לפני לא הרבה שנים המילה חיידקים הייתה מזוהה כמעט תמיד עם מחלות, אנטיביוטיקה וזיהומים. היום המילה הזו נמצאת בלב אחת המהפכות המרתקות בעולם הבריאות. פרוביוטיקה הפכה למושג מדעי מבוסס שמייצג תחום מחקר שלם. היא מבטאת שינוי עמוק בדרך שבה אנחנו מבינים את הגוף ואת מערכת היחסים בינינו לבין המיקרוביום.
אבל איך הכל התחיל? מי קבע מהי פרוביוטיקה? למה זה חשוב?
ואיך זה השפיע על הדרך שבה בוחרים מוצר פרוביוטי איכותי?
זהו הסיפור האמיתי של המהפכה הפרוביוטית.
חיידקים שהיו פעם אויב. היום חלק מהפתרון
בתחילת המאה העשרים חוקרים הבחינו שאנשים שצרכו מזונות מותססים נהנו מבריאות טובה יותר. אלי מטצ'ניקוף אף טען שחיידקים מסוימים ביוגורט יכולים לתרום לאריכות ימים ולבריאות מעיים טובה. זו הייתה מחשבה חדשנית, אך ללא בסיס מחקרי מסודר.
במשך עשרות שנים מוצרים רבים שווקו כעשירים בחיידקים טובים, אך חסרו זיהוי מדויק של זנים, מחקרים קליניים, או הגדרה ברורה של היתרון הבריאותי שהחיידקים אמורים לספק. התחום היה פרוץ וללא סטנדרט מדעי.
נקודת המפנה: ההגדרה הרשמית של פרוביוטיקה
בשנת 2001 חלה תפנית משמעותית. ארגון המזון והחקלאות FAO וארגון הבריאות העולמי WHO כינסו קבוצת מומחים כדי להגדיר באופן רשמי מהי פרוביוטיקה [1].
ההגדרה שנקבעה:
"חיידקים חיים אשר כאשר ניתנים בכמות מספקת מעניקים יתרון בריאותי למארח." [1]
במילים פשוטות, לא כל מוצר עם חיידקים חיים הוא מוצר פרוביוטי. כל זן חייב להוכיח השפעה בריאותית כדי להיחשב פרוביוטי.
בשנת 2002 פורסם מסמך הנחיות רשמי שמסביר כיצד זן יכול לקבל הכרה כפרוביוטי. ההנחיות כוללות דרישות לזיהוי גנטי של הזן, בדיקות בטיחות, מדידת יציבות, ומחקרים קליניים מבוקרים שמוכיחים את ההשפעה הבריאותית של אותו זן [2].
זו הייתה הפעם הראשונה שבה הוגדר תקן מדעי מלא לתחום.
למה ההגדרה הזו חשובה כל כך?
ההגדרה של FAO ו-WHO אינה רק תיאור. היא כלי מדעי חיוני שמפריד בין מוצרים אמיתיים לבין מוצרים שיווקיים.
לפי ההנחיות הרשמיות, מוצר יכול להיקרא פרוביוטי רק אם הוא עומד בארבעה תנאים [2]:
- הזן מוגדר ומזוהה היטב.
- קיימת הוכחה קלינית ליתרון בריאותי.
- המינון מבוסס מחקר.
- ישנם נתוני בטיחות ויציבות.
כלומר, יוגורט שמכיל חיידקים אך לא הוכיח השפעה בריאותית אינו מוצר פרוביוטי. גם תוסף תזונה שמציג רשימת חיידקים ללא זיהוי זני מדויק או ללא מחקר קליני אינו עונה להגדרה.
צרכנים רבים אינם מודעים לכך. לכן ההגדרה הזו חיונית כדי להבין מהו מוצר איכותי ומהו מוצר שאין לו בסיס מדעי.
מדע במקום סיסמאות
עם השנים התחום התפתח והבשיל. במקום סיסמאות על חיידקים טובים, נכנסו ראיות מחקריות. זנים מסוימים הוכחו כבעלי השפעה על מערכת העיכול, מערכת החיסון, המעי, ואפילו על מצבים מטבוליים ומצבי רוח.
מושג הפרוביוטיקה עבר מהשיווק אל המדע ונשען על מאות מחקרים קליניים וסקירות רשמיות [3].
המהפכה הפרוביוטית איננה רק בחיידקים עצמם, היא בהבנה המדעית של הגוף האנושי כמערכת אקולוגית מורכבת שמגיבה באופן מדויק לחיידקים שונים. זו פריצת דרך שמעצבת מחדש את עולם התוספים.
למען הסר ספק מודגש בזאת כי המוצרים המופיעים במאמר זה, הינם תוספי תזונה ואינם תרופות. אין לראות במוצרים או באמור בנוגע אליהם ככאלו שנועדו לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי. המידע אינו המלצה או הוראה או דרך לטיפול רפואי. בכל מקרה של בעיה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל לפני נטילת תוספי מזון וויטמינים.
כמו כן, המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את המשתמש ו/או את הציבור ו/או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. כמו כן, המינונים והנחיות הנטילה המופיעים במאמר זה, הינם כלליים ויש להיוועץ בגורם מטפל מוסמך כדי להתאימם אישית בהתאם לגיל ולמצב הרפואי. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה
מקורות
- FAO/WHO Expert Consultation 2001. Health and Nutritional Properties of Probiotics in Food. https://openknowledge.fao.org/server/api/core/bitstreams/382476b3-4d54-4175-803f-2f26f3526256/content
- FAO/WHO Working Group 2002. Guidelines for the Evaluation of Probiotics in Food. https://isappscience.org/wp-content/uploads/2019/04/probiotic_guidelines.pdf
- FAO. Probiotics, A to Z Index. https://www.fao.org/food/food-safety-quality/a-z-index/probiotics/en/
עוד כתבות מעניינות באותו נושא
מוצרים שאולי יעניינו אותך
