• דף הבית
  • אבץ
  • הפתרון האופטימלי להעצמת מערכת החיסון: פורמולה חדשה של ויטמין C, אבץ וויטמין D3 בטכנולוגיית הבידלטס

הפתרון האופטימלי להעצמת מערכת החיסון: פורמולה חדשה של ויטמין C, אבץ וויטמין D3 בטכנולוגיית הבידלטס

Post By:
0 Comments
, , , , ,

מבין רכיבי התזונה הממלאים תפקידי מפתח בשמירה על השלמות והתפקוד של מערכת החיסון בולטים במיוחד שלושה שחקנים שעבורם קיימות הראיות המרכזיות החזקות ביותר: ויטמין C, ויטמין D3 ואבץ. יתירה מכך, מחקרים חדשים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהשלושה פועלים יחד בהרמוניה ובאופן סינרגטי בתפקודים מרכזיים במערכת החיסון, כשכל אחד מהם מעצים את פעילותם של האחרים [1, 2, 3, 4].

לצד מחקרים אלה, סקרים ומחקרים בינלאומיים עדכניים מראים שהחסר בשלושה רכיבים תזונתיים אלה הינו נפוץ. ההערכה היא כי עד 17% מאוכלוסיית העולם נמצאים בסיכון לצריכה לא מספקת של אבץ, כאשר באזורים מסוימים, כמו דרום אסיה, עד שליש מהאוכלוסייה נמצאים בחסר שלו [5].  גם החסר בוויטמין D מוגדר כבעיה גלובלית, כאשר לכמיליארד אנשים ברחבי העולם יש חסר ממשי בוויטמין, ול-50% מהאוכלוסייה יש רמה לא מספיקה שלו [6]. חסר גבולי בוויטמין C ואף חסר גלוי (hypovitaminosis) המתבטא בתסמינים כמו עייפות, עצבנות ודיכאון, ומהווה גורם סיכון לצפדינה, הינם שכיחים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ולא נדירים גם במדינות בעלות הכנסה גבוהה [7]. הראיות בספרות המחקרית גם מצביעות על כך שחסר באחד או יותר מהרכיבים הללו, ואפילו חסר שולי, עלול לפגוע בתגובה החיסונית, מה שהופך את האדם לפגיע יותר ללקות במחלות זיהומיות ובמחלות נוספות המערבות את מערכת החיסון, ולהשלכות חמורות יותר של המחלה [2, 3, 8, 9].

שימוש בתוספי תזונה המבוססים על ויטמיני C, D ואבץ הוכח במחקרים רבים כאמצעי חשוב לשיפור תפקודה של מערכת החיסון ולמניעת תחלואה חמורה במחלות זיהומיות [9, 10]. יתירה מכך, על פי מחקרים חדשים, מכלול הראיות הזמין מצביע על כך שטיפול משולב בשלושת התוספים הללו מוביל לפעילות סינרגטית ביניהם, המייעלת באופן אופטימלי את תפקוד מערכת החיסון, וכך מאפשרת להפחית את הסיכון למחלות הנובעות מחסר ברכיבים אלה ואף לסייע משמעותית בטיפול בהן [2, 3].

הספרות המחקרית מדגימה את היתרונות החשובים של הטכנולוגיה הליפוזומלית לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית ולהפחתת תופעות לוואי של תרופות [11, 12, 13, 14, 15, 16, 17] ושל מגוון תוספי תזונה [18, 19, 20, 21, 22], כולל פורמולות משולבות של ויטמינים ומינרלים [23]. טכנולוגיה זו, שנחשבת כיום ליעילה ביותר בתחום תוספי התזונה, היא פטנט ייחודי המאפשר לעטוף את המולקולה של חומרים פעילים, כמו חומר תרופתי, ויטמינים, מינרלים וכדומה, בפוספוליפיד – מולקולה מסיסה במים ובשומן בו זמנית.

ביחס לוויטמין C, ויטמין D ואבץ באופן ספציפי נמצא שצורות העברה ליפוזומליות מגבירות משמעותית את הספיגה ביחס לתוספים שאינם ליפוזומליים הן של ויטמין C [24, 25,26], הן של ויטמין D [18, 27, 28] והן של אבץ [29]. כעת, אקוסאפ משיקה פורמולה ייחודית המשלבת ויטמיני C ו-D3 ואבץ בטכנולוגיית הבידלטס – הדור החדש של הטכנולוגיה הליפוזומלית, מספקת פתרון אופטימלי, כאשר שלושת המרכיבים פועלים יחד באופן סינרגטי כדי לשפר את פעילות מערכת החיסון ומעצימים זה את פעילותו של זה. בטכנולוגיה חדשנית זו לקפסול תוספים, המרכיבים הפעילים ארוזים בתוך כדוריות ליפוזומים זעירות, כאשר הכדוריות עצמן עטופות בקפסולה צמחית – מאפשרת שחרור מבוקר של הוויטמין ומבטיחה שיפור מוגבר של הספיגה והזמינות הביולוגית שלו.

השחקנים המובילים בשמירה על תפקוד מערכת החיסון: ויטמין C, ויטמין D3 ואבץ

ספרות מחקרית ענפה מצביעה על כך שוויטמין C, ויטמין D3 ואבץ הם שחקנים מרכזיים במערכת החיסון, והם ממלאים מגוון תפקידים מרכזיים בתגובות מערכת החיסון, הן זו המולדת (זו שעמה אנו נולדים) והן זו הנרכשת (אשר מתפתחת במהלך החיים בתגובה לזיהומים ספציפיים) [למשל, 4, 8, 9, 30].

 

ויטמין C

ויטמין C הוא נוגד חמצון עוצמתי המנטרל ביעילות רדיקלים חופשיים מזיקים, וגם משקם נוגדי חמצון תאיים אחרים [31]. ככזה, הוא תורם להגנה על תאי מערכת החיסון [32, 33, 34]. יתר על כן, הוא אף ממלא תפקיד חשוב בהתפתחותם ובתפקודם של תאים חיסונים כמו לימפוציטים ותאי NK (תאי הרג טבעיים)  [35, 36], ומעורב בנדידה של תאי מערכת החיסון כמו נויטרופילים ומקרופאגים לאתרי הזיהום או הפציעה [37, 38]. בנוסף, יש לו גם פעילות אנטי-ויראלית [39], אנטי דלקתית [40, 41, 42] ואנטי-היסטמינית [43].למשל, נמצא שטיפול בוויטמין C במהלך הצטננות מקצר את משך המחלה ומפחית את חומרת התסמינים [44, 45], ובחולי קורונה אף עשוי להפחית תחלואה חמורה, כולל הפחתת משך זמן ההנשמה ושיעורי התמותה [46, 47, 48, 49]. ויטמין C הוא גם מרכיב חיוני של רקמות החיבור. הוא ממלא תפקיד חשוב בייצור הקולגן ובריפוי פצעים [50, 51] – ובזכות זאת, כמו גם בזכות יכולתו להגן על קרומי התאים מפני הנזקים הנגרמים על ידי הרדיקלים החופשיים, הוא תומך בשלמות מחסומי האפיתל – התאים המרכיבים את הרקמות המצפות את המשטחים החיצוניים של איברי הגוף (למשל בעור, בפה ובאף), ולמעשה חוצצים בין הסביבה החיצונית לחלקים הפנימיים של הגוף [52].

 

ויטמין D3

ויטמין D3 הוא הצורה הביולוגית הזמינה ביותר של ויטמין D לגוף האדם. למרות שמו, הוא מתפקד למעשה כהורמון, פועל לוויסות למעלה מ-200 גנים בתאים שונים [2]. וממלא תפקיד חשוב במנגנון הבקרה על חלוקה והתמיינות תאים, ובקידום הצמיחה התקינה של תאים בגוף [53]. בנוסף להשפעותיו הידועות על ספיגת הסידן והזרחן במעי ועל ויסות רמותיהם, ולחשיבותו לשמירה על הגדילה והתפתחות העצמות ועל בריאות העצם, ויטמין D3 ממלא תפקיד מרכזי בתפקוד מערכת החיסון [54, 55, 56], ולמעשה, משמש כמווסת חיסוני פוטנטי מאוד [57]. זאת, בזכות העובדה שיש לו קולטנים בכל תאי מערכת החיסון שאליהם הוא נקשר, ובזכות מעורבותו המרכזית בייצור ובייעול התפקוד של תאים חיסוניים. למשל, הוא מעורב בייצור של לימפוציטים מסוג T (שתפקידם לזהות גורמים מזהמים הפולשים לגוף כמו חיידקים ונגיפים, ולהשמיד את התאים שאליהם פלשו) [2]. בנוסף, בדומה לוויטמין C ולאבץ, ויטמין D ממלא תפקיד חשוב ביצירה ובתחזוקה של מחסומי האפיתל והאנדותל (התאים המצפים את הרקמות מבפנים), כולל רקמת הריאה [58, 59].  לפיכך, במצב של חסר בוויטמין נפגעת שלמותם של מחסומים אלה, והם הופכים פגיעים יותר לתהליכים דלקתיים ופתולוגיים כמו אסטמה ודלקת ריאות [3]. בעשור האחרון גוברת המודעות גם לתפקידיו של ויטמין D במניעת מחלות כרוניות. זאת, לאור חשיבותו הרבה במניעת התפתחות דלקת, עמידות לאינסולין, סוכרת והשמנה. בין היתר, על ידי שיפור הרגישות וההפרשה של אינסולין, ושינוי היחס בין ציטוקינים פרו-דלקתיים לאנטי-דלקתיים [60], וכן על ידי המעורבות שלו בתהליכים הקשורים לוויסות לחץ הדם [61].

 

אבץ

גם לאבץ יש חשיבות רבה לתפקוד התקין של מערכת החיסון [62, 63, 64, 65, 66, 67]. חשיבות זו נובעת בין היתר ממעורבותו של מינרל זה בפעילות אנזימים הנחוצים לפעילותה של מערכת החיסון, כמו גם מתפקידיו המרכזיים בהתפתחותה התקינה ובתפקודי מפתח של גורמים רבים בה, כולל ביטוי הגנים ותהליכי החלוקה, השכפול והמוות התאי של תאי T ותאי NK (תאי הרג טבעיים) – תאי מערכת החיסון שלהם תפקידים קריטי בהגנה על הגוף מפני זיהומים [68]. ככזה, הוא חיוני לשמירה על תקינותם של מחסומי הרקמה הטבעיים, כגון תאי האפיתל של מערכת הנשימה, ולמניעת חדירה של פתוגנים (וירוסים/חיידקים/פטריות מחוללי מחלה) [69]. בנוסף, האבץ הוא בעל השפעות אנטי-ויראליות, כשמזה שנים ידוע שיש לו יכולת לעכב את שכפולו של הריינו-וירוס – הנגיף העיקרי שגורם להצטננות [70], מה שיכול להסביר את יעילותו בטיפול ובמניעת זיהומים בדרכי הנשימה [71, 72, 73, 74, 75, 76, 77]; וכן השפעות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת [78, 79]. מלבד מערכת החיסון, האבץ ממלא תפקידים מרכזיים במערכות, רקמות ואיברים רבים בגופנו, וחסר בו, גם אם גבולי, משפיע על מערכת הרבייה, מערכת העצבים המרכזית, מערכת העיכול, העצמות והעור [80, 81]. הוא מעורב בחילוף החומרים בתאים; נחוץ לפעילותם של מאות אנזימים; לייצור מולקולות דנ”א וחלבונים; לחלוקת התאים ולתהליכי איתות בין תאיים; לתפקוד הערמונית ולייצור נוזל הזרע בגברים; ולריפוי פצעים ולהחלמת רקמות [82, 83, 84, 85, 86]. הוא תומך בצמיחה ובהתפתחות התקינה של העובר במהלך ההיריון, ושל תינוקות וילדים; בפעילות התקינה של הורמון האינסולין ובתפקוד תקין של חוש הטעם והריח [83, 87].

השפעות משלימות וסינרגטיות

מחקרים חדשים מהשנים האחרונות, כולל כאלו שנערכו לאור מגפת הקורונה, מצביעים על כך שלא רק שכל אחד משלושת הרכיבים האלו בפני עצמו ממלא מגוון תפקידים קריטיים במערכת החיסון, אלא שהשלושה מציגים השפעות משלימות וסינרגטיות ברבים מהתפקידים הללו, כולל תמיכה במרכיבים של חסינות מולדת ונרכשת, בשלושת הקווים העיקריים של ההגנה החיסונית – החל מהקו הראשון, של שמירה על שלמות המחסומים הפיזיים כגון העור והריריות, המונעים חדירה של פולשים זרים כמו נגיפים, חיידקים ורעלים; דרך הקו השני של תגובה והגנה תאית; וכלה בקו ההגנה השלישי של ייצור נוגדנים [1, 2, 3].

יתר על כן, על פי מחקרים אלה, מכלול הראיות הזמין מצביע על כך שטיפול משולב בשלושת רכיבי המפתח הללו – ויטמין C, D3 ואבץ – עשוי לעזור לייעל באופן אופטימלי את תפקוד מערכת החיסון, לתמוך בה ולווסת את תפקודיה, וכך מאפשר להפחית את הסיכון למחלות הנובעות מחסר ברכיבים אלה ואף לסייע משמעותית בטיפול בהן ולהפחית את הסיכון לתחלואה חמורה [1, 2, 3, 4, 88].

הטכנולוגיה הליפוזומלית: שיפור הספיגה והזמינות הביולוגית

מאז שתוארה לראשונה ב-1965 היכולת של ליפוזומים לשמש כנשאים להובלת חומרים שונים לתאים ולרקמות בגוף, פותחה הטכנולוגיה הליפוזומלית ושוכללה ומחקרים רבים מאוד בשישה העשורים שחלפו מאז הוכיחו את יעילותה הרבה והכתירו אותה כטכנולוגיה אידיאלית להובלת תרופות [11, 12, 13, 14, 15, 16, 17] ותוספי תזונה [18, 19, 20, 21, 22], לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית שלהם ולמקסום היתרונות הטיפוליים שלהם [11, 12, 89, 90, 91]. למעשה, כיום היא נחשבת “למערכת נושאת התרופות המוצלחת ביותר הידועה עד כה” [89].

ליפוזום הוא מולקולה כדורית, שהמעטפת שלה בנויה מרכיבים פוספוליפידים – מולקולות טבעיות הבנויות בדיוק אותם חומרים שמהם בנוי קרום התא האנושי. זו למעשה הסיבה העיקרית שבזכותה הליפוזום הוא נשא יעיל מאוד, שכן בשל מבנה זהה זה, הוא יכול להתמזג עם קרום התא ולהעביר בקלות את מטענו אל תוך התאים.

ככלי להעברת חומרים תרופתיים שונים, הליפוזומים מפגינים תכונות יוצאות דופן, בהן הגנה על החומרים שהם נושאים בתוכם מפני פירוק פיזיולוגי בחומציות הקיבה בתהליך העיכול [92], הארכת זמן מחצית החיים של התרופה [93], שליטה בשחרור מולקולות התרופה, ותאימות ביולוגית ובטיחות מצוינות [91]. תודות למעטפת השומנית, הליפוזומים מאפשרים למרכיב הפעיל שבתוכם לעקוף את מסלול הספיגה הרגיל ומובילים אותו ישירות לתאים. כתוצאה מכך, הם מביאים להשגת ריכוזים גבוהים יותר של החומר הפעיל בדם ומגבירים את ספיגתו בגוף.  בד בבד, הטכניקה הליפוזומלית גם מאפשרת מתן מינונים גבוהים של חומרים פעילים בבליעה, וכך לשפר את היתרונות הטיפוליים תוך מזעור תופעות לוואי מערכתיות [94].

כיום, תרופות רבות מיוצרות בטכנולוגיה זו, כולל תרופות כימותרפיות, שבהן להובלה הממוקדת ולהפחתת תופעות לוואי יש חשיבות מיוחדת, ויישומים ביו-רפואיים נוספים של ליפוזומים נחקרים או נמצאים בתהליכי אישור  [11, 12, 89].  במקביל, התכונות המיוחדות של הליפוזומים הפכו את הטכנולוגיה לפופולרית מאוד גם בתחום תוספי התזונה, כשכיום יותר ויותר תוספים מיוצרים בטכנולוגיה זו. לא מעט מחקרים הדגימו ספיגה משופרת של רכיבים שונים במגוון תוספי תזונה [18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 25, 26].

מחקרים שהתמקדו ספציפית בוויטמין C ליפוזומלי הראו שטכנולוגיה זו מובילה לזמינות ביולוגית משופרת של הוויטמין לעומת תוסף ויטמין C רגיל [24, 25, 26]; משפרת את היכולת נוגדת החמצון של הוויטמין [95, 96]; מגבירה את יציבותו ומפחיתה משמעותית (עד פי 300) את התחמצנותו [97]; ואף מאפשרת להשיג יעילות גבוהה (למשל להורדת לחץ הדם) בריכוזים נמוכים משמעותית לעומת ויטמין C רגיל [98]. מחקרים על ויטמין D3 ליפוזומלי הראו שהוא מביא לעלייה מהירה בריכוז הוויטמין בדם – מהירה יותר מאשר הפורמולה הרגילה [18], וגם מביא לשיפור מהיר יותר בתוצאות (למשל בשיפור הפרופיל המטבולי [27], או בהשפעה אנטיבקטריאלית יעילה יותר [28]. בדומה לכך, מחקרים על פורמולות ליפוזומליות של אבץ הדגימו את יכולתן לשפר את הספיגה והזמינות הביולוגית על ידי הגברת החדירות של האבץ לקרומי התאים [29], ואף לשחרר ולמקד את האבץ באתרים ספציפיים (כמו אתרי גידול), ובכך להפוך את הטיפול בו ליעיל יותר, וזאת, תוך שימוש במינון נמוך הרבה יותר [99].


הפתרון היעיל ביותר: פורמולה משולבת בטכנולוגיית הבידלטס

אקוסאפ גאה להשיק כעת את הפורמולה החדשה, המשלבת ויטמין C, אבץ אוקסיד וויטמין D3 (כולקצפירול), בטכנולוגיית הבידלטס. פורמולה זו מספקת את הפתרון האופטימלי ביותר להעצמת מערכת החיסון, כאשר השילוב בין שלושת המרכיבים יוצר פעילות סינרגטית ביניהם, ואילו טכנולוגיית הבידלטס מבטיחה שיפור מקסימלי של הספיגה והזמינות הביולוגית שלהם.

טכנולוגיית הבידלטס היא אחד הפיתוחים החדשניים בתחום הטכנולוגיה הליפוזומלית.  טכנולוגיה זו, שפותחה כמערכת לשחרור מבוקר של רכיבים פעילים בתוספי תזונה ולשיפור זמינותם הביולוגית ויציבותם, חוללה מהפיכה בתחום התרופות והתוספים בכלל, ובתחום תוספי החומצה האסקורבית היא נחקרה באופן מיוחד. טכנולוגיית הבידלטס מבוססות על כדוריות ליפוזומליות זעירות המכילות בתוכן את החומר הפעיל, כשהכדוריות עצמן ארוזות בקפסולה צמחית שמתמוססת תוך 30 דקות. שיטה זו משלבת למעשה את הטכנולוגיה הליפוזומלית עם טכנולוגיה חדשנית המאפשרת שחרור מושהה ומבוקר של החומר הפעיל – בקצב התפרקות מוגדר מראש ובאזור הרצוי של מערכת העיכול, וספיגה מיטבית שלו ממערכת העיכול לזרם הדם.

החשיבות והיתרונות של טכנולוגיות לשחרור מבוקר של תרופות ותוספים הודגמו בשנים האחרונות בלא מעט מחקרים. יתרונות אלה כוללים בין היתר, שיפור הספיגה והזמינות הביולוגית, יציבות גבוהה יותר והפחתה של התנודות בריכוז החומרים הפעילים [100, 101, 102, 103, 104]. אחד מהמחקרים בתחום הוביל לרישום פטנט בארה”ב על טכנולוגיית הבידלטס על ידי קבוצת חוקרים שהדגימו יצירת מארזים דמוי כדוריות זעירות המכילות ריכוז גבוה של ויטמין A ושל ויטמין D, ששמרו על הכמות של החומר הפעיל עד להגעתו למחזור הדם, וכפועל יוצא מכך גם שיפרו את הספיגה והזמינות הביולוגית [105]. פטנט נוסף על טכנולוגיית הבידלטס נרשם כאמצעי לשחרור מבוקר של חומרים ליפופיליים (שומניים) כמו ויטמין D, קרוטנואידים, טוקופרולים, חומצות שומן מסוג אומגה 3 וכדומה, לאחר מחקרים שהדגימו את היתרון בשימוש בטכנולוגיה זו כדי להגן על מולקולות רגישות אלה מפני פירוק – למשל כתוצאה מהתחמצנות ו/או לחות [106].  ופטנט אחר נרשם על שיטת הייצור של ויטמין D3 בטכנולוגיית הבידלטס לאחר שנמצא שהטכנולוגיה מאפשרת טווח שימוש מוגדל ותוקף ארוך [107].

מחקרים בתוספי תזונה נוספים הצביעו גם על שיפור הזמינות הביולוגית של קרטנואידים, כמו לוטאין, זאקסנטין, ליקופן ואלפא ובטא קרוטן [108, 109]. ביחס לוויטמין C, טכנולוגיית הבידלטס הדגימה שחרור מתמשך וספיגה מבוקרת של הוויטמין במשך 12 שעות בתנאים הסביבתיים המאפיינים את המעי, כאשר לאחר השעה הראשונה שוחררו כ-30% מהחומר הפעיל, לאחר ארבע שעות כ-60% וכעבור שמונה שעות למעלה מ-90% [110]. לשחרור מבוקר זה יש חשיבות רבה, שכן כאמור, הוא מוביל לשיפור הזמינות הביולוגית  של הוויטמין, וכמו כן, מאפשר למזער משמעותית את חמצון הוויטמין במערכת העיכול, ואת תופעות הלוואי העיכוליות הנובעות מכך.

לבסוף, יתרון חשוב נוסף שהתגלה במחקרים הוא שטכנולוגיית הבידלטס מאפשרת לייצר פורמולות משולבות, המכילות מספר חומרים פעילים – למשל, שילוב של ויטמינים ו/או מינרלים וכדומה, כאשר כל אחד מהחומרים הפעילים ארוז בסוג ספציפי וייעודי של בידלטס, המתוכנן בהתאם לחומר ולתכונותיו האופייניות, וכך להביא לספיגה אידיאלית של כל אחד מהחומרים המשולבים בפורמולה ולמנוע אינטראקציות ביניהם העלולות במקרים מסוימים לעכב את הזמינות הביולוגית [108, 109, 111].

טכנולוגיית הבידלטס הוכתרה כעתיד תוספי התזונה [112], והיא מהווה למעשה את הדור החדש של התוספים הליפוזומליים. טכנולוגיה חדשנית זו מציעה שילוב מנצח של ספיגה, זמינות ביולוגית ויציבות מיטבית, יעילות מרבית של החומר התזונתי הפעיל ומניעת תנודתיות בריכוזים שלו בדם. זאת, לצד הפחתת תופעות לוואי ושימוש נוח, הנובע מהעובדה שהתוסף אינו נוזלי, ולכן חסר טעם. יתרון משמעותי נוסף של הטכנולוגיה הוא העובדה שהתוספים הליפוזומליים בטכנולוגיה זו אינם דורשים קירור, וחשוב לא פחות – התוקף שלהם ארוך. זאת, לעומת התוספים הליפוזומליים הנוזליים, שהתוקף שלהם הוא שמונה שבועות מרגע פתיחתם, ואשר מחייבים שמירה בקירור.

מבנה הכדורית הליפוזומלית בבידלטס ותהליך הספיגה

הכדורית הליפוזומלית היא מערכת העברה מתוחכמת שמורכבת ממספר שכבות הפועלות יחד כדי להגן על החומרים הפעילים המזינים ולשלוט בשחרורם.

הליבה – החלק הפנימי ביותר של הכדורית מכיל את החומר התזונתי הפעיל (ברזל, ויטמין C, אבץ וכדומה) בתוך מעטפת של אבקה ליפוזומלית.

אבקת הליפוזום המקיפה את הליבה – כאמור, לליפוזומים יש כמה יתרונות חשובים, ובעיקר המבנה שלהם, המחקה את קרומי התאים ולכן מתמזג עם קרום התא ומאפשר העברה יעילה של החומר הפעיל לתאים; וספיגה מיטבית של החומרים הפעילים ממערכת העיכול לזרם הדם, תודות למבנה הדו-שכבתי של הליפוזומים, שמגן על החומר הפעיל מפני פירוק על ידי חומצת הקיבה ואנזימי העיכול.

שכבת פולימר HPMC – השכבה החיצונית ביותר של הכדורית מצופה בשכבת פולימר HPMC (Hydroxypropyl Methylcellulose). פולימר מיוחד זה, שהינו נטול טעם וריח, מאושר לשימוש בתעשיית המזון והתרופות על ידי ה-FDA וה-EMA [113] בזכות היותו חומר אינרטי (כלומר, כזה שאינו בעל פעילות ביולוגית, לא עובר חילוף חומרים ומופרש על ידי הגוף) ובטוח לחלוטין לשימוש. שלוש תכונות חשובות הופכות אותו למתאים במיוחד לציפוי הכדוריות הליפוזומליות:

  • הגנה על ליבת החומרים התזונתיים מפני גורמים סביבתיים – אשר עלולים לפגוע ביציבותם.
  • שליטה בקצב השחרור של החומרים התזונתיים – HPMC הינו פולימר מסוג Sustained release, שמאפשר שחרור מושהה ומבוקר של החומר הפעיל באיטיות וביציבות, בקצב מבוקר שנקבע מראש, במטרה להבטיח שמירה על ריכוז מסוים שלהם בדם במשך זמן נתון [114, 115, 116]. ניתן להתאים את קצב הפירוק על ידי שינוי העובי וההרכב של ציפוי ה-HPMC.
  • שיפור היציבות וחיי המדף של הכדורית הליפוזומלית – כולל יציבות תרמית גבוהה, המבטיחה שהחומרים הפעילים יישארו יציבים בתנאי אחסון שונים.

כאשר הכדורית הליפוזומלית נבלעת, היא עוברת דרך הוושט אל הקיבה. שם, שכבת ה-HPMC מתחילה להתמוסס, וחושפת בהדרגה את השכבה הליפוזומלית המקיפה את הליבה. כאמור, הליפוזומים מאופיינים בעמידות גבוהה בסביבה החומצית של הקיבה, מה שמבטיח שהחומרים התזונתיים הפעילים בליבת הכדורית נשארים מוגנים. בהדרגה, הכדוריות הליפוזומליות נעות מהקיבה למעי הדק. בסביבת ה-pH הנייטרלית יותר של המעי, המבנה הליפוזומלי הופך בהדרגה לחדיר יותר, מה שמקל על השחרור והספיגה של החומרים הפעילים במחזור הדם.

הדור החדש של המוצרים הליפוזומליים

לסיכום, התוספים הליפוזומליים מציעים פתרונות מתקדמים לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית של חומרים תזונתיים. התוספים הנוזליים של אקוסאפ מובילים בתחום זה, מציעים יעילות גבוהה ונוחות בשימוש – ניתן לצרוך אותם ישירות או להוסיפם למשקאות. במקביל, טכנולוגיית הבידלטס מספקת את יתרונות הליפוזומים בצורת קפסולות, המאפשרות שימוש נוח ואחסון ללא קירור. שתי הטכנולוגיות מבטיחות ספיגה משופרת משמעותית לעומת תוספים רגילים, כך שכל צרכן יכול לבחור את הפתרון המתאים ביותר לצרכיו ולאורח חייו, תוך הבטחת יעילות מרבית של החומרים התזונתיים.

מקורות

    1. Maggini, S., Maldonado, P., Cardim, P., Fernandez Newball, C., and Sota Latino, E.R. (2017). Vitamins C, D and Zinc: Synergistic Roles in Immune Function and Infections. Vitamins & Minerals, 6:3. https://www.hilarispublisher.com/open-access/vitamins-c-d-and-zinc-synergistic-roles-in-immune-function-and-infections-2376-1318-1000167.pdf
    2. Name JJ, Souza ACR, Vasconcelos AR, Prado PS, Pereira CPM. Zinc, Vitamin D and Vitamin C: Perspectives for COVID-19 With a Focus on Physical Tissue Barrier Integrity. Front Nutr. 2020 Dec 7;7:606398. doi: 10.3389/fnut.2020.606398. PMID: 33365326; PMCID: PMC7750357.
      https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fnut.2020.606398/full?fbclid=IwAR1NIVV1B-3MeRFV3V5NxwMPx_sOPB6idRciy0hGkYYaKd9hia-cdTzBYx0
    3. Gombart AF, Pierre A, Maggini S. A review of micronutrients and the immune system-working in harmony to reduce the risk of infection. Nutrients. (2020) 12:236. doi: 10.3390/nu12010236 https://www.mdpi.com/2072-6643/12/1/236
    4. Chanda Siddoo-Atwal. (2022).COVID-19 Prevention through Vitamin C, D, and Zinc Supplementation: A Small Clinical Study in Two Parts. IN: RNA Viruses Infection. Ed: Yogendra Shah. https://www.intechopen.com/chapters/81283
    5. Maxfield, L., Shukla, S., Crane, J.S. (2023). Zinc Deficiency. National Institute of Health. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK493231/
    6. Sizar O, Khare S, Goyal A, et al. Vitamin D Deficiency. [Updated 2023 Jul 17]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2024 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK532266/
    7. Rowe S, Carr AC. Global Vitamin C Status and Prevalence of Deficiency: A Cause for Concern? Nutrients. 2020 Jul 6;12(7):2008. doi: 10.3390/nu12072008. PMID: 32640674; PMCID: PMC7400810.
      https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7400810/
    8. Eva S. Wintergerst; Silvia Maggini; Dietrich H. Hornig. (2006). Immune-Enhancing Role of Vitamin C and Zinc and Effect on Clinical Conditions. Ann Nutr Metab (2006) 50 (2): 85–94. https://karger.com/anm/article-abstract/50/2/85/40301/Immune-Enhancing-Role-of-Vitamin-C-and-Zinc-and
    9. Shakoor H, Feehan J, Al Dhaheri AS, Ali HI, Platat C, Ismail LC, Apostolopoulos V, Stojanovska L. Immune-boosting role of vitamins D, C, E, zinc, selenium and omega-3 fatty acids: Could they help against COVID-19? Maturitas. 2021 Jan;143:1-9. doi: 10.1016/j.maturitas.2020.08.003. Epub 2020 Aug 9. PMID: 33308613; PMCID: PMC7415215. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378512220303467
    10. Eva S. Wintergerst; Silvia Maggini; Dietrich H. Hornig. (2006). Immune-Enhancing Role of Vitamin C and Zinc and Effect on Clinical Conditions. Ann Nutr Metab (2006) 50 (2): 85–94.https://karger.com/anm/article-abstract/50/2/85/40301/Immune-Enhancing-Role-of-Vitamin-C-and-Zinc-and
    11. Allen, T.M., & Cullis, P.R. (2013). Liposomal drug delivery systems: from concept to clinical applications. Advanced Drug Delivery Reviews, 65(1), 36-48. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23036225/
    12. Torchilin, V.P. (2005). Recent advances with liposomes as pharmaceutical carriers. Nature Reviews Drug Discovery, 4, 145-160. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15688077/
    13. Kelly C, Jefferies C, Cryan SA. Targeted liposomal drug delivery to monocytes and macrophages. J Drug Deliv. 2011;2011:727241. doi: 10.1155/2011/727241. Epub 2010 Oct 26. PMID: 21512579; PMCID: PMC3065850. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21512579/
    14. Di Lorenzo G, Rea A, Carlomagno C, Pepe S, Palmieri G, Labianca R, Chirianni A, De Stefano A, Esposito V, De Placido S, Montesarchio V. Activity and safety of pegylated liposomal doxorubicin, 5-fluorouracil and folinic acid in inoperable hepatocellular carcinoma: a phase II study. World J Gastroenterol. 2007 Dec 28;13(48):6553-7. doi: 10.3748/wjg.v13.i48.6553. PMID: 18161926; PMCID: PMC4611295. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18161926/
    1. Moribe, K.; Limwikrant, W.; Higashi, K.; Yamamoto, K. Drug nanoparticle formulation using ascorbic Acid derivatives. J. Drug. Deliv. 2011, 2011, 138929. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21603195
    2. Seleci, M.; Seleci, D.A.; Scheper, T.; Stahl, F. Theranostic Liposome-Nanoparticle Hybrids for Drug Delivery and Bioimaging.  J. Mol. Sci.2017, 18, 1415. https://www.mdpi.com/1422-0067/18/7/1415
    3. Zamani, P.; Momtazi-Borojeni, A.A.; Nik, M.E.; Oskuee, R.K.; Sahebkar, A. Nanoliposomes as the adjuvant delivery systems in cancer immunotherapy. J. Cell. Physiol. 2018, 233, 5189–5199. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29215747/
    4. Dałek P, Drabik D, Wołczańska H, Foryś A, Jagas M, Jędruchniewicz N, Przybyło M, Witkiewicz W, Langner M. Bioavailability by design – Vitamin D3liposomal delivery vehicles. Nanomedicine. 2022 Jul;43:102552. doi: 10.1016/j.nano.2022.102552. Epub 2022 Mar 26. PMID: 35346834; PMCID: PMC8957331. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35346834/
    5. Abd El Azim H, Nafee N, Ramadan A, Khalafallah N. Liposomal buccal mucoadhesive film for improved delivery and permeation of water-soluble vitamins. Int J Pharm. 2015 Jul 5;488(1-2):78-85. doi: 10.1016/j.ijpharm.2015.04.052. Epub 2015 Apr 18. PMID: 25899288. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25899288/
    6. Yamada Y, Burger L, Kawamura E, Harashima H. Packaging of the Coenzyme Q10 into a Liposome for Mitochondrial Delivery and the Intracellular Observation in Patient Derived Mitochondrial Disease Cells. Biol Pharm Bull. 2017;40(12):2183-2190. doi: 10.1248/bpb.b17-00609. PMID: 29199241. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29199241/
    7. Sinha R, Sinha I, Calcagnotto A, Trushin N, Haley JS, Schell TD, Richie JP Jr. Oral supplementation with liposomal glutathione elevates body stores of glutathione and markers of immune function. Eur J Clin Nutr. 2018 Jan;72(1):105-111. doi: 10.1038/ejcn.2017.132. Epub 2017 Aug 30. PMID: 28853742; PMCID: PMC6389332. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6389332/
    8. Vanaja, K.; Wahl, M.A.; Bukarica, L.; Heinle, H. Liposomes as carriers of the lipid soluble antioxidant resveratrol: Evaluation of amelioration of oxidative stress by additional antioxidant vitamin. Life Sci. 2013, 93, 917–923. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24177602
    9. Ko J, Yoo C, Xing D, Gonzalez DE, Jenkins V, Dickerson B, Leonard M, Nottingham K, Kendra J, Sowinski R, Rasmussen CJ, Kreider RB. Pharmacokinetic Analyses of Liposomal and Non-Liposomal Multivitamin/Mineral Formulations. Nutrients. 2023 Jul 7;15(13):3073. doi: 10.3390/nu15133073. PMID: 37447400; PMCID: PMC10347199. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37447400/
    10. Prantl L, Eigenberger A, Gehmert S, Haerteis S, Aung T, Rachel R, Jung EM, Felthaus O. Enhanced Resorption of Liposomal Packed Vitamin C Monitored by Ultrasound. J Clin Med. 2020 May 26;9(6):1616. doi: 10.3390/jcm9061616. PMID: 32466592; PMCID: PMC7356785. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7356785/
    11. Gopi S, Balakrishnan P. Evaluation and clinical comparison studies on liposomal and non-liposomal ascorbic acid (vitamin C) and their enhanced bioavailability. J Liposome Res. 2021 Dec;31(4):356-364. doi: 10.1080/08982104.2020.1820521. Epub 2020 Oct 6. PMID: 32901526. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32901526/
    12. Davis JL, Paris HL, Beals JW, Binns SE, Giordano GR, Scalzo RL, Schweder MM, Blair E, Bell C. Liposomal-encapsulated Ascorbic Acid: Influence on Vitamin C Bioavailability and Capacity to Protect Against Ischemia-Reperfusion Injury. Nutr Metab Insights. 2016 Jun 20;9:25-30. doi: 10.4137/NMI.S39764. PMID: 27375360; PMCID: PMC4915787. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4915787/
    13. Yanachkova V, Staynova R, Stoev S, Naseva E. Benefits of using a microencapsulated vitamin D delivery system in women with polycystic ovary syndrome. Eur J Hosp Pharm. 2023 Sep;30(5):284-287. doi: 10.1136/ejhpharm-2021-002967. Epub 2021 Dec 1. PMID: 34853015; PMCID: PMC10447962. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34853015/
    14. Castoldi A, Herr C, Niederstraßer J, Labouta HI, Melero A, Gordon S, Schneider-Daum N, Bals R, Lehr CM. Calcifediol-loaded liposomes for local treatment of pulmonary bacterial infections. Eur J Pharm Biopharm. 2017 Sep;118:62-67. doi: 10.1016/j.ejpb.2016.11.026. Epub 2016 Nov 22. PMID: 27888144. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27888144/
    15. Hall AG, King JC. The Molecular Basis for Zinc Bioavailability. Int J Mol Sci. 2023 Mar 31;24(7):6561. doi: 10.3390/ijms24076561. PMID: 37047530; PMCID: PMC10095312. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37047530/
    16. Bauer SR, Kapoor A, Rath M, Thomas SA. What is the role of supplementation with ascorbic acid, zinc, vitamin D, or N-acetylcysteine for prevention or treatment of COVID-19? Cleve Clin J Med. 2020 Jun 8. doi: 10.3949/ccjm.87a.ccc046. Epub ahead of print. PMID: 32513807.The impact of vitamin D, vitamin C, and zinc supplements on immune status among Jordanian adults during COVID-19: cross-sectional study findings https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32513807/
    17. May JM, Harrison FE. Role of vitamin C in the function of the vascular endothelium. Antioxid Redox Signal. 2013;19:2068–2083. https://www.webofscience.com/wos/woscc/full-record/WOS:000348878200019?SID=EUW1ED0B152s6pAaoenIsprW5VMvc
    18. Winterbourn CC, Vissers MCM. Changes in ascorbate levels on stimulation of human neutrophils. BBA – Mol Cell Res (1983) 763:175–9. doi: 10.1016/0167-4889(83)90041-1 https://doi.org/10.1016/0167-4889(83)90041-1
    19. Oberritter H, Glatthaar B, Moser U, Schmidt KH. Effect of functional stimulation on ascorbate content in phagocytes under physiological and pathological conditions. Int Arch Allergy Appl Immunol (1986) 81:46–50. doi: 10.1159/000234106 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3744577/
    20. Lenton KJ, Therriault H, Fülöp T, Payette H, Wagner JR. Glutathione and ascorbate are negatively correlated with oxidative DNA damage in human lymphocytes. Carcinogenesis (1999) 20:607–13. doi: 10.1093/carcin/20.4.607 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10223188/
    21. Van Gorkom GNY, Klein Wolterink RGJ, Van Elssen CHMJ, Wieten L, Germeraad WTV, Bos GMJ. Influence of Vitamin C on lymphocytes: An overview. Antioxidants (2018) 7:41. doi: 10.3390/ANTIOX7030041 https://doi.org/10.3390/ANTIOX7030041
    22. Huijskens MJAJ, Walczak M, Koller N, Briedé JJ, Senden-Gijsbers BLMG, Schnijderberg MC, et al. Technical Advance: Ascorbic acid induces development of double-positive T cells from human hematopoietic stem cells in the absence of stromal cells. J Leukoc Biol (2014) 96:1165–75. doi: 10.1189/jlb.1ta0214-121rr https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25157026/
    23. Goldschmidt MC. Reduced bactericidal activity in neutrophils from scorbutic animals and the effect of ascorbic acid on these target bacteria in vivo and in vitro. Am J Clin Nutr (1991) 54:1214S–20S. doi: 10.1093/ajcn/54.6.1214s https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1962573/
    24. Goldschmidt MC, Masin WJ, Brown LR, Wyde PR. The effect of ascorbic acid deficiency on leukocyte phagocytosis and killing of Actinomyces viscosus. Int J Vitam Nutr Res (1988) 58:326–34. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2461911/
    25. Colunga Biancatelli RML, Berrill M, Marik PE. The antiviral properties of vitamin C. Expert Rev Anti Infect Ther. 2020 Feb;18(2):99-101. doi: 10.1080/14787210.2020.1706483. Epub 2019 Dec 23. PMID: 31852327. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31852327/
    26. Peng Y, Kwok KHH, Yang PH, Ng SSM, Liu J, Wong OG, et al. Ascorbic acid inhibits ROS production, NF-κB activation and prevents ethanol-induced growth retardation and microencephaly. Neuropharmacology (2005) 48:426–34. doi: 10.1016/j.neuropharm.2004.10.018 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15721175/
    27. Bowie AG, O’Neill LAJ. Vitamin C Inhibits NF-κB Activation by TNF Via the Activation of p38 Mitogen-Activated Protein Kinase. J Immunol (2000) 165:7180–8. doi: 10.4049/jimmunol.165.12.7180 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11120850/
    28. Cárcamo JM, Pedraza A, Bórquez-Ojeda O, Golde DW. Vitamin C suppresses TNFα-induced NFκB activation by inhibiting IκBα phosphorylation. Biochemistry (2002) 41:12995–3002. doi: 10.1021/bi0263210 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12390026/
    29. Johnston CS, Martin LJ, Cai X. Antihistamine effect of supplemental ascorbic acid and neutrophil chemotaxis. J Am Coll Nutr. 1992 Apr;11(2):172-6. PMID: 1578094. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1578094/
    30. Gómez E, Quidel S, Bravo Soto G, Ortigoza Á. Does vitamin C prevent the common cold? Medwave (2018) 18:e7235. doi: 10.5867/medwave.2018.04.7236 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30113569/
    31. Hemilä, H.; Chalker, E. Vitamin C for preventing and treating the common cold. Cochrane Database Syst. Rev. 2013, 1, CD000980. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23440782
    32. Cheng RZ. Can early and high intravenous dose of vitamin C prevent and treat coronavirus disease 2019 (COVID-19)? Med Drug Discovery (2020) 5:100028. doi: 10.1016/j.medidd.2020.100028 https://doi.org/10.1016/j.medidd.2020.100028
    33. Erol A. High-dose intravenous vitamin C treatment for COVID-19. OSF Prepr (2020). doi: 10.31219/osf.io/p7ex8 https://doi.org/10.31219/osf.io/p7ex8
    34. Hernández A, Papadakos PJ, Torres A, González DA, Vives M, Ferrando C, et al. Two known therapies could be useful as adjuvant therapy in critical patients infected by COVID-19. Rev Esp Anestesiol Reanim (2020) 67:245–52. doi: 10.1016/j.redar.2020.03.004 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32303365/
    35. Matthay MA, Aldrich JM, Gotts JE. Treatment for severe acute respiratory distress syndrome from COVID-19. Lancet Respir Med (2020) 8:433–34. doi: 10.1016/S2213-2600(20)30127-2 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32203709/
    36. National Institutes of Health. Vitamin C. Fact Sheet for Health Professionals. https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminC-HealthProfessional/#h13
    37. DePhillipo NN, Aman ZS, Kennedy MI, Begley JP, Moatshe G, LaPrade RF. Efficacy of Vitamin C Supplementation on Collagen Synthesis and Oxidative Stress After Musculoskeletal Injuries: A Systematic Review. Orthop J Sports Med. 2018 Oct 25;6(10):2325967118804544. doi: 10.1177/2325967118804544. PMID: 30386805; PMCID: PMC6204628. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6204628/
    38. Maggini S., Beveridge S., Sorbara J.P., Senatore G. Feeding the immune system: The role of micronutrients in restoring resistance to infections. CAB Rev. 2008;3:1–21. doi: 10.1079/PAVSNNR20083098. https://doi.org/10.1079%2FPAVSNNR20083098
    39. Holick MF. Vitamin D: importance in the prevention of cancers, type 1 diabetes, heart disease, and osteoporosis. Am J Clin Nutr. 2004;79(3):362-371. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14985208
    40. Vanherwegen AS, Gysemans C, Mathieu C. Regulation of immune function by vitamin D and its use in diseases of immunity. Endocrinol Metab Clin North Am. (2017) 46:1061–94. doi: 10.1016/j.ecl.2017.07.010 https://doi.org/10.1016/j.ecl.2017.07.010
    41. Chakhtoura M, Napoli N, El Hajj Fuleihan G. Commentary: myths and facts on vitamin D amidst the COVID-19 pandemic. Metabolism. (2020) 109:154276. doi: 10.1016/j.metabol.2020.154276 https://doi.org/10.1016/j.metabol.2020.154276
    42. Xu Y, Baylink DJ, Chen CS, Reeves ME, Xiao J, Lacy C, et al. The importance of vitamin d metabolism as a potential prophylactic, immunoregulatory and neuroprotective treatment for COVID-19. J Transl Med. (2020) 18:322. doi: 10.1186/s12967-020-02488-5. https://doi.org/10.1186/s12967-020-02488-5
    43. Lin R, White JH. The pleiotropic actions of vitamin D. Bioessays. 2004;26(1):21-28. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14696037
    44. Chen H, Lu R, Zhang YG, Sun J. Vitamin D receptor deletion leads to the destruction of tight and adherens junctions in lungs. Tissue Barriers. (2018) 6:1–13. doi: 10.1080/21688370.2018.1540904 https://doi.org/10.1080/21688370.2018.1540904
    45. Gniadecki R, Gajkowska B, Hansen M. 1,25-dihydroxyvitamin D3 stimulates the assembly of adherens junctions in keratinocytes: involvement of protein kinase C. Endocrinology. (1997) 138:2241–8. doi: 10.1210/endo.138.6.5156 https://doi.org/10.1210/endo.138.6.5156
    46. Argano C, Mirarchi L, Amodeo S, Orlando V, Torres A, Corrao S. The Role of Vitamin D and Its Molecular Bases in Insulin Resistance, Diabetes, Metabolic Syndrome, and Cardiovascular Disease: State of the Art. Int J Mol Sci. 2023 Oct 23;24(20):15485. doi: 10.3390/ijms242015485. PMID: 37895163; PMCID: PMC10607188. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC10607188/
    47. Li YC, Kong J, Wei M, Chen ZF, Liu SQ, Cao LP. 1,25-Dihydroxyvitamin D(3) is a negative endocrine regulator of the renin-angiotensin system. J Clin Invest. 2002;110(2):229-238. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12122115
    48. Wang MX, Win SS, Pang J. Zinc Supplementation Reduces Common Cold Duration among Healthy Adults: A Systematic Review of Randomized Controlled Trials with Micronutrients Supplementation. Am J Trop Med Hyg. 2020 Jul;103(1):86-99. doi: 10.4269/ajtmh.19-0718. Epub 2020 Apr 23. PMID: 32342851; PMCID: PMC7356429. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7356429/
    49. Walsh CT, Sandstead HH, Prasad AS, Newberne PM, Fraker PJ. Zinc health effects and research priorities for the 1990’s. Environ Health Perspect 1994;102:5–46. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1567081/
    50. Zalewski PD. Zinc and immunity: implications for growth, survival and function of lymphoid cells. J Nutr Immunol 1996;4:39–80. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0002916523006251
    51. Wessels I, Maywald M, Rink L. Zinc as a gatekeeper of immune function. Nutrients. (2017) 9:1286. doi: 10.3390/nu9121286 https://doi.org/10.3390/nu9121286
    52. Gammoh NZ, Rink L. Zinc in infection and inflammation. Nutrients. (2017) 9:624. doi: 10.20944/preprints201705.0176.v1 https://doi.org/10.20944/preprints201705.0176.v1
    53. Roohani N, Hurrell R, Kelishadi R, Schulin R. Zinc and its importance for human health: an integrative review. J Res Med Sci. (2013) 18:144–57. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23914218
    54. Shankar AH, Prasad AS. Zinc and immune function: the biological basis of altered resistance to infection. Am J Clin Nutr. 1998 Aug;68(2 Suppl):447S-463S. doi: 10.1093/ajcn/68.2.447S. PMID: 9701160. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9701160/
    55. Wessels I, Rolles B, Rink L. The Potential Impact of Zinc Supplementation on COVID-19 Pathogenesis. Front Immunol. 2020 Jul 10;11:1712. doi: 10.3389/fimmu.2020.01712. PMID: 32754164; PMCID: PMC7365891. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32754164/
    56. orant BD, Kauer JC, Butterworth BE. Zinc ions inhibit replication of rhinoviruses. Nature. 1974 Apr 12;248(449):588-90. doi: 10.1038/248588a0. PMID: 4363085. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4363085/
    57. Hunter J, Arentz S, Goldenberg J, Yang G, Beardsley J, Myers SP, et al. Zinc for the prevention or treatment of acute viral respiratory tract infections in adults: a rapid systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ Open 2021;11:e047474. https://bmjopen.bmj.com/content/11/11/e047474
    58. Hemilä H. Zinc lozenges and the common cold: a meta-analysis comparing zinc acetate and zinc gluconate, and the role of zinc dosage. JRSM Open. 2017 May 2;8(5):2054270417694291. doi: 10.1177/2054270417694291. PMID: 28515951; PMCID: PMC5418896.
      https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28515951/
    59. Hemila H. Zinc lozenges and the common cold: a meta-analysis comparing zinc acetate and zinc gluconate, and the role of zinc dosage. JRSM Open 2017;8:2054270417694291. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28515951/
    60. Hemilä H. Zinc lozenges may shorten the duration of colds: a systematic review. Open Respir Med J 2011;5:51-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21769305/
    61. Science M, Johnstone J, Roth DE, Guyatt G, Loeb M. Zinc for the treatment of the common cold: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Cmaj 2012;184:E551-61. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22566526/
    62. Prasad AS, Beck FW, Bao B, Snell D, Fitzgerald JT. Duration and severity of symptoms and levels of plasma interleukin-1 receptor antagonist, soluble tumor necrosis factor receptor, and adhesion molecules in patients with common cold treated with zinc acetate. J Infect Dis 2008;197:795-802. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18279051/
    63. Turner RB, Cetnarowski WE. Effect of treatment with zinc gluconate or zinc acetate on experimental and natural colds. Clin Infect Dis 2000;31:1202-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11073753/
    64. Mousavi SM, Hajishafiee M, Clark CCT, Borges Nascimento IJ, Milajerdi A, Amini MR, et al. Clinical effectiveness of zinc supplementation on the biomarkers of oxidative stress: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Pharmacol Res. (2020) 161:105166. doi: 10.1016/j.phrs.2020.105166 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32828910
    65. Hosseini R, Ferns GA, Sahebkar A, Mirshekar MA, Jalali M. Zinc supplementation is associated with a reduction in serum markers of inflammation and oxidative stress in adults: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Cytokine. (2021) 138: 155396. doi: 10.1016/j.cyto.2020.155396. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33601291
    66. Roohani N, Hurrell R, Kelishadi R, Schulin R. Zinc and its importance for human health: an integrative review. J Res Med Sci. (2013) 18:144–57. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23914218
    67. Shankar AH, Prasad AS. Zinc and immune function: the biological basis of altered resistance to infection. Am J Clin Nutr. 1998 Aug;68(2 Suppl):447S-463S. doi: 10.1093/ajcn/68.2.447S. PMID: 9701160. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9701160/
    68. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board. Dietary Reference Intakes for Vitamin A, Vitamin K, Arsenic, Boron, Chromium, Copper, Iodine, Iron, Manganese, Molybdenum, Nickel, Silicon, Vanadium, and Zinc Washington, DC: National Academy Press; 2001. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25057538/
    69. Ryu M-S, Aydemir TB. Zinc. In: Marriott BP, Birt DF, Stallings VA, Yates AA, eds. Present Knowledge in Nutrition. 11th ed. Cambridge, Massachusetts: Wiley-Blackwell; 2020:393-408. https://shop.elsevier.com/books/present-knowledge-in-nutrition/marriott/978-0-323-66162-1
    70. MacDonald RS. The Role of Zinc in Growth and Cell Proliferation. The Journal of Nutrition 2000;130:1500S-8S. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10801966/
    71. Lin P-H, Sermersheim M, Li H, Lee PH, Steinberg SM, Ma J. Zinc in wound healing modulation. (2017) 10:16. doi: 10.3390/nu10010016 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29295546
    72. Aydemir TB, Sitren HS, Cousins RJ. The zinc transporter Zip14 influences c-Met phosphorylation and hepatocyte proliferation during liver regeneration in mice. (2012) 142:1536–46.e5. doi: 10.1053/j.gastro.2012.02.046 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22374166
    73. Nagraj SK, Naresh S, Srinivas K, George RP, Shetty N, Levenson D, et al. Interventions for the managing taste disturbances. Cochrane Database Syst Rev 2017:CD010470 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29260510/
    74. Firouzi S, Pahlavani N, Navashenaq JG, Clayton ZS, Beigmohammadi MT, Malekahmadi M. The effect of Vitamin C and Zn supplementation on the immune system and clinical outcomes in COVID-19 patients. Clin Nutr Open Sci. 2022 Aug;44:144-154. doi: 10.1016/j.nutos.2022.06.006. Epub 2022 Jun 25. PMID: 35783349; PMCID: PMC9233349. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9233349/
    75. Bozzuto, G.; Molinari, A. Liposomes as nanomedical devices.  J. Nanomed. 2015, 10, 975–999. https://www.tandfonline.com/doi/full/10.2147/IJN.S68861
    76. Gao Y, Liu X, Chen N, Yang X, Tang F. Recent Advance of Liposome Nanoparticles for Nucleic Acid Therapy. Pharmaceutics. 2023 Jan 4;15(1):178. doi: 10.3390/pharmaceutics15010178. PMID: 36678807; PMCID: PMC9864445. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9864445/
    77. Liu P, Chen G, Zhang J. A Review of Liposomes as a Drug Delivery System: Current Status of Approved Products, Regulatory Environments, and Future Perspectives. Molecules. 2022 Feb 17;27(4):1372. doi: 10.3390/molecules27041372. PMID: 35209162; PMCID: PMC8879473. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8879473/
    78. Niu M., Lu Y., Hovgaard L., Guan P., Tan Y., Lian R., Qi J., Wu W. Hypoglycemic activity and oral bioavailability of insulin-loaded liposomes containing bile salts in rats: The effect of cholate type, particle size and administered dose. Eur. J. Pharm. Biopharm. 2012;81:265–272. doi: 10.1016/j.ejpb.2012.02.009. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22369880
    79. Wang N., Wang T., Li T., Deng Y. Modulation of the physicochemical state of interior agents to prepare controlled release liposomes. Colloids Surf. B. 2009;69:232–238. doi: 10.1016/j.colsurfb.2008.11.033. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19131224
    80. Li C., Zhang Y., Wan Y., Wang J., Lin J., Li Z., Huang P. STING-activating drug delivery systems: Design strategies and biomedical applications. Chin. Chem. Lett. 2021;32:1615–1625. doi: 10.1016/j.cclet.2021.01.001. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1001841721000036
    81. Attia, M.; Essa, E.A.; Zaki, R.M.; Elkordy, A.A. An Overview of the Antioxidant Effects of Ascorbic Acid and Alpha Lipoic Acid (in Liposomal Forms) as Adjuvant in Cancer Treatment. Antioxidants 2020, 9, 359. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32344912
    82. Liu, X.; Wang, P.; Zou, Y.X.; Luo, Z.G.; Tamer, T.M. Co-encapsulation of Vitamin C and beta-Carotene in liposomes: Storage stability, antioxidant activity, and in vitro gastrointestinal digestion. Food Res. Int. 2020, 136, 109587. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32846615
    83. Luka Wechtersbach, Nataša Poklar Ulrih, Blaž Cigić. (2012). Liposomal stabilization of ascorbic acid in model systems and in food matrices. LWT – Food Science and Technology, 45(1):43-49. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S002364381100226X
    84. Khalili, A.; Alipour, S.; Fathalipour, M.; Purkhosrow, A.; Mashghoolozekr, E.; Bayat, G.; Nekooeian, A.A. Liposomal and Non-Liposomal Formulations of Vitamin C: Comparison of the Antihypertensive and Vascular Modifying Activity in Renovascular Hypertensive Rats. Iran. J. Med. Sci. 2020, 45, 41–49. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6983272/
    85. Ribeiro N, Albino M, Ferreira A, Escrevente C, Barral DC, Pessoa JC, Reis CP, Gaspar MM, Correia I. Liposomal Formulations of a New Zinc(II) Complex Exhibiting High Therapeutic Potential in a Murine Colon Cancer Model. Int J Mol Sci. 2022 Jun 16;23(12):6728. doi: 10.3390/ijms23126728. PMID: 35743176; PMCID: PMC9223407 https://www.mdpi.com/1422-0067/23/12/6728
    86. Fu, A., & Kao, W.J. (2010). Drug release kinetics and transport mechanisms of non-degradable and degradable polymeric delivery systems. Expert Opinion on Drug Delivery, 7(4), 429-444. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20331353/
    87. Hu, S., Lin, S., He, X., & Sun, N. (2022). Iron delivery systems for controlled release of iron and enhancement of iron absorption and bioavailability. Critical Reviews in Food Science and Nutrition, 63(29), 10197–10216. https://doi.org/10.1080/10408398.2022.2076652 https://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/10408398.2022.2076652
    88. Mandal, U. K., Chatterjee, B., Senjoti, F. G. (2016). Gastro-retentive drug delivery systems and their in vivo success: a recent update. Asian J. Pharmaceut. Sci. 11, 575–584. doi: 10.1016/j.ajps.2016.04.007 https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1818087616300320?via%3Dihub
    89. Hua, S. (2020). Advances in oral drug delivery for regional targeting in the gastrointestinal tract—Influence of physiological, pathophysiological and pharmaceutical factors. Frontiers in Pharmacology, 11, 524. https://www.frontiersin.org/journals/pharmacology/articles/10.3389/fphar.2020.00524/full
    90. Reczkowski J, Długosz M, Ratajczak M, Voelkel A, Sandomierski M. Gelatin-Zinc Carrier as a New Method of Targeted and Controlled Release of Risedronate. Materials (Basel). 2024 May 21;17(11):2473. doi: 10.3390/ma17112473. PMID: 38893737; PMCID: PMC11172601.
      https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38893737/
    91. Process for the production of beadlets. US8211471B2 United States Patent. https://patents.google.com/patent/US8211471B2/en
    92. Deshpande, J. Stable Beadlets of Lipophilic Nutrients. U.S. Patent 2005/0095301 A1, 5 May 2005. https://patents.google.com/patent/US9247765B2/en
    93. Vitamin D3 beadlet and production method thereof. https://patents.google.com/patent/CN104186977A/en
    94. Gellenbeck, K. , Salter‐Venzon, D. , Lala, R. , & Chavan, J. (2012). A multicarotenoid beadlet for human nutrition ‐ proof of concept of in vitro timed release. Acta Biochimica Polonica, 59(1), 35–38. 10.18388/abp.2012_2166 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22428116
    95. Hu C, Salter Venzon D, Lange K, Maathuis A, Bellmann S, Gellenbeck K. Evaluation of the bioaccessibility of a carotenoid beadlet blend using an in vitro system mimicking the upper gastrointestinal tract. Food Sci Nutr. 2021 May 4;9(6):3289-3296. doi: 10.1002/fsn3.2295. PMID: 34136193; PMCID: PMC8194940. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8194940/
    96. Curesupport. Release study of immunity Bland Beadlet-marker compound as vitamin C. https://www.ecosupp.co.il/wp-content/uploads/2023/09/Release-study-of-immunity-Blend-Beadlet-3.pdf
    97. Salter‐Venzon, D. , Kazlova, V. , Izzy Ford, S. , Intra, J. , Klosner, A. E. , & Gellenbeck, K. W. (2017). Evidence for decreased interaction and improved carotenoid bioavailability by sequential delivery of a supplement. Food Sciences and Nutrition, 5(3), 424–433. 10.1002/fsn3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5448391/
    98. Adi Menayang. (2019). Are little beads the future of supplements? Capsules filled with little beads are becoming ubiquitous. What’s the appeal? https://www.nutraingredients-usa.com/article/2019/01/25/beadlet-filled-capsule-supplements-the-consumer-and-market-appeal
    99. George A. Burdock. (2007). Safety assessment of hydroxypropyl methylcellulose as a food ingredient. Food and Chemical Toxicology, 45(12): 2341-2351 https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S027869150700261X
    100. Powell G, Saunders M, Rigby A, Marson AG. Immediate-release versus controlled-release carbamazepine in the treatment of epilepsy. Cochrane Database Syst Rev. 2016;12(12):CD007124. Published 2016 Dec 8. doi:10.1002/14651858.CD007124.pub5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6463840/
    101. Hua, S. (2020). Advances in oral drug delivery for regional targeting in the gastrointestinal tract—Influence of physiological, pathophysiological and pharmaceutical factors. Frontiers in Pharmacology, 11, 524. https://www.frontiersin.org/journals/pharmacology/articles/10.3389/fphar.2020.00524/full
    102. Fu, A., & Kao, W.J. (2010). Drug release kinetics and transport mechanisms of non-degradable and degradable polymeric delivery systems. Expert Opinion on Drug Delivery, 7(4), 429-444. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20331353/

למען הסר ספק מודגש בזאת כי המוצרים המופיעים במאמר זה, הינם תוספי תזונה ואינם תרופות. אין לראות במוצרים או באמור בנוגע אליהם ככאלו שנועדו לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי. המידע אינו המלצה או הוראה או דרך לטיפול רפואי. בכל מקרה של בעיה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל לפני נטילת תוספי מזון וויטמינים.

כמו כן, המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את המשתמש ו/או את הציבור ו/או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. כמו כן, המינונים והנחיות הנטילה המופיעים במאמר זה, הינם כלליים ויש להיוועץ בגורם מטפל מוסמך כדי להתאימם אישית בהתאם לגיל ולמצב הרפואי. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה

x