למה המעי שלך כועס ואיך להשלים איתו? תסמונת המעי הרגיז

אם הבטן שלך מתנפחת באופן בלתי צפוי כך שאינך יכולה ללבוש שמלה צמודה, אם אתה חייב לפתוח כפתור אחרי כל ארוחה, אם בערב את נשארת בבית כי אי אפשר לצאת במצב כזה (הגזים, הגזים, מה לא ברור…), הכתבה הזאת תעניין אותך.

תסמונת המעי הרגיז – הגדרה וסימפטומים

תסמונת המעי הרגיז – IBS – מוגדרת כתסמונת מיקרוביאלית או תפקודית. כלומר, המדע משייך את אוסף הסימפטומים מהם האדם סובל ללא ממצא פתולוגי כלשהו כשייך להפרעה במאזן החיידקים השוכנים במעי, או כהפרעה בעצבוב ותפקוד תקין של צינור העיכול.

עפ”י הגדרת ROME III (קובץ המלצות מבוססות מחקר לכל ההפרעות של מערכת העיכול) תסמונת המעי הרגיז מוגדרת כך:

1. כאבי בטן או אי נוחות בטנית הנמשכת במהלך 3 ימים בחודש לפחות, אשר:
   1. מוקלת עם יציאות
   2. מאופיינת בשינוי בתדירות ההתרוקנות ובצורת הצואה

האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה המצוטט בסקירה מקיפה שפורסמה בעיתון מכובד Am J Gastroenterol 2014; 109:S2 – S26; doi: 10.1038/ajg.2014.187, פישט את ההגדרה ל:

אי נוחות בטנית הקשורה לשינויים בהרגלי היציאות.

הסטטיסטיקה מראה שכ-50% מכל הביקורים במכוני הגסטרו הן בגין תלונות המאובחנות בסוף כתסמונת המעי הרגיז. גברים כנשים סובלים מהבעיה, אך יותר נשים. ROME III מציע אבחנה ל-4 סוגי IBS:

1. IBS-C – מאופיינת יותר בעצירות
2. IBS-D – מאופיינת יותר בשלשול
3. IBS-M –  תופעות מעורבות – פעם עצירות, פעם שלשול
4. IBS-U – לא מוגדרת.

ברור שהטיפול צריך להתייחס לסימפטומים מהם סובל האדם. יחד עם זאת, יש לזכור שהביטוי של התסמונת אינו קבוע ויכול להשתנות בין תקופות שונות של החיים.

מהם הגורמים והסיבות לתסמונת המעי הרגיז?

מה הגורמים שיכולים לגרום לתופעה זו? תופעה שאף מכשיר רפואי הקיים כיום אינו מצליח לאבחן אותה והיא למעשה מאובחנת ע”י שלילת מחלות מעיים אחרות?

שורה של גורמים יכולים להחמיר או לגרום להתפרצות של התסמונת ביניהם התזונה, שינוי השיגרה (מכירים את זה שהכל משתבש כשאתם יוצאים לחופשה?), תרופות, למשל אנטיביוטיקה והגורם שנמצא בעל ההשפעה הברורה ביותר – לחץ נפשי.

אז מה עושים? פתרונות למעי רגיז

1. בואו נתחיל מהאחרון: כמו בבדיחה ההיא ” קודם כל תרגעי“. כל טכניקה של הרגעה שעובדת לכם, מתאימה. חופשה אמיתית, כזאת שאתם מצליחים להתנתק בה מטרדות היום יום, יכולה לעשות פלאים. אבל זה לא מספיק. חשוב להקפדי על ונטילציה רגשית ממש כמו שמקפידים על מקלחת יומית. אפשר לעשות הרפיה, יוגה, מדיטציה מונחית (יש הרבה ביו-טיוב והמומלצת מכולן, מדיטציית מיינדפולנס של הפסיכותרפיסט של “דרך הבטן”, אמיר זמורה), נשימות וכל דרך שאתם מצליחים להרפות את הגוף והנפש.
2. פעילות גופנית – פעילות גופנית ממריצה את הדם, גורמת להפרשת חומרים מרגיעים (המכונים אנדורפינים). כמובן שחשוב לעשות פעילות שאתם נהנים ממנה. טוב שהיא תהיה משולבת – אארובית (הליכה מהירה, ריצה קלה, ריקוד, שחיה), וגם מתיחות כמו פילאטיס ויוגה.
3. תזונה – המחקרים בודקים גישות שונות של השינויים התזונתיים. נכון להיום 2 כיוונים נראים כמוכחים ביותר: הגבלה עד המנעות מצריכת מזונות המכילים גלוטן, המנעות ממזונות שאובחנו כמעוררים רגישות ותזונה הדלה במרכיבי FODMAP.
   1. גלוטן הינו חלבון הנמצא בדגנים מסוג חיטה, שיפון, גריסים, כוסמין. תכונתו העיקרית המנוצלת היטב באפיה הוא הכושר תפיחה, מה שמקנה למאפים את המבנה הגבוהה והיפה. נמצא שהמנעות מגלוטן עוזרת בהקלה משמעותית על נפיחות, גזים וכאבים בקרב הסובלים מ- IBS על סוגיה. אין הדבר אומר שיש לעבור לכל המאכלים נטולי גלוטן מאחר שאלה מכילים חומרים גם יכולים להיות מזיקים למעי הרגיש כמו סיבים למיניהם וקמחים נטולי ויטמינים ומינרלים. אך העדפה של דגנים נטולי גלוטן באופן טבעי בהחלט יכולה לעזור – אורז, כוסמת, קינואה, וגם שורשים כמו תפוחי אדמה ובטטה ירכיבו לכם ארוחת צהריים או ערב משביעה ובריאה יותר.
   2. רגישות אובחנה באמצעות בדיקת נוגדני IgG. המחקר הראה יתרון לקבוצת הסובלים מ-IBS אשר נמנעו במשך 12 שבועות ממזונות שהודגמו כרגישים עבורם. התוצאה היתה לא מובהקת סטטיסטית אך משמעותית.
   3. ראיש התיבות FODMAP – Fermentable oligosaccharides, disaccharides, monosaccharides, and polyols. הכוונה לסוגי פחמימות מסויימים שהמצאותם בכמות גדולה במזון מעלה את השכיחות של הסימפטומים. ביניהן נמצאים דו-סוכרים מסוג לקטוז, חד-  סוכרים מסוג פרוקטוז, פרוקטנים הנמצאים בדגנים כמו חיטה ושיפון וכהלים מסוג פוליאולים (הממתקים הנפוצים במסטיקים ומזונות דיאטטיים שונים). קיימת שורה של מחקרים שבודקים את יעילות התזונה הזו עבור חולי IBS. הדיאטה פותחה ע”י קבוצת חוקרים אוסטרלית, ועד כה נחשבת לדיאטה המוכחת ביותר לתסמונת זו. מהן המזונות שמומלץ להמנע מהם עפ”י FODMAP? מזונות המכילים גלוטן, ירקות מצליבים, מבין הפירות בולטים תפוחי עץ ואגסים. מוצרי חלב ניגר, ממתיקים ומסטיקים למיניהם. אפשר לאכול בננות, אשכולית וקיווי, מלפפונים, שעועית ירוקה, מעט אבוקדו, אורז ותפוחי אדמה, מזונות חלבוניים כמו עוף, בשר ודגים. קטניות לא מומלצות כלל, פרט לטופו. אפשריים שקדים ואגוזים, אך לא פיסטוקים.
4. תוספי תזונה שיסייעו לטיפול בתסמינים:
   1. שמן מנטה – השמן הוכח בשורה של מחקרים כמקל על תסמיני כאבי בטן וגזים. כדאי לשלבו כשמן או בכמוסות בין הארוחות וגם בזמן הכאבים עצמם.
   2. אנזימי עיכול – כדאי להתנסות בתקופות “קשות” יש לקחת לפני כל ארוחה
   3. פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה – מומלץ להשתמש במזון מותסס כמו כרוב כבוש, יוגורט ביתי וכד’

אבל הכי חשוב וזה לא נבדק במחקרים, זה נבדק בניסיון קליני ארוך שנים – לאכול לאט, ללעוס היטב, להינות מהאכול, לא לראות טלויזיה או לקרוא בסמארטפון בזמן האכילה. המוח שלנו מסוגל להתרכז בפעולה מרכזית אחת, ואם עליו להפריש כעת מיצי ואנזימי עיכול, יש לאפשר לו את זה.

לבעיות במערכת העיכול יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות.
הפתרונות המוצעים לטיפול בבעיות אלו מתמקדות בעיקר בהעלמת הסימפטומים ולא במציאת מקור הבעיה ועקירתה מהשורש.
היית רוצה להפסיק לסבול מהבטן?
למידע על הבדיקה המקיפה ביותר למערכת העיכול יש ללחוץ כאן.

בתיאבון ולבריאות!

מאמר מאת: עדי זוסמן RD, דיאטנית קלינית ומאמנת בריאות, מייסדת ומנהלת המרכז “דרך הבטן” לבריאות מערכת העיכול.