ברזל הוא מינרל מהחשובים ביותר בגופנו. אך על-אף חשיבותו הרבה מחסור בברזל מוכר כמחסור התזונתי הנפוץ ביותר בעולם!
על פי הערכות שונות, קרוב למיליארד איש ברחבי העולם יסבלו ממחסור בברזל בשלב מסוים של חייהם.
לכן, אם תזונתכם אינה מכילה מספיק ברזל, או שהנכם מועדים למחסור בו (כפי שיפורט בהמשך) חשוב שתבדקו את רמת ההמוגלובין בדם (Hb) ואת רמת מאגרי הברזל (Ferritin), ותשלימו חוסרים במידת הצורך.
תוסף הברזל הידידותי ביותר מבוסס על תרכובת של ברזל-ביסגליצינאט, המכונה גם ״ברזל עדין״.
לעומת סוגי ברזל נפוצים (כמו אלו המבוססים על מלחי ברזל) , ברזל ביסגליצינאט נספג ביעילות רבה יותר ואינו גורם לתופעת הלוואי מספר 1 הנגרמת מנטילת תוספי ברזל: עצירות ובעיות עיכול.
- הבעיה השכיחה ביותר כתוצאה מחוסר ברזל היא התפתחות אנמיה, הגורמת לעייפות כרונית ולחולשה. זאת משום שהברזל משמש כרכיב חיוני בתהליכי הפקת האנרגיה המתרחשים בכל תאי הגוף ולכן מחסור בו ישפיע באופן ישיר על רמות האנרגיה שלנו.
- אנמיה מחוסר ברזל יכולה להוביל גם לסחרחורות, לנשירת שיער וציפורניים שבירות לנטייה מוגברת לזיהומים במערכת הנשימה ובמקרים חמורים לדופק מהיר ולקוצר נשימה. בילדים, חוסר ברזל ואנמיה עשויים להתבטא בהיפראקטיביות.
- אוכלוסיות רבות מועדות יותר למחסור במינרל זה, ביניהן נשים בהריון ונשים המאבדות ברזל מידי חודש במהלך דימום הווסת, ילדים בשלבי גדילה מואצת, אנשים הסובלים מהזיהום השכיח של חיידק ההליקובקטור פילורי, צמחונים וטבעונים שתזונתם אינה מוקפדת ועוד.
- מאחר ומחסור בברזל הוא המחסור התזונתי הנפוץ ביותר בעולם, כדאי שהשלמה שלו תעשה על-ידי נטילת תוסף תזונה איכותי, המכיל ברזל מסוג ביסגליצינאט בשילוב עם ויטמין C. אלה יבטיחו ספיגה מיטבית ומניעת תופעות לוואי לא נעימות במערכת העיכול.
- בניגוד לתכשירי ברזל נפוצים, ברזל מסוג ביסגליצינאט אינו יוצר אינטראקציה עם רכיבים תזונתיים שבדרך כלל מעכבים את ספיגתו, כמו תה, קפאין, סובין חיטה, חומצה פיטית, חלבון ביצה, מוצרי חלב, תכשירי סידן וסותרי חומצה – ולכן הם אינם פוגעים בספיגתו.
איך מוגדר מחסור בברזל ומהם הגורמים להיווצרותו? מי משתייך לקבוצות סיכון של חוסר בברזל? מתי מומלץ לעשות שימוש בתוסף ברזל, ומהם ההבדלים בין סוגי התוספים השונים? על כך ועוד במאמר שלפניכם:
ברזל הוא אחד מהיסודות החשובים ביותר בגופנו. הוא מצוי בכדוריות הדם האדומות, בכבד, במח העצם וברקמות השרירים. הוא מהווה חלק בלתי נפרד ממולקולת ההמוגלובין שנמצאת בכל כדורית דם אדומה. בהמוגלובין הוא קושר אליו חמצן, ונושא אותו עמו במערכת הדם מהריאות אל כל תא ותא בגוף. לכן הוא משמש כרכיב חיוני לתהליכי הפקת האנרגיה שמתרחשים בכל תאי הגוף. מלבד זאת, יש לו תפקיד מרכזי ביצירת חומצות גרעין שמכילות את החומר הגנטי (דנ”א ו- רנ”א) ובשגשוג של תאים חדשים שנוצרים בגוף. מחסור בו עלול לגרום לפגיעה בתהליך ייצור הדם במח העצם ואף בתפקוד התקין של מערכת החיסון. מאחר והברזל בגוף מעורב בכל התהליכים הכי בסיסיים והכי חיוניים בגופינו, כאשר הוא נמצא בחוסר לאורך זמן, עשויה להיווצר פגיעה מהותית בתפקוד מערכות חיוניות בגוף.
מחסור בברזל
נחשב למחסור התזונתי הנפוץ ביותר בעולם, ועל פי הערכות שונות, קרוב למיליארד איש ברחבי העולם סובלים בשלב כזה או אחר של חייהם ממחסור בו .ברוב המקרים, מדובר בתופעה שמתפתחת בהדרגה, וזה קורה כשכמות הברזל אותה הגוף סופג איננה תואמת את הכמות הנדרשת לכלל צרכי הגוף. גוף האדם מכיל מאגרים קבועים של ברזל (בין 4 ל-5 גרם), ומשתמש מדי יום בין 1 ל- 2 מ”ג ברזל. חידוש מאגרי הברזל מתבצע על ידי ספיגת ברזל מהמזון במערכת העיכול. כאמור, הגוף זקוק לברזל בשביל לייצר המוגלובין, ואם אין מספיק ברזל בגוף ייצור ההמוגלובין יהיה מוגבל, וזה ישפיע על הייצור של כדוריות דם אדומות. כמות נמוכה של המוגלובין וכדוריות דם אדומות במחזור הדם יתבטא באנמיה על רקע חוסר ברזל .(Iron-deficiency anemia) בגלל שכדוריות הדם האדומות מעבירות חמצן לכל תאי הגוף, במצב של אנמיה פחות חמצן יגיע לתאים ולרקמות, וכך עלול להיפגע תפקודם התקין וחילוף החומרים שמתבצע בהם.
גורמים אפשריים למחסור בברזל
- איבוד דם מוגבר – למשל אצל נשים הסובלות מווסת שופעת, במצבים של דימום סמוי במערכת העיכול, טחורים מדממים, פיסורות, כיבים ופוליפים.
- בעיות ספיגה במערכת העיכול – תת-חומציות בקיבה, זיהום הליקובקטר פילורי, שלשולים כרוניים, מחלות מעי דלקתיות, צליאק ועוד.
- היריון – לאור העלייה המוגברת בנפח הדם ובצורכי הברזל של העובר, עולה גם דרישת הגוף לברזל.
- תהליכי גדילה מואצים בתקופות המוקדמות של החיים – לאור הדרישה המוגברת לברזל, למשל בגיל הרך ובגיל ההתבגרות.
- צמחונות וטבעונות – מזונות מן החי מכילים ברזל הנספג טוב יותר בגוף לעומת מקורות צמחיים ולכן צמחונים וטבעונים נמצאים בקבוצת סיכון לחוסר ברזל.
- מזונות מעכבי ספיגת ברזל – רכיבים מסוימים במגוון מזונות ומשקאות (כגון חומצה אוקסאלית, חומצה פיטית, טאנינים וסידן), נקשרים לברזל ובכך מפריעים לספיגתו.
- תרופות – חלקן ידועות כפוגעות בספיגת ברזל, כגון סותרי חומצה ואספירין.
- גיל – עם העלייה בגיל יכולת הספיגה של ויטמינים ומינרלים פוחתת.
הפרעות תפקודיות ותסמיני מחסור בברזל
הבעיה השכיחה ביותר כתוצאה מחוסר ברזל היא התפתחות אנמיה. היא עשויה שלא להיות מורגשת בהתחלה, ורק להתבטא בבדיקות הדם כירידה בערכי הפריטין (דלדול מאגרי הברזל) ועלייה בערכי הטרנספרין (שמשמש כנשא של ברזל). כשהמחסור הופך למשמעותי, בדיקות הדם יצביעו על ירידה בהמוגלובין ועל יצירת כדוריות דם קטנות מהנורמה. תסמיני אנמיה מחוסר ברזל כוללים עייפות כרונית, חולשה, סחרחורות, כאבי ראש, דופק מואץ, קושי להתרכז, נדודי שינה, נשירת שיער וציפורניים שבירות וקעורות, יובש בקצות הפה, ובמקרים חמורים קוצר נשימה (בתחילה במאמץ ולאחר מכן גם בעת ביצוע פעולות יומיומיות פשוטות) ונטייה לזיהומים במערכת הנשימה. בילדים, חוסר ברזל ואנמיה עשויים להתבטא בהיפראקטיביות.
איך בודקים חוסר ברזל ואיך לקרוא את בדיקות הדם?
עד לשנים האחרונות, נהוג היה לבדוק את רמת ההמוגלובין בלבד. אך בדיקה זו נותנת אינדיקציה רק לרמות הברזל בדם, ואינה נותנת תמונה מלאה בנוגע למצב מאגרי הברזל בגוף – עליהם מעיד ערך הפריטין (Ferritin) בבדיקות. בדיקת מדד הפריטין הינה חשובה מאוד, מכיוון שהיא מסייעת להבחין בין אנמיה הנגרמת כתוצאה מחוסר ברזל לבין אנמיה הנובעת כתוצאה ממחלה כרונית (אנמיה מתגובה דלקתית).הבדיקה תסייע לאבחנה ולטיפול, ובמקרה זה יש לה חשיבות רבה מפני שנטילת תוסף ברזל יועיל במקרים של אנמיה מחוסר ברזל, אך עלולה להזיק במקרים של אנמיה הנובעת מתגובה דלקתית.
כמו כן, הפריטין מהווה מדד יציב לאיתור מחסור בברזל, אשר אינו משתנה באופן יומיומי כמו מדד הברזל החופשי בדם (Iron) הנתון לתנודות יומיומיות בעקבות מחלה, דימום, או אפילו שינויים בתזונה. מדד הפריטין עולה או יורד בקצב איטי יותר ולכן מספק תמונת מצב מדויקת יותר בשלב האבחנתי בו בוחנים האם אכן קיים מחסור בברזל בגוף.
ברזל בתזונה
כאמור, ישנן סיבות רבות להיווצרות מחסור בברזל, אך לא משנה מה הסיבה – חלק בלתי נפרד מהטיפול יהיה שינוי תזונתי הכולל מזונות עשירים בברזל כדי להבטיח כי לאחר מילוי מאגרי הברזל, מחסור זה לא יחזור שוב.
ברזל מהמזון מגיע בשתי צורות עיקריות: ברזל מסוג HEME המצוי במקורות מזון מהחי כמו בשר ומוצריו וברזל NON-HEME המצוי בעיקר במקורות מזון צמחיים כמו קטניות, ירקות ועלים ירוקים, קינואה, אגוזים וזרעים.
ספיגה של ברזל
ספיגת הברזל תלויה בתפקוד תקין של מערכת העיכול. מדובר בתהליך איטי יחסית שנמשך בין שעתיים לארבע שעות, והוא מתרחש בתריסריון ובחלק העליון של המעי הדק.
ישנם מזונות המפחיתים ספיגת ברזל ממערכת העיכול, כמו קפה, תה, שוקולד, קולה, או מוצרי חלב. לכן אם רוצים להגביר את יכולת הספיגה של הברזל מן התזונה חשוב להימנע מצריכת מזונות ומשקאות אלו בסמוך לאכילת מזונות העשירים בברזל. גם סידן מעכב ספיגת ברזל ולכן חשוב להרחיק נטילת תוספי סידן וצריכת מזונות עשירים בסידן מנטילת תוספי ברזל ומזונות עשירים בברזל.
בנוסף, מומלץ להשרות דגנים, קטניות ואגוזים לפני השימוש בהם על מנת לנטרל את החומצה הפיטית שהם מכילים המעכבת אף היא ספיגת ברזל. מומלץ אף להנביט דגנים, קטניות ואגוזים כדי לשפר את ערכם התזונתי.
לעומת רכיבי התזונה הנ”ל, ויטמין C דווקא משפר ספיגת ברזל במערכת העיכול, ולכן מומלץ לצרוך ירקות ופירות העשירים בויטמין C כשאוכלים מזון העשיר בברזל.
לאחר ספיגתו חלק מהברזל יאוכסן במאגרים באיברים פנימיים כמו הכבד, הטחול ומח העצם, בצורה של פריטין או המוסידרין.
ארבעת הסוגים העיקריים של ברזל:
ברזל סולפאט (ברזל קשור לגופרית Ferrous Sulfate)
ברזל גלוקאנט (ברזל קשור לחומצה גלוקאנית – Ferrous Gluconate)
ברזל פומרט (ברזל קשור לחומצה פומרטית – errous Fumerate)
ברזל ביסגליצינאט (ברזל קשור לחומצת האמינו גליצין – Iron bisglycinate)
מבין סוגי הברזל השונים לברזל מסוג ביסגליצינאט יתרונות רבים . הוא נודע בכינויו “ ברזל עדין“, וב”עדין” הכוונה לכך שהוא לא גורם לתופעת הלוואי מספר 1 של תוספי ברזל – עצירות ובעיות עיכול. אבל זה לא רק שהוא עדין יותר למערכת העיכול, אלא שהוא גם פשוט נספג בצורה הרבה יותר טובה ויעילה עבור הגוף. עד כמה יותר יעיל? על פי מחקרים, ברזל ביסגליצינאט נספג בשיעור של פי 4 יותר מברזל רגיל, מה שמאפשר להפחית את מינון הלקיחה שלו ב-75% לעומת ברזל סולפאט למשל. בנוסף, רכיבים תזונתיים שבדרך כלל מעכבים ספיגת ברזל, כגון תה, קפאין, סובין חיטה, חומצה פיטית, חלבון ביצה, מוצרי חלב, תכשירי סידן וסותרי חומצה – אינם יוצרים אינטראקציה עם ברזל מסוג ביסגליצינאט ולכן אינם פוגעים בספיגתו.
מהו ברזל ביסגליצינאט בטכנולוגיית TRAACS ?
מדובר בברזל מסוג ביסגליצינאט המיוצר תוך שימוש בפטנט ייחודי של חברת אלביון העולמית, המתמחה בייצור תרכובות אורגניות של מינרלים באמצעות שיטת TRAACS (קיצור של The Real Amino Acid Chelate System). . הטכנולוגיה נועדה להגביר את הספיגה של הברזל בגוף מבלי לעורר חוסר נוחות ותופעות לוואי במערכת העיכול, על ידי קשירה (כלאציה) של הברזל לשתי חומצות אמינו גליצין, ומכאן שמו: ברזל ביס-גליצינאט.
מחקרים רבים הראו כי רמת הספיגה של ברזל ביסגליצינאט היא גבוהה מאוד – עד פי 4 בהשוואה לסוגי ברזל שונים (כגון מלחי ברזל), משום שהוא נספג באתרי הספיגה של חלבונים במערכת העיכול. ולא רק זאת, אלא שהבטיחות ויעילות הספיגה של ברזל מסוג ביסגליצינאט נבדקה מחקרית באוכלוסיות מגוונות כגון נשים הרות, ילדים, חולי צליאק ועוד.
קיראו גם:
אנו באקוסאפ מקפידים על ייצור תוספי תזונה איכותיים עם ספיגה גבוהה ובטעמים האהובים על רוב האנשים.
יחד עם זאת, בתוספי תזונה נוזליים אי אפשר לקלוע בדיוק לטעם המועדף עבור כולם, בייחוד כשאנחנו בוחרים שלא להשתמש בסוכר וחומרי טעם וריח מלאכותיים, וזאת על מנת להנגיש את המוצרים בצורה הטבעית והאיכותית ביותר.
במידת הצורך ניתן למהול את התוספים עם מים או מיץ על מנת להקל על נטילתם.