כיצד כורכום והרכיב הפעיל כורכומין יכולים לסייע לטפל בבעיות נפוצות במערכת העיכול ומהי העדות המחקרית לכך – כל התשובות במאמר שלפניכם
בטן נפוחה, גזים, נטייה לשלשול או עצירות, כאב בטן, צרבות ורפלוקס – כל אלו יכולים להוות סימן לדלקתיות כלשהי במערכת העיכול. בעיות עיכול הן אמנם עניין נפוץ מאוד אך הן בהחלט יכולות לשבש את שגרת החיים, וכשאין להן מענה רפואי מספק הן יכולות להוות גורם מתסכל מאוד. בנוסף לבעיות עיכול נפוצות שנגרמות על ידי וירוסים, מתח או תזונה שאינה מיטבית, אלפי אנשים סובלים מתסמונת המעי הרגיז, ממחלת קרוהן או מקוליטיס כיבית. ישראל היא משיאניות העולם עם למעלה מ-30,000 חולים במחלות מעיים דלקתיות.
הכורכום, הידוע גם בזכות הרכיב הפעיל הנחקר כורכומין, הוא צמח תבלין ומרפא שנעשה בו שימוש רפואי-מסורתי זה אלפי שנים לתמיכה בתפקוד תקין של מערכת העיכול ולטיפול בבעיות עיכול נפוצות. בשנים האחרונות מחקרים רבים שנערכו על הכורכומין הדגימו את השפעותיו הביולוגיות הרבות, את מנגנוני הפעולה הפרמקולוגיים שלו ואת יעילותו בהקשר של מגוון בעיות עיכול, דלקתיות ואחרות.
כיצד הכורכום מסייע בהקשר של בעיות עיכול נפוצות?
הכורכומין ידוע כרכיב פלאוטרופי – כלומר הוא משפיע, באופן חיובי, על מגוון רחב מאוד של מולקולות ומסלולים מטאבוליים בגוף המעורבים בהיווצרות דלקת – שמהווה גורם סיכון להתפתחות של מחלות רבות, כולל במערכת העיכול. איך הוא עושה זאת?
- כרכיב אנטי-דלקתי ונוגד חמצון עוצמתי הוא מסייע במצבים של כיבים ודלקתיות לאורך כל מערכת העיכול, על ידי השפעה על שורה רחבה של רכיבים מעוררי דלקת, כגון COX-2 TNF-α, 5-LOX, NFkB.
- הכורכומין מסייע לשקם מעי דליף – זהו מצב דלקתי שמתבטא בהגדלת המרווחים שבין תאי המעי. מרווחים אלו מאפשרים לרעלנים, לחיידקים מזהמים ולחלקיקי מזון שאינו מעוכל בשלמותו לדלוף החוצה ממערכת העיכול. תסמונת המעי הדליף מתבטאת בין היתר בבעיות ספיגה, בכאבים ובבטן נפוחה ואף באלרגיות ואי-סבילות למזונות שונים.
- הכורכומין התגלה כרכיב התורם לשגשוג זנים מסוימים של אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים במעי ובכך הוא תורם לתפקוד תקין של מערכת העיכול, כפי שהדגימו תוצאותיו של מחקר קליני עדכני מבוקר פלסבו עדכני.
- הכורכומין תורם להגברת הייצור וההפרשה של נוזל המרה על ידי הכבד, כפי שהודגם מחקרית. לנוזל המרה נודעת השפעה לקסטיבית טבעית עדינה, שמסייעת במצבי עצירות כרונית.
- לכורכום ולכורכומין נודעת השפעה אנטי-מיקרוביאלית כנגד חיידקים, טפילים ופטריות במערכת העיכול, ועל כן הוא יכול לסייע בטיפול בבעיות עיכול נפוצות על רקע זיהומי.
כורכומין להקלה על רפלוקס קיבתי-ושטי (צרבת)
מדובר בעיה נפוצה מאוד שהרבה מאוד אנשים באוכלוסייה הכללית סובלים ממנה, המתאפיינת בתכולה חומצית שעולה מהקיבה כלפי הוושט. היא גורמת לתחושת אי נוחות גדולה ולפגיעה של ממש באיכות החיים, ולאורך זמן היא עלולה גם לגרום לפגיעה ולנזק ברקמת הוושט. מחקרים הראו כי אצל 75% מאלו הסובלים מרפלוקס היו ממצאים שליליים בבדיקות אנדוסקופיות והגורם לבעיה טמון ככל הנראה ברגישות יתר של הוושט לחומצת הקיבה. אך מאחר שחלק לא קטן מקבוצה זו אינו מגיב לטיפול התרופתי המקובל בסותרי חומצה, הכורכומין עשוי בהחלט להוות פתרון לבעייתם. זאת מאחר ומחקרים הראו כי יש לו יכולת לעכב קולטן ספציפי (מסוג TRPV1) שנמצא לאורך כל צינור העיכול, ומעורב בתגובה שנגרמת מאותה רגישות יתר של הוושט, ובכך נטילתו יכולה למנוע את הסימפטומים הנלווים כגון צרבת, אי נוחות וכאב.
במחקר פיילוט קליני נבדקה השפעת נטילת כורכום על משתתפים עם דיספפסיה תפקודית – מצב המתבטא בצרבות, כאבי בטן, גיהוקים, שיהוקים, נפיחות בטנית ואי-נוחות כללית במערכת העיכול (ללא ממצאים קליניים בבדיקה אנדוסקופית). נטילת 600 מ”ג כורכום, 5 פעמים ביום לפני ארוחות למשך שבועיים, שיפרה משמעותית את הסימפטומים הנ”ל.
כורכומין לטיפול בזיהום של החיידק הליקובקטר פילורי
הליקובקטר פילורי הוא חיידק אשר שוכן דרך קבע בקיבה אצל מרבית האוכלוסייה. אולם כשהוא מתרבה ומשגשג, הוא יכול ליצור דלקת מקומית ברקמת הקיבה (גסטריטיס), כיב פפטי (אולקוס), צרבות, קשיי עיכול, גזים, כאבים בקיבה ואף חוסרים תזונתיים. מחקרים שונים שבחנו את השפעת הכורכומין על החיידק הליקובקטר פילורי הראו כי יש לו פעילות אנטי-מיקרוביאלית שכוללת יכולת לעכב את התרבותו ושגשוגו של החיידק.
כורכומין לטיפול בכיבים פפטיים (אולקוס)
במחקר פיילוט קליני 45 משתתפים בגילאי 16-60. מתוכם, 25 משתתפים אובחנו עם כיב פפטי בבדיקה אנדוסקופית (קבוצה א’) והשאר (קבוצה ב’) אובחנו עם דלקת בקיבה וארוזיה – כלומר פגיעה ברקמת רירית הקיבה, והם גם סבלו מסימפטומים של דיספפסיה (צרבות, כאבי בטן, גיהוקים, שיהוקים, נפיחות בטנית ואי-נוחות כללית במערכת העיכול).
קבוצה א’ נטלה 600 מ”ג כורכום, 5 פעמים ביום. המשתתפים נבדקו בתום חודש, בתום 8 שבועות ולבסוף 12 חודשים מתחילת המחקר. התוצאות הראו כי לאורך תקופת המחקר היה ריפוי הדרגתי של הכיב ובסופה נצפה ריפוי מלא של הכיב אצל 76% ממשתתפי קבוצה א’.
כורכום ותסמונת המעי הרגיש (IBS)
מדובר בתסמונת שכוללת עוויתות מעי, כאבי בטן ורגישות כללית במערכת העיכול, גזים, נפיחות בטנית, שלשולים ו/או עצירות. לאחרונה מחקרים הצביעו על קשר מובהק בין התפתחות התסמונת, לבין דלקת בקיבה ובמעיים (גסטרואנטריטיס), שקדמה לכך בשלב כלשהו. סיבה נוספת היא היווצרות של דלקתיות ברמה נמוכה ברקמת המעי, על בסיס כרוני. נמצא כי דלקות מסוג זה גורמות לרגישות עצבית מוגברת במערכת העיכול ולשינויים בפעילות של מנגנונים ספציפיים ברקמת המעי, שתורמים גם לרגישות גבוהה לכאב וגם לכאבי בטן על בסיס כרוני.
הכורכומין הוא רכיב אנטי-דלקתי עוצמתי ומשכך כאב. בנוסף, הוא בעל השפעה מעכבת על קולטנים מסוימים (מסוג (TRPV1 שפרוסים לאורך מערכת העצבים שבמעי שמזוהים עם רגישות יתר עצבית וכאב במערכת העיכול. לכן, הוא בעל פוטנציאל רב לטיפול בתסמונת המעי הרגיש. במחקר קליני בהשתתפות אנשים שאובחנו עם תסמונת המעי הרגיז, נבדקה השפעת נטילת תמצית שהופקה משורש הכורכום. 102 איש מהמשתתפים נטלו 72 מ”ג תמצית כורכום ביום, ו- 105 איש נטלו מינון כפול למשך 8 שבועות. בתום תקופת המחקר נמצא כי התקפי תסמונת המעי הרגיז ירדו ב-53% בקבוצת המינון הנמוך וב-60% בקבוצת המינון הגבוה. כמו כן נצפתה הקלה משמעותית בתסמיני התסמונת שכוללים שלשולים או עצירות, נפיחות בטנית, גזים, התכווצויות מעיים וכאבי בטן.
מחלות מעי דלקתיות
מחלות מעי דלקתיות נחלקות לשתיים: למחלת קרוהן ולקוליטיס כיבית. כ- 30 אלף חולים בישראל במחלות מעי דלקתיות אשר גורמות לדלקת כרונית בחלקים שונים של מערכת העיכול. בעוד שמחלת קרוהן מערבת תהליך דלקתי במעי הדק שלעיתים רבות מתפשט ופוגע ברקמות לכל אורך צינור העיכול, קוליטיס כיבית מערבת התפתחות של דלקת היוצרת כיבים ברירית המעי הגס, שלעיתים מתפשטת אל עבר רקמת הרקטום. המחלות מתאפיינות במהלך של התפרצויות אקוטיות אשר מלוות בשלשולים קשים, לעיתים דמיים, כאבי בטן עזים, בעיות ספיגה ואף אנמיה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל וחולשה גדולה. מדובר בשתי מחלות קשות למדי ומציאת פתרון טיפולי יעיל עשוי להיות בעייתי.
במחקר פיילוט קליני שפורסם בכתב העת המדעי שהתפרסם ב-Digestive Diseases and Sciences השתתפו 5 חולי קרוהן ו-5 חולי פרוקטיטיס כיבית (תת-סוג של קוליטיס כיבית). הם נטלו במשך חודשיים כורכומין במינון של 550 מ”ג פעמיים ביום במצב של קוליטיס כיבי ו-360 מ”ג פעמיים ביום במצב של קרוהן. בעקבות הטיפול בכורכומין, שניים מהחולים בקוליטיס כיבית הפסיקו לגמרי את הטיפול התרופתי בסטרואידים ובסולפסלזין, שניים מהם הקטינו את מינון הנטילה של התרופות וחולה אחד הפסיק את הטיפול בסטרואידים. בקרב חולי הקרוהן חל שיפור משמעותי בתסמינים האופייניים כגון הפחתה בפעולת המעיים והפחתה של השלשולים וכאבי הבטן. בעקבות תוצאות המחקר החוקרים המליצו על ביצוע מחקרים בהיקף גדול לביסוס הממצאים המבטיחים.
סקירת מחקרים שפורסמה ב-Cochrane Database Systematic Reviews, ציינה מחקר קליני שבחן את השפעת הטיפול בכורכומין על חולי קוליטיס כיבית. נמצא כי לאחר חצי שנה של נטילת 2 גרם כורכומין ביום, המדד של רמת פעילות המחלה היה נמוך יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת, אך מספר קטן יותר של מטופלים השיגו הפוגה (רמיסיה) במחלה לעומת קבוצת הביקורת. החוקרים הסיקו מתוצאות המחקר כי נטילת כורכומין בשילוב עם הטיפול התרופתי המקובל (פנטסה למשל) עשוי להוות אופציה טיפולית יעילה לשמירה על הפוגה בקוליטיס כיבית.
לסקירת מחקרים מדעית, בהקשר של הכורכומין והטיפול בבעיות עיכול נפוצות, לחצו כאן.