מזונות מוצילאגיים

הכירו את המזונות המוצילאגיים בעלי איכויות בריאותיות שטרם היכרתם!

העלייה במודעות לנושא הבריאות בעשור האחרון הביאה לכך שאנחנו יכולים למנות בעל פה את מזונות-העל (סופרפודס), יודעים אילו רכיבי מזון כדאי או לא כדאי לצרוך יחד, או אילו וויטמינים חיוניים לגופנו. אך עם זאת, יש נושאים שעדיין נותרו איזוטריים שחשוב להפנות גם אליהם את הזרקור, ומזונות מוצילגיים הוא אחד מהם. רובנו לא מכירים את המונח ‘מוצילאג’ או ‘מזונות מוצילאגיים’ – מדובר בחומר ג’לטיני סמיך שצמחים שונים מכילים, בעל תכונות ומאפיינים ייחודיים ויתרונות בריאותיים מגוונים.

מהם מזונות מוצילאגיים?

לפני שנסביר למה כדאי להעשיר את התפריט במזונות מוצילאגיים, נציין כי מאז ומעולם לצמחים היה תפקיד חשוב בבריאות האדם בגלל רכיבי התזונה שהם מכילים, כמו גם נוגדי חמצון, פיגמנטים, סיבים תזונתיים ושאר חומרים פעילים ייחודיים. חלק מהמזונות הצמחיים (כגון דגנים וזרעים מסוימים, קטניות, ירקות כמו במיה, אצות וכן עלים ושורשים של צמחים שונים כמו הנטופית הרפואית למשל) מכילים רכיב רירי (ג’לטיני) סמיך שהוא בעצם סיב (רב-סוכר) מסיס במים ולגמרי אכיל. החומר הרירי לעיתים נראה בבירור לעין (כמו הג’ל שעלי האלוורה הבשרניים מכילים) ולעיתים ניתן לראותו רק כהוא מופרש לאחר השרייה או בישול במים. החומר הרירי מעניק למזון מרקם ג’לטיני מוצק יותר ואף נעשה בו שימוש נרחב בתעשיות שונות ומגוונות כמו מוצרי מזון, תרופות וקוסמטיקה ליצירת מרקם סמיך וייצוב. אך בנוסף לכל אלו, יש לו גם יתרונות בריאותיים רבים.

השימושים של מזונות מוצילאגיים בראי הנטורופתיה

בנטורופתיה נעשה מזה שנים רבות שימוש נרחב במזונות מוצילאגיים, בעיקר לתמיכה במערכת העיכול, מערכת הנשימה והעור. כשמדובר במערכת העיכול למשל, ניתן לרתום את האיכויות של הג’ל הרירי בעל האנרגיה המקררת כדי לצפות, לסכך ולהרגיע את ריריות פגועות או מודלקות בקיבה ולאורך המעי. צמחים מוצילאגיים המשמשים למטרות אילו הם: צמח האלוורה (בנטילה פנימית של הג’ל), עלי צמח הקומפרי מהם מכילים חליטות, שורש הליקוריץ (שוש קירח) המתקתק שגם משמש בפורמולות רבות של צמחי מרפא להגנה על הקיבה במצבים של חומציות יתר וכתמיכה במצבים של מחלות מעי דלקתיות, צמח הנטופית הרפואית (המוצילאג המתקתק נמצא בעלים ובשורש), קליפות זרעי פסיליום (שגם משמשים לריכוך צואה קשה ולעידוד יציאות) וזרעים כמו פשתן, צ’יה וחילבה – שקליפתם מכילה סיבים מסיסים שעם השרייתם במים הם יוצרים ריר ג’לטיני.

ברפואות הצמחים המסורתיות נעשה שימוש במוצילאג הצמחי כתמיכה במצבים של כאבים ודלקות גרון, דלקות וכיבים במערכת העיכול, עצירויות ושלשולים, כוויות בעור (במריחה חיצונית), רמות גבוהות של כולסטרול וסוכר בדם, דלקות בדרכי השתן, שיעול, ברונכיט ודלקת ריאות.

בשנים האחרונות גם המדע מגלה עניין באיכויות הטיפוליות של המוצילאג. למשל, בסקירת מחקרים שנעשו על מזונות מוצילאגיים טענו החוקרים כי למוצילאג הצמחי יש פוטנציאל לא רק כמזון פונקציונלי, אלא גם בהקשר של הטיפול במצבים בריאותיים שונים, כגון תסמונת השחלות הפוליציסטיות, סוכרת, יתר שומנים בדם ואף לתמיכה חיסונית (1). בנוסף, שלשולים ועצירויות הן הפרעות בתנועתיות המעיים שיכולים לנבוע מסיבות שונות והם גם מהווים תסמינים עיקריים הקשורים למחלות כרוניות כמו תסמונת המעי הרגיז (IBS) או מחלות מעי דלקתיות. מחקרים מצאו כי מוצילאג מזרעי פשתן שהושרו במים היה יעיל הן במצבי שלשול (תרם לייצוב צואה רכה) והן במצבי עצירות (תרם לסיכוך המעי וריכוך היציאות) (2).

על במיה, צמח המרשמלו ומזונות מוצילאגיים נוספים

להלן מזונות מוצילאגיים שניתן להשתמש בהם בשימוש ביתי כתמיכה במצבים בריאותיים נפוצים:
במיה – זהו ירק מאכל הנפוץ במטבח הבלקני שאף שימש במשך שנים רבות כטיפול מסורתי במחלות רבות (כולל סוכרת) בחלקים הכפריים של בנגלדש ובדרום אסיה. במחקרים שנעשו בשנים האחרונות התגלה כי המוצילאג השקוף בבמיה מכיל כמות גבוהה של סידן, אשלגן, מגנזיום, זרחן, ברזל ונתרן, יש לו פוטנציאל כרכיב נוגד חמצון בעל השפעות מיטיבות בעכברים סוכרתיים, ולכן הוא עשוי להועיל במצב של סוכרת וסיבוכיה (3). במחקר קליני שארך 8 שבועות בהשתתפות 60 אנשים חולי סוכרת סוג 2, נמצא כי צריכת אבקת במיה שהכילה מוצילאג תרמה לשיפור התנגודת לאינסולין, וכפועל יוצא, לניהול טוב יותר של המחלה (4). כיצד המוצילאג בבמיה פועל? ככל הנראה הג’ל מפחית ספיגת סוכר במעי, וכפועל יוצא הוא תורם לוויסות רמות הסוכר בדם (5). בנוסף, נמצא כי המוצילאג שבבמיה מסוגל להיקשר לכולסטרול במעי ולגרום להפרשתו בצואה במקום שייספג למחזור הדם, ובכך הוא עשוי לתרום גם לוויסות רמות גבוהות של כולסטרול בדם (6).

צמח המרשמלו – או בשמו הבוטני ‘נטופית רפואית’ (Althaea officinalis) מכיל כמויות גדולות של מוצילאג מתקתק, בעיקר בשורש אך גם בעלים, וזאת הסיבה שבמתכון המסורתי של ממתק המרשמלו השתמשו בתמצית טבעית משורש הצמח במקום בג’לטין. בנטורפתיה וברפואת הצמחים המסורתית מקובל להכין מחלקי צמח אלו (לאחר ייבוש) חליטות פונקציונליות, או לחלופין להשתמש בתמציות שהופקו מהשורש בכמוסות ובנוזל. הכמות הגדולה של המוצילאג הופכת אותו ליעיל לשימוש, בין היתר, במצבים של שיעולים ודלקות גרון. במחקר קטן משנת 2005 נמצא שסירופ לשיעול צמחי שהכיל שורש מרשמלו, היה יעיל בהקלת שיעול על רקע הצטננות, ברונכיטיס או מחלות של דרכי הנשימה היוצרות ליחה מרובה. בתום 12 ימי המחקר כל המשתתפים חוו שיפור של 86-90% בסימפטומים (7). כיצד זה עובד? נראה כי המוצילאג שבצמח פועל כמו אנזים “השובר” את הליחה, מדלל אותה והופך אותה לקלה להוצאה והוא אף מעכב פעילות של חיידקים. במחקר נוסף, לכסניות על בסיס שורש מרשמלו סייעו בהקלת שיעול יבש וגירוי בגרון (8).

זרעי פשתן – הזרעים הזהובים הללו גדושים ברכיבי תזונה כגון חלבונים, אשלגן, מגנזיום וסיבים. למעשה, זרעי פשתן הם מקור מצוין לסיבים מסיסים במים וכף אחת של זרעי פשתן טחונים מכילה כמעט 2 גרם סיבים מסיסיים. במעי, הסיבים הופכים למוצילאג שמרכך צואה קשה ובכך מסייע במצבים של עצירות, גם על רקע מעי רגיש (IBS). במחקר קליני בהשתתפות 90 אנשים עם עצירות פונקציונלית (שלא על רקע מצב בריאותי מסוים) הושוותה היעילות של זרעי פשתן לזו של התרופה לקטולוז (לטיפול בעצירות): קבוצה אחת נטלה 50 גרם זרעי פשתן ביום והקבוצה השנייה נטלה 15 מ”ל לקטולוז. בתום 4 שבועות 2 הקבוצות דיווחו על שיפור בפעילות המעיים, אולם השיפור הגדול ביותר היה בקרב המשתתפים שצרכו זרעי פשתן: בממוצע, מספר היציאות שלהם עלה מפעמיים בשבוע ל-7 ימים בשבוע (9). במחקר קליני מבוקר פלסבו, משתתפים שסבלו מעצירות וכן מסוכרת סוג 2 צרכו 10 גרם זרעי פשתן (בתוך עוגיות) פעמיים ביום, למשך 12 שבועות. תוצאות המחקר הראו כי צריכת זרעי הפשתן שיפרה את העצירות ואף תרמה לאיזון רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם ולירידה במשקל (10).

לסיכום, שילוב של מזונות מוצילגיים, צמחים או זרעים, בתפריט היומיומי שלנו עשוי לסייע להקלה על בעיות עיכול ומצבים בריאותיים שונים ומגוונים, אך כמובן שבכל מקרה יש תמיד להתייעץ עם רופא או מטפל מוסמך ולקבל את חוות דעתו המקצועית.

אסמכתאות:

1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8539170/
2. Dual effectiveness of Flaxseed in constipation and diarrhea: Possible mechanism. AmberHanif PallaaAnwarul-HassanGilani. Journal of Ethnopharmacology. Volume 169, 1 July 2015, Pages 60-68
3. Evaluation of in vitro antioxidant activity of okra mucilage and its antidiabetic and antihyperlipidemic effect in alloxan-induced diabetic mice. A.F.M Irfan Uddin Zim,Jannatara Khatun,Mohammad Forhad Khan,Md. Altaf Hossain,Mohammad Mozibul Haque. First published: 28 October 2021
4. Moradi A, Tarrahi MJ, Ghasempour S, Shafiepour M, Clark CCT, Safavi SM. The effect of okra (Abelmoschus esculentus) on lipid profiles and glycemic indices in Type 2 diabetic adults: Randomized double blinded trials. Phytother Res. 2020 Dec;34(12):3325-3332. doi: 10.1002/ptr.6782.
5. Khatun, Hajera et al. “Water-soluble Fraction of Abelmoschus esculentus L Interacts with Glucose and Metformin Hydrochloride and Alters Their Absorption Kinetics after Coadministration in Rats.” ISRN pharmaceutics vol. 2011 (2011): 260537. doi:10.5402/2011/260537
6. Wang H, Chen G, Ren D, Yang ST. Hypolipidemic activity of okra is mediated through inhibition of lipogenesis and upregulation of cholesterol degradation. Phytother Res. 2014 Feb;28(2):268-73. doi: 10.1002/ptr.4998.
7. Büechi S, Vögelin R, von Eiff M, M, Ramos M, Melzer J: Open Trial to Assess Aspects of Safety and Efficacy of a Combined Herbal Cough Syrup with Ivy and Thyme. 2005;12:328-332. doi: 10.1159/000088934
8. Benbassat, Niko & Kostova, Bistra & Nikolova, Irina & Rachev, Dimitar. (2013). Development and evaluation of novel lozenges containing marshmallow root extract. Pakistan journal of pharmaceutical sciences. 26. 1103-7.
9. Jianqin Sun MS et al (2020) Effects of flaxseed supplementation on functional constipation and quality of life in a Chinese population: A randomized trial Asia Pac J Clin Nutr 2020;29(1):61-67
10. Soltanian, N., & Janghorbani, M. (2018). A randomized trial of the effects of flaxseed to manage constipation, weight, glycemia, and lipids in constipated patients with type 2 diabetes. Nutrition & metabolism, 15, 36. https://doi.org/10.1186/s12986-018-0273-z