosclerosis. 2012;223(1):86-94. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22349087
- Chitalia N, Ismail T, Tooth L, et al. Impact of vitamin d supplementation on arterial vasomotion, stiffness and endothelial biomarkers in chronic kidney disease patients. PLoS One. 2014;9(3):e91363. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24646518
- Mazidi M, Karimi E, Rezaie P, Vatanparast H. The impact of vitamin D supplement intake on vascular endothelial function; a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Food Nutr Res. 2017;61(1):1273574. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28469540
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26998791
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23636546
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18793245
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19616172
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27178217
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24766747
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3686844/
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20219962
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26319134
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22250141
- Goodin DS. The epidemiology of multiple sclerosis: insights to disease pathogenesis. Handb Clin Neurol. 2014;122:231-266. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24507521
- Antico A, Tampoia M, Tozzoli R, Bizzaro N. Can supplementation with vitamin D reduce the risk or modify the course of autoimmune diseases? A systematic review of the literature. Autoimmun Rev. 2012;12(2):127-136. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22776787
- Littorin B, Blom P, Scholin A, et al. Lower levels of plasma 25-hydroxyvitamin D among young adults at diagnosis of autoimmune type 1 diabetes compared with control subjects: results from the nationwide Diabetes Incidence Study in Sweden (DISS). Diabetologia. 2006;49(12):2847-2852. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17072585
- Pozzilli P, Manfrini S, Crino A, et al. Low levels of 25-hydroxyvitamin D3 and 1,25-dihydroxyvitamin D3 in patients with newly diagnosed type 1 diabetes. Horm Metab Res. 2005;37(11):680-683. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16308836
- Hypponen E, Laara E, Reunanen A, Jarvelin MR, Virtanen SM. Intake of vitamin D and risk of type 1 diabetes: a birth-cohort study. Lancet. 2001;358(9292):1500-1503. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11705562?dopt=Citation
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23428658
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21693169
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25058999
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24194967
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24655364
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22879719
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23511484
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26755458
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26543719
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21206551
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6680748/
- https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/ijfs.12832
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4312407/