בשביל להתחיל להבין מהי אפיגנטיקה צריך קודם להבין שאם דנ״א/גנטיקה זה המחשב שמפעיל את גופכם, אז אפיגנטיקה זו התוכנה שמפעילה את המחשב.
כמות המחקרים שהוכיחו שוב ושוב שבשביל לשמור על תזונה בריאה עדיף לצרוך מזונות מלאים היא אין סופית.
למה חשוב לאכול מזונות מלאים? איך מכינים את המזון? אילו מזונות נחשבים חומציים ואילו בסיסיים ולמה זה כל כך חשוב? מה זה מדד צפיפות תזונתית ומקרו נוטריינטים?
אי אפשר להתעלם מהעובדה שלחץ וחרדה מלווים אותנו ביום יום. המקור של החרדה בחיים המודרניים נמצא בהרבה מאוד מצבים וסיטואציות שאנו חווים, החל מחרדות מתזונה, חרדות ממחלות, מצב בטחוני, מערכות יחסים, חיי חברה, קריירה, משפחה, חשבונות לשלם וכו’. איך בכל זאת מטפלים בבעיה בדרך הטבעית ביותר?
כשאנחנו חושבים על בריאות אנחנו קודם כל חושבים על התזונה שלנו כמקור העיקרי. מעניין לציין שהיום דווקא שני הויטמינים שמשפיעים על בריאותנו יותר מהכל ועושים הכי הרבה כותרות הם שני ויטמינים שבכלל לא מגיעים מהמזון. למה מחסור שלהם עלול להיות מסוכן? ומה ההבדל בין הסוגים השונים?
כישראלים חונכנו כי הסידן לו הגוף שלנו זקוק, מגיע באופן כמעט בלעדי מחלב וכי חלב ומוצריו הם מזונות הכרחיים לשמירה על בריאותנו ובמיוחד לשמירה על עצמות חזקות ובריאות. שתייה של כוס חלב הייתה סמל לבריאות ובאמת ובתמים חשבנו שחלב ומוצריו הם מזונות שיכולים רק להיטיב עמנו. על אף תפיסה רווחת זו, בעשור האחרון העולם המדעי קורא תיגר על מה שנחשב עד לאחרונה כמובן מאליו, ומצליח להרעיד את אמות הסיפים של ארגונים גדולים המעצבים את תודעת הבריאות והצרכנות שלנו.
חלבון עודף שמתקבל במזון מפורק בכבד ויוצר שתנן וחומצה גופרתית שגורמים להגדלת החומציות של הדם. כמו כן קושר הזרחן שבחלב את הסידן במעי וגורם להפרשתו בצואה.
רפואה פונקציונלית מבוססת על הבנת תפקודים פיזיולוגים וביו-כימים של הגוף, פקטורים תזונתיים, סביבתיים, חברתיים רגשיים ופיזיים של האדם. היכנסו להמשך קריאה.