בניגוד לדעה הרווחת, היום כבר ידוע לכל שמחסור בויטמין B12 אינו רק בעייתם של צמחונים וטבעונים. על פי הערכות שונות, קרוב ל-90% מאוכלוסיית העולם המערבי סובלת בשלב כזה או אחר ממחסור בויטמין B12 ברמות חומרה משתנות, בעיקר בשל מחסורו בתזונת מדינות העולם המערבי, בקרב צמחונים וטבעונים וגם על רקע מחסור ב- ‘גורם הפנימי’ – חלבון המצוי בקיבה שבלעדיו לא ניתן לספוג את הויטמין. עם הגיל אף מתרחשת ירידה טבעית ביכולת הגוף לספוג B12. זו הסיבה שבארצות הברית קיימת המלצה של מנהל התרופות האמריקאי לצרוך ויטמין B12 באמצעות תוספי מזון באופן קבוע, החל מגיל 50 ואילך. בארץ כל קופות החולים מאשרות לבצע בדיקת B12 רק אחת לשנה, ומסיבה זו יש רופאים שממליצים לקחת B12 באופן קבוע לאנשים שנמצאים בקבוצת סיכון למחסור, היות וויטמין B12 הוא מסיס במים, ועודפים שלו נשטפים מהגוף דרך השתן.
ויטמין B12 הוא מבין הויטמינים החיוניים ביותר עבור כל תא ותא בגופינו, בשל העובדה שהוא משתתף בתהליכי הייצור של תאים במח העצם, לרבות תאי הדם האדומים שמספקים חמצן לגוף, וכן ביצירת החומר הגנטי (DNA). מחקרים מדעיים רבים כבר הדגימו את חשיבותו המכרעת לתפקוד תקין של מערכת העצבים והמוח, והוא נחוץ ביותר (בכל גיל) לשמירה על המערכת העצבית בגוף, לרבות התפקודים הקוגניטיביים ומצב הרוח. הוא אף לוקח חלק בהפיכה של חומצה פולית (ויטמין B9) לנגזרת הפעילה בגוף, ומשפיע על הפרשת מלטונין תקינה שחשובה לתהליכי ההירדמות ולשינה סדירה.
מחסור בוויטמין B12 עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת העצבים ולמערכת הלב וכלי דם. ערכים נמוכים שלו מתקשרים גם לפגיעה בתהליך המתילציה בגוף (Methylation Cycle) – זהו תהליך פזיולוגי שמערב הוספת ‘קבוצות מתיל’ (המורכבות מאטום פחמן ו- 3 אטומי מימן) לכל מולקולת DNA. לתהליך זה חשיבות בריאותית ראשונה במעלה, מאחר והוא מצמצם סיכוני תחלואה רבים. כך למשל, הוא מעורב בתפקוד חיסוני תקין, בשמירה על בריאות העצם, בשמירה על מאגרי האנזים נוגד החמצון גלוטטיון ותומך בכישורים קוגניטיביים תקינים. מדי שנייה מתרחשות כמיליארד תגובות מתילציה בגופנו והן שולטות באיזון של מוליכים עצביים, בהורמונים (כגון אינסולין), ברמות האנרגיה, בתיקון נזקי דנ”א (קראו על אפיגנטיקה), בבניית רקמות ואפילו אם גנים מסוימים יופעלו בגוף או לא.
פגיעה בתהליך המתילציה אף עשוי להוביל לפגיעה בהפיכה של חומצת האמינו הומוציסטאין לחומצת האמינו מתיונין – ובכך לגרום לעלייה מסוכנת ברמות הומוציסטאין בדם, שמקושרת להתפתחות של מחלות דלקתיות כרוניות, לעלייה בקרישיות הדם ולפגיעה בכלי הדם על רקע תהליכים טרשתיים.
מי נמצא בקבוצת סיכון למחסור בויטמין B12?
- צמחונים/טבעונים. ויטמין B12 פעיל אינו נמצא באף מזון מהצומח.
- היפוכלורידיה (רמה נמוכה של חומצת הקיבה). רק כשרמת החומציות תקינה תתאפשר ספיגה של ויטמין B12.
- אנשים שלוקים בחוסר בחלבון בקיבה שנקרא Intrinsic factor (הגורם הפנימי) שהכרחי לספיגת הויטמין. רבים באוכלוסייה לוקים בחוסר של חלבון זה, לרוב על רקע אוטואימוני.
- אנשים הסובלים מזיהום של החיידק הליקובקטור פילורי: זהו חיידק ששוכן בקיבה דרך קבע, אך שגשוגו מעבר לטווח הנורמה גורם לירידה בחומציות ובעיה בספיגת B12
- אנשים המשתמשים שימוש ממושך בתרופות סותרות חומצה כגון אומפרדקס ולוסק.
- נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון
- אנשים החולים במחלות מעי דלקתיות (קרוהן, קוליטיס) וכן אנשים הסובלים ממעי רגיז
- אנשים עם בעיה גנטית בספיגת הויטמין.
- רוב האנשים בגילאי 55 ומעלה.
- אנשים הצורכים טבק, קפה ואלכוהול הגורמים לתת ספיגה של ויטמין B12.
- אנשים הלוקים במחלת צליאק.
- נשים הרות ומניקות – על רקע צריכה מוגברת של העובר.
- הפרעות במערכת העיכול עצירויות או שלשולים למשל)עשויים לגרום לספיגה לקויה של ויטמינים ומינרלים וביניהם B12.
- אנשים הנוטלים תרופות אנטיביוטיות, נוגדות שיגדון (גאוט), אנטי-מטבוליות, אנטי-וירליות, תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, בסרטן השד, בפרקינסון, תרופות הורמונליות שונות, תרופות לטיפול בסוכרת ותרופות להורדת כולסטרול.
מחסור בויטמין B12 עשוי להתבטא בחלק מהסימפטומים הבאים:
- אנמיה מגלובלסטית – סוג של אנמיה המתאפיינת ביצירת תאי דם אדומים גדולים במיוחד, ובדומה לכל אנמיה היא עלולה להוביל לאורך זמן לחולשה כללית ולעייפות, לדופק מהיר, לקוצר נשימה ובטווח הארוך אף לאי-ספיקת לב.
- מחלות לב וכלי דם, לרבות מחלת לב כלילית, שבץ מוחי ועוד.
- הפלות ופגמים מולדים – עקב חוסר בויטמין B12 אצל האישה ההרה
- הפרעות במערכת העיכול – כאבי בטן, גזים, עצירות ועוד.
- ירידה בזיכרון ובעיות קשב וריכוז בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים כאחד.
- תופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות – B12 משתתף בייצור מתווכים עצביים כגון סרוטונין, שיש לו השפעה על מצב הרוח. חוסר בויטמין עלול לגרום נזק למערכת העצבים, לרבות פגיעה בהולכה עצבית של מסרים מהמוח לגוף, חוסר שליטה בשרירים, חולשת שרירים, אי שליטה על הסוגרים, ואף התפתחות מחלת אלצהיימר ופסיכוזות.
- עייפות ותשישות
- בעיות קשב וריכוז
- שיבושים הורמונליים
- מצבי רוח משתנים
- איבוד זיכרון, חוסר התמצאות במרחב, בלבול
- חילוף חומרים איטי
- דימום מהחניכיים
- תחושת צריבה בלשון
- נימול או עקצוץ בגפיים
