בדיקות שכל אחד צריך לעשות
אחת לכמה זמן אנחנו דואגים לבקש מרופא המשפחה הפניה לבדיקות מקיפות של כל מה שרק אפשר לבדוק. הבעיה היא שהיום יש נטייה לצמצם את כמות בדיקות הדם הניתנת למטופלים ולכן, בדיקת הדם הסטנדרטית אצל רופא המשפחה בקופת החולים לרוב אינה מספיקה לאבחון מעמיק. רשימת בדיקות חלקית מובילה לאבחון חלקי והסיכון לפספוס מידע עולה.
בדיקת B12
לאחרונה כל קופות החולים בארץ החליטו לאפשר בדיקת B12 אחת לשנתיים. מדוע? מפני שויטמין B12 הינו ויטמין מסיס במים, ועודפים של B12 יתפנו מהגוף דרך השתן. מה שאומר שאין חשש מעודף, לכן גם כשלא בטוחים מה הערכים המדויקים יש אפשרות לצרוך את הויטמין גם בצורת תוסף.
מחסור ב-B12 מתאפיין בראש ובראשונה בתסמיני אנמיה כמו חולשה, סחרחורות, ירידה במצב הרוח ובמצב של מחסור משמעותי הנמשך לאורך זמן עלול גם להגיע לפגיעה במערכת העצבים.
גם לאחר הבדיקה במידה ונמצא חסר ועליכם ליטול תוסף תזונה, תמיד קראו את הרכיבים על התוית. בידקו את הויטמין B12 שלכם, מה כתוב בגב הבקבוק? האם הוא מסוג ציאנוקובלמין או מתילקובלמין? אם הוא ציאנוקובלמין אתם לוקחים תרכובת פחות מומלצת ובכדי להיספג זקוקה לעבור המרה בכבד.
ישנה בדיקה ל-B12 שמתבצעת באמצעות דגימת שתן ולא דגימת דם , ושמה בדיקת MMA. בדיקה זו נחשבת לאמינה ומדויקת יותר מבדיקת הדם הרגילה. לפרטים נוספים אודות הבדיקה.
שומנים בדם
חשוב לבצע בדיקת דם לרמת שומנים בדם אחת ל-5 שנים. מטרת הבדיקה לגלות רמות שומנים גבוהות ולטפל בהן לפני שישקעו בדפנות כלי הדם ויגרמו להיצרות של כלי הדם ולהפרעה בזרימת הדם לאיברים חיוניים כגון: הלב, המח או הכליות.
בדיקת הומוציסטאין
מדובר בבדיקה שלא כלולה בסל הבריאות. ההומוציסטאין מעורב בייצור של רקמות החיבור, שלד, עור, שיער וציפורניים, ואחראי לצמיחה ולהתפתחות תקינה. תהליך הפירוק של הומוציסטאין מחייב פעילות משולבת של שלושה ויטמינים ממשפחת B: חומצה פולית, B6 ו-B12. כשאחד מהם חסר, התהליך נפסק ורמת ההומוציסטאין בדם עולה. המדד האופטימלי נע בין 6-8 יחידות.
ויטמין D
במהלך שנת 2020 הוציאו אגף התזונה של משרד הבריאות והאיגוד לרפואת ילדים ניירות עמדה אשר ממליצות על נטילת תוסף ויטמין D לכלל האוכלוסייה על מנת להימנע ממצבי מחסור. יחד עם זאת, ניתן לבקש מרופא המשפחה לבצע בדיקה דם לוויטמין D במידה ואתם רוצים לוודא שמדדי הוויטמין תקינים.
מה עוד חשוב לבדוק?
בדירות נוספות שכדאי בקש מהרופא הן – ספירת דם, חומצה אורית, אלבומין, פרוטאין טוטאל, גלוקוז, כולסטרול, טריגליצרידים, חומצה פולית, מדדי בלוטת התריס, פריטין (מאגרי הברזל), אשלגן, זרחן, סידן, תפקודי כבד, ברזל, CRP (אנזימי כבד) ו-DHEA סולפאט (בלוטת האדרנל שעסוקה בייצור קורטיזול מייצרת פחות DHEA. מה שגורם לרבים מעל גיל 25 לדווח על ירידה בחשק המיני).
אז אל תחכו להרגיש לא טוב בשביל לעשות בדיקות דם. השתדלו לעשות את הבדיקות באופן קבוע אחת ל-6 חודשים.
רק בריאות!