“רפואה פונקציונלית” (“Functional Medicine”) היא גישה טיפולית מתחום הרפואה האינטגרטיבית המגיעה מארה”ב, המבוססת על חשיבה הוליסטית ועל טיפול בשורש הבעיה, כדי להשיב את מערכות הגוף לאיזון ותפקוד תקין.
הפילוסופיה של גישת הטיפול הפונקציונלי מבוססת על 2 עקרונות חשובים:
- גופינו תמיד שואף לאיזון ולבריאות
- כל מטופל הוא שונה וייחודי ולכן מה שעשוי להוות טיפול יעיל לאחד, עשוי לא לעזור לאחר
המונח “רפואה פונקציונלית” נטבע לראשונה לפני 20 שנה בערך, על מנת להגדיר את הגישה האינטגרטיבית המקיפה ורבת התחומים של העתיד. גישה זו משלבת כלים חדשניים לאבחון מדויק וטיפול מותאם-אישית באמצעים טבעיים במצבים מורכבים וכרוניים. הטיפול הפונקציונלי מתמקד בגורמים האינדיווידואליים לבעיה הבריאותית של כל אדם ואדם כפי שעולה משקלול התוצאות של פאנל רחב ומקיף של בדיקות מעבדה חדשניות שנמצאות בחזית המחקר המדעי. הדגש בגישה זו הוא להבין כיצד היבטים שונים של חיי הפרט – הסביבה הפיזית והרגשית, אורח החיים הכללי וגם פקטורים גנטיים, הורמונליים ומטאבוליים, יכולים להוביל לסטייה מקו הבריאות ולהתבטא במחלות לאורך זמן. תחום זה הוא רלוונטי מאוד כיום, מאחר והניסיון הקליני מלמד כי רובן המכריע של בעיות הבריאות הכרוניות מקושרות לאורח החיים ולפקטורים גנטיים המשפיעים על מסלולים מטאבוליים ואחרים בגוף.
על פי הגישה הפונקציונלית, מצבים כרוניים רבים נגרמים בגלל שילובים של גורמים מקדמי מחלות כגון תזונה לקויה, הצטברות רעלים, חשיפה לגורמים אלרגניים, גורמי לחץ רגשי, חוסר איזון מטבולי וגורמים מזהמים במזון, במים ובאוויר. בנוסף, הפרעות עיכול יכולות לגרום לבעיה בספיגה של חומרים מזינים ומאידך, לחשיפה לתרכובות רעילות, כמו למשל במצב הידוע כ”תסמונת המעי הדליף” – זהו מצב בריאותי המתקשר לבעיות בריאות רבות, שגם המחקר המדעי מגלה בו עניין רב בשנים האחרונות. העוסקים בגישה הפונקציונלית מתמקדים בזיהוי של גורמים מקדמי מחלות ובשינויים הפתולוגיים שיכולים לבוא לידי ביטוי במהלך התקדמות המחלה. לשם כך הם עושים שימוש בסדרת בדיקות מעבדה פונקציונליות מתוחכמות מאוד ובפרקטיקות אבחוניות, לרבות היסטוריה רפואית-חברתית-רגשית – כדי לחשוף מחלות שקטות, סטייה ראשונית מקו הבריאות, או אפילו את הפוטנציאל לכך עוד בטרם ההופעה של סימפטומים גלויים או משמעותיים. השאיפה היא לטפל באפקטיביות באותם גורמים מקדמי מחלה או בחוסר איזון ביו-כימי שנוצר בגוף, במטרה לעצור את ההתקדמות של תהליכי מחלה, להפוך את כיוונם היכן שאפשר, וסייע במניעת הופעתן של בעיות חדשות, תוך העלאת הרווחה הכללית ושיפור חוסן ותנגודת הגוף למחלות.
במה שונה הגישה הפונקציונלית מהרפואה הקונבנציונלית?
ניתן להמחיש את ההבדל בין הגישות באמצעות דוגמה: לאדם הסובל ממצב רוח ירוד מתמשך או דיכאון למשל, ימליץ לרוב רופא המשפחה או פסיכיאטר על טיפול בנוגדי דיכאון – לעיתים לאחר בירור הסטטוס של מדדים שונים בבדיקת דם כגון רמות הברזל, המגנזיום, ויטמין B12, תפקוד בלוטת התריס וכדומה. המטפל הפונקציונלי לעומת זאת, יערוך תשאול מקיף מאוד לרבות לתזונה ולאורח חייו של המטופל ויפנה לסדרת בדיקות מקיפות ומעמיקות מאוד, כדי להבין אם יש גורמים שגרמו לסטייה מהמסלולים או המנגנונים המטאבוליים, ההורמונליים, העצביים בגוף, שמתבטאים במצב הרוח הירוד. מדובר בבדיקות סריקה של מערכות גוף רבות, במטרה לזהות חריגות הנוצרות במהלך חילוף החומרים בגוף, הפרעות ביוכימיות כגון חסימה או עיכוב של אנזים חיוני, הפרעות גנטיות ואחרות בפירוק חומרי מזון ומטבוליטים שונים בגוף, או הפרעות אנדוקריניות, הפרעות המשפיעות על יצירת נוירו-טרנסמיטורים המשפיעים מצב הרוח או בחומרי המוצא הביולוגיים שלהם (כגון חומצות אמינו) ליקויים בהרחקת רעלים מהגוף, חסרים תזונתיים שונים שעלולים לגרום או להחמיר תסמיני דיכאון, תפקוד מערכת העיכול, סטטוס המיקרואורגניזמים במעי ועוד. הבדיקות מבוססות על דגימות שיער, שתן, דם וצואה. לאחר מכן, תבנה תוכנית טיפולים שתכלול אספקטים תזונתיים, שימוש ממוקד בתוספים ושינויים מומלצים באורח החיים, כדי להשיב את הגוף לאיזון.
רפואה פונקציונלית מתאפיינת בגישה טיפולית מותאמת-אישית כלפי כל מטופל, מאחר וסימפטומים או בעיות בריאותיות דומות, יכולות לנבוע מגורמים שונים שמשפיעים בצורה שונה על כל מטופל. לכן הטיפול בדיכאון למשל, עשוי להתבסס על פרוטוקול טיפולי שונה לגמרי עבור שני מטופלים שונים.
היישום הקליני של הגישה הפונקציונלית מבוסס על:
- בדיקות אבחנתיות (בדיקות מעבדה פונקציונליות) המיועדות לחשוף סטייה לא ליניארית מהגורמים לכל תלונה בריאותית: לכל סימפטום יכולים להיות מספר פקטורים שפועלים בו זמנית, ולכן הטיפול צריך להיות בעל מספר היבטים ולהסתמך על אבחון של מרכיבים רבים הקשורים לתפקוד המערכתי.
- הערכת תפקודים פיזיולוגיים וביו-כימיים במסלולים ובמנגנונים מהרמה התאית עד לרמת האיברים והמערכות, וניתוח התהליכים הביולוגיים הבסיסיים של כל מערכות הגוף וקשרי הגומלין ביניהן.
- הייחודיות האינדיבידואלית של כל אדם, בהתבסס על היסטוריה אישית ומשפחתית, חשיפה סביבתית ותזונתית, אורח חיים, גנטיקה ופקטורים רגשיים, וההשפעות של מדדים אילו על תפקוד האדם.
בריאות ומחלה באור הרפואה הפונקציונלית:
המודל של גישה זו מגדיר “בריאות” בתור חיוניות פיזית, חברתית ורגשית שלמה, ולא רק בתור “היעדר סימנים וסימפטומים פתולוגיים הניתנים לזיהוי”. רפואה פונקציונלית מגדירה “חולי” לא רק בתור שילוב של סימנים וסימפטומים פתולוגיים, אלא בתור תהליך מתמשך שמתחיל עם סטיה קלה מקו הבריאות. מודל זה מבטא גישה טיפולית ייחודית שמציעה טיפול מותאם אישית, שמתמקד בהשגת שיפור תפקודים פיזיולוגיים בצורה אופטימלית. הדבר מתבטא בעקרונות החופפים הבאים:
- היעדר סימפטומים אינו מהווה סימן אבסולוטי לבריאות.
- היעדר עדות לקיומה של מחלה, על בסיס בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה שגרתיות שיכולות לגלות פתולוגיה שכבר נוכחת, אינו מהווה באופן אבסולוטי ביטוי של בריאות.
- אפילו סימפטום שולי יכול להצביע על מחלה ניתנת לאבחון שראויה לטיפול.
- אפילו בהיעדר סימפטומים, אבחון של סטיות תזונתיות, ביו-כימיות או מטבוליות (שמשתמש בבדיקות מעבדה פונקציונליות יחד עם היסטוריה רפואית מלאה) עשוי להצביע על תחילתה או על הפוטנציאל העתידי של סטייה מקו הבריאות. טיפול במטרה לצמצם או לאזן את הסטיות הללו יכול לשפר את הבריאות ואת איכות החיים של המטופל.
עשו לנו לייק והשארו מעודכנים בחדשות מעולם הבריאות!
לאתר הבדיקות הפונקציונליות – Lab-It
מהם תחומי הטיפול של העוסקים ברפואה פונקציונלית?
הגישה הפונקציונלית אינה סובבת סביב קבוצות ספציפיות של מחלות ותסמונות – היא עוסקת במגוון רחב מאוד של הפרעות בריאות. למרות שרבות מ-“הפרעות” אלה נראות שונות בהתבטאות הסימפטומטית – למשל פיברומיאלגיה, תסמונת המעי הרגיז, מחלות לב, סוכרת, הפרעות במצב רוח והפרעות קוגניטיביות, הפרעות אוטואימוניות שונות, תסמונת טרום-וסתית, בעיות במפרק הלסת (TMJ), כאב גב תחתון כרוני, רגישות לחומרים ולמזון, אלרגיות, אסתמה וסרטן – לכל אלה עשוי להיות מסלול היווצרות משותף.
אחד מן המכנים המשותפים של הפרעות אלה הוא מתח כרוני, שבדרך כלל מאמינים שהוא נובע ממקור נפשי או רגשי, למרות שפקטורים רבים אחרים יכולים ליצור מתח בגוף, כגון מזון לא בריא, חסרים תזונתיים, רעלנים סביבתיים, מנוחה בלתי מספקת, זיהומים, עומס גופני ופציעה. כל הפקטורים הללו תורמים לרמת “המתח הכללי” של הגוף, וגורמים לו לחצות סף מסוים שגורם להפרעות בריאותיות להתבטא. המגפה הגלובלית כיום של מחלות כרוניות ניכרת במיוחד במדינות מתועשות, שבהן התושבים חווים רמות יחסית גבוהות של “מתח כללי”. בעוד שפקטורים אקוטיים של מתח יכולים לעזור לנו לשרוד ואפילו לשגשג, פקטורים של מתח כרוני שנראים לא נעימים, לא רצויים או מכאיבים יכולים להוביל לשינויים לא בריאים במערכת החיסונית שלנו ובמערכות הגוף שלנו.
ממצאים מהעת האחרונה מראים שהפקטורים הנפוצים של מתח – בין אם תזונתיים, סביבתיים, פיזיים או פסיכולוגיים – יכולים למעשה לשנות על בסיס יומי את התבטאות הגנים בתאים. שינויים אלה יכולים להוביל לשינויים משמעותיים בסימפטומים פיזיים ובבריאות הכללית. חוקרים רבים מתחומים הוליסטיים משוכנעים כיום שתסמונות תפקודיות כגון פיברומיאלגיה, כאבי ראש כרוניים ותסמונת המעי הרגיז, עשויות להיווצר על-ידי פקטורים שונים של מתח שיכולים לשנות את התבטאות הדנ”א ולהוביל לסימפטומים של מחלה כרונית. בהתאם לכך, כאשר אדם סובל מסימפטומים כרוניים או חמורים, ביצוע אבחון של כל או מרבית הפקטורים המשפיעים על רמות המתח, יכול להיות המפתח להחלמה.
בעקבות השלמת פרויקט הגנום האנושי, שמיפה את כל רצף הדנ”א של האדם, אנחנו מסוגלים כעת להבין את המבנה הגנטי של המטופל ולטפל בצרכים הייחודיים של הפרט בהתבסס על אותו מבנה. לכל אחד מאיתנו יש “גבול אישי” להשפעות של פקטורי מתח. ברגע שאנחנו חורגים מאותו “גבול” אנחנו כבר לא יכולים לשלוט בסיכוני המחלות שלנו (הרגישויות או הפגיעות המולדות או הנרכשות שלנו), ועלולים להתפתח סימפטומים. תחת השפעת גורמי המתח הללו, אנחנו מאבדים את היכולת לטפל בפקטורים סביבתיים ותזונתיים אחרים – כבר אין לנו מספיק “רזרבות”, וכל מתח פיזי או רגשי וסף יכול לגרום להתפרצות חמורה של מחלה או להחרפתה. על-ידי שינוי הפעילויות של המטופל, רמות החומרים המזינים, החשיפה לרעלים, המצב הרגשי והדפוסים ההתנהגותיים בהתבסס על המבנה הגנטי הייחודי, תוצאות הבדיקות הפונקציונליות, ההיסטוריה הפסיכו-רגשית והרפואית, ממצאי הבדיקות והחשיפות הסביבתיות שלו, אנחנו יכולים ליצור שינויים ביו-כימיים נחוצים שמגבירים את הגנת הדנ”א בזמנים של מתח מופרז. הגנה זו יכולה לסייע לייצב את הדנ”א, ולהפחית את הנטייה למחלות תפקודיות כגון פיברומיאלגיה ודיכאון, כמו גם מחלות אחרות כגון סרטן ומחלות לב. בנוסף, ידע על מבנה הדנ”א של האדם ואיך לשנות את ההתבטאות שלו מאפשר לנו להתמקד באמצעים קליניים ספציפיים כדי להפחית את הסיכון להיווצרות מצבים שניתן למנוע כגון הפרעות במצב הרוח, לחץ דם גבוה, או אפילו הגדלה שפירה של הערמונית. בדיקות גנטיות פונקציונליות ובדיקות גנומים פונקציונליות נעשו זמינות בעשור האחרון לאנשי הרפואה הפונקציונלית, שהוכשרו בפרשנות ובהתערבויות הרלוונטיות לבדיקות אלה.
מעבר לביצוע אומדן הפקטורים הגנטיים הנמצאים בבסיס, מספר בדיקות מעבדה פונקציונליות שקיימות לפחות 15 שנה מתמקדות במצב הפיזיולוגי והביו-כימי של המטופל בהווה. על-ידי שילוב בין האבחון של נטיות גנטיות מולדות לבין האבחון הפונקציונלי של הסטייה הנרכשת (הנוכחית) מהבריאות האופטימלית, אפשר לבנות תוכנית טיפול מקיפה המבוססת על ההתבטאות של הרגישויות הגנטיות של המטופל. לפיכך, אנחנו יכולים לטפל בו-זמנית במצב הקליני בהווה וגם בפוטנציאל הגנטי למחלות.
בעיות והזדמנויות ברפואה הפונקציונלית:
כמו בכל תחום מקצועי, העוסקים ברפואה פונקציונלית חשופים לטעויות אנוש ולשאננות, גם אם יש להם כוונה טובה. לדוגמה, יש שעשויים לבחור בנתיב של ההתנגדות המועטה ביותר בבחירת המעבדות איתן הם עובדים, ולהתמקד בשיקולי נוחות ועלות. אחרים יכולים להיות מושפעים שלא בחוכמה מניסיונות שיווק של מעבדות וספקים של ציוד רפואי, או עשויים לפעול על פי מערכות אמונות דוגמטיות או שמועות במקום ללמוד את הראיות הזמינות בעלות הבסיס המדעי. רבים שוכחים להתמקד בחינוך לאורח חיים בריא, שצורך עוד זמן ומפיק רווחים קטנים יותר. נושא חשוב נוסף הוא שרוב ספקי הרפואה הפונקציונלית לא מספקים ללקוחות שלהם את מערך האבחון המקיף ביותר לצורך גילוי מוקדם של סרטן ומצבים אחרים, וכך מחמיצים הזדמנות להזמין מטופלים רבים, הזקוקים לתמיכה קלינית מקיפה, לתחום הבדיקות המסורתיות של הרפואה הפונקציונלית.
אנשי מקצוע העוסקים בגישה הפונקציונלית צריכים להשתמש לעתים קרובות בבדיקות סינון מדויקות וחדשניות, שאין בהם סיכונים. בנוגע לסרטן, בדיקות בטוחות ובלתי פולשניות אלה יכולות לאתר התפתחויות ממאירות בשלב מוקדם, ולספק אמצעי מנע שיכולים להציל חיים ולשפר את איכות החיים. דוגמאות לכך הן בדיקת ה-AMAS בדיקת דם שפועלת בתור הסמן של גילוי מוקדם של סרטן על-ידי מדידת הפעילות האנטי-סרטנית של המערכת החיסונית; בדיקת M2PK, שהיא בדיקה לזיהוי סמן לסרטן המעי ופי הטבעת; תרמוגרפיית שד נטולת קרינה, דימות תרמוגרפית תת-אדום דיגיטלי (DITI). בכל פעם שמתגלה פעילות סרטנית, נערכת התערבות ראשונית על-ידי טיפול פונקציונלי אינטגרטיבי, שמתמקד בהגברת החוסן והתנגודת של הגוף, ביו היתר על-ידי טיפול בגורמי מתח ובנטיות גנטיות שהוזכרו לעיל. הרפואה הפונקציונלית שמה את הדגש על בדיקות המעבדה המונעות “השגרתיות” כגון בדיקת מצב ויטמין B12, D, ובנוסף הומוציסטאין, בדיקת גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים, הערכת מקיפה מאוד של תפקוד בלוטת התריס, של חוסרים תזונתיים, של מרקרים לתפקודים קוגניטיביים, ניתוח סטטוס המתכות הכבדות בגוף ועוד.
גישת ה-“אנטי מתח” של הרפואה הפונקציונלית חלה על כל ההפרעות הדגנרטיביות והכרוניות, כי על פי תפיסתה, כולן מופעלות על-ידי אותם גורמי גירוי, קשורות לנטיות גנטיות דומות, וחולקות פקטורים תזונתיים, מטבוליים, הורמונליים, זיהומיים, רגשיים, עיכוליים וכימיים דומים, שבאים לידי ביטוי בשילובים שונים ויוצרים תמונה קלינית ייחודית עבור כל מטופל. בגלל רמות גורמי המתח בימינו, כמעט כל מבוגר (וגם ילדים רבים) חולים או חשופים לגורמי סיכון למחלות כרוניות. עובדה זו מצדיקה את האבחון הפונקציונלי המקיף והיסודי המותאם לחיים המודרניים שלנו.
הרפואה הפונקציונלית מאמינה כי רפואת העתיד תהיה חייבת לקשר את הידע של המיקרו-סביבה – שבה הדנ”א שלנו פועל – עם הבנה של המאקרו-סביבה המקיפה את התאים, האיברים והמערכות שלנו, על מנת לספק לנו את הכלים שאנחנו צריכים כדי לשפר את יכולות הריפוי העצמי שלנו. רפואה פונקציונלית, עם תשומת הלב שהיא מקדישה לקשר ההדוק בין האקולוגיה הפנימית שלנו לבין האקולוגיה החיצונית, כבר מנסה לגלם את הרפואה של העתיד ויוצרת שילוב של מקורות שיכול להוביל אותנו לעבר נתיב לבריאות ורווחה אופטימליים.
ביבליוגרפיה:
- “ספר העזר של הרפואה הפונקציונאלית” / המכון לרפואה פונקציונאלית (IFM), דייויד ס’ ג’ונס, MD, עורך ראשי
- “Immunotics” / רוברט ראונדטרי, MD
- “תזונה גנטית” / המכון לרפואה פונקציונאלית (IFM)
