פולאט הוא אחד ממשפחת ויטמיני ה-B – משפחת ויטמינים מסיסה במים בעלת חשיבות עליונה לבריאות מערכות הגוף ומערכת העצבים בפרט. צבעו בהיר והוא רגיש לחום, לאור ולחומציות.
הגוף מקבל את הויטמין במספר דרכים – דרך צריכה ישירה של פולאט (נפוץ מאוד בעלים ירוקים, משם שמו מהמילה הלטינית FOLIUM – עלה), דרך ייצור מחיידקים פרוביוטים במעי כמו לקטובצילוס פלנטרום או מצריכת חומצה פולית שאותה הגוף ממיר באמצעות מספר תהליכים אנזימתיים לחומר הפעיל פולאט.
הוויטמין פולאט מהווה חלק הכרחי בהתפתחות ובריאות גוף האדם החל מהשלבים הראשונים של חיינו ועד לזקנה.
כבר בשלב הראשון של ייצור החיים – בנית הסליל הגנטי שלנו (ה-DNA) אנו חייבים פולאט. הגוף לא יכול לשכפל את ה-DNA ללא פולאט ולכן זהו ויטמין חשוב ביותר כבר בשלב ההתפתחות העוברית.
מאחר ועם הגיל יכולת הגוף לייצור ושכפול התאים והחלבונים יורדת, פולאט, המשמש כאבן בניין לתהליך זה, חשוב במיוחד גם בזקנה.
איזה עוד תהליכים חשובים יש לפולאט בגופנו?
פולאט חשוב ביצור ושכפול כדוריות הדם האדומות, ולכן חסר שלו יכול לגרום לאנמיה (ולא רק עקב חוסר של B12 וברזל). מאחר והוא חשוב לייצור חלבונים הוא גם הכרחי לייצור תקין של תאי דם לבנים של מערכת החיסון.
פולאט חשוב גם לייצור תאי אפיתל ובכך חיוני לבריאות העור והשיער. מעבר לחשיבות שלו בתהליכי ייצור של חלבונים למערכות הגוף השונות, הוא חשוב גם לצורך ייצור נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים). הנוירוטרנסמיטורים אחראים על התקשורת העצבית בין התאים והמוח, לכן הפולאט הכרחי לפעילות עצבית תקינה – החל מריכוז וערנות ועד להרגעה ושינה.
מאמרים מקצועיים רבים מעידים על החשיבות של פולאט במניעת הידרדרות קוגניטיבית עם הגיל (1).
הפולאט מכיל במבנה שלו קבוצה כימית הנקראת “קבוצת מתיל”, ההכרחית לתהליכי המתילציה בגוף – אחד המנגנונים העיקריים של האפיגנטיקה – העברת תכונות בירושה ללא שינוי במבנה הדי.אן.איי. (2).
למערך המתילציה בתוך תאי גוף האדם ישנה חשיבות ראשונה במעלה. התא מסוגל להוריש לתא הצאצא את מערך המתילציה ובכך לקבוע ולשנות את תכונות הצאצא – מבלי לשנות את מבנה הדי.אן.איי. (2).
כמו כן, הפולאט מסייע להמרת חומצת האמינו הומוציסטאין (חומצת אמינו הנחקרת כגורם סיכון למחלות דלקתיות רבות כמו מחלות לב וכלי דם, בעיות במערכת העצבים ואף סוכרת) למתיונין.
מה יכול לגרום לחוסר של הוויטמין?
תזונה לקויה (במיוחד בירקות טריים), פגמים גנטיים או תורשתיים (כמו פגם בייצור אנזים ה-MTHFR), מחלות מעיים הפוגעות בדפנות המעי כמו קרוהן, קוליטיס, CF, צליאק ועוד. כמו כן, גם מתח נפשי וצריכת אלכוהול מוגברת יכולה לדלל את מאגרי הויטמין בגוף.
