• דף הבית
  • בידלטס
  • הדור החדש של התוספים הליפוזומליים: טכנולוגיית הבידלטס כמערכת חדשנית לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית של ויטמין C

הדור החדש של התוספים הליפוזומליים: טכנולוגיית הבידלטס כמערכת חדשנית לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית של ויטמין C

Post By:
0 Comments
, , ,

סוגיית יעילותו של ויטמין C לטיפול ולמניעה של מחלות רבות, החל במחלות זיהומיות כמו שפעת, וכלה בקטרקט, סוכרת ומחלות לב, מהווה מוקד להתעניינות של רופאים וחוקרים כבר כמאה שנה [1, 2]. התעניינות זו אינה מפתיעה לאור התפקידים המרכזיים שהוא ממלא בגופנו – בפרט כנוגד חמצון עוצמתי ובמערכת החיסון [3, 4, 5]. ואולם, בשנים האחרונות זוכה הוויטמין לעניין מחודש רב, בעיקר בזכות יעילותו המוכחת לטיפול באלח דם חמור [6] ובתחלואה חמורה בקורונה, כולל הפחתת משך זמן ההנשמה ושיעורי התמותה בקרב חולי קורונה [7, 8, 9, 10, 11].  ממצאים אלה מצטרפים למחקרים קודמים, שהראו למשל, שמתן ויטמין C במהלך הצטננות מקצר את משך המחלה ומפחית את חומרת התסמינים [12, 13]; ועשוי להפחית את שכיחות ההצטננות בקרב אנשים שפועלים במתח פיזי קיצוני, כמו חיילים או ספורטאים [13, 14].

ויטמין C, שנקרא גם חומצה אסקורבית, הוא ויטמין נוגד חמצון מסיס מים שממלא מגוון תפקידים חיוניים במערכת החיסון, בייצור הקולגן בגוף, בתיקון רקמות ובריפוי פצעים, ובהשפעתו המיטיבה על הלב וכלי הדם. בניגוד לרוב בעלי החיים, בני אדם אינם מסוגלים לייצרו בגופם, ולכן זהו מרכיב תזונתי חיוני שאנו חייבים לקבלו מהמזון ו/או באמצעות נטילת תוספי תזונה [15, 16].

חסר חמור בוויטמין C הוא הגורם לצפדינה – “מגפת הים הגדולה”, שבמשך מאות שנים הפילה חללים רבים, בעיקר בקרב יורדי ים, בשל היעדר פירות וירקות טריים בתזונתם [17]. כיום, צפדינה היא מצב נדיר במערב, אך חסר בוויטמין הוא עדיין סיבה לחששות גוברים במדינות רבות. על פי סקירת ספרות שפורסמה ב-2020, חסר גבולי בוויטמין C ואף חסר גלוי (hypovitaminosis) המתבטא בתסמינים כמו עייפות, עצבנות ודיכאון, ומהווה גורם סיכון לצפדינה, הינם שכיחים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ולא נדירים גם במדינות בעלות הכנסה גבוהה [2]. זאת, בעיקר בשל צריכה לא מספקת של ירקות ופירות בתזונה המערבית [18]. בנוסף, נמצאים בסיכון לחסר קשישים [19], מעשנים (כולל מעשנים פסיביים) [19], וחולים במחלות הפוגעות בספיגת הוויטמין במעי [18]. לאור הראיות המחקריות ההולכות ומצטברות להשלכות החיוביות שיש לצריכה מוגברת של ויטמין C על תוצאות בריאותיות ארוכות טווח [20], חלק מרשויות הבריאות בעולם העלו את הצריכה המומלצת שלו. ואולם עדיין, ההמלצות של חלק מהרשויות הן בעיקר למניעת מחסור, ולא אופטימיזציה של הבריאות [21].

בשנים האחרונות הולכת ומצטברת ספרות מחקרית המדגימה את היתרונות החשובים של הטכנולוגיה הליפוזומלית לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית ולהפחתת תופעות לוואי של תרופות [22, 23, 24, 25, 26, 27, 28, 29] ושל מגוון תוספי תזונה [30, 31, 32, 33, 34]. טכנולוגיה זו, שנחשבת כיום ליעילה ביותר בתחום תוספי התזונה, היא פטנט ייחודי המאפשר לעטוף את המולקולה של חומר פעיל מסוים – תרופה, ויטמין, מינרל, חומצת שומן או כל חומר תרופתי או תזונתי אחר, בפוספוליפיד – מולקולה מסיסה במים ובשומן בו זמנית. כך נוצר ליפוזום – בועה מיקרוסקופית בעלת מבנה כדורי שבתוכה נמצא החומר הפעיל [22, 23, 35].

השימוש בטכנולוגיה הליפוזומלית נחקר באופן ספציפי ביחס לוויטמין C, ונמצא שהיא מגבירה משמעותית את הספיגה ביחס לתוספי ויטמין C שאינם ליפוזומליים [36, 37, 38], ואף משפרת את היכולת נוגדת החמצון של הוויטמין, מגבירה את יציבותו ומפחיתה את התחמצנותו.  כעת, בנוסף לוויטמין C הליפוזומלי בנוזל, אקוסאפ משיקה ויטמין C בכמוסה בטכנולוגיית הבידלטס – הדור החדש של הטכנולוגיה הליפוזומלית. בטכנולוגיה חדשנית זו לקפסול תוספים, הרכיבים הפעילים ארוזים בתוך כדוריות ליפוזומים זעירות, כאשר הכדוריות עצמן עטופות בקפסולה צמחית – מאפשרת שחרור מבוקר של הוויטמין ומבטיחה שיפור מוגבר של הספיגה והזמינות הביולוגית שלו.

 

ויטמין רב פנים

העניין המחודש בחשיבותו של ויטמין C לתפקוד מערכת החיסון בגופנו החל בעיקר בעקבות מחקר שנערך ב-2016, שהצביע על יתרון הישרדות משמעותי לחולים עם אלח דם חמור והלם ספטי שטופלו בפרוטוקול שכלל ויטמין C, הידרוקורטיזון ותיאמין [6]. ממצאים אלה הובילו לגל של מחקרים בנושא, ונכון ליוני 2024 רשומים באתר Clinical trials.gov (אתר המחקרים הפדרלי בארה”ב) 49 מחקרים שעדיין נמשכים או שהושלמו, הבוחנים מתן ויטמין C במצבי אלח דם [39]. יתירה מכך, ב-2020 המליצו חוקרים לשלב ויטמין C בפרוטוקול הטיפול בחולי קורונה [40]. זאת, לאחר שמחקרים שנערכו בארצות הברית ובסין הראו שמינונים גבוהים של הוויטמין בעירוי תוך ורידי עשויים להפחית את התגובה הדלקתית, כמו גם את התוצאות הקריטיות בקרב חולי קורונה עם תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, כמו משך זמן ההנשמה ושיעורי התמותה [7, 8, 9, 10, 11, 41]. במקביל, מחקרים מצטברים מעידים שוויטמין C עשוי למלא תפקיד חשוב בטיפול במגוון זיהומים ויראליים, בהן מלבד שפעת וקורונה גם נגיף ההרפס, פוליו, RSV, HIV ועוד [42, 43].

ממצאים אלה אינם מפתיעים לאור התפקידים החשובים שממלא ויטמין C בגוף בכלל ובמערכת החיסון בפרט. מלבד מגוון רחב של מסלולים ביוכימיים בהם מעורב ויטמין C, הוא גם משתתף בתגובות של מערכת החיסון המולדת (זו שעמה אנו נולדים) והנרכשת (אשר מתפתחת במהלך החיים בתגובה לזיהומים ספציפיים) [3]. ויטמין C הוא נוגד חמצון עוצמתי, המנטרל ישירות רדיקלים חופשיים של חמצן, וגם משקם נוגדי חמצון תאיים אחרים [44]. ככזה, הוא תורם להגנה על תאי מערכת החיסון, בהם נויטרופילים (המהווים את קו ההגנה הראשון של הגוף מפני זיהומים, שתפקידם הוא להרוס פולשים זרים כמו חיידקים ונגיפים) [45, 46]. ולימפוציטים  (תאי דם לבנים שגם להם תפקיד חשוב בזיהוי פולשים זרים, בהרחקתם, כמו גם בייצור נוגדנים) [47]. כמו כן, הוויטמין מעורב בנדידה של נויטרופילים ומקרופאגים (תאים בולעניים שגם הם חלק מקו ההגנה הראשון של מערכת החיסון, ואשר מסלקים פולשים זרים על ידי בליעתם ופירוקם) לאתרי הזיהום או הפציעה [48, 49]. עובדה זו חשובה במיוחד לאור כך שבקרב חולים עם זיהום חמור נצפתה יכולת לקויה של תאי מערכת חיסון אלה לנדוד לעבר אתרי הזיהום [50, 51, 52]. יתירה מכך, בנבדקים עם ריכוז נמוך של ויטמין C בדם, צריכה יומית של 250 מ”ג של ויטמין C יכולה לגרום לעלייה של 20% ביכולת הנדידה של נויטרופילים [53].

בנוסף, ויטמין C ממלא תפקיד מרכזי בהתפתחותם ותפקודם של תאי מערכת החיסון, בהם תאים לימפוציטים ותאי NK (תאי הרג טבעיים)  [54], בלימפוציטים מסוג T (שאחראים לזיהוי פולשים זרים ולהרחקתם) נמצא שמתן ויטמין C מעודד התמיינות ושגשוג באופן תלוי מינון [55], ובלימפוציטים מסוג B נראה שהוא משפיע על ייצור הנוגדנים [56]. בעכברים חסרי ויטמין C, הפעילות של תאי NK הייתה ירודה לעומת הפעילות בעכברים עם רמות תקינות של הוויטמין [57].

ויטמין C הוא גם נוגד דלקת, המווסת את התגובה הדלקתית בגוף. כך למשל, נמצא שהוא יכול להפחית את הייצור של ציטוקינים פרו-דלקתיים כמו TNFα ו-IL-6 הפרו-דלקתיים [58, 59, 60]. ומנגד, שבמצב של חסר בוויטמין C ישנה עלייה בייצור של ציטוקינים פרו-דלקתיים, כמו גם בגורמי דלקת נוספים בריאות, וחדירה של תאים דלקתיים לריאות [61]. כמו כן, מספר מחקרים הראו שההשפעות של הוויטמין על תפקוד מערכת החיסון עשויות להיות מתווכות באמצעות שינויים אפיגנטיים (כאלה המפעילים ומחזקים גנים מסוימים ולחילופין מדכאים אחרים) [21, 62], כאשר בין היתר, הוא ממלא תפקיד חשוב בהגברת הפעילות של אנזימים אפיגנטיים [63]. במחקר בעכברים נמצא שמתן ויטמין C הפחית את ביטוי הגנים של ציטוקינים פרו דלקתיים [64].

לוויטמין C יש גם פעילות אנטי היסטמינית מובהקת, שכתוצאה ממנה הוא גם ממלא תפקיד חשוב במניעת אלרגיות ואסטמה, וגם יכול להועיל במניעת התקפים ורגישות יתר של הסימפונות כתוצאה מזיהומים בדרכי הנשימה בקרב חולי אסטמה [65].

ויטמין C הוא גם מרכיב חיוני של רקמות החיבור. הוא ממלא תפקיד חשוב בייצור הקולגן ובריפוי פצעים, ומעורב גם בייצור רכיבי חיבור נוספים ברקמות, בהם אלסטין, פיברונקטין, פרוטאוגליקנים ופיברינילין [17, 66] ובוויסות הייצור של כלי דם חדשים (אנגיוגנזה) [67]. תפקידים אלה, כמו גם היכולות נוגדות החמצון והדלקת של הוויטמין והשפעותיו על מערכת החיסון, הופכים אותו לכלי יעיל במיוחד  בריפוי פצעים ובקידום הריפוי של פצעים חריפים וכרוניים. כך לדוגמה, סקירה שפורסמה ב-2022 הראתה שתוסף ויטמין C – לבד או בשילוב עם שיטות נוספות לטיפול בפצעים, שיפר משמעותית את שיעורי הריפוי של פצעים כרוניים וקיצר את זמן הריפוי עד לסגירה מלאה של הפצע [66].

היכולות נוגדות החמצון והדלקת של הוויטמין נחקרות בשנים האחרונות רבות גם בהקשר להשפעות הפוטנציאליות שלו להגנה מפני מחלות לב וכלי דם [15, 68, 69, 70, 71, 72], וכן להשפעות פוטנציאליות נוגדות גידולים באמצעות מינון גבוה המושג על ידי מתן תוך ורידי שלו [73].

בנוסף לכל התפקידים הללו, לא מעט מחקרים הראו שוויטמין C משפר משמעותית את הספיגה של ברזל [74, 75, 76, 77, 78, 79, 80], וגם של מינרלים נוספים כמו אבץ וסידן. נמצא כי הוויטמין יכול ליצור סביבה חומצית יותר בקיבה, ועל ידי כך למנוע את חמצון הברזל ולשפר את ספיגתו [80], וכמו כן, מפחית את ההשפעות של רכיבים כמו פיטאטים וטאנינים במזונות צמחיים, המעכבים את ספיגת הברזל ממזונות אלה [81].

 

הטכנולוגיה הליפוזומלית: שיפור הספיגה והזמינות הביולוגית

מאז שתוארה לראשונה ב-1965 היכולת של ליפוזומים לשמש כנשאים להובלת חומרים שונים לתאים ולרקמות בגוף, פותחה הטכנולוגיה הליפוזומלית ושוכללה ומחקרים רבים מאוד בשישה העשורים שחלפו מאז הוכיחו את יעילותה הרבה והכתירו אותה כטכנולוגיה אידיאלית להובלת תרופות [22, 23, 24, 25, 26, 27, 28, 29] ותוספי תזונה [30, 31, 32, 33, 34], לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית שלהם ולמקסום היתרונות הטיפוליים שלהם [22, 23, 35, 82, 83]. למעשה, כיום היא נחשבת “למערכת נושאת התרופות המוצלחת ביותר הידועה עד כה” [35].

ליפוזום הוא מולקולה כדורית, שהמעטפת שלה בנויה מרכיבים פוספוליפידים – מולקולות טבעיות הבנויות בדיוק אותם חומרים שמהם בנוי קרום התא האנושי. זו למעשה הסיבה העיקרית שבזכותה הליפוזום הוא נשא יעיל מאוד, שכן בשל מבנה זהה זה, הוא יכול להתמזג עם קרום התא ולהעביר בקלות את מטענו אל תוך התאים.

ככלי להעברת חומרים תרופתיים שונים, הליפוזומים מפגינים תכונות יוצאות דופן, בהן הגנה על החומרים שהם נושאים בתוכם מפני פירוק פיזיולוגי בחומציות הקיבה בתהליך העיכול [84], הארכת זמן מחצית החיים של התרופה [85], שליטה בשחרור מולקולות התרופה, ותאימות ביולוגית ובטיחות מצוינות [83]. תודות למעטפת השומנית, הליפוזומים מאפשרים למרכיב הפעיל שבתוכם לעקוף את מסלול הספיגה הרגיל ומובילים אותו ישירות לתאים. כתוצאה מכך, הם מביאים להשגת ריכוזים גבוהים יותר של החומר הפעיל בדם ומגבירים את ספיגתו בגוף. בד בבד, הטכניקה הליפוזומלית גם מאפשרת מתן מינונים גבוהים של חומרים פעילים בבליעה, וכך לשפר את היתרונות הטיפוליים תוך מזעור תופעות לוואי מערכתיות [86].

כיום, תרופות רבות מיוצרות בטכנולוגיה זו, כולל תרופות כימותרפיות, שבהן להובלה הממוקדת ולהפחתת תופעות לוואי יש חשיבות מיוחדת, ויישומים ביו-רפואיים נוספים של ליפוזומים נחקרים או נמצאים בתהליכי אישור  [22, 23, 35].  במקביל, התכונות המיוחדות של הליפוזומים הפכו את הטכנולוגיה לפופולרית מאוד גם בתחום תוספי התזונה, כשכיום יותר ויותר תוספים מיוצרים בטכנולוגיה זו. לא מעט מחקרים הדגימו ספיגה משופרת של רכיבים שונים בתוספים, בהם ויטמין D ליפוזומלי [30], ויטמין B6 ליפוזומלי [31], קו-אנזים Q10 ליפוזומלי [32], גלוטתיון ליפוזומלי [33], ועוד.

מחקרים רבים בתחום הטכנולוגיה הליפוזומלית התמקדו באופן מיוחד בוויטמין C, כשעבודות מהשנים האחרונות, כולל כאלה שעשו שימוש בטכנולוגיות הדמיה, מצאו שמתן ויטמין C ליפוזומלי הוביל לזמינות ביולוגית משופרת של הוויטמין לעומת תוסף ויטמין C רגיל [36, 37, 38]., וכמו כן, שהטכנולוגיה הליפוזומלית משפרת את היכולת נוגדת החמצון של הוויטמין [87, 88], וגם מגבירה את יציבותו ומפחיתה משמעותית (עד פי 300) את התחמצנותו [89]. יתר על כן, נמצא כי ויטמין C ליפוזומלי מפגין את פעילותו – למשל להורדת לחץ הדם – בריכוזים נמוכים משמעותית לעומת ויטמין C רגיל [90].

 

טכנולוגיית הבידלטס כמערכת חדשנית לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית של ויטמין C

אחד הפיתוחים החדשניים בתחום הטכנולוגיה הליפוזומלית היא טכנולוגיית הבידלטס. טכנולוגיה זו, שפותחה כמערכת לשחרור מבוקר של רכיבים פעילים בתוספי תזונה ולשיפור זמינותם הביולוגית ויציבותם, חוללה מהפיכה בתחום התרופות והתוספים בכלל, ובתחום תוספי החומצה האסקורבית היא נחקרה באופן מיוחד. טכנולוגיית הבידלטס מבוססות על כדוריות ליפוזומליות זעירות המכילות בתוכן את החומר הפעיל, כשהכדוריות עצמן ארוזות בקפסולה צמחית שמתמוססת תוך 30 דקות. שיטה זו משלבת למעשה את הטכנולוגיה הליפוזומלית עם טכנולוגיה חדשנית המאפשרת שחרור מושהה ומבוקר של החומר הפעיל – בקצב התפרקות מוגדר מראש ובאזור הרצוי של מערכת העיכול, וספיגה מיטבית שלו ממערכת העיכול לזרם הדם.

החשיבות והיתרונות של טכנולוגיות לשחרור מבוקר של תרופות ותוספים, ובכלל זאת תוספי ויטמין C, הודגמו בשנים האחרונות בלא מעט מחקרים. יתרונות אלה כוללים בין היתר, שיפור הספיגה והזמינות הביולוגית, והפחתה של התנודות בריכוז החומרים הפעילים בתרופה/תוסף [94, 95, 96, 97].

אחד מהמחקרים בתחום הוביל לרישום פטנט בארה”ב על טכנולוגיית הבידלטס על ידי קבוצת חוקרים שהדגימו יצירת מארזים דמוי כדוריות זעירות המכילות ריכוז גבוה של ויטמין A ושל ויטמין D, ששמרו על הכמות של החומר הפעיל עד להגיעו למחזור הדם, וכפועל יוצא מכך גם שיפרו את הספיגה והזמינות הביולוגית [98]. פטנט נוסף על טכנולוגיית הבידלטס נרשם כאמצעי לשחרור מבוקר של חומרים ליפופיליים (שומניים) כמו קרוטנואידים, טוקופרולים, חומצות שומן מסוג אומגה 3 וכדומה, לאחר מחקרים שהדגימו את היתרון בשימוש בטכנולוגיה זו כדי להגן על מולקולות רגישות אלה מפני פירוק – למשל כתוצאה מהתחמצנות ו/או לחות [99]. מחקרים בתוספי תזונה נוספים הצביעו גם על שיפור הזמינות הביולוגית של קרטנואידים, כמו לוטאין, זאקסנטין, ליקופן ואלפא ובטא קרוטן [100, 101].

לבסוף, יתרון חשוב נוסף שהתגלה במחקרים הוא שטכנולוגיית הבידלטס מאפשרת לייצר פורמולה משולבת המכילה מספר חומרים פעילים – ויטמינים ו/או מינרלים וכדומה, כאשר כל אחד מהחומרים הפעילים ארוז בסוג ספציפי וייעודי של בידלטס, המתוכנן בהתאם לחומר ולתכונותיו האופייניות, וכך להביא לספיגה אידיאלית של כל אחד מהחומרים המשולבים בפורמולה [100, 101, 102].

טכנולוגיית הבידלטס נבדקה באופן ספציפי ביחס לתוספי ויטמין C והדגימה שחרור מתמשך וספיגה מבוקרת של הוויטמין במשך 12 שעות בתנאים הסביבתיים המאפיינים את המעי, כאשר לאחר השעה הראשונה שוחררו כ-30% מהחומר הפעיל, לאחר ארבע שעות כ-60% וכעבור שמונה שעות למעלה מ-90% [103]. לשחרור מבוקר זה יש חשיבות רבה, שכן כאמור, הוא מוביל לשיפור הזמינות הביולוגית  של הוויטמין, וכמו כן, מאפשר למזער משמעותית את חמצון הוויטמין במערכת העיכול (וחשוב לזכור שוויטמין C הוא חומר המתחמצן בקלות), ואת תופעות הלוואי העיכוליות הנובעות מכך.

טכנולוגיית הבידלטס הוכתרה כעתיד תוספי התזונה [104], והיא מהווה למעשה את הדור החדש של התוספים הליפוזומליים. עדיפותה של טכנולוגיה חדשנית זו היא התוצאה של שילוב מנצח, הכולל ספיגה, זמינות ביולוגית ויציבות מיטבית, יעילות מרבית של החומר התזונתי הפעיל ומניעת תנודתיות בריכוזים שלו בדם, הפחתת תופעות לוואי וחוויית נטילה משופרת.

 

היתרונות של טכנולוגיית הבידלטס

טכנולוגיית הבידלטס מבוססות על כדוריות ליפוזומליות זעירות המכילות בתוכן את החומר הפעיל, כשהכדוריות עצמן ארוזות בקפסולה צמחית שמתמוססת תוך 30 דקות. שיטה זו מבטיחה שחרור מושהה ומבוקר של החומר הפעיל – בקצב התפרקות מוגדר מראש ובאזור הרצוי של מערכת העיכול, וספיגה מיטבית שלו ממערכת העיכול לזרם הדם.

מבנה הכדורית הליפוזומלית ותהליך הספיגה

הכדורית הליפוזומלית היא מערכת העברה מתוחכמת שמורכבת ממספר שכבות הפועלות יחד כדי להגן על החומרים הפעילים המזינים ולשלוט בשחרורם.

הליבה – החלק הפנימי ביותר של הכדורית מכיל את החומר התזונתי הפעיל (ברזל, ויטמין C, אבץ וכדומה) בתוך מעטפת של אבקה ליפוזומלית.

אבקת הליפוזום המקיפה את הליבה – כאמור, לליפוזומים יש כמה יתרונות חשובים, ובעיקר המבנה שלהם, המחקה את קרומי התאים ולכן מתמזג עם קרום התא ומאפשר העברה יעילה של החומר הפעיל לתאים; וספיגה מיטבית של החומרים הפעילים ממערכת העיכול לזרם הדם, תודות למבנה הדו-שכבתי של הליפוזומים, שמגן על החומר הפעיל מפני פירוק על ידי חומצת הקיבה ואנזימי העיכול.

שכבת פולימר HPMC – השכבה החיצונית ביותר של הכדורית מצופה בשכבת פולימר HPMC (Hydroxypropyl Methylcellulose). פולימר מיוחד זה, שהינו נטול טעם וריח, מאושר לשימוש בתעשיית המזון והתרופות על ידי ה-FDA וה-EMA [91] בזכות היותו חומר אינרטי (כלומר, כזה שאינו בעל פעילות ביולוגית, לא עובר חילוף חומרים ומופרש על ידי הגוף) ובטוח לחלוטין לשימוש. שלוש תכונות חשובות הופכות אותו למתאים במיוחד לציפוי הכדוריות הליפוזומליות:

  • הגנה על ליבת החומרים התזונתיים מפני גורמים סביבתיים – אשר עלולים לפגוע ביציבותם.
  • שליטה בקצב השחרור של החומרים התזונתיים – HPMC הינו פולימר מסוג Sustained release, שמאפשר שחרור מושהה ומבוקר של החומר הפעיל באיטיות וביציבות, בקצב מבוקר שנקבע מראש, במטרה להבטיח שמירה על ריכוז מסוים שלהם בדם במשך זמן נתון [92, 93, 94]. ניתן להתאים את קצב הפירוק על ידי שינוי העובי וההרכב של ציפוי ה-HPMC.
  • שיפור היציבות וחיי המדף של הכדורית הליפוזומלית – כולל יציבות תרמית גבוהה, המבטיחה שהחומרים הפעילים יישארו יציבים בתנאי אחסון שונים.

כאשר הכדורית הליפוזומלית נבלעת, היא עוברת דרך הוושט אל הקיבה. שם, שכבת ה-HPMC מתחילה להתמוסס, וחושפת בהדרגה את השכבה הליפוזומלית המקיפה את הליבה. כאמור, הליפוזומים מאופיינים בעמידות גבוהה בסביבה החומצית של הקיבה, מה שמבטיח שהחומרים התזונתיים הפעילים בליבת הכדורית נשארים מוגנים. בהדרגה, הכדוריות הליפוזומליות נעות מהקיבה למעי הדק. בסביבת ה-pH הנייטרלית יותר של המעי, המבנה הליפוזומלי הופך בהדרגה לחדיר יותר, מה שמקל על השחרור והספיגה של החומרים הפעילים במחזור הדם.

הדור החדש של התוספים הליפוזומליים

לסיכום, תוספי תזונה ליפוזומליים מהווים התקדמות משמעותית בתחום הספיגה והזמינות הביולוגית של נוטריינטים. הפורמולציות הנוזליות של אקוסאפ מציגות יעילות גבוהה בזכות מבנה הליפוזומים הדו-שכבתי, המאפשר ספיגה משופרת דרך ממברנות תאי המעי. טכנולוגיית הבידלטס מיישמת את עקרונות הליפוזומים בצורת קפסולות, תוך שימור יציבות החומרים הפעילים בתנאי טמפרטורה משתנים. מחקרים השוואתיים מדגימים עלייה משמעותית בריכוזי החומרים הפעילים בפלזמה לאחר צריכת תוספים ליפוזומליים, בהשוואה לתוספים קונבנציונליים.

מקורות

  1. Cerullo G, Negro M, Parimbelli M, Pecoraro M, Perna S, Liguori G, Rondanelli M, Cena H, D’Antona G. The Long History of Vitamin C: From Prevention of the Common Cold to Potential Aid in the Treatment of COVID-19. Front Immunol. 2020 Oct 28;11:574029. doi: 10.3389/fimmu.2020.574029. PMID: 33193359; PMCID: PMC7655735. https://www.frontiersin.org/journals/immunology/articles/10.3389/fimmu.2020.574029/full?crsi=662496562
  2. Rowe S, Carr AC. Global Vitamin C Status and Prevalence of Deficiency: A Cause for Concern? Nutrients. 2020 Jul 6;12(7):2008. doi: 10.3390/nu12072008. PMID: 32640674; PMCID: PMC7400810. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7400810/
  3. Carr AC, Maggini S, Vitamin C. and immune function. Nutrients (2017) 9:1211. doi: 10.3390/nu9111211 https://doi.org/10.3390/nu9111211
  4. Van Gorkom GNY, Klein Wolterink RGJ, Van Elssen CHMJ, Wieten L, Germeraad WTV, Bos GMJ. Influence of Vitamin C on lymphocytes: An overview. Antioxidants (2018) 7:41. doi: 10.3390/ANTIOX7030041  https://doi.org/10.3390/ANTIOX7030041
  5. Bozonet SM, Carr AC. The role of physiological vitamin c concentrations on key functions of neutrophils isolated from healthy individuals. Nutrients (2019) 11:1363. doi: 10.3390/nu11061363  https://doi.org/10.3390/nu11061363
  6. Marik PE, Khangoora V, Rivera R, et al. Hydrocortisone, vitamin C and thiamine for the treatment of severe sepsis and septic shock: a retrospective before-after study. Chest. 2017;151:1229–1238. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27940189/
  7. Cheng RZ. Can early and high intravenous dose of vitamin C prevent and treat coronavirus disease 2019 (COVID-19)? Med Drug Discovery (2020) 5:100028. doi: 10.1016/j.medidd.2020.100028 https://doi.org/10.1016/j.medidd.2020.100028
  8. Erol A. High-dose intravenous vitamin C treatment for COVID-19. OSF Prepr (2020). doi: 10.31219/osf.io/p7ex8 https://doi.org/10.31219/osf.io/p7ex8
  9. Hernández A, Papadakos PJ, Torres A, González DA, Vives M, Ferrando C, et al. Two known therapies could be useful as adjuvant therapy in critical patients infected by COVID-19. Rev Esp Anestesiol Reanim (2020) 67:245–52. doi: 10.1016/j.redar.2020.03.004 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32303365/
  10. Matthay MA, Aldrich JM, Gotts JE. Treatment for severe acute respiratory distress syndrome from COVID-19. Lancet Respir Med (2020) 8:433–34. doi: 10.1016/S2213-2600(20)30127-2 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32203709/
  11. Zhang L, Liu Y. Potential interventions for novel coronavirus in China: A systematic review. J Med Virol (2020) 92:479–90. doi: 10.1002/jmv.25707 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32052466/
  12. Gómez E, Quidel S, Bravo Soto G, Ortigoza Á.. Does vitamin C prevent the common cold? Medwave (2018) 18:e7235. doi: 10.5867/medwave.2018.04.7236 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30113569/
  13. Hemilä, H.; Chalker, E. Vitamin C for preventing and treating the common cold. Cochrane Database Syst. Rev. 2013, 1, CD000980. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23440782
  14. Kim TK, Lim HR, Byun JS. Vitamin C supplementation reduces the odds of developing a common cold in Republic of Korea Army recruits: randomised controlled trial. BMJ Mil Heal (2020). doi: 10.1136/bmjmilitary-2019-001384. bmjmilitary-2019-001384. https://doi.org/10.1136/bmjmilitary-2019-001384
  15. Li Y, Schellhorn HE. New developments and novel therapeutic perspectives for vitamin C. J Nutr 2007;137:2171-84. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17884994/
  16. Colunga Biancatelli RML, Berrill M, Marik PE. The antiviral properties of vitamin C. Expert Rev Anti Infect Ther. 2020 Feb;18(2):99-101. doi: 10.1080/14787210.2020.1706483. Epub 2019 Dec 23. PMID: 31852327. https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/14787210.2020.1706483
  17. National Institutes of Health. Vitamin C. Fact Sheet for Health Professionals. https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminC-HealthProfessional/#h13
  18. Hoffman FA. Micronutrient requirements of cancer patients. Cancer. 1985;55 (1 Suppl):295-300. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3917362/
  19. Carr A.C., Lykkesfeldt J. Factors Affecting the Vitamin C Dose-Concentration Relationship: Implications for Global Vitamin C Dietary Recommendations. Nutrients. 2023 Mar 29;15(7):1657. doi: 10.3390/nu15071657. PMID: 37049497; PMCID: PMC10096887. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC10096887/
  20. Carr A.C., Frei B. Toward a new recommended dietary allowance for vitamin C based on antioxidant and health effects in humans. Am. J. Clin. Nutr. 1999;69:1086–1107. doi: 10.1093/ajcn/69.6.1086.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10357726
  21. Carr A.C., Lykkesfeldt J. Discrepancies in global vitamin C recommendations: A review of RDA criteria and underlying health perspectives. Crit. Rev. Food Sci. Nutr. 2020:1–14. doi: 10.1080/10408398.2020.1744513.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32223303
  22. Allen, T.M., & Cullis, P.R. (2013). Liposomal drug delivery systems: from concept to clinical applications. Advanced Drug Delivery Reviews, 65(1), 36-48. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23036225/
  23. Torchilin, V.P. (2005). Recent advances with liposomes as pharmaceutical carriers. Nature Reviews Drug Discovery, 4, 145-160. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15688077/
  24. Kelly C, Jefferies C, Cryan SA. Targeted liposomal drug delivery to monocytes and macrophages. J Drug Deliv. 2011;2011:727241. doi: 10.1155/2011/727241. Epub 2010 Oct 26. PMID: 21512579; PMCID: PMC3065850. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21512579/
  25. Di Lorenzo G, Rea A, Carlomagno C, Pepe S, Palmieri G, Labianca R, Chirianni A, De Stefano A, Esposito V, De Placido S, Montesarchio V. Activity and safety of pegylated liposomal doxorubicin, 5-fluorouracil and folinic acid in inoperable hepatocellular carcinoma: a phase II study. World J Gastroenterol. 2007 Dec 28;13(48):6553-7. doi: 10.3748/wjg.v13.i48.6553. PMID: 18161926; PMCID: PMC4611295. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18161926/
  26. Torchilin, V.P. (2005). Recent advances with liposomes as pharmaceutical carriers. Nature Reviews Drug Discovery, 4, 145-160. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15688077/
  27. Moribe, K.; Limwikrant, W.; Higashi, K.; Yamamoto, K. Drug nanoparticle formulation using ascorbic Acid derivatives. J. Drug. Deliv. 2011, 2011, 138929. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21603195
  28. Seleci, M.; Seleci, D.A.; Scheper, T.; Stahl, F. Theranostic Liposome-Nanoparticle Hybrids for Drug Delivery and Bioimaging.  J. Mol. Sci. 2017, 18, 1415. https://www.mdpi.com/1422-0067/18/7/1415
  29. Zamani, P.; Momtazi-Borojeni, A.A.; Nik, M.E.; Oskuee, R.K.; Sahebkar, A. Nanoliposomes as the adjuvant delivery systems in cancer immunotherapy. J. Cell. Physiol. 2018, 233, 5189–5199. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29215747/
  30. Dałek P, Drabik D, Wołczańska H, Foryś A, Jagas M, Jędruchniewicz N, Przybyło M, Witkiewicz W, Langner M. Bioavailability by design – Vitamin D3liposomal delivery vehicles. Nanomedicine. 2022 Jul;43:102552. doi: 10.1016/j.nano.2022.102552. Epub 2022 Mar 26. PMID: 35346834; PMCID: PMC8957331. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35346834/
  31. Abd El Azim H, Nafee N, Ramadan A, Khalafallah N. Liposomal buccal mucoadhesive film for improved delivery and permeation of water-soluble vitamins. Int J Pharm. 2015 Jul 5;488(1-2):78-85. doi: 10.1016/j.ijpharm.2015.04.052. Epub 2015 Apr 18. PMID: 25899288. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25899288/
  32. Yamada Y, Burger L, Kawamura E, Harashima H. Packaging of the Coenzyme Q10 into a Liposome for Mitochondrial Delivery and the Intracellular Observation in Patient Derived Mitochondrial Disease Cells. Biol Pharm Bull. 2017;40(12):2183-2190. doi: 10.1248/bpb.b17-00609. PMID: 29199241. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29199241/
  33. Sinha R, Sinha I, Calcagnotto A, Trushin N, Haley JS, Schell TD, Richie JP Jr. Oral supplementation with liposomal glutathione elevates body stores of glutathione and markers of immune function. Eur J Clin Nutr. 2018 Jan;72(1):105-111. doi: 10.1038/ejcn.2017.132. Epub 2017 Aug 30. PMID: 28853742; PMCID: PMC6389332. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6389332/
  34. Vanaja, K.; Wahl, M.A.; Bukarica, L.; Heinle, H. Liposomes as carriers of the lipid soluble antioxidant resveratrol: Evaluation of amelioration of oxidative stress by additional antioxidant vitamin. Life Sci. 2013, 93, 917–923. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24177602
  35. Bozzuto, G.; Molinari, A. Liposomes as nanomedical devices.  J. Nanomed.2015, 10, 975–999. https://www.tandfonline.com/doi/full/10.2147/IJN.S68861
  36. Prantl L, Eigenberger A, Gehmert S, Haerteis S, Aung T, Rachel R, Jung EM, Felthaus O. Enhanced Resorption of Liposomal Packed Vitamin C Monitored by Ultrasound. J Clin Med. 2020 May 26;9(6):1616. doi: 10.3390/jcm9061616. PMID: 32466592; PMCID: PMC7356785. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7356785/
  37. Gopi S, Balakrishnan P. Evaluation and clinical comparison studies on liposomal and non-liposomal ascorbic acid (vitamin C) and their enhanced bioavailability. J Liposome Res. 2021 Dec;31(4):356-364. doi: 10.1080/08982104.2020.1820521. Epub 2020 Oct 6. PMID: 32901526. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32901526/
  38. Davis JL, Paris HL, Beals JW, Binns SE, Giordano GR, Scalzo RL, Schweder MM, Blair E, Bell C. Liposomal-encapsulated Ascorbic Acid: Influence on Vitamin C Bioavailability and Capacity to Protect Against Ischemia-Reperfusion Injury. Nutr Metab Insights. 2016 Jun 20;9:25-30. doi: 10.4137/NMI.S39764. PMID: 27375360; PMCID: PMC4915787. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4915787/
  39. Clinical trials.gov https://www.clinicaltrials.gov/search?cond=sepsis&intr=vitamin%20C%20%5C(ascorbic%20acid%5C)
  40. Abobaker A, Alzwi A, Alraied AHA. Overview of the possible role of vitamin C in management of COVID-19. Pharmacol Rep. 2020 Dec;72(6):1517-1528. doi: 10.1007/s43440-020-00176-1. Epub 2020 Oct 28. PMID: 33113146; PMCID: PMC7592143. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33113146/
  41. Boretti A, Banik BK. Intravenous vitamin C for reduction of cytokines storm in acute respiratory distress syndrome. PharmaNutrition (2020) 12:100190. doi: 10.1016/j.phanu.2020.100190. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32322486/
  42. Colunga Biancatelli RML, Berrill M, Marik PE. The antiviral properties of vitamin C. Expert Rev Anti Infect Ther. 2020 Feb;18(2):99-101. doi: 10.1080/14787210.2020.1706483. Epub 2019 Dec 23. PMID: 31852327. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31852327/
  43. Castro SM, Guerrero-Plata A, Suarez-Real G, et al. Antioxidant treatment ameliorates respiratory syncytial virus-induced disease and lung inflammation. Am J Respir Crit Care Med. 2006;174:1361–1369. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2648297/
  44. May JM, Harrison FE. Role of vitamin C in the function of the vascular endothelium. Antioxid Redox Signal. 2013;19:2068–2083. https://www.webofscience.com/wos/woscc/full-record/WOS:000348878200019?SID=EUW1ED0B152s6pAaoenIsprW5VMvc
  45. Winterbourn CC, Vissers MCM. Changes in ascorbate levels on stimulation of human neutrophils. BBA – Mol Cell Res (1983) 763:175–9. doi: 10.1016/0167-4889(83)90041-1 https://doi.org/10.1016/0167-4889(83)90041-1
  46. Oberritter H, Glatthaar B, Moser U, Schmidt KH. Effect of functional stimulation on ascorbate content in phagocytes under physiological and pathological conditions. Int Arch Allergy Appl Immunol (1986) 81:46–50. doi: 10.1159/000234106. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3744577/
  47. Lenton KJ, Therriault H, Fülöp T, Payette H, Wagner JR. Glutathione and ascorbate are negatively correlated with oxidative DNA damage in human lymphocytes. Carcinogenesis (1999) 20:607–13. doi: 10.1093/carcin/20.4.607
  48. Goldschmidt MC. Reduced bactericidal activity in neutrophils from scorbutic animals and the effect of ascorbic acid on these target bacteria in vivo and in vitro. Am J Clin Nutr (1991) 54:1214S–20S. doi: 10.1093/ajcn/54.6.1214s https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1962573/
  49. Goldschmidt MC, Masin WJ, Brown LR, Wyde PR. The effect of ascorbic acid deficiency on leukocyte phagocytosis and killing of Actinomyces viscosus. Int J Vitam Nutr Res (1988) 58:326–34. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2461911/
  50. Demaret J, Venet F, Friggeri A, Cazalis M-A, Plassais J, Jallades L, et al. Marked alterations of neutrophil functions during sepsis-induced immunosuppression. J Leukoc Biol (2015) 98:1081–90. doi: 10.1189/jlb.4a0415-168rr https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26224052/
  51. Arraes SMA, Freitas MS, Da Silva SV, De Paula Neto HA, Alves-Filho JC, Martins MA, et al. Impaired neutrophil chemotaxis in sepsis associates with GRK expression and inhibition of actin assembly and tyrosine phosphorylation. Blood (2006) 108:2906–13. doi: 10.1182/blood-2006-05-024638 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16849637/
  52. Chishti AD, Shenton BK, Kirby JA, Baudouin SV. Neutrophil chemotaxis and receptor expression in clinical septic shock. Intensive Care Med (2004) 30:605–11. doi: 10.1007/s00134-004-2175-y https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14991094/
  53. Bozonet SM, Carr AC, Pullar JM, Vissers MCM. Enhanced human neutrophil vitamin C status, chemotaxis and oxidant generation following dietary supplementation with vitamin C-rich SunGold kiwifruit. Nutrients (2015) 7:2574–88. doi: 10.3390/nu7042574 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25912037/
  54. Van Gorkom GNY, Klein Wolterink RGJ, Van Elssen CHMJ, Wieten L, Germeraad WTV, Bos GMJ. Influence of Vitamin C on lymphocytes: An overview. Antioxidants (2018) 7:41. doi: 10.3390/ANTIOX7030041 https://doi.org/10.3390/ANTIOX7030041
  55. Huijskens MJAJ, Walczak M, Koller N, Briedé JJ, Senden-Gijsbers BLMG, Schnijderberg MC, et al. Technical Advance: Ascorbic acid induces development of double-positive T cells from human hematopoietic stem cells in the absence of stromal cells. J Leukoc Biol (2014) 96:1165–75. doi: 10.1189/jlb.1ta0214-121rr. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25157026/
  56. Feigen GA, Smith BH, Dix CE, Flynn CJ, Peterson NS, Rosenberg LT, et al. Enhancement of antibody production and protection against systemic anaphylaxis by large doses of vitamin C. Res Commun Chem Pathol Pharmacol (1982) 38:313–33. doi: 10.1016/s0022-5347(17)52586-0 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7163630/
  57. Kim JE, Cho HS, Yang HS, Jung DJ, Hong SW, Hung CF, et al. Depletion of ascorbic acid impairs NK cell activity against ovarian cancer in a mouse model. Immunobiology (2012) 217:873–81. doi: 10.1016/j.imbio.2011.12.010 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22306178/
  58. Peng Y, Kwok KHH, Yang PH, Ng SSM, Liu J, Wong OG, et al. Ascorbic acid inhibits ROS production, NF-κB activation and prevents ethanol-induced growth retardation and microencephaly. Neuropharmacology (2005) 48:426–34. doi: 10.1016/j.neuropharm.2004.10.018 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15721175/
  59. Bowie AG, O’Neill LAJ. Vitamin C Inhibits NF-κB Activation by TNF Via the Activation of p38 Mitogen-Activated Protein Kinase. J Immunol (2000) 165:7180–8. doi: 10.4049/jimmunol.165.12.7180 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11120850/
  60. Cárcamo JM, Pedraza A, Bórquez-Ojeda O, Golde DW. Vitamin C suppresses TNFα-induced NFκB activation by inhibiting IκBα phosphorylation. Biochemistry (2002) 41:12995–3002. doi: 10.1021/bi0263210. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12390026/
  61. Kim Y, Kim H, Bae S, Choi J, Lim SY, Lee N, Kong JM, Hwang YI, Kang JS, Lee WJ. Vitamin C Is an Essential Factor on the Anti-viral Immune Responses through the Production of Interferon-α/β at the Initial Stage of Influenza A Virus (H3N2) Infection. Immune Netw. 2013 Apr;13(2):70-4. doi: 10.4110/in.2013.13.2.70. Epub 2013 Apr 30. PMID: 23700397; PMCID: PMC3659258. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23700397/
  62. Young JI, Züchner S, Wang G. Regulation of the Epigenome by Vitamin C. Annu Rev Nutr (2015) 35:545–64. doi: 10.1146/annurev-nutr-071714-034228 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25974700/
  63. Lee Chong T, Ahearn EL, Cimmino L. Reprogramming the Epigenome With Vitamin C. Front Cell Dev Biol (2019) 7:128. doi: 10.3389/fcell.2019.00128. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31380368/
  64. Cai Y, Li YF, Tang LP, et al. A new mechanism of vitamin C effects on A/FM/1/47(H1N1) virus-induced pneumonia in restraint-stressed mice. Biomed Res Int. 2015;2015:675149. https://www.webofscience.com/wos/woscc/full-record/WOS:000349715200001?SID=EUW1ED0FD0UNOLOUBX2xjG7mQV1iu
  65. Hemilä H. Vitamin C and common cold-induced asthma: a systematic review and statistical analysis. Allergy Asthma Clin Immunol. 2013 Nov 26;9(1):46. doi: 10.1186/1710-1492-9-46. PMID: 24279478; PMCID: PMC4018579. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24279478/
  66. DePhillipo NN, Aman ZS, Kennedy MI, Begley JP, Moatshe G, LaPrade RF. Efficacy of Vitamin C Supplementation on Collagen Synthesis and Oxidative Stress After Musculoskeletal Injuries: A Systematic Review. Orthop J Sports Med. 2018 Oct 25;6(10):2325967118804544. doi: 10.1177/2325967118804544. PMID: 30386805; PMCID: PMC6204628. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6204628/
  67. Saghiri MA, Asatourian A, Ershadifar S, Moghadam MM, Sheibani N. Vitamins and regulation of angiogenesis: [A, B1, B2, B3, B6, B9, B12, C, D, E, K]. J Funct Foods. 2017;38:180-96. https://doi.org/10.1016/j.jff.2017.09.005 https://ouci.dntb.gov.ua/en/works/4yKw1nL9/
  68. Tang X, Liu H, Xiao Y, Wu L, Shu P. Vitamin C Intake and Ischemic Stroke. Front Nutr. 2022 Jul 14;9:935991. doi: 10.3389/fnut.2022.935991. PMID: 35911106; PMCID: PMC9330473. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9330473/
  69. Ye Z, Song H. Antioxidant vitamins intake and the risk of coronary heart disease: meta-analysis of cohort studies. Eur J Cardiovasc Prev Rehabil 2008;15:26-34. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18277182/
  70. Willcox BJ, Curb JD, Rodriguez BL. Antioxidants in cardiovascular health and disease: key lessons from epidemiologic studies. Am J Cardiol 2008;101:75D-86D. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18474278/
  71. Knekt P, Ritz J, Pereira MA, O’Reilly EJ, Augustsson K, Fraser GE, et al. Antioxidant vitamins and coronary heart disease risk: a pooled analysis of 9 cohorts. Am J Clin Nutr 2004;80:1508-20. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15585762/
  72. Myint PK, Luben RN, Welch AA, Bingham SA, Wareham NJ, Khaw KT. Plasma vitamin C concentrations predict risk of incident stroke over 10 y in 20 649 participants of the European Prospective Investigation into Cancer Norfolk prospective population study. Am J Clin Nutr 2008;87:64-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18175738/
  73. Zhao X, Liu M, Li C, Liu X, Zhao J, Ma H, Zhang S, Qu J. High dose Vitamin C inhibits PD-L1 by ROS-pSTAT3 signal pathway and enhances T cell function in TNBC. Int Immunopharmacol. 2024 Jan 5;126:111321. doi: 10.1016/j.intimp.2023.111321. Epub 2023 Dec 4. PMID: 38041955. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38041955/
  74. Gershoff SN. Vitamin C (ascorbic acid): new roles, new requirements? Nutr Rev 1993;51:313-26. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8108031/
  75. Li N, Zhao G, Wu W, Zhang M, Liu W, Chen Q, Wang X. The Efficacy and Safety of Vitamin C for Iron Supplementation in Adult Patients With Iron Deficiency Anemia: A Randomized Clinical Trial. JAMA Netw Open. 2020 Nov 2;3(11):e2023644. doi: 10.1001/jamanetworkopen.2020.23644. PMID: 33136134; PMCID: PMC7607440. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33136134/
  76. Sayers MH, Lynch  SR, Charlton  RW, Bothwell  TH, Walker  RB, Mayet    Iron absorption from rice meals cooked with fortified salt containing ferrous sulphate and ascorbic acid.   Br J Nutr. 1974;31(3):367-375. doi:10.1079/BJN19740045 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4835790
  77. Cook JD, Monsen    Vitamin C, the common cold, and iron absorption.   Am J Clin Nutr. 1977;30(2):235-241. doi:10.1093/ajcn/30.2.235 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/835510
  78. Cook JD, Reddy    Effect of ascorbic acid intake on nonheme-iron absorption from a complete diet.   Am J Clin Nutr. 2001;73(1):93-98. doi:10.1093/ajcn/73.1.93. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1112475
  79. Hallberg L, Brune  M, Rossander    Effect of ascorbic acid on iron absorption from different types of meals. studies with ascorbic-acid-rich foods and synthetic ascorbic acid given in different amounts with different meals.   Hum Nutr Appl Nutr. 1986;40(2):97-113. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3700141
  80. da Silva Rocha D, Capanema  FD, Netto  MP, Noguiera de Almeida  CA, do Carmo Castro Franceschini  S, Lamounier    Effectiveness of fortification of drinking water with iron and vitamin C in the reduction of anemia and improvement of nutritional status in children attending day-care centers in Belo Horizonte, Brazil. Food Nutr Bull. 2011;32(4):340-346. doi:10.1177/156482651103200405 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22590967/
  81. Carpenter CE, Mahoney AW. Contributions of heme and nonheme iron to human nutrition. Crit Rev Food Sci Nutr. 1992;31(4):333-67. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1581009
  82. Gao Y, Liu X, Chen N, Yang X, Tang F. Recent Advance of Liposome Nanoparticles for Nucleic Acid Therapy. Pharmaceutics. 2023 Jan 4;15(1):178. doi: 10.3390/pharmaceutics15010178. PMID: 36678807; PMCID: PMC9864445. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9864445/
  83. Liu P, Chen G, Zhang J. A Review of Liposomes as a Drug Delivery System: Current Status of Approved Products, Regulatory Environments, and Future Perspectives. Molecules. 2022 Feb 17;27(4):1372. doi: 10.3390/molecules27041372. PMID: 35209162; PMCID: PMC8879473. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8879473/
  84. Niu M., Lu Y., Hovgaard L., Guan P., Tan Y., Lian R., Qi J., Wu W. Hypoglycemic activity and oral bioavailability of insulin-loaded liposomes containing bile salts in rats: The effect of cholate type, particle size and administered dose. Eur. J. Pharm. Biopharm. 2012;81:265–272. doi: 10.1016/j.ejpb.2012.02.009. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22369880
  85. Wang N., Wang T., Li T., Deng Y. Modulation of the physicochemical state of interior agents to prepare controlled release liposomes. Colloids Surf. B. 2009;69:232–238. doi: 10.1016/j.colsurfb.2008.11.033. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19131224
  86. Li C., Zhang Y., Wan Y., Wang J., Lin J., Li Z., Huang P. STING-activating drug delivery systems: Design strategies and biomedical applications. Chin. Chem. Lett. 2021;32:1615–1625. doi: 10.1016/j.cclet.2021.01.001. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1001841721000036
  87. Attia, M.; Essa, E.A.; Zaki, R.M.; Elkordy, A.A. An Overview of the Antioxidant Effects of Ascorbic Acid and Alpha Lipoic Acid (in Liposomal Forms) as Adjuvant in Cancer Treatment. Antioxidants 2020, 9, 359. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32344912
  88. Liu, X.; Wang, P.; Zou, Y.X.; Luo, Z.G.; Tamer, T.M. Co-encapsulation of Vitamin C and beta-Carotene in liposomes: Storage stability, antioxidant activity, and in vitro gastrointestinal digestion. Food Res. Int. 2020, 136, 109587. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32846615
  89. Luka Wechtersbach, Nataša Poklar Ulrih, Blaž Cigić. (2012). Liposomal stabilization of ascorbic acid in model systems and in food matrices. LWT – Food Science and Technology, 45(1):43-49. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S002364381100226X
  90. Khalili, A.; Alipour, S.; Fathalipour, M.; Purkhosrow, A.; Mashghoolozekr, E.; Bayat, G.; Nekooeian, A.A. Liposomal and Non-Liposomal Formulations of Vitamin C: Comparison of the Antihypertensive and Vascular Modifying Activity in Renovascular Hypertensive Rats. Iran. J. Med. Sci. 2020, 45, 41–49. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6983272/
  91. George A. Burdock. (2007). Safety assessment of hydroxypropyl methylcellulose as a food ingredient. Food and Chemical Toxicology, 45(12): 2341-2351 https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S027869150700261X
  92. Powell G, Saunders M, Rigby A, Marson AG. Immediate-release versus controlled-release carbamazepine in the treatment of epilepsy. Cochrane Database Syst Rev. 2016;12(12):CD007124. Published 2016 Dec 8. doi:10.1002/14651858.CD007124.pub5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6463840/
  93. Hua, S. (2020). Advances in oral drug delivery for regional targeting in the gastrointestinal tract—Influence of physiological, pathophysiological and pharmaceutical factors. Frontiers in Pharmacology, 11, 524. https://www.frontiersin.org/journals/pharmacology/articles/10.3389/fphar.2020.00524/full
  94. Fu, A., & Kao, W.J. (2010). Drug release kinetics and transport mechanisms of non-degradable and degradable polymeric delivery systems. Expert Opinion on Drug Delivery, 7(4), 429-444. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20331353/
  95. Hu, S., Lin, S., He, X., & Sun, N. (2022). Iron delivery systems for controlled release of iron and enhancement of iron absorption and bioavailability. Critical Reviews in Food Science and Nutrition, 63(29), 10197–10216. https://doi.org/10.1080/10408398.2022.2076652 https://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/10408398.2022.2076652
  96. Mandal, U. K., Chatterjee, B., Senjoti, F. G. (2016). Gastro-retentive drug delivery systems and their in vivo success: a recent update. Asian J. Pharmaceut. Sci. 11, 575–584. doi: 10.1016/j.ajps.2016.04.007 https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1818087616300320?via%3Dihub
  97. Hua, S. (2020). Advances in oral drug delivery for regional targeting in the gastrointestinal tract—Influence of physiological, pathophysiological and pharmaceutical factors. Frontiers in Pharmacology, 11, 524. https://www.frontiersin.org/journals/pharmacology/articles/10.3389/fphar.2020.00524/full
  98. Process for the production of beadlets. US8211471B2 United States Patent. https://patents.google.com/patent/US8211471B2/en
  99. Deshpande, J. Stable Beadlets of Lipophilic Nutrients. U.S. Patent 2005/0095301 A1, 5 May 2005. https://patents.google.com/patent/US9247765B2/en
  100. Gellenbeck, K. , Salter‐Venzon, D. , Lala, R. , & Chavan, J. (2012). A multicarotenoid beadlet for human nutrition ‐ proof of concept of in vitro timed release. Acta Biochimica Polonica, 59(1), 35–38. 10.18388/abp.2012_2166 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22428116
  101. Hu C, Salter Venzon D, Lange K, Maathuis A, Bellmann S, Gellenbeck K. Evaluation of the bioaccessibility of a carotenoid beadlet blend using an in vitro system mimicking the upper gastrointestinal tract. Food Sci Nutr. 2021 May 4;9(6):3289-3296. doi: 10.1002/fsn3.2295. PMID: 34136193; PMCID: PMC8194940. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8194940/
  102. Salter‐Venzon, D. , Kazlova, V. , Izzy Ford, S. , Intra, J. , Klosner, A. E. , & Gellenbeck, K. W. (2017). Evidence for decreased interaction and improved carotenoid bioavailability by sequential delivery of a supplement. Food Sciences and Nutrition, 5(3), 424–433. 10.1002/fsn3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5448391/
  103. Curesupport. Release study of immunity Bland Beadlet-marker compound as vitamin C. https://www.ecosupp.co.il/wp-content/uploads/2023/09/Release-study-of-immunity-Blend-Beadlet-3.pdf
  104. Adi Menayang. (2019). Are little beads the future of supplements? Capsules filled with little beads are becoming ubiquitous. What’s the appeal? https://www.nutraingredients-usa.com/Article/2019/01/25/Beadlet-filled-capsule-supplements-the-consumer-and-market-appeal

למען הסר ספק מודגש בזאת כי המוצרים המופיעים במאמר זה, הינם תוספי תזונה ואינם תרופות. אין לראות במוצרים או באמור בנוגע אליהם ככאלו שנועדו לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי. המידע אינו המלצה או הוראה או דרך לטיפול רפואי. בכל מקרה של בעיה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל לפני נטילת תוספי מזון וויטמינים.

כמו כן, המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את המשתמש ו/או את הציבור ו/או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. כמו כן, המינונים והנחיות הנטילה המופיעים במאמר זה, הינם כלליים ויש להיוועץ בגורם מטפל מוסמך כדי להתאימם אישית בהתאם לגיל ולמצב הרפואי. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה

x