למי, מתי ולאיזו מטרה – ויטמין C

ויטמין C, הידוע כחומצה אסקורבית, הוא ויטמין מסיס במים שבני האדם אינם מסוגלים לייצר או לאגור ברקמות בצורה מספקת, ולכן הם צריכים לצרוך אותו מהמזון או מתוספי תזונה על בסיס קבוע. בגוף, ויטמין C פועל כנוגד חמצון עוצמתי ובכך מסייע להגן על התאים והרקמות מנזקי רדיקלים חופשיים. רדיקלים חופשיים הם תרכובות הנוצרות, בין היתר, כחלק מתהליכים פיזיולוגיים שונים, כגון הפקת אנרגיה ממזון וגם מצבי דלקת ומחלה. בנוסף, הם נוצרים כתוצאה מחשיפה לגורמים סביבתיים כגון עשן סיגריות, זיהום אוויר וקרינה ואף לאחר פעילות גופנית בעצימות גבוהה. ריבוי של רדיקלים חופשיים עשוי להוביל למצב של עקה חמצונית, כלומר חוסר איזון בין רמת נוגדי החמצון לבין רמת הרדיקלים חופשיים ברקמות, שעשוי  לגרום לתהליכי דלקת כרוניים, לפגיעה בתאים, בחלבונים וב- DNA. מחקרים רבים מצביעים על כך שעקה חמצונית מהווה גורם לתהליך ההזדקנות ולמצבי מחלה שונים, לרבות מחלות תלויות גיל, מחלות טרשתיות, סוכרת ועוד [1]. מסיבה זאת, צריכה מוגברת של ויטמין C במצבים הנ”ל יכולה לשפר את רמת התנגודת החמצונית של הגוף ובכך לחזק את מנגנוני ההגנה הרב-מערכתיים שלו.

כיום המחקר המדעי אף בוחן האם ויטמין C עשוי, על ידי הגבלת ההשפעות המזיקות של הרדיקלים החופשיים, למנוע או לעכב התפתחות של מחלות, כגון סוגי סרטן, מחלות לב וכלי דם ושאר מצבים בריאותיים שהתפתחותם מקושרת לעקה חמצונית ולעלייה ברמת הדלקתיות בגוף. בהקשר זה מחקרים הראו, כי צריכה מוגברת של ויטמין C יכולה להעלות את רמת נוגדי החמצון בדם בכ-30%, מה שיכול לסייע למערכות ההגנה של הגוף להילחם בגורמי דלקת [2,3].

מעבר לתפקידו כנוגד חמצון, ויטמין C משפר את הספיגה של הברזל מהמזון, הוא משתתף במטבוליזם (חילוף החומרים) של חלבונים, והוא דרוש לייצור של קולגן – חלבון המצוי בעור וברקמות חיבור התורם לריפוי פצעים, לייצור של חומצת האמינו קרניטין ושל חלק מהמוליכים העצביים במערכת העצבים. בנוסף, הוא משמש כקו-פקטור (גורם מסייע) למשפחה של אנזימים המשתתפים ביצירת מולקולות  הנדרשות לבניין הגוף והתאים (‘אנזימי ביו-סינתזה’) וכן לאנזימים להם תפקיד מפתח בבקרה על הגנים שבתאים (‘אנזימי בקרת גנים’).

ויטמין C ומערכת החיסון

בשנת 2017 פורסם מאמר חשוב בכתב העת המדעי Nutrition בנושא של ויטמין C ומערכת החיסון. במאמר דובר על העובדה שמחסור חמור בוויטמין C מוביל למחלת הצפדינה – זוהי מחלה נדירה כיום, המאופיינת בהיחלשות של מבני חלבון הקולגן ברקמות ובפגיעה בתהליך ההחלמה מפציעות, כמו גם בפגיעה בחיסוניות של הגוף. אולם מה שעניין את החוקרים הוא לגלות, האם יש קשר בין ויטמין C לתפקוד מערכת החיסון ולהתפתחות זיהומים. ואכן נראה, כי אנשים עם מחסור בוויטמין C שחלו בצפדינה נמצאו בסיכון מוגבר לפתח זיהומים, לרבות במערכת הנשימה, כמו דלקת ריאות למשל. מה שעוד ידוע הוא, שזיהומים מורידים את רמות הוויטמין C בגוף, בגלל העלייה בדרישות המטבוליות של הגוף בעת זיהום, ועל כך נפרט בהמשך. ואם נחזור שוב לצפדינה, שכאמור נגרמת על רקע מחסור בוויטמין C, נראה כי היא הופיעה באוכלוסייה דווקא לאחר מגיפות זיהומיות – מה שעל פניו עשוי להתקשר לירידה ברמות ויטמין C בגוף בעת זיהום [4], ויתרה מכך, מקרים של צפדינה דווחו ספציפית לאחר זיהומים בדרכי הנשימה [5]. נתונים אלו, כך לדברי כותבי המאמר בכתב העת Nutrition, מצביעים על קשר בין ירידה ברמות ויטמין C לבין פגיעה בתפקוד מערכת החיסון והתפתחות זיהומים.

חשוב לציין, שבגלל יכולת האגירה המצומצמת של ויטמין C בגוף, נדרשת צריכה נאותה שלו בתזונה על בסיס יומיומי כדי למנוע ירידה חדה מידי ברמות שלו בדם – מצב המכונה ‘היפו-ויטמינוזיס C’. אולם בשנים האחרונות מחקרי אוכלוסייה שונים, מראים כי היפו-ויטמינוזיס C הוא מצב נפוץ למדי במדינות המערב, ויתרה מכך, מחסור של ממש בוויטמין C הוא המחסור התזונתי הרביעי הכי נפוץ בארה”ב למשל [13,14].

מצבים הגורמים לירידה ברמות ויטמין C בגוף

אמנם תזונה המבוססת על 100-200 מ”ג ביום של ויטמין C אמורה לספק לאוכלוסייה הבריאה הגנה טבעית מפני התפתחות מחלות כרוניות [5,6], אך יש מספר סיבות מדוע ההמלצות התזונתיות לגבי ויטמין C עשויות שלא להיות ממומשות בפועל, אפילו במדינות מפותחות. זה נובע מתנאים סביבתיים ומצבים בריאותיים שונים, שמשפיעים על סטטוס הוויטמין C בגוף, וכפועל יוצא – גם על החיסוניות ועל הסיכון ללקות בזיהומים. ואלו הן רק חלק מהדוגמאות לכך:

• חשיפה לזיהום אוויר ושאר מזהמים סביבתיים יכולה להפר את האיזון בגוף בין רמות נוגדי החמצון לרמות הרדיקלים החופשיים ולגרום לעקה חמצונית [8] וכאמור גם רמות נמוכות מידי של ויטמין C עלולות לגרום לעקה חמצונית [9]. מעבר לכך, זיהום אוויר עלול לפגוע ברקמה הרירית של מערכת הנשימה ובכך להעלות את הסיכון לזיהומים, בפרט בילדים ובקשישים – הנמצאים בסיכון לפתח רמות נמוכות של ויטמין C בגוף וחיסוניות לקויה [7,8].
  לוויטמין C לעומת זאת יש יכולת לנטרל רדיקלים חופשיים, ובכך הוא תורם להגנה על תאי הריאות מפני מזהמים סביבתיים שונים [8,10].
• חשיפה לעשן טבק, בין אם על ידי עישון אקטיבי או פאסיבי, עשויה לפגוע ברמות ויטמין C בגוף – גם בדם וגם בתאי מערכת החיסון [11,12 ,13]. זה קורה בחלקו בגלל עלייה בעקה החמצונית שנוצרת עקב העישון, וגם עקב צריכה מועטה מידי של ויטמין C אל מול עלייה בניצול שלו על ידי הגוף [11,13 ,14 ,15]. זאת הסיבה שמעשנים צריכים לצרוך 35 מ”ג נוספים של ויטמין C ביום מעבר לכמות המומלצת, כדי להבטיח כמות נאותה של ויטמין C לתיקון נזקי רדיקלים חופשיים [11,7].
  נטילת תוסף ויטמין C על ידי מעשנים פאסיביים, תרמה להפחתה משמעותית של רכיב בדם (F₂-isoprostane) המהווה מדד לעקה חמצונית [16]. בנוסף, מחקר אוכלוסייה הראה כי הסיכון לפתח מחלת ריאה חסימתית היה גבוה באופן מובהק אצל אנשים עם רמות נמוכות של ויטמין C בדם בהשוואה ללא מעשנים, וסיכון זה פחת ככל שרמת הוויטמין בדם עלתה [17].
• חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח זיהומים נפוצים, כולל שפעת, דלקת ריאות וזיהומים בכפות הרגליים, שעשויים לגרום למחלות נלוות ואף לתמותה. מנגד, מחקרים מצביעים על ירידה ברמות ויטמין C בדמם של חולי סוכרת סוג 2 [20,21]. הסיבה לעלייה בדרישת הגוף לוויטמין C אצל חולי סוכרת מקושרת לעקה החמצונית הגבוהה בגלל העלייה ברמות הסוכר בדם [11,18,19]. עוד נתון מעניין הוא, שמחקרים מצביעים על קשר הפוך בין ריכוזי ויטמין C בדם, לבין רמת הסיכון לסוכרת, לרמת ההמוגלובין המסוכרר בדם, לרמות הסוכר בצום ולאחר ארוחות וכן לרמות העקה חמצונית [17,22 ,23 ,24 ,25]. גם ממסקנות מטא אנליזה של מחקרים קליניים מבוקרים עולה, כי תיסוף של ויטמין C עשוי לסייע לווסת את רמות הסוכר במצבי סוכרת סוג 2, בפרט כשהתיסוף הוא למשך זמן ארוך יותר [26].
• קשישים נמצאים בסיכון גבוה יותר לזיהומים עקב הירידה בתפקוד מערכת החיסון, כאשר זיהומים ויראליים נפוצים עשויים לגרום אצלם לדלקת ריאות ולסיבוכים ואפילו לתמותה. מחקרים הצביעו על רמות נמוכות של ויטמין C בדם ובתאי מערכת החיסון של קשישים [11,27, 28] , וזהו נתון מדאיג מאחר ורמות נמוכות של ויטמין C באוכלוסייה הקשישה (גילאי 75-82) ידועות כגורם מנבא לתמותה מסיבות שונות [29]. אחת ההשערות היא, כי השכיחות הגבוהה יחסית של מחלות אקוטיות וכרוניות בקרב קבוצת אוכלוסייה זו עשויה להוות גורם לירידה ברמות הוויטמין C בדמם [30, 31, 32].
• השערה זו מצטרפת לעובדה הידועה, כי אנשים הנמצאים באשפוז נוטים לרמות ויטמין C נמוכות בדם בהשוואה לשאר האוכלוסייה [33]. בהקשר זה, אצל קשישים שאושפזו עקב זיהומים נשימתיים אקוטיים, תיסוף של ויטמין C סייע לשפר את מצבם, זאת בהשוואה לקשישים שלא קיבלו תוספת ויטמין סי [34].

מעבר למקרים אלו, גם צריכת מזון מתועש ומעובד, אורח חיים הכולל שתיית אלכוהול, תקופות של היריון והנקה, רמות סטרס גבוהות, פעילות גופנית בעצימות גבוהה, ספיגה לקויה של ויטמין C במערכת העיכול, מצבי אנמיה, פעילות יתר של בלוטת התריס, מחלות ריאומטיות, מחלות סרטניות וגם צריכה מועטה של ירקות ופירות טריים – כולם עשויים להתבטא בירידה ברמות ויטמין C בגוף ובכך להעלות את הצורך בצריכה מוגברת שלו. יתרה מכך, אפילו אנשים המוגדרים כבריאים, החיים במדינות מתועשות, עלולים להיות בסיכון של רמות נמוכות ואפילו של מחסור בוויטמין C – כך עולה ממסקנות המאמר הנזכר לעיל [15, 16].

אז איך ויטמין C משפיע בפועל על החיסוניות שלנו?

על ידי תמיכה בתפקודים השונים של תאים במערכת החיסון המולדת והנרכשת בגופינו:

• ויטמין C מצטבר בתאים הבלעניים של מערכת החיסון (שנקראים מקרופאג’ים), ויש לו יכולת לתמוך ישירות במלחמה שלהם כנגד מזהמים שפלשו אל הגוף ובהשמדתם.
• ויטמין C תורם לשגשוג (התרבות) של תאי חיסון מסוג לימפוציטים T ו-B שמהווים חלק ממערכת החיסון הנרכשת: תאי B נלחמים בזיהום באמצעות שחרור נוגדנים ואילו תאי T משמידים תאים שכבר נגועים בנגיפים.
• כשמיקרובים שונים פולשים לגופינו, ויטמין C מסייע לכוון תאי חיסון בשם נויטרופילים אל עבר האזור הנגוע בזיהום, והוא מגן על תאים אלו מפני פגיעה של רדיקלים חופשיים (שרמותיהם עולות עקב המצב הדלקתי).
• ויטמין C מסייע למניעת חדירת מזהמים לגוף על ידי ייצור חלבון הקולגן ושמירה על שלמות מחסום העור.
• ויטמין C מסייע להפעיל אנזימי מפתח בגוף, שתפקידם לייצר הורמונים המבקרים את תגובת המערכת הקרדיווסקולרית לזיהומים חמורים.
• מחקרי מעבדה ומחקרים במודלים בבעלי חיים מצביעים על כך שויטמין C תורם לחיזוק המעטפת השומנית של תאים מסויימים, לרבות התאים ברקמות החיבור, ובכך הוא מסייע להגן על איברים כגון הריאות מפני מזהמים שפולשים אל הגוף.

ואם לסכם בקצרה, הגוף זקוק לוויטמין C כדי לייצר תגובה חיסונית יעילה בכמה שפחות נזק לרקמות ולתאים. מכל הסיבות הללו, ירידה ברמות ויטמין C או מחסור בו, עלולים להתבטא בחיסוניות לקויה וברגישות גבוהה יותר לזיהומים.

האם נטילת תוסף ויטמין C יכולה לסייע בתמיכה חיסונית?

לדעת החוקרים החתומים על המאמר בכתב העת Nutrition, מחסור בוויטמין C יוביל לחיסוניות לקויה ולרגישות גבוהה יותר לזיהומים, ונטילת תוסף ויטמין C יכולה להועיל במצבים של זיהומים, נשימתיים ואחרים. לטענת החוקרים, הגוף זקוק באופן קבוע לכמות של לפחות 100-200 מ”ג ויטמין C ביום מהתזונה לשימוש של התאים והרקמות למטרה של מניעת זיהומים.

אולם לעומת זאת, כדי להתמודד עם זיהומים קיימים נחוצה כמות גדולה הרבה יותר של ויטמין C – הנמדדת בגרמים(!) ולא במיליגרמים – כך על פי הנטען במאמר, בגלל שבעת זיהום עולות הדרישות המטבוליות של הגוף וגם התגובה הדלקתית שנוצרת כתוצאה מהזיהום דורשת רמות גבוהות של ויטמין C. כך שבעת זיהום מתרחשת באופן טבעי ירידה משמעותית ברמות ויטמין C גוף.

להלן תמצית תוצאות חלק מהמחקרים שהחוקרים סקרו במאמר:

• מספר מחקרים בדקו את סטטוס הוויטמין C בדם במהלך תקופת הצטננות. התגלה כי בתקופה זו הייתה ירידה משמעותית גם ברמת ויטמין C בתאי חיסון (לויקוציטים) וגם בהפרשה של ויטמין C בשתן, כאשר עם ההחלמה מהצינון, רמות הוויטמין בתאי החיסון ורמת הפרשתו בשתן חזרו לנורמה [35, 36, 37, 38], משמע – כי יש דרישה מוגברת לוויטמין C ע”י תאי החיסון במהלך הצטננות ולכן הפרשתו מהגוף מוגבלת. כמו כן, נטילת תוסף ויטמין C במינון גבוה (בגרמים) במהלך תקופת הצטננות, הגבילה את הירידה בכמות שלו בתאי החיסון (לויקוציטים), עובדה המצביעה על האפשרות כי תיסוף ויטמין C עשוי לתמוך במערכת החיסון ובכך לתרום לתהליך ההחלמה [39].
• השפעתו המיטיבה של ויטמין C על תהליכי החלמה מדלקת ריאות, הודגמה במחקר שכלל קשישים מאושפזים שבדמם נמצאה רמה נמוכה מאוד של ויטמין C. תוצאות המחקר הראו כי תיסוף של ויטמין C הפחית משמעותית את חומרת הסימפטומים הנשימתיים בקרב החולים הקשים יותר [40]. בחולים האחרים, ויטמין C במינון נמוך (0.25-0.8 גרם/יום) הפחית את זמן האשפוז בשיעור של 19% בהשוואה לזמן האשפוז של אלו שלא נטלו תוסף. נטילת מינון גבוה של ויטמין C (0.5-1.6 גרם/יום) הפחיתה את זמן האשפוז בשיעור של 36% . בנוסף, לנטילת ויטמין C היתה השפעה מנרמלת על תוצאות צילום הרנטגן, החום ותוצאות שקיעת הדם של החולים [41].

מסיבה זו, טוענים החוקרים, ניתן להניח שאם נטילה מניעתית של ויטמין C מפחיתה את הסיכון לפתח זיהומים נשימתיים חמורים יותר (כגון דלקת ריאות), אזי ניתן גם להסיק כי רמות נמוכות של ויטמין C בגוף מהוות גורם לזיהומים נשימתיים, וזיהומים נשימתיים  מהווים גורם לירידה ברמות ויטמין C בגוף  [42].

• תוצאות סקירת מטא אנליזה של מחקרים קליניים הצביעה על כך, שנטילת תוסף ויטמין C במינון של 200 מ”ג או יותר סייעה להפחית גם את משך הזמן וגם את חומרת התסמינים של הצטננויות [43]. המעניין הוא, שכשהמינון עלה ליותר מגרם ליום, ההשפעה היתה משמעותית יותר, בפרט אצל ילדים (18%) בהשוואה למבוגרים (8%) [45]. בנוסף, נטילת מינון נמוך של ויטמין C הפחיתה את השכיחות של הצטננויות במצבי סטרס פיזי מוגבר, כמו למשל אצל ספורטאים העוסקים בפעילות גופנית בעצימות גבוהה – שזקוקים לכמות יומית גדולה יותר של ויטמין C.
• נטילת תוסף ויטמין C על ידי אנשים שנמצאו אצלם רמות נמוכות של הוויטמין בדם <45μmol/L)) תרמה אף היא לירידה בשכיחות של הצטננויות, או במילים אחרות – כשמדובר במצבי מחסור של ויטמין C, לנטילת תוסף יש אפקט מניעתי  מבחינת הצטננויות [44].
• ויטמין C מעורר את הנדידה של תאי חיסון מסוג נויטרופילים לאזור הזיהום, מגביר את הפעילות של תאים בלעניים (שבולעים תאים הנגועים במיקרובים) והשמדה של מיקרובים שפלשו אל הגוף. מכך ניתן להסיק כי ויטמין C חשוב לתפקוד תקין של מערכת החיסון במלחמתה כנגד גורמים מזהמים.

בהקשר של ויטמין C והצטננויות, גם סקירת מחקרים קליניים משנת 2018 הצביעה על נתונים דומים לנ”ל, והחוקרים הסיקו כי נטילת תוסף ויטמין C על בסיס יומי עשויה לקצר את משך תקופת ההצטננות. באחד מן המחקרים שנסקרו, נמצא כי בקרב חיילי מארינס אמריקאים, לנטילת 2 גרם ויטמין C ליום היתה השפעה מניעתית, כלומר היא תרמה לירידה משמעויות  בשכיחות מקרי הצינון [54]. 2 מחקרים נוספים הצביעו על כך שנטילת ויטמין C קיצרה את משך ההצטננות, הפחיתה תסמיני גודש באף ונזלת ושיפרה כאבי שרירים וגפיים. השפעה זו היתה משמעותית דווקא אצל גברים לעומת נשים. החוקרים טענו כי לאור התוצאות, חשוב לבצע מחקרים שיבחנו מהם המינונים היעילים ביותר עבור קבוצות שונות באוכלוסייה (עפ”י גיל/מגדר). בנוסף טענו החוקרים, כי תיסוף של ויטמין C מיד בתחילת הצטננות עשוי לסייע בהפחתת משך ההצטננות, חומרת התסמינים וחזרה מהירה יותר לעבודה. משום כך ממליצים החוקרים על נטילת כמות יומית וקבועה של ויטמין C (עד גרם ליום) כדי לתת בוסט למערכת החיסון, וכמות של 3 עד 4 גרם ליום במצבים אקוטיים – כדי להחלים מהר יותר.

מינון גבוה של ויטמין C עשוי להיות יעיל יותר 

ד”ר הארי האמילה (Harri Hemilä) מאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד, הוא חוקר ידוע ומוערך המתמחה בתחום החקר של ויטמין C והשפעותיו על מערכת החיסון.

בשנת 2017 פרסם ד”ר האמילה מאמר בכתב העת Nutrition, בו הוא טען כי קיימים 148 מחקרים במודלים של בע”ח שונים, שהראו כי ויטמין C גם מונע וגם מקל בצורה משמעותית על מצבים שונים של זיהומים שנגרמים על ידי חיידקים, וירוסים ופרוטוזואה. לאור ההשפעה הכל כך רחבה שיש לוויטמין C על מגוון זנים של בע”ח כנגד סוגים שונים של זיהומים, ניתן להסיק ולשער כי ויטמין C משפיע באופן חיובי גם בהקשר של שכיחות ההידבקות בזיהומים וגם בהקשר של חומרת התסמינים – לרבות בבני אדם.

הצטננות היא סוג הזיהום הנחקר ביותר בהקשר של השפעת ויטמין C על בני אדם. אולם במרבית המחקרים, טוען ד”ר האמילה, השתמשו במחקרים במינונים “צנועים” של ויטמין C של 1 גרם ליום בלבד. אבל למרות זאת, עדיין ההשפעה המצטברת שעולה מתוך כלל המחקרים, מראה על הבדל סטטיסטי משמעותי מאוד בין נטילת ויטמין C לבין נטילת פלסבו – ועובדה זו ללא ספק מצביעה על השפעה ביולוגית שיש לנטילת תוסף ויטמין C על בני אדם מבחינת מערכת החיסון. עם זאת, כמויות הנטילה האופטימליות של ויטמין C כמו גם פוטנציאל השפעתו המקסימלית על הצטננויות, עדיין אינן ידועות, מאחר ונתונים אלו טרם נבדקו מחקרית. מה שכן ניתן לראות הוא, שבמחקרים בהם השתמשו במינון של יותר מגרם ויטמין C ביום, נצפתה יעילות גבוהה יותר של הוויטמין מבחינה קלינית – מה שמצביע על כך שלוויטמין C יש ככל הנראה יעילות תלוית-מינון.

ד”ר האמילה ניתח במאמרו את הממצאים משני מחקרים קליניים מבוקרים שבחנו את השפעתו של ויטמין C על משך תקופת ההצטננות, בשני מינונים שונים. במחקר הראשון שתי קבוצות משתתפים נטלו ויטמין C במינון יומי של 3 גרם, וקבוצה שלישית נטלה 6 גרם ליום. התוצאות הראו כי בהשוואה לפלסבו, נטילת 6 גרם ויטמין C קצרה את משך ההצטננות ב-17% – פי שתיים מההשפעה של המינון הנמוך יותר של 3 גרם ביום. במחקר השני, המשתתפים נטלו מינונים של 4 גרם/יום ו- 8 גרם/יום ויטמין C, אך רק ביום הראשון של ההצטננות. בהשוואה לפלסבו, המינון הגבוה יותר של 8 גרם קיצר את משך ההצטננות ב- 19% – פי שתיים יותר מהמינון הנמוך של 4 גרם ליום.

שני המחקרים מראים השפעה מובהקת, תלוית מינון בין נטילת ויטמין C לבין קיצור תקופת ההצטננות. עוד טוען ד”ר האמיליה, כי היחס מינון-השפעה של ויטמין C היה ליניארי עד ההגעה למינון של 6-8 גרם/ליום  – כפי שעולה מתוצאות שני המחקרים יחד. לכן קיימת האפשרות שמינון גבוה יותר של ויטמין C יביא לתוצאות אפילו משמעותיות יותר מבחינת קיצור משך ההצטננות. החוקר טוען שבעבר היו הצעות לנטילת ויטמין C במינונים של מעל ל- 15 גרם ביום כטיפול האופטימלי ביותר להצטננויות, אולם המינונים הגבוהים ביותר שנבחנו במחקרים קליניים מבוקרים עד כה, היו נמוכים הרבה יותר מכך.

ד”ר האמילה סיכם את מאמרו במסקנה, כי לאור ההשפעה העקבית של ויטמין C על משך תקופת ההצטננות ורמת הבטיחות של הגבוהה של הוויטמין, נכון יהיה למטופלים לבדוק את השפעת הנטילה של ויטמין C במינון של 8 גרם ליום. אולם, טוען החוקר, יש לקחת ויטמין C במינון זה מיד עם תחילת ההצטננות כדי לקבל את ההשפעה היעילה ביותר. החוקר אף קרא לחוקרים נוספים להמשיך ולחקור את ההשפעה של ויטמין C מעבר למינון של 8 גרם ביום.

מחקרי ויטמין C בהקשר של וירוס הקורונה

מחקרים שונים בודקים בימים אלו האם נטילת מינונים גבוהים במיוחד של ויטמין C יכולה לשפר את הסימפטומים ואת תוצאות ההידבקות בנגיף COVID-19. כך למשל, ידוע כי חוקרים מבית החולים האוניברסיטאי ז’ונגנאן בסין (Zhongnan Hospital of Wuhan University) מבצעים בימים אלו מחקר קליני בהשתתפות 140 חולים שנדבקו בנגיף. המחקר החל בפברואר השנה והוא בוחן האם מינונים גבוהים במיוחד של ויטמין C עשויים לטפל בזיהום הנגיפי בצורה טובה בהשוואה לפלסבו (12 גרם ויטמין C בעירוי ורידי). המחקר יושלם בספטמבר 2020 ואז יהיה ניתן להתעדכן בתוצאותיו באתר: ClinicalTrials.gov.

לדעת החוקרים בכתב העת Aging and disease, מחסור בויטמין Cעשוי להיות מסוכן בעת חשיפה למחלת הקורונה. המחקר המדובר, שהתפרסם בספטמבר 2020 מתמקד בהשפעות של מחסור בויטמין C או בבעיות בוויסות הוויטמין, על חומרת הזיהום שנגרם מווירוס הקורונה.
במהלך 2020 הקורונה, או כפי שהחוקרים נוהגים להתייחס אליה, SARS-CoV-2, החלה להתפשט בעולם בקצב אקספוננציאלי, כך שמיליונים נדבקו וסבלו מתסמיניה. מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, הצטרף לניסיון למאבק בווירוס, ואחד מהפתרונות האפשריים שהוא הציע לחיזוק המערכת החיסונית מפני המגיפה הוא ויטמין C. המחקר מתייחס להשפעתו המיטיבה של הוויטמין על מערכת החיסון וכן ליכולות נוגדות החימצון שלו.

החוקרים סקרו מחקרים עדכניים שבודקים את יעילות הוויטמין בטיפול בחולים בווירוס, חלקם במצב מסכן חיים. החוקרים מסכימים שתוספת ויטמין C במינון גבוה עשויה להיות מועילה ברמה בינונית עד גבוהה במניעה והגבלת משך הזיהום הוויראלי, כאשר היא אפקטיבית במיוחד בקרב אלו שסובלים במחסור בוויטמין.

במקביל, הוויטמין יכול לסייע לחולים בווירוס בדרכים נוספות:

• מניעה או נטרול של תגובה דלקתית
• הפחתת סטרס חמצוני בתאי הגוף
• עידוד יצירת ציטוקינים אנטי ויראליים שמיוצרים ומופרשים על ידי תאים שהודבקו בנגיף

כדי לבצע את תפקידו, על הוויטמין להיספג קודם לכן ביעילות ממערכת העיכול אל מחזור הדם. אחד מהמנגנונים האחראיים לספיגת הוויטמין הוא הטרנספורמרים הפעילים.
רמת הטרנספורמרים הפעילים משתנה מאדם לאדם ויש כאלו הסובלים ממחסור בהם, גם כשאינם מודעים למחסור זה.
במצבים אלה שימוש בוויטמין C המיוצר באמצעות טכנולוגיות שנועדו להגביר את הספיגה אל מחזור הדם, עשוי לסייע בהעלאת רמות הוויטמין והאפקטיביות שלו.

ויטמין C – מהי ההשפעה שנבדקה מחקרית מעבר להשפעה על זיהומים?

מחקרים קליניים מצביעים על כך כי נטילת תוסף ויטמין C בתקופת ההיריון תרמה לירידה מובהקת בסיכון לבעיות הקשורות לשלייה וכן לעלייה באחוז התינוקות שנולדו בגודל התואם את גיל ההיריון [46].  מטא-אנליזה של מחקרים קליניים הצביעה על ירידה בלחץ הדם של המשתתפים בנטילת ויטמין C מינון ממוצע של  500 מ”ג/יום למשך תקופה של כ- 8 שבועות [47]. במצבי סוכרת סוג 2, נטילת 500 מ”ג/יום ויטמין C למשך שנה, הפחיתה את רמת הסוכר בדם ואת מדד ההומוגלובין המסוכרר (A1C) וגם שיפרה את פרופיל שומני הדם אצל מטופלים שנטלו גלוקופאז’ – כך עפ”י מחקר אקראי מבוקר בהשתתפות 456 מטופלים [48] בנוסף, מטא אנליזה של 13 מחקרים קליניים העלתה כי נטילת 500 מ”ג/יום ויטמין C או יותר למשך לפחות 4 שבועות, שיפרה את מדדי הכולסטרול הרע (LDL) ומדד הטריגליצרידים [49]. מחקרי מטא-אנליזה אף דיווחו על ההפחתה בסיכון לפתח סיבוכים לאחר ניתוחי לב (ניתוחי מעקפים או החלפת מסתם) בנטילת תוסף ויטמין C במינון של 2 גרם לפני הניתוח, או במינון של 1-2 גרם אחרי הניתוח, למשך 5 ימים.

ספיגת ויטמין C – איך היא מתבצעת וכיצד ניתן לשפר אותה

רמת ויטמין C ברקמות ובתאים תלויה בספיגה שלו ממערכת העיכול אל הדם. הספיגה של ויטמין C נעשית בעיקר באמצעות קשירה של הוויטמין לשני חלבונים שנושאים אותו ממערכת העיכול אל הדם, כאשר כמות הוויטמין אותה הם יכולים להעביר בכל רגע נתון ממערכת העיכול אל הדם היא מוגבלת. לכן כל עוד הנשאים אינם רוויים בוויטמין C, אם נצרוך עוד מהוויטמין נוכל להעלות את הרמת שלו בדם. אבל בזמן שהנשאים כבר רוויים בוויטמין C, הם לא יוכלו לקשור אליהם כמות נוספת של ויטמין C מהתזונה או מתוסף.

מסיבה זו, אם רוצים לספק לגוף תוספת של ויטמין C, למשל, כדי לתגבר את הרקמות והתאים כתמיכה במערכת החיסון, אחת הדרכים להתגבר על הכמות המוגבלת של ויטמין C שהנשאים במערכת העיכול יכולים לקשור אליהם, היא מתן ויטמין C ישירות לדם בעירוי. בבתי חולים זוהי דרך מקובלת לתת מינון גבוה של ויטמין C, אולם דרך זו אינה פרקטית ליישום על ידי מרבית הציבור. לכן בשנים האחרונות היה ניסיון לפתח דרכים אלטרנטיביות לאספקה יעילה של ויטמין C באמצעות תוספי תזונה ייעודיים. אחת מהטכנולוגיות שפותחו לשם כך היא הטכנולוגיה הליפוזומלית. ליפוזומים הם בועיות מיקרוסקופיות עם חלל במרכזן אשר מיוצרים בטכנולוגיית ננו. המעטפת של הבועיות מורכבת מפוספוליפידים – אותם רכיבים טבעיים שמרכיבים את כל קרומי התאים של היצורים החיים. הטכנולוגיה הליפוזומלית מאפשרת לעשות שימוש בליפוזומים כנשאים של רכיבי תזונה (ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן חיוניות, רכיבים צמחיים ועוד), באופן שיאפשר להוביל את רכיבי התזונה לאורך כל מערכת העיכול, עד לספיגתם – וזאת מבלי שהספיגה תהיה תלויה בזמינות של החלבונים הנשאים. כלומר הליפוזומים משמשים כנשאים בפני עצמם, ובכך מספקים אלטרנטיבה להגדלת יכולת הספיגה של נוטריינטים כגון ויטמין C, ממערכת העיכול אל הדם. עד כה פורסמו עשרות מחקרים בתחום הטכנולוגיה הליפוזומלית בתחום המזון ותוספי התזונה שהצביעו על שיפור משמעותי בספיגה של נוטריינטים שונים ורכיבים צמחיים. בתחום של ויטמין C ליפוזומלי בוצע מחקר קליני בשנת 2016 שפורסם בכתב העת המדעי הכפוף לביקורת עמיתים Nutrition and Metabolic Insights  . זהו אמנם מחקר בסדר גודל מצומצם, אולם תוצאותיו נראות מבטיחות ומצביעות על יעילות ספיגה משופרת לעומת ויטמין C שאינו ליפוזומלי, גם כשמדובר בנטילת מינונים גבוהים של ויטמין C.  במחקר הושוותה נטילת 4 גרם ויטמין C ליפוזומלי לנטילת 4 גרם ויטמין C שאינו ליפוזומלי, וכן למתן 4 גרם ויטמין C בעירוי ורידי, ובנוסף לפלסבו – בארבע פעמים שונות ובהפרשים של שבוע. תוצאות המחקר הראו, כי נטילת ויטמין C ליפוזומלי, תרמה לריכוז ויטמין C בדם שהיה גבוה באופן מובהק מריכוז ויטמין C בדם לאחר נטילת תוסף שאינו ליפוזומלי ולפלסבו. יחד עם זאת, הריכוז הגבוה ביותר של ויטמין C בדם הושג באמצעות עירוי ורידי של הוויטמין.

החוקרים הסיקו מתוצאות המחקר כי הזמינות הביולוגית של ויטמין C ליפוזומלי גבוהה יותר מזו של ויטמין C שאינו ליפוזומלי.

האם ויטמין C יכול לגרום לאבנים בכליות?

מאחר ואוקסלאט הוא מטבוליט (חומר הנוצר לאחר חילוף חומרים) של ויטמין C, קיים חשש כלשהו שצריכת ויטמין C במינונים גבוהים (בתזונה או מתוספים) עשויה להעלות את הסיכון להיווצרות אבני כליה מסוג סידן אוקסלאט, עם ההפרשה של אוקסלאט בשתן. שני מחקרי אוכלוסייה גדולים בחנו את השאלה הזו. מחקר אחד עקב אחר 45,251 גברים למשך 6 שנים, והמחקר השני עקב אחר 85,557 נשים למשך 14 שנים. תוצאות המחקרים העלו כי אפילו צריכה של למעלה מ-1,500 מיליגרם ויטמין C ביום לא הגבירה יצירת אבני כליה, בהשוואה לנטילת ויטמין C במינון נמוך מ-250 מיליגרם ביום [50, 51].

לעומת זאת, מחקר [52] שעקב במשך 14 שנה אחר 45,619 גברים, מצא שצריכה יומית המשתווה או גבוהה יותר מ- 1,000 מיליגרם ויטמין C, הגבירה ב-41% את הסיכון לאבני כליות בהשוואה לגברים שצרכו פחות מ-90 מיליגרם ויטמין C ביום. במחקר אוכלוסייה נוסף שעקב אחרי 48,840 גברים למשך 11 שנה, נטילת תוסף ויטמין סי 7 פעמים בשבוע או יותר, היתה מקושרת לעלייה מכופלת בשכיחות לפתח אבני כליות [53].

לאור התוצאות הסותרות של המחקרים, מומלץ לאנשים הנמצאים בקבוצת סיכון ליצירת אבני אוקסלאט לנקוט במשנה זהירות ולהימנע מנטילת תוספי ויטמין C במינונים גבוהים וכמובן להיוועץ ברופא לגבי מינון הנטילה.

השורה התחתונה

מערכת החיסון בנויה משילוב מורכב של תאים, תהליכים וכימיקלים שעובדים במשותף כדי להגן על הגוף מפני מחוללי מחלות שמנסים לפלוש אליו. שמירה על מערכת החיסון בריאה במשך כל השנה, על ידי הקפדה על אורח חיים בריא והפחתת רמות הסטרס, בחירה במזון מלא ומזין, הקפדה על שעות השינה ועל פעילות גופנית – היא המפתח לחיזוק ההגנה הטבעית. אולם אם קיימים חוסרים תזונתיים, וגם בתקופות שדרישות הגוף עולות לרכיבי תזונה מסוימים, חשוב מאוד לדאוג לגוף לאספקה נאותה מהתזונה או מתוספים, ובכך לספק למערכת החיסון את כל מה שדרוש לה כדי להתמודד ביעילות עם זיהומים.

רשימת קישורים למחקרים:

1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3614697/
2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12805247/
3. https://www.hindawi.com/journals/omcl/2015/295497/
4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5409678/
5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5391567/
6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19675106/
7. https://academic.oup.com/jn/article/143/6/938S/4571748
8. https://www.semanticscholar.org/paper/Multivitamin-Supplementation-Supports-Immune-By-Air-Haryanto-Suksmasari/72892c93510d261d3e9e05770782c2ddb6cf4056
9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18166596/
10. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22178550/
11. https://search.proquest.com/openview/5551320489ec5d257da3dde88bf22c64/1?pq-origsite=gscholar&cbl=49142
12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8249873/
13. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9610530/
14. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2035475/
15. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12499337/
16. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12881011/
17. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11028650/
18. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20515554/
19. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16373990/
20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2743829/
21. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5622757/
22. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18663161/
23. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22331682/
24. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23299789/
25. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22518934/
26. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28294172/
27. https://www.taylorfrancis.com/books/9780429136863
28. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11444422/
29. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14594788/
30. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9413701/
31. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6414976/
32. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7017736/
33. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18838532/
34. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6376396/
35. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1547201/
36. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1106304/
37. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4355208/
38. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/0006294479900589?via%3Dihub
39. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4717661/
40. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7814237/
41. https://www.mv.helsinki.fi/home/hemila/T5.pdf
42. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23925826
43. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23440782
44. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25010554/
45. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23440782/
46. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26415762/
47. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22492364/
48. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28807030/
49. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19674720/
50. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8618271/
51. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10203369/
52. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15579526/
53. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23381591/
54. https://jamanetwork.com/journals/jama/article-abstract/363744