כישראלים חונכנו כי הסידן לו הגוף שלנו זקוק, מגיע באופן כמעט בלעדי מחלב וכי חלב ומוצריו הם מזונות הכרחיים לשמירה על בריאותנו ובמיוחד לשמירה על עצמות חזקות ובריאות. שתייה של כוס חלב הייתה סמל לבריאות ובאמת ובתמים חשבנו שחלב ומוצריו הם מזונות שיכולים רק להיטיב עמנו. על אף תפיסה רווחת זו, בעשור האחרון העולם המדעי קורא תיגר על מה שנחשב עד לאחרונה כמובן מאליו, ומצליח להרעיד את אמות הסיפים של ארגונים גדולים המעצבים את תודעת הבריאות והצרכנות שלנו.
כשבוחנים את תזונתן של האוכלוסיות הבריאות בעולם וגם את האוכלוסיות בהן קיימת שכיחות נמוכה של תחלואה מסרטן, אוסטאופורוזיס, אסתמה ועוד, מגלים כי אלה צורכות כמויות נמוכות של חלב ומוצריו, אם בכלל.
הרפואה הטבעית ממליצה לצמצם ככל האפשר את הצריכה של חלב ומוצריו. גישה זו לא רק נובעת בגלל מגוון המחקרים המטילים ספק בנחיצותם ובהשפעות השליליות שעלולות להיות לאלה על בריאותנו, אלא גם מתוך הסתכלות טבעית בה אמהות של יונקים מייצרות חלב רק לאחר ההמלטה, וכי הוא נועד רק לצורך הנקת גוריהן. חלב הוא נוזל עשיר, עתיר הורמונים והרכבו תואם במדויק את צרכי התפתחות הוולד. לכל יונק יש את חלב האם האופייני וייחודי לו מבחינת ריכוז החלבונים, סוכרים, מינרלים, ויטמינים, הורמונים, ריכוז השומן והרכבו ואלמנטים חיסוניים. כך לדוגמא, כמות החלבון, סידן וזרחן בחלב פרה, גבוהה פי 3-4 מזו המצויה בחלב אם של האישה. וגבוהה אף יותר בחלב כבשים, המכיל קרוב לפי 6 יותר סידן, פי 2 יותר שומן ופי 3 יותר זרחן, בהשוואה לחלב אם של אישה.
בנוסף, כל יונק בעולם נגמל מהנקה לאחר מספר חודשים. בני האדם בלבד, ממשיכים לצרוך חלב גם לאחר שסיימו את תקופת הינקות.
הרפואה הטבעית מכירה בכך שלבחירות עקביות המנוגדות לדרך הטבע, יש מחיר. ההיסטוריה המדעית מלאה במחקרים המשבחים את תרומת החלב לבריאותנו ומסקנותיהם טבועות אצל רובנו עד היום. אך בשנים האחרונות נצפו תוצאות אחרות ומדאיגות, לגבי האפשרות כי לצריכת חלב ומוצריו עלולה להיות גם השפעה שלילית. עשרות מחקרים איכותיים שבחנו את השפעת מוצרי החלב על בריאותנו, מעלים את הצורך לשקול מחדש את הגישה הרווחת בעולם המערבי לצריכה מרובה של חלב ומוצריו, כבסיס לתזונה בריאה. לפניכם מסקנות של קומץ ממחקרים אלה :
1. ידוע הדבר, גם בקרב הקהילה הרפואית-מדעית, כי חלב פרה נחשב לאחד מהמזונות האלרגנים ביותר (1)עבור תינוקות וילדים. המשמעות של הדבר היא שאחוז לא מבוטל של תינוקות וילדים, מייצר תגובתיות-יתר של המערכת החיסונית בשל החשיפה לחלב. במקרה הזה, מערכת החיסון מזהה את החלב כחומר שלא רצוי שיהיה בגוף ומפתחת נגדו נוגדנים, על-מנת להגן על הגוף. אלרגיה או רגישות לחלב יכולה להתאפיין בתסמינים קלים כמו גירוי באף ופריחה מקומית ועד לתסמינים קשים דוגמת קוצר נשימה, הקאות, שלשולים, גרד מפושט וחמור מכך.
מלבד התגובה האלרגית של הגוף לחשיפה לחלב, מטפלים רבים מכירים בשכיחות של אי-סבילות או רגישות לחלב, בקרב מטופליהם. לא מדובר באלרגיה פר-אקסלנס אלא בתסמינים מגוונים, גם בעוצמתם, דוגמת בעיות בבריאות העור, אי-נוחות במערכת העיכול (בטן נפוחה, כאבי בטן, ריבוי גזים, שלשול כרוני..), רגישות במערכת הנשימה, ליחה מרובה ועוד.
2. חלב פרה מכיל בתוכו וגם מעלה רמות IGF-1 (Insulin like growth factor) בדם. עלייה שאינה נחוצה לגוף מאחר והוא מייצר הורמון זה, בעיקר בכבד, ברמה המספקת לצרכיו. חומר זה אינו שייך לקבוצת החומרים ״החיוניים״ שהגוף שלנו נדרש לקבל ממקור חיצוני – לאכול אותם. ולעודף זה יכולות להיות השלכות. ה- IGF-1הוא כאמור הורמון אותו הגוף מייצר והוא בעל השפעה נרחבת על תהליכי הגדילה והמטבוליזם של גלוקוז בגוף. מאמר מרתק שפורסם במגזין הגרמני JDDG (Journal of the German Society of Dermatology), מרחיב על הקשר שבין רמות גבוהות מידי בדם של הורמון חשוב זה, לשכיחות של תופעות בריאותיות רבות כמו אקנה, עודף משקל, התפתחות גידולים סרטניים, מחלות לב וכלי דם ועוד (2).
3. במחקר עוקבה (3) נרחב שנערך בשבדיה והתפרסם במגזין הרפואי היוקרתי BMJ (British Medical Journal), הסיקו החוקרים כי צריכת חלב גבוהה נקשרה עם סיכון מוגבר לתמותה ושברים, במיוחד בעצם הירך.
4. במחקר עוקבה(4) שנערך בסין מסכמים החוקרים כי בקרב האוכלוסייה הסינית, צריכה גבוהה של מוצרי חלב הייתה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן, בעיקר סרטן שד, כבד וייתכן כי גם לימפומה.
5. מאמר סקירה (5)שפורסם במגזין Nutrition and Cancer, מצא קשר משמעותי בין צריכה של חלב ומוצריו לסיכון מוגבר לפתח סרטן שלפוחית השתן.
מוצרי חלב ונטילה של תוספי תזונה
גם בכל הנוגע לנטילת תוספי תזונה, חשוב לקחת בחשבון כי חלב ומוצריו יכולים להפריע. אלה ידועים ביכולתם לפגוע בספיגה של מינרלים נוספים דוגמת ברזל. מחסור בברזל הוא המחסור התזונתי השכיח ביותר בעולם והדרך היעילה ביותר להשלים אותו היא על-ידי נטילת תוסף תזונה איכותי. הבעייתיות עולה עם העובדה שסידן הוא גם מינרל המתחרה עם הברזל על אותם אתרי קשירה ולכן צריכה של סידן מתוסף או מהמזון, עלולה ליצור תחרות על אתרי הספיגה ולהפריע לספיגת הברזל הדרוש לגוף.
כדי לתת את המענה הטוב ביותר לבעיה נפוצה זו, פותח IRON MAX – תוסף תזונה המיוצר תוך שימוש בטכנולוגיית TRAACS שהינה פטנט ייחודי של חברת אלביון העולמית, לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית. זהו ברזל מסוג ביס-גליצינאט העמיד בפני חומרים ומזונות הפוגעים בדרך-כלל בספיגת הברזל, דוגמת חלב ומוצריו. לכן, במידה ואתם צורכים מוצרי חלב, דעו שאין צורך להפריד את נטילת הברזל שלנו מאלה. במידה ואתם נוטלים תוסף תזונה של סידן, רצוי להרחיק אותו מצריכה של חלב ומוצריו העלולים להפריע גם לספיגתו. נטילה של כדורי סידן נפוצה במיוחד בקרב נשים בגיל המעבר ולאחריו, המאובחנות עם ירידה בצפיפות העצם מסוג אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס.
״אם לא תשתה חלב, איך תגדל ?”
כשמדברים על החשיבות של צריכת חלב ומוצריו לצרכי גדילה ושמירה על הבריאות, מדברים בעיקר על החלבון והסידן המצויים באלה. חשוב לדעת כי התזונה המערבית נחשבת לכזו בה קיים עודף של צריכת חלבון מן החי. עודף המקושר בין היתר לרוב המחלות השכיחות של תקופתנו. מחסור בחלבון אינו שכיח בעולם המערבי. מחסור זה לרוב קיים באנשים הנמצאים בתת-תזונה עקב מחלות קשות דוגמת אנורקסיה וסרטן, וכן באוכלוסייה הקשישה הנמצאת בסיכון גבוה יותר לתת-תזונה. ובכל הנוגע לסידן, שווה לחשוב לרגע על בעלי החיים בעלי מבנה השלד מהגדולים בעולם – ג׳ירפות ופילים. יונקים מופלאים אלה צורכים חלב רק לפרק זמן קצר יחסית, דרך ההנקה. לאחר מכן הם יקבלו את כל תצרוכת הסידן לה גופם זקוק, ממזון מן הצומח. בעיקר מעלים ירוקים. גם עבורנו בני האדם, מקורות מזון המכילים כמויות טובות של סידן הם ירקות ירוקי עלים כמו ברוקולי, קייל, כרוב, קטניות (במיוחד סויה ומוצריה), אגוזים ושקדים, טחינה, סרדינים ועוד.
באופן טבעי ובדומה לכל בעלי החיים היונקים, גם אנחנו נועדנו לצרוך חלב בינקותנו. על הצורך הבריאותי בצריכה של חלב מעבר לגיל הינקות, יש כיום יותר ויותר סימני שאלה. חשוב לקבל זווית נוספת על המשמעות של צריכת חלב ובמידה ואתם תוהים אם הגוף שלכם אולי רגיש במידה כזו או אחרת לעיכול חלב ומוצריו, נמצא כי הדרך הטובה ביותר לענות על שאלה זו היא על-ידי שיטת האלימינציה – להפחית משמעותית או להימנע לחלוטין מאלה, לפרק זמן מוגדר. התרבות הישראלית שופעת חלב, גלידה וגבינה צהובה, ויש לבחון בצורה אינדיבידואלית האם אלה מתעכלים ומזינים אתכם בצורה מיטבית, ואילו השלכות בריאותיות יכולות להיות לאלה.
אסמכתאות:
1. Julie D Flom, Scott H Sicherer. (2019). Epidemiology of Cow’s Milk Allergy. Nutrients, 11(5)
2. Bodo Melnic. (2009). Milk consumption: aggravaring factor of acne and promoter of chronic diseases of Western societies. Journal of the German Society of Dermatology, 7(4), 364-370
3. Karl Michaelsson, Alicja Wolk et al. (2014). Milk intake and risk of mortality and fractures in women and men: cohort studies. British Medical Journal
4. Maria G. Kakkoura, Huaidong Du et al. (2022). Dairy consumption and risks of total and site specific cancers in Chinese adults: an 11-year prospective study of 0.5 million people. BMC Medicine
5. Jianhua Wu, Yi Yu et al. (2020). Dairy Product Consumption and Bladder Cancer Risk: A Meta- Analysis. Nutrition and Cancer, 72(3)
