גזים, תחושת מלאות ונפיחות בטנית – איך הם מתקשרים לבריאות המעי וכיצד פרוביוטיקה ייעודית יכולה לסייע?

כיום כבר ידוע כי ‘בריאות המעי’ הוא מושג רחב המתקשר לא רק ספציפית לעיכול תקין אלא לבריאות הכללית שלנו. במאמר זה נסביר כיצד פרוביוטיקה יכולה לתמוך בבריאות המעי ואף למנוע סימפטומים עיכוליים נפוצים כגון גזים, גודש ונפיחות בטנית ובכך לשפר את איכות חיינו

בשנים האחרונות ‘בריאות המעי’ הוא נושא מדובר מאוד ורובנו שמענו עליו באופן כזה או אחר, אך מה זה באמת אומר? שמעי בריא הוא כזה שמעכל וסופג ביעילות את המזון? התשובה היא כן, אך לא רק. כיום כבר יודעים שלבריאות המעי יש השפעה נרחבת על הבריאות של הגוף כולו, כולל בהקשרים מטאבוליים, תזונתיים, חיסוניים, נפשיים ומוחיים. העובדה המרתקת היא, שיש קשר ישיר בין אוכלוסיית המיקרואורגניזמים המאכלסת את המעי (המכונה הפלורה או המיקרוביוטה של המעי) לבין הבריאות הכללית ואיכות החיים שלנו.

הפלורה של המעי – כמו איבר נוסף בגוף

מה אם היה לכם איבר בגוף שלא ידעתם כלל על קיומו? במערכת העיכול האנושית קיימים ביליונים של מיקרואורגניזמים הכוללים אלפי סוגים של חיידקים, וירוסים ושמרים ידידותיים שונים השוכנים בעיקר במעי הגס. רק לשם המחשה, ידוע כי יש פי 10 יותר חיידקי מעי מתאים בגוף כולו והמשקל הכולל שלהם הוא 1 קילוגרם בערך!

פלורת מעי בריאה מתאפיינת במגוון מאוזן של חיידקים ויש לה תפקיד חשוב בשמירה על בריאות טובה. לשם המחשה, במערכת העיכול קיימים כ-400 סוגים שונים של חיידקים ידידותיים המסייעים לנו לספוג חלבונים וויטמינים מהתזונה ולעכל היטב פחמימות ושומנים ואף לשפר את העיכול של לקטוז (סוכר החלב), לייצר רכיבים תזונתיים כגון ויטמינים מקבוצת B, ויטמין K וחומצות שומן חיוניות. החיידקים הידידותיים אף תורמים למטבוליזם (חילוף חומרים) תקין, יש להם השפעות חשובות מאוד על התגובה החיסונית של הגוף ומניעת פלישה של חיידקים מזהמים מזיקים, הם מסייעים לשמירה על המשקל, על בריאות העור ואף להפחתת הסיכון למחלות שונות. הפעילות המטאבולית של פלורת המעי היא כל כך מגוונת – ממש כמו איבר בפני עצמו, ולכן יש מדענים המכנים אותה “האיבר הנשכח”.

לכל אדם יש פלורת מעי בעלת הרכב ייחודי של מיקרואורגניזמים ובמצב של בריאות היא נשארת יחסית יציבה ומאוזנת. אולם אותה פלורה רגישה מאוד לשינויים בתזונה, לשימוש בתרופות שונות (בפרט אנטיביוטיקה), לרמות מתח גבוהות ולמצב הנפשי הכללי וכן, לאורח חיים שאינו מסודר ויציב – כל אלו עשויים לפגוע באיזון העדין שלה, ולגרום להפחתה משמעותית בכמות המיקרואורגניזמים במעי ולדלדול מגוון הסוגים והזנים שלהם. פגיעה חמורה באיזון של פלורת המעי עלולה להשפיע לרעה על בריאות ותפקוד המעי ובמקרים קשים להתבטא במחלות מעי דלקתיות ואף לגרום למחלות הקשורות למערכות גוף נוספות, כולל אלרגיות, השמנת יתר, סוכרת סוג-2, מחלות לב, אלצהיימר ודיכאון.

מהם התסמינים הנפוצים של חוסר איזון בפלורה של המעי אצל אנשים בריאים?

כשהאיזון של פלורת המעי מופר, גם אנשים שמחשיבים עצמם כבריאים באופן כללי יכולים לחוות חוסר נוחות במערכת העיכול, בין אם באופן קבוע (לאחר ארוחות למשל) ובין אם בתקופות מסוימות (כמו למשל בטיולים, בנסיעות לחו”ל, בחגים-כשהתזונה משתנה, לאחר נטילת אנטיביוטיקה או לחילופין, בתקופה של וירוס בטן וזמן מה לאחר ההחלמה ממנו).

תסמיני חוסר נוחות במערכת העיכול בקרב האוכלוסייה הבריאה כוללים גזים, התנפחות של הבטן, תחושת גודש, מלאות וכבדות בבטן ולעיתים עצירויות או שלשולים וכאבים ברום הבטן. בדרך כלל מדובר בתסמינים הגורמים לאי נוחות מתונה שאינה דורשת טיפול רפואי, אך למרות זאת היא יכולה בהחלט לפגוע משמעותית באיכות החיים, כפי שאף מציינים מחקרים.

מחקרי אוכלוסייה שנערכו בארה”ב למשל, מצאו כי בקרב בוגרים בריאים, 41% חוו תסמינים נפוצים במערכת העיכול אותם הם תיעדו במשך חודש: 19%-16% חוו גזים, 22% חוו כאבי בטן ו- 27% חוו שלשולים (2,1).

אולם החדשות הטובות הן, שמחקרים רבים הראו כי פרוביוטיקה יכולה לתרום לבריאות המעי על ידי שמירה על פלורה מאוזנת, ולסייע להפחית תסמינים לא נעימים במערכת העיכול. בכך היא עשויה להשפיע לטובה על איכות החיים ועל הבריאות הכללית.

כיצד פרוביוטיקה יכולה להקל על תסמינים נפוצים וחוסר נוחות במערכת העיכול?

המושג פרוביוטיקה מתייחס לחיידקים ידידותיים חיים שנמצאים במזונות מותססים שונים ובתוספי-תזונה ייעודיים, שיש להם השפעות בריאותיות מיטיבות על האדם. בשנים האחרונות נעשו מחקרים רבים בתחום הפרוביוטיקה, לרבות כאלו שבדקו את התועלות עבור האוכלוסייה הבריאה, וזוהו תתי-סוגים ספציפיים של זני חיידקים המסייעים להקל על תסמינים במערכות-גוף/איברים מסוימים.

בהקשר של מערכת העיכול, נמצא כי זנים מסוימים של פרוביוטיקה יכולים לסייע לאוכלוסייה הבריאה במצבים הבאים:

• עצירות – התגלה כי לאנשים בריאים הנוטים לסבול מעצירות כרונית עשוי להיות הרכב פלורה שונה בהשוואה לאנשים ללא עצירות. השינוי בהרכב הפלורה מתאפיין בכמות מופחתת של חיידקים ידידותיים חיוניים (כמו Lactobacillus, BifidobacteriumBacteroides) ובד בבד עלייה בכמות של מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות (כמו Pseudomonas aeruginosa, Campylobacter jejuni). שינויים אלו בהרכב הפלורה יכולים להשפיע על הפריסטלטיקה (תנועתיות) של המעי ועל הפרשת חומרים שונים התורמים ללחלוח המעיים. זה קורה בגלל מחסור ברכיבים פעילים פיזיולוגיים שונים ושינויים בסביבת המעי, שנגרמים בגלל חוסר איזון בין סוגי החיידקים (3). מספר מחקרים הראו כי נטילת פרוביוטיקה יכולה לסייע במצבים של עצירות (4) על ידי השבת האיזון של פלורת המעי, משום שחומרים שהחיידקים הפרוביוטיים מפרישים תורמים לתנועתיות המעיים. בנוסף, מחקר עדכני (2021) מצא כי נטילת פרוביוטיקה יכולה לסייע ספציפית לנשים בריאות בגיל הפריון הסובלות מעצירות כרונית, על רקע חוסר איזון של פלורת המעי (5)
• הצטברות גזים במעי – מחקרים הראו כי נטילת פרוביוטיקה ייעודית יכולה להקל משמעותית על הצטברות של גזים במערכת העיכול במצבים שונים, כולל תסמונת המעי הרגיש (IBS) (6), לאחר ארוחות (7), במצבי אי-סבילות ללקטוז (8) בקרב אנשים בריאים שאצלם זמן מעבר המזון במעי הוא איטי וגורם לתסיסה של המזון (9). כמו כן, זן הפרוביוטיקה Bifidobacteria נמצא ככזה שאינו גורם בעצמו לתסיסה ולהיווצרות גזים במערכת העיכול (10)
• שלשולים – מחקרים מצביעים על כך שנטילת פרוביוטיקה ייעודית יכולה לסייע לאנשים בריאים במצבים של שלשולים על רקע נטילת אנטיביוטיקה (11) או נטילת טיפול תרופתי כנגד החיידק הליקובקטר פילורי (12)
• תחושת מלאות והתנפחות של הבטן – מחקרים שונים מצאו כי זנים מסוימים של פרוביוטיקה סייעו להפחית משמעותית סימפטומים כגון תחושת גודש, מלאות והתנפחות של הבטן וכן תרמו לקיצור זמן מעבר המזון במערכת העיכול (15,13,14)

אולם, חשוב להבין שלמרות שמזונות שונים, כמו יוגורטים למשל, מועשרים בחיידקים פרוביוטיים, אין וודאות כי החיידקים העדינים והרגישים אכן שורדים בתנאי האחסון ובתנאים חומציים ובסיסיים מאוד במערכת העיכול. ברוב המקרים, החיידקים אינם מצליחים לצלוח את ההגעה למעי הגס בכמות מספקת כשהם חיים ופעילים מטאבולית. זאת לעומת תוספי פרוביוטיקה שיוצרו בטכנולוגיה פטנטית מתקדמת שמגינה על החיידקים, מספקת להם הזנה ושומרת על חיותם (viability) ושרידותם גם בזמן האחסון וגם בעת מעברם לאורך מערכת העיכול.

מונו Vs מולטי – זן אחד או מספר זנים של חיידקים פרוביוטיים?

בתחום תוספי הפרוביוטיקה קיימים 2 סוגים עיקריים של מוצרים: כאלו המבוססים על זן אחד של חיידקים פרוביוטיים (למשל על החיידק Lactobacillus acidophilus) וכאלו המכילים הרכבים מרובי-זנים של חיידקים פרוביוטיים (כמו למשל Lactobacillus acidophilus ,Bifidobacterium bifidum, Enterococcus faecium). בהקשר זה חשוב לדעת שלזן מסוים של חיידקים יכולים להיות מספר תתי-סוגים, כאשר לכל תת-סוג יש תכונות והשפעות ייחודיות. למשל, תתי-סוגים מסוימים של החיידק הפרוביוטי L.acidophilus הראו יכולת לעכב את ההתפשטות במעי של פטריית הקנדידה (פטריית שמר בעלת השפעות מזיקות), למרות שתתי-סוגים אחרים של אותו חיידק לא עשו זאת בצורה יעילה (כמפורט באיור 1). כך יוצא שלכל זן ותת-סוג של חיידק פרוביוטי יש מגוון ייחודי של תכונות והשפעות, והרעיון הוא ליצור שילוב סינרגטי בין מספר זנים ותתי-סוגים של חיידקים, כדי ליצור הרכבים ייעודיים יעילים (17,16). מסיבה זו חשוב לבחור תוסף פרוביוטי המבוסס על הרכב של זנים שנחקרו בהקשר של יעילותם בתחום בריאותי מסוים, כגון שמירה על איזון ושיקום פלורת המעי (למשל, לאחר נטילת אנטיביוטיקה או במצב של התפשטות קנדידה) או הקלה על תסמיני עיכול נפוצים (כמו גזים ונפיחות בטנית) ועוד.

תרשים 1: תתי-סוגים של 3 זני חיידקים פרוביוטיים ויעילותם בעיכוב קנדידה

הכירו את Base It מבית אקוסאפ: פרוביוטיקה ייעודית מרובת-זנים לתמיכה בסימפטומים עיכוליים נפוצים

יתרונות המוצר:

• פיתוח ייעודי –Base It היא פרוביוטיקה ייחודית באבקה, אשר פותחה ספציפית לתחזוקה יומיומית ואיזון של הפלורה הטבעית במצבים נפוצים של גזים, נפיחות בטנית וגודש ברום הבטן בקרב האוכלוסייה הבריאה. התוסף פותח בשיתוף עם חברת הפרמצבטיקה השווייצרית “Mepha” והוא מיוצר בסטנדרטים הגבוהים ביותר ועומד בתקנים המחמירים ביותר בתחום מוצרי הפרוביוטיקה הרגישים

• הרכב מרובה-זנים ליעילות אופטימלית – Base It מבוסס על 8 זנים פרוביוטיים, שנבחרו בקפידה, בהתאם למחקרים שנעשו ברחבי העולם שהצביעו על יכולתם (בנפרד או בהרכבים שונים) לתרום לאיזון הרכב חיידקי המעי בקרב האוכלוסייה הבריאה (18-20)
• יעילות המוצר נבדקה קלינית – היעילות של הרכב החיידקים ב- Base It נבדקה במחקר פיילוט קליני תצפיתני, שארך 6 שבועות, בהשתתפות בוגרים בריאים בעלי תלונות עיכוליות נפוצות. התוצאות הדגימו הקלה בסימפטומים עיכוליים נפוצים (גזים, נפיחות בטנית, כאבים ברום הבטן) ומרבית המשתתפים (66%) דיווחו על שביעות רצונם מהשפעת התוסף על תפקוד המעי כבר בתום 6 שבועות (21)

תרשים 2 – השיפור השבועי במדדי הסימפטומים העיכוליים בזמן נטילת Base It לאורך תקופת המחקר. החוקרים ציינו כי מגמת השיפור שהלכה וגדלה משבוע לשבוע מצביעה על פוטנציאל לשיפור נוסף בנטילת התוסף לאורך זמן.

• בתוספת סיבים תזונתיים פרה-ביוטיים – לכל סוג של חיידקים קיים מצע מזון אופטימלי. מצע המזון ב-Base It פותח בהתאמה אישית לזנים הפרוביוטיים הספציפיים שבמוצר, במטרה לעודד את שגשוגם
• ייצור בטכנולוגית ®ProBioAct – המונח ‘פרו-ביו-אקט’ נגזר מהמילה PROBIOtic ACTivity (פעילות פרוביוטית). מדובר בטכנולוגיה ייחודית המתמקדת במעטפת החומרים המקיפה את החיידקים הפרוביוטיים בכל המוצרים בסדרת הפרוביוטיקה של אקוסאפ, המספקת הגנה ומזון בהתאמה אישית לזני החיידקים הספציפיים בכל מוצר. כך יוצא שבכל מוצר פרוביוטי, מעטפת ההגנה וההזנה שמקנה ‘פרוביואקט’ משתנה באופן אינדיבידואלי בהתאם להרכב הזנים הייחודי. בפרוביוטיקה Base It טכנולוגיית ‘פרוביואקט’ כוללת מטריקס ייחודי של פחמימות מורכבות להבטחת יציבות המוצר בטמפרטורת החדר, בשילוב עם אנזימים לפירוק יעיל של הפחמימות ואספקת מזון זמין לחיידקים הפרוביוטיים. סיבים תזונתיים כגון אינולין וסיבים שהופקו מצמח העולש נוספו לפורמולציית הנוטריינטים כדי להבטיח את שרידות החיידקים במעבר לאורך צינור העיכול. חלבונים מהצומח ותערובת של מינרלים נועדו לתמוך בפעילות המטאבולית של החיידקים הפרוביוטיים שבמוצר. טכנולוגיית ‘פרוביואקט’ מהווה מנגנון הובלה המבטיח כי למעלה מ-80% מהחיידקים ישרדו את המעבר במערכת העיכול ויגיעו חיים ופעילים למקום מושבם במעי הגס. החיידקים נבדקו ליכולת שרידות בקיבה, חיות (viability) ופעילות מטאבולית במעי וליציבות בחיי-המדף

תרשים 3 – טכנולוגיית פרוביואקט תורמת ליציבות של החיידקים הפרוביוטיים

תרשים 4 – טכנולוגיית פרוביואקט תורמת לעלייה בפעילות המטאבולית של החיידקים הפרוביוטיים, הנמדדת עפ”י רמת הפרשת חומצה לקטית. הפעילות המטאבולית כשלעצמה מהווה אינדיקציה לשרידות החיידקים (חיידקים חיים הם פעילים מטאבולית ומפרישים חומצה לקטית).

• ללא צורך בקירור
• אבקת הפרוביוטיקה של Base It נמסה בקלות במזון ובמים

אסמכתאות:

1. Sandler, R.S., Stewart, W.F., Liberman, J.N., Ricci, J.A. and Zorich, N.L. (2000) Abdominal pain, Bloating, and Diarrhea in the United States: Prevalence and Impact. Digestive Diseases and Sciences, 45, 1166-1171.
   https://doi.org/10.1023/A:1005554103531
2. Jiang, X., Locke 3rd, G.R., Choung, R.S., Zinsmeister, A.R., Schleck, C.D. and Talley, N.J. (2008) Prevalence and Risk Factors for Abdominal Bloating and Visible Distention: A Population-Based Study. Gut, 57, 756-763.
   https://doi.org/10.1136/gut.2007.142810
3. Zhao Y, Yu YB. Intestinal microbiota and chronic constipation. Springerplus. 2016;5(1):1130. Published 2016 Jul 19. doi:10.1186/s40064-016-2821-1 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4951383/
4. Dimidi E, Christodoulides S, Fragkos KC, Scott SM, Whelan K. The effect of probiotics on functional constipation in adults: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Am J Clin Nutr. 2014;100(4):1075–1084. doi: 10.3945/ajcn.114.089151. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25099542/
5. Kajander K, Myllyluoma E, Rajilic-Stojanovic M, et al. Clinical trial: multispecies probiotic supplementation alleviates the symptoms of irritable bowel syndrome and stabilizes intestinal microbiota. Aliment Pharmacol Ther. 2008;27:48–57. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17919270/
6. Kalman DS, Schwartz HI, Alvarez P, Feldman S, Pezzullo JC, Krieger DR. A prospective, randomized, double-blind, placebo-controlled parallel-group dual site trial to evaluate the effects of a Bacillus coagulans-based product on functional intestinal gas symptoms. BMC Gastroenterol. 2009;9:85. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19922649/
7. Ojetti V, Gigante G, Gabrielli M, et al. The effect of oral supplementation with Lactobacillus reuterior tilactase in lactose intolerant patients: randomized trial. Eur Rev Med Pharmacol Sci. 2010;14:163–70. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20391953/
8. Waller PA, Gopal PK, Leyer GJ, et al. Dose-response effect of Bifidobacterium lactisHN019 on whole gut transit time and functional gastrointestinal symptoms in adults. Scand J Gastroenterol. 2011;46:1057–64. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21663486/
9. Koning C.J.M et al. The Effect of a Multispecies Probiotic on the Intestinal Microbiota and Bowel Movements in Healthy Volunteers Taking the Antibiotic Amoxycillin. Am J Gastroenterol 2007;102:1–12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17900321/
10. Foley A, Burgell R, Barrett JS, Gibson PR. Management Strategies for Abdominal Bloating and Distension. Gastroenterol Hepatol (N Y). 2014;10(9):561-571. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4991532/
11. Chitapanarux T, Thongsawat S, Pisespongsa P, Leerapun A, Kijdamrongthum P. Effect of Bifidobacterium longumon PPI‐based triple therapy for eradication of Helicobacter pylori: a prospective, randomized study. J Gastroenterol Hepatol. 2014;29:23. https://www.researchgate.net/publication/271539743_Effect_of_Bifidobacterium_longum_on_PPI-based_triple_therapy_for_eradication_of_Helicobacter_pylori_A_randomized_double-blind_placebo-controlled_study
12. O’Mahony L, McCarthy J, Kelly P, et al. Lactobacillusand Bifidobacteriumin irritable bowel syndrome: symptom responses and relationship to cytokine profiles. 2005;128(3):541–551. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15765388/
13. Whorwell PJ, Altringer L, Morel J, et al. Efficacy of an encapsulated probiotic Bifidobacterium infantis35624 in women with irritable bowel syndrome. Am J Gastroenterol. 2006;101(7):1581–1590. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16863564/
14. Agrawal A, Houghton LA, Morris J, et al. Clinical trial: the effects of a fermented milk product containing Bifidobacterium lactisDN-173 010 on abdominal distension and gastrointestinal transit in irritable bowel syndrome with constipation. Aliment Pharmacol Ther. 2009;29(1):104–114. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18801055/
15. Timmerman HM, Koning CJ, Mulder L, Rombouts FM, Beynen AC. Monostrain, multistrain and multispecies probiotics–A comparison of functionality and efficacy. Int J Food Microbiol. 2004 Nov 15;96(3):219-33. doi: 10.1016/j.ijfoodmicro.2004.05.012. PMID: 15454313. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15454313/
16. Chapman CM, Gibson GR, Rowland I. Health benefits of probiotics: are mixtures more effective than single strains? Eur J Nutr. 2011 Feb;50(1):1-17. doi: 10.1007/s00394-010-0166-z. Epub 2011 Jan 13. PMID: 21229254. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21229254/
17. Chapman CM, Gibson GR, Rowland I. Health benefits of probiotics: are mixtures more effective than single strains? Eur J Nutr. 2011 Feb;50(1):1-17. doi: 10.1007/s00394-010-0166-z. Epub 2011 Jan 13. PMID: 21229254. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21229254/
18. Del Piano M, Carmagnola S, Anderloni A, et al.‎ The use of of probiotics in healthy volunteers with evacuation disorders and hard stools: a double-blind, randomized, placebo-controlled study.‎ J Clin Gastroenterol 2010;44 Suppl 1:S30-4.‎ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20697291/
19. Silvi S, Verdenelli MC, Cecchini C, et al.‎ Probiotic- enriched foods and dietary supplement containing SYNBIO positively affects bowel habits in healthy adults: an assessment using standard statistical analysis and Support Vector Machines.‎ Int J Food Sci Nutr 2014;65:994- 1002. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25045832/
20. Verdenelli MC, Silvi S, Cecchini C, Orpianesi C, Cresci A. Influence of a combination of two potential probiotic strains, Lactobacillus rhamnosus IMC 501® and Lactobacillus paracasei IMC 502® on bowel habits of healthy adults. Lett Appl Microbiol. 2011 Jun;52(6):596-602. doi: 10.1111/j.1472-765X.2011.03042.x. Epub 2011 Mar 30. PMID: 21395626. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21395626/
21. Grossenbacher F, Gashi A, Besseling-van der Vaart I. Use of the multispecies probiotic Winclove 500/ Bactosan pro FOS leads to less gastrointestinal complaints in adults – an observational in vivo pilot study. Advances in Microbiology 2016; 6 (14): 975-985. https://www.scirp.org/journal/paperinformation.aspx?paperid=72606